מציאת המפתח לאחווה
”שיקדו בכל מאודכם להוסיף... על החסידות את האחווה” (פטרוס ב׳. א׳:5–7).
1. מהי אחת הסיבות העיקריות לכך שהתכנסויותיהם של משרתי יהוה הן אירועים כה משמחים?
בעבר, רופא שלא השתייך לעדי־יהוה, נכח בטקס הענקת תעודות־גמר לבוגרי בית־ספר ’גלעד’ של חברת המצפה, בו קיבלה בתו הכשרה כשליחה. הוא כה התרשם מההמון השמח, עד כי סבר ששיעור התחלואה בקרב אנשים אלה, בוודאי נמוך מאוד. מה גרם לקהל זה להיות כה מאושר? בהקשר זה, מה הופך את כל התכנסויותיהם של משרתי יהוה, בין אם בקהילות ובין אם בכינוסים נפתיים ומחוזיים, לאירועים משמחים? האין זו האחווה שהם מגלים זה כלפי זה? ללא ספק, אחווה היא אחת הסיבות לכך שנאמר שאין קבוצה דתית אחרת, המפיקה מן הדת שמחה, אושר והנאה כה רבים, כמו עדי־יהוה.
2, 3. אילו שתי מילים ביוונית מתייחסות לדרך שבה עלינו לחוש זה כלפי זה, ומה הם מאפייניהן השונים?
2 עלינו לצפות לאחווה מעין זו לאור דברי השליח פטרוס, בפטרוס א׳. א׳: 22: ”וכיון שטיהרתם את נפשותיכם בצייתכם לאמת והגעתם אלי אחווה שאין בה חנופה, אהבו זה את זה בכל לבבכם ומאודכם”. אחד המרכיבים הבסיסיים של המלה היוונית המופיעה כאן והמתורגמת ”אחווה” הוא פִילְיָה (חיבה). משמעותה קרובה מאוד לזו של אָגַפֶּה, המתורגמת בדרך־כלל ל”אהבה” (יוחנן א׳. ד׳:8). אף־על־פי שנוהגים לעתים להשתמש באחווה או אהבה לחילופין, לכל אחת מאפייניה המיוחדים. אל לנו לבלבל ביניהן, כשם שנוהגים רבים ממתרגמי המקרא. (במאמר זה ובבא אחריו, נדון בכל אחת ממילים אלה.)
3 באשר להבדל שבין שתי מילים יווניות אלה, ציין אחד החוקרים שפיליה היא ”בהחלט מלה המביעה חמימות, קירבה וחיבה”. לעומת זאת, אגפה מתקשרת יותר לשכל. לכן, כאשר נאמר לנו לאהוב (אגפה) את אויבינו, אין אנו חשים כלפיהם חיבה. מדוע לא? משום ש”חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות” (קורינתים א׳. ט״ו:33). עדות נוספת לכך שקיים הבדל, משתמעת מדבריו של השליח פטרוס: ”להוסיף על... האחווה את האהבה”. (פטרוס ב׳. א׳:5–7; השווה יוחנן כ״א: 15–17.a)
דוגמאות של אחווה מיוחדת במינה
4. מדוע רחשו ישוע ויוחנן חיבה מיוחדת זה כלפי זה?
4 דבר־אלהים מספק לנו דוגמאות נאותות של אחווה מיוחדת במינה. אחווה מיוחדת זו אינה תוצאה של גחמה כלשהי, אלא היא מבוססת על גילוי הערכה לתכונות חיוביות. ללא ספק, הדוגמה הידועה ביותר היא החיבה שרחש ישוע המשיח לשליח יוחנן. אין ספק, כי ישוע חש חיבה כלפי כל תלמידיו הנאמנים, ובצדק (לוקס כ״ב:28). דרך אחת שבה הוכיח זאת היתה רחיצת רגליהם, כשבכך לימדם פרק בענווה (יוחנן י״ג:3–16). אך ישוע רחש חיבה מיוחדת ליוחנן, עובדה אותה הזכיר יוחנן פעמים רבות (יוחנן י״ג:23; י״ט:26; כ׳:2). אף על פי שתלמידיו ושליחיו של ישוע סיפקו לו סיבה לגלות חיבה כלפיהם, קרוב לוודאי שיוחנן גרם לו לחוש חיבה מיוחדת, וזאת עקב הערכתו העמוקה יותר לישוע. אנו יכולים להיווכח בכך מכתביו של יוחנן, הן מספר הבשורה שלו והן מאיגרותיו שנכתבו בהשראת אלהים. מה רבה התדירות בה הוא מזכיר אהבה בכתבים אלה! הערכתו הרבה יותר של יוחנן לתכונותיו הרוחניות של ישוע באה לידי ביטוי בדברים שכתב ביוחנן פרק א׳ ו־י״ג עד י״ז, וכן בהתייחסויות החוזרות ונשנות בהן הזכיר את קיומו הקדם־אנושי של ישוע (יוחנן א׳:1–3; ג׳:13; ו׳:38, 42, 58; י״ז:5; י״ח:37).
5. מה ניתן לומר בנוגע לחיבה המיוחדת ששררה בין פאולוס לטימותיאוס?
5 בדומה לכך, אל לנו להתעלם מן האחווה המיוחדת במינה ששררה בין השליח פאולוס לבין עמיתו המשיחי טימותיאוס, אשר היתה, ללא ספק, מבוססת על הערכה הדדית של תכונותיהם. כתבי פאולוס מכילים הערות חיוביות על טימותיאוס, כגון: ”אין לי איש תמים דעים עימי כמוהו, אשר בלב שלם ידאג לענייניכם. ... אבל יודעים אתם את אופיו הבחון; כמו בן העובד עם אביו הוא שירת עימי בעבודת הבשורה” (פיליפים ב׳:20–22). ניתן למצוא באיגרותיו פניות אישיות רבות, המצביעות על חיבתו הלבבית של פאולוס לטימותיאוס. לדוגמה, שים לב לכתוב בטימותיאוס א׳. ו׳:20: ”הו, טימותיאוס, שמור את מה שהופקד בידיך!” (ע״ח). (ראה גם טימותיאוס א׳. ד׳:12–16; ה׳:23; טימותיאוס ב׳. א׳:5; ג׳:14, 15.) השוואה בין איגרותיו של פאולוס לטימותיאוס לבין איגרתו לטיטוס מדגישה במיוחד את חיבתו המיוחדת של פאולוס לצעיר זה. קרוב לוודאי, שגם טימותיאוס חש כך לגבי ידידותם, כפי שניתן להיווכח מדבריו של פאולוס בטימותיאוס ב׳. א׳:3, 4: ”אינני חדל לזכור אותך בתפילותי יומם ולילה. זכורות לי דמעותיך ואני נכסף לראותך למען אמלא שמחה”.
6, 7. אילו רגשות רחשו דוד ויהונתן זה כלפי זה, ומדוע?
6 התנ״ך מספק אף הוא דוגמאות נאותות, כגון זו של דוד ויהונתן. אנו קוראים שלאחר שדוד הרג את גולית, ”נפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יהונתן כנפשו” (שמואל א׳. י״ח:1). ללא ספק, ההערכה שרחש יהונתן לקנאתו של דוד לשם יהוה, ולאומץ־הלב שהפגין בלכתו לפגוש את גולית הענק, עוררה בו חיבה מיוחדת לדוד.
7 יהונתן רחש חיבה כה עמוקה לדוד, עד כי סיכן את חייו כדי להגן עליו מפני המלך שאול. מעולם לא התרעם יהונתן על כי יהוה בחר בדוד להיות המלך הבא של ישראל (שמואל א׳. כ״ג:17). באותה מידה, דוד רחש ליהונתן חיבה עמוקה, שבאה לידי ביטוי בקינה שנשא על מות יהונתן: ”צר לי עליך אחי יהונתן, נעמת לי מאד, נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים” (שמואל ב׳. א׳:26).
8. אילו שתי נשים הפגינו חיבה מיוחדת זו כלפי זו, ומדוע?
8 כמו־כן, התנ״ך מציג בפנינו דוגמה נוספת לאחווה בין שתי נשים, נעמי וכלתה האלמנה, רות. היזכר בדבריה של רות לנעמי: ”ותאמר רות: ’אל תפגעי בי לעוזבך, לשוב מאחריך, כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין. עמך עמי ואלהיך אלהי’” (רות א׳:16). האין עלינו להסיק שנעמי, הודות להתנהגותה והאופן בו דיברה על יהוה, סייעה לעורר ברות תגובה מלאת הערכה זו? (השווה לוקס ו׳:40.)
דוגמתו של השליח פאולוס
9. מה מראה שפאולוס היווה דוגמה לאחווה?
9 כפי שראינו, השליח פאולוס רחש חיבה מיוחדת במינה לטימותיאוס. עם זאת, הוא אף הציב דוגמה יוצאת־מן־הכלל בגילוי אחווה לבבית כלפי כל אחיו. הוא אמר לזקני־הקהילה באפסוס: ”זיכרו כי שלוש שנים, יומם ולילה, לא חדלתי להוכיח כל אחד ואחד בדמעות”. האין זה גילוי אחווה לבבית? ללא כל ספק! וכך גם חשו הם כלפיו. לאחר ששמעו שלא יראוהו עוד, ”הכל בכו בכי רב, נפלו על צווארי שאול [פאולוס] ונשקו לו” (מעשי־השליחים כ׳:31, 37). האם היתה זו אחווה המבוססת על הערכה? בהחלט כן! האחווה שגילה משתקפת גם מדבריו בקורינתים ב׳. ו׳:11–13: ”קורינתים, דיברנו אליכם בכנות ונהגנו ברוחב־לב. לא צר לכם המקום בלבבנו; בלבבכם צר המקום. השיבו את אותו הגמול — כאל בני אני מדבר — והתנהגו ברוחב־לב גם אתם”.
10. איזה חוסר אחווה הניע את פאולוס לספר על נסיונותיו בקורינתים ב׳. פרק י״א?
10 ללא ספק, לרבים מהמשיחיים הקורינתים חסרה היתה האחווה הנובעת מהערכה כלפי השליח פאולוס. משום כך, התלוננו אחדים מהם: ”איגרותיו אמנם מרשימות ותקיפות, אך בעומדו לפנינו בגופו הריהו חלש ודברו חסר־ערך” (קורינתים ב׳. י׳:10). עובדה זו גרמה לפאולוס להתייחס בציניות אל ’השליחים המעולים’ שלהם ולספר על המבחנים הקשים שסבל, כמתואר בקורינתים ב׳. י״א:5, 22–33.
11. איזו עדות קיימת בנוגע לאחווה של פאולוס למשיחיים בתסלוניקי?
11 חיבתו הלבבית של פאולוס לאלה ששירת, נראית בבירור מדבריו בתסלוניקים א׳. ב׳:8: ”חיבבנו אתכם כל כך, שבחפץ־לב ששנו לתת לכם לא רק את בשורת אלהים אלא גם את נפשנו, שכן נהייתם אהובים עלינו”. למעשה, חיבתו לאחים חדשים אלה היתה גדולה עד כדי כך, שלא יכול היה להמתין עוד לידיעות על שלומם — הוא כה השתוקק לדעת כיצד הם עומדים ברדיפות — עד כי שלח אליהם את טימותיאוס, ששב עם דיווח חיובי שעודד את פאולוס מאוד (תסלוניקים א׳. ג׳:1, 2, 6, 7). היטב מבטא זאת הספר Insight on the Scriptures (עיונים בכתבי־הקודש), בציינו: ”קשר אמיץ של אחווה שרר בין פאולוס לבין אלה ששירת”.
הערכה — המפתח לאחווה
12. מה הן הסיבות לכך שעלינו לגלות חיבה לבבית כלפי אחינו?
12 ללא כל ספק, המפתח לאחווה הוא הערכה. האם כל משרתי יהוה המוקדשים אינם מגלים תכונות שאנו מעריכים, שמעוררות את אהבתנו ושגורמות לנו לחבבם? כולנו מבקשים תחילה את מלכות אלהים ואת צדקתו. כולנו מנהלים מאבק אמיץ נגד שלושת אויבינו המשותפים: השטן ושדיו, העולם המרושע שתחת שליטת השטן והנטיות האנוכיות התורשתיות של הבשר החוטא. האם לא מוטב שנניח תמיד שאחינו עושים כמיטב יכולתם לאור הנסיבות? כל אדם עלי־אדמות ניצב לצדו של יהוה או לצדו של השטן. אחינו ואחיותינו המוקדשים ניצבים לצד יהוה, כן, לצדנו, ולכן הם ראויים לאחוותנו.
13. מדוע עלינו לרחוש חיבה לבבית לזקני־הקהילה?
13 מה בנוגע לגילוי הערכה כלפי זקני־הקהילה שלנו? האם לא צריכה להיות להם פינה חמה בלבנו לנוכח העבודה הקשה שהם מבצעים לטובת ענייני הקהילה? בדומה לכולנו, עליהם לפרנס את עצמם ואת משפחותיהם. כמו־כן, מוטלות עליהם אותן המחויבויות המוטלות על כולנו לערוך לימוד אישי, לנכוח באסיפות הקהילה וליטול חלק בשירות־השדה. בנוסף לכך, מוטלת עליהם האחריות להכין חלקים לתוכנית האסיפות, להגיש הרצאות פומביות ולטפל בבעיות המתעוררות בקהילה, הכרוכות לעתים בשעות רבות של ישיבות שיפוטיות. אכן, אנו חפצים ’להוקיר אנשים כאלה’ (פיליפים ב׳:29).
מתן ביטוי לאחווה
14. אילו פסוקים מצווים עלינו לגלות אהבת אחים?
14 כדי להשביע את רצון יהוה, עלינו לבטא את רגש האחווה החם כלפי עמיתינו לאמונה, ממש כשם שעשו ישוע המשיח ופאולוס. אנו קוראים: ”אהבו איש את רעהו באהבת אחים [אחווה] כנה” (רומים י״ב:10). ”על־דבר אהבת אחים אין צורך לכתוב לכם, שכן אתם בעצמכם למודי אלהים ויודעים שעליכם לאהוב איש את רעהו” (תסלוניקים א׳. ד׳:9). ”תהא אהבת אחים קיימת ביניכם” (עברים י״ג:1). ללא ספק, אבינו השמימי שבע־רצון, כאשר אנו מגלים אהבת אחים כלפי ילדיו הארציים!
15. מה הן מספר דרכים שבהן ניתן לגלות אהבת אחים?
15 בימי השליחים, נהגו המשיחיים לברך זה את זה ”בנשיקה קדושה” או ”בנשיקת אהבה” (רומים ט״ז:16; פטרוס א׳. ה׳:14). איזה ביטוי לאהבת אחים! כיום, ברוב חלקי העולם, הביטוי ההולם יותר לכך הינו חיוך ידידותי כן ולחיצת יד לבבית. בארצות לטיניות, כגון מקסיקו, האחים נוהגים לברך זה את זה בחיבוק, שהוא אכן ביטוי לחיבה. חיבה לבבית זו מצד אחים אלה מהווה, כנראה, חלק מהגורם לגידול הרב החל בארצותיהם.
16. אילו הזדמנויות יש לנו להביע אחווה באולמי המלכות שלנו?
16 בהיכנסנו לאולם המלכות, העושים אנו מאמץ מיוחד לתת ביטוי לאהבתנו הלבבית כלפי אחינו? הדבר יגרום לנו לומר דברים מעודדים, בעיקר לאלה שנראה כי הם מדוכאים. נאמר לנו: ”עודדו את הנכאים” (תסלוניקים א׳. ה׳:14). זו בהחלט דרך אחת שבה אנו יכולים להביע את החמימות שבאחווה. דרך נאותה נוספת היא להביע הערכה להרצאה פומבית טובה, לחלק באסיפה שהוגש היטב, למאמץ החיובי שנעשה מצד תלמיד בבית־הספר לשירות התיאוקרטי וכדומה.
17. כיצד פעל זקן־קהילה אחד כדי לזכות בחיבתם של חברי הקהילה?
17 מדוע שלא נזמין אחים שונים לביתנו לארוחה או לכיבוד קל לאחר האסיפה אם השעה אינה מאוחרת מדי? האין עלינו לתת לעצתו של ישוע בלוקס י״ד:12–14, להשפיע עלינו? לדוגמה, שליח לשעבר נתמנה כמשגיח יושב־ראש בקהילה שבה כל האחים היו בני גזע שונה. הוא חש בהיעדר אחווה, לכן פעל לתיקון המצב. כיצד? מדי יום ראשון, הזמין משפחה אחרת לארוחה. עד סוף השנה, הפגינו הכל אחווה לבבית כלפיו.
18. כיצד יכולים אנו לגלות אהבת אחים לאחינו ולאחיותינו החולים?
18 כאשר אח או אחות חולים, רתוקים לבית או מאושפזים בבית־חולים, אהבת אחים תניענו לגרום להם לחוש את דאגתנו. או מה באשר לאלה השוהים בבתי־אבות? מדוע שלא נבקרם אישית, נשוחח עימם בטלפון, או נשלח כרטיס־ברכה המביע רגשות לבביים?
19, 20. כיצד נוכל להוכיח שאהבת האחים שלנו התרחבה?
19 בגלותנו אחווה מעין זו, נוכל לשאול את עצמנו, ’האם אהבת האחים שלי מהולה במשוא־פנים? האם גורמים כגון צבע עור, השכלה או נכסים חומריים משפיעים על גילויי האחווה שלי? האם עלי להרחיב את אהבתי לאחים, כפי שהאיץ השליח פאולוס במשיחיים בקורינתוס לעשות?’ אחווה תניענו לראות את אחינו באור חיובי, להעריכם בזכות מעלותיהם. כמו־כן, אחווה תעזור לנו לשמוח על התקדמותם של אחינו בקהילה במקום לקנא בה.
20 כמו־כן, על אחווה לגרום לנו להיות ערים לעזור לאחינו בשירות. כשם שאחד משירי המלכות (מספר 92, בלועזית) ביטא זאת:
”הגש סיוע לחלשים
כך שבאומץ הם מדברים.
אל נא תזנח רך בשנים,
חזק אותו, שחררו מפחדים”.
21. לאיזו תגובה יכולים אנו לצפות בגלותנו אחווה?
21 לכן, הבה לא נשכח שבגלותנו אחווה, אנו מיישמים את העיקרון שהיתווה ישוע בדרשת ההר: ”תנו ויינתן לכם; מידה יפה, דחוסה, גדושה ושופעת יתנו בחיקכם, כי במידה שאתם מודדים יימדד לכם” (לוקס ו׳:38). בגלותנו אהבת אחים ובהביענו הוקרה לאלה שהם משרתי יהוה כמונו, אנו מועילים לעצמנו. אכן מאושרים הם אלה הנהנים מגילוי אחווה!
(מקור המאמר: 1993/10/15)
[הערת שוליים]
a ראה המאמר הבא: ”אהבה (אגפה) — מה לא מאפיין אותה ומה כן”.
כיצד תשיב?
◻ אילו מילים ביוונית מתייחסות לרגשותינו, ובמה הן שונות זו מזו?
◻ מהו המפתח לאחווה?
◻ אילו דוגמאות מקראיות עומדות לרשותנו בנוגע לאחווה מיוחדת?
◻ מדוע עלינו לרחוש חיבה לבבית לאחינו ולזקני־הקהילה?
[תמונה בעמוד 26]
השליח פטרוס האיץ באחיו להוסיף אחווה על אמונתם ועל תכונות משיחיות אחרות