נשיאת עדות ”לכל הגויים”
”ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגוייםשואחרי־כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14).
1. מדוע הפתיעו בוודאי דברי ישוע המוזכרים במתי כ״ד:14 את תלמידיו?
עד כמה הפתיעו בוודאי מילים אלה של ישוע את תלמידיו היהודים! עצם הרעיון שעל יהודים מקודשים לדבר עם ”הגויים” ה’טמאים’ היה זר ליהודי ואף דוחה.a יהודי נאמן לא היה מעלה על דעתו להיכנס לביתו של גוי! על תלמידים יהודים אלה היה עדיין ללמוד רבות על ישוע, על אהבתו ועל שליחותו. כמו־כן, היה עליהם ללמוד רבות על כך שיהוה אינו נושא־פנים (מעשי־השליחים י׳:28, 34, 35, 45).
2. (א) עד כמה נרחב שירותם של עדי־יהוה? (ב) אילו שלושה גורמים יסודיים תרמו להתקדמותם של עדי־יהוה?
2 עדי־יהוה בישרו את הבשורה הטובה בקרב האומות, לרבות ישראל בת־זמננו, ומכריזים אותה כעת בקרב עמים רבים יותר מאי־פעם. ב־1994, למעלה מארבעה מיליון וחצי עדי־יהוה מבשרים בכ־230 ארצות. הם מנהלים כארבעה מיליון וחצי שיעורי־מקרא ביתיים עם מעוניינים. הדבר מתבצע חרף דעות קדומות הרווחות בעולם כולו, שתדירות מקורן באי־ידיעת עקרונות העדים ומניעיהם. כפי שנאמר על המשיחיים הקדומים, כך ניתן לומר גם עליהם: ”כי ידוע לנו שבכל מקום מתנגדים לכת הזאת” (מעשי־השליחים כ״ח:22). אם כן, לזכות מה נוכל לזקוף את ההצלחה בשירותם? קיימים שלושה גורמים לפחות התורמים להתקדמותם — ציות להדרכות רוח יהוה, חיקוי שיטותיו המעשיות של המשיח ושימוש בכלים הנכונים להשגת תקשורת יעילה.
רוח יהוה והבשורה הטובה
3. מדוע אין אנו יכולים להתגאות במה שהשגנו עד כה?
3 האם עדי־יהוה מתגאים בהצלחתם, כאילו היא נובעת מכישורים מיוחדים שניחנו בהם? לא, משום שכאן חלים דברי ישוע: ”כן גם אתם, לאחר עשותכם את כל שצוּויתם, אימרו: ’עבדים אנחנו ותו לא, עשינו מה שמחובתנו לעשות’”. כמשיחיים מוקדשים וטבולים, עדי־יהוה נטלו את האחריות לשרת את אלהים מרצונם החופשי, ללא קשר לנסיבותיהם האישיות. לאחדים, משמע הדבר שירות מלא כשליחים או כמתנדבים במשרדי־הסניפים ובבתי־הדפוס לפרסומים משיחיים. אצל אחרים, נכונות משיחית זו מובילה אותם לעבוד בבניית מבנים המשמשים את עדי־יהוה, לבשר כחלוצים בשירות מלא או להכריז את הבשורה הטובה בחלק מזמנם כמבשרים בקהילות המקומיות. איש מאיתנו אינו יכול להתרברב על כך, מפני ש”עשינו מה שמחובתנו לעשות” (לוקס י״ז:10; קורינתים א׳. ט׳:16).
4. כיצד הוכרעה ההתנגדות הכלל־עולמית לשירות המשיחי?
4 כל הצלחה מצדנו ניתן לזקוף לזכות רוח יהוה, דהיינו כוחו הפעיל. ניתן לומר זאת בוודאות כיום כשם שהיה בימי הנביא זכריה: ”זה דבר יהוה אל זרובבל לאמור: ’לא בחַיִל ולא בכוח כי אם ברוחי’ אמר יהוה צבאות”. לפיכך, ההתנגדות הכלל־עולמית לפעילות ההטפה של עדי־יהוה לא הוכרעה במאמץ אנושי, אלא באמצעות הדרכתו והגנתו של יהוה (זכריה ד׳:6).
5. איזה תפקיד ממלא יהוה בהפצת בשורת המלכות?
5 באשר לאלה הנענים לבשורת המלכות, אמר ישוע: ”הן כתוב בנביאים, ’וכל בנייך למודי יהוה’. כל השומע מן האב ולומד יבוא אלי. ... אין איש יכול לבוא אלי אלא אם כן ניתן לו מאת האב” (יוחנן ו׳:45, 65). יהוה יודע מה טמון בלב ובמחשבות, והוא יודע מי הם אלה שעשויים להיענות לאהבתו, אף־על־פי שעדיין אינם מכירים אותו. כמו־כן, הוא משתמש במלאכיו כדי לכוון פעילות מיוחדת זו. מסיבה זו, ראה יוחנן בחזונו השתתפות של מלאכים וכתב: ”ראיתי מלאך אחר מעופף באמצע השמים, אשר לו בשורת עולם לבשר ליושבי הארץ ולכל אומה ושבט ולשון ועם” (ההתגלות י״ד:6).
מודעים לצורכם הרוחני
6. איזו גישה בסיסית נדרשת מאדם כדי שייענה לבשורה הטובה?
6 גורם נוסף לכך שיהוה מעניק הזדמנות לפרט להיענות לבשורה הטובה הוא זה שציין ישוע: ”אשרי המודעים לצורכם הרוחני, כי להם מלכות השמים (מתי ה׳:3, ע״ח). אדם שהינו שבע־רצון מעצמו או שאינו מחפש את האמת, לא יהיה מודע לצורכו הרוחני. הוא או היא חושבים אך ורק במונחים חומריים, גשמיים. שאננות זו הופכת למחסום. לכן, כשרבים מהאנשים שאנו פוגשים בפעילותנו מבית־לבית דוחים את הבשורה, עלינו להביא בחשבון את כל הסיבות השונות לתגובותיהם.
7. מדוע רבים אינם נענים לאמת?
7 רבים מסרבים לשמוע משום שהם דבקים בעקשנות בדת שעל ברכיה גדלו, ואינם מגלים פתיחות לשוחח על כך. אחרים נמשכו אל דת התואמת את אישיותם — יש המעוניינים בדת מיסטית, אחרים נענים לרגשנות דתית וישנם כאלה שמחפשים מעין מועדון חברתי בבית־הכנסת או בכנסיה. רבים כיום בחרו בסגנון־חיים המנוגד לאמות־המידה שקבע אלהים. יתכן שהם מנהלים אורח־חיים לא מוסרי, הגורם להם לומר, ”אני לא מעוניין”. ואילו אנשים המתיימרים להיות משכילים ובעלי גישה מדעית, דוחים את המקרא כיון שהוא פשטני מדי לטעמם (קורינתים א׳. ו׳:9–11; קורינתים ב׳. ד׳:3, 4).
8. מדוע אל לדחייה מצד רבים לגרוע מהתלהבותנו? (יוחנן ט״ו:18–20).
8 האם על הדחייה מצד מרבית האנשים לגרוע מאמונתנו ומהתלהבותנו בפעילות מצילת חיים זו? אנו יכולים לשאוב נחמה מדברי פאולוס אל הרומים: ”ואם יש שלא האמינו, אזי מה? האם יבטל חוסר אמונתם את נאמנותו של אלהים? חלילה! צריך שיוכר כי האלהים נאמן וכל אדם כוזב, ככתוב: ’למען תצדק בדברך, תזכה בשופטך’” (רומים ג׳:3, 4).
9, 10. אילו הוכחות קיימות לכך שעדי־יהוה התגברו על ההתנגדות במדינות רבות?
9 אנו יכולים להתעודד מדוגמאות רבות מארצות ברחבי תבל שנראה היה כי אין בהן היענות רבה, ובמשך הזמן, התברר ההיפך הגמור. יהוה והמלאכים ידעו שישנם אנשים ישרי־לב שאותם יש למצוא — אך היה על עדי־יהוה להתמיד ולהחזיק מעמד בשירותם. תן דעתך, למשל, למספר ארצות שבהן לפני 50 שנה נראה היה כי הדת הקתולית הערימה מכשולים שלא ניתן להתגבר עליהם — איטליה, אירלנד, ארגנטינה, ברזיל, מכסיקו, ספרד, פורטוגל וקולומביה. בשנת 1943 מספר העדים היה מועט, 000,126 בלבד בעולם כולו, כש־000,72 מהם בארצות־הברית. הבורות והדעות הקדומות שבהן נתקלו העדים נראו כחומה בצורה. אולם, כיום כמה מהתוצאות הטובות ביותר בהטפת הבשורה הושגו בארצות אלה. הדבר נכון גם לגבי רבות מהמדינות הקומוניסטיות לשעבר. טבילתם של 402,7 איש בכינוס שבקייב, אוקראינה, בשנת 1993, מהווה הוכחה לכך.
10 באילו שיטות השתמשו עדי־יהוה כדי להעביר את הבשורה הטובה לרעיהם? האם השתמשו בפיתויים חומריים כדי לצרף אליהם מאמינים, כפי שהאשימו אותם אחדים? האם ביקרו הם רק אצל העניים וחסרי ההשכלה, כשם שטענו אחרים?
שיטות מוצלחות לבשר את הבשורה הטובה
11. איזו דוגמה נאותה הציב ישוע בשירותו? (ראה יוחנן ד׳:6–26.)
11 ישוע ותלמידיו קבעו את הדגם בפעילות עשיית התלמידים שעל־פיו נוהגים עדי־יהוה עד עצם ימינו אלה. ישוע הגיע לכל מקום שבו היו אנשים, עניים או עשירים — לבתים, למקומות ציבוריים, לחופי הכנרת, למרגלות הרים ואף לבתי־כנסת (מתי ה׳:1, 2; ח׳:14; מרקוס א׳:16; לוקס ד׳:15).
12, 13. (א) כיצד הציב פאולוס דוגמה למשיחיים? (ב) כיצד חיקו עדי־יהוה את דוגמתו של פאולוס?
12 באשר לשירותו, יכול היה פאולוס לומר בצדק: ”אתם יודעים כיצד הייתי איתכם בכל עת למן היום הראשון שרגלי דרכה באסיה. עבדתי את האדון, ... לא נרתעתי מלהודיע לכם כל דבר מועיל ומללמד אתכם ברבים ובכל בית ובית” (מעשי־השליחים כ׳:18–20).
13 עדי־יהוה ברחבי העולם כולו ידועים בכך שהם פועלים בתואם עם המופת שהציבו השליחים, השירות מבית־לבית. במקום להתרכז בהטפה באמצעות הטלוויזיה שהינה יקרה, שטחית ולא אישית, עדי־יהוה הולכים לאנשים, עשירים ועניים ופוגשים אותם פנים אל פנים. הם מבקשים לשוחח על אלהים ועל דברו.b אין הם מנסים לעשות נפשות לאמונתם באמצעות מתן תמורה חומרית לאנשים. לאלה הנכונים לשקול בהיגיון, הם מצביעים על שלטון מלכות אלהים כפתרון האמיתי היחיד לבעיות האנושות, שלטון שישנה לטובה את התנאים על־פני כדור־הארץ (ישעיהו ס״ה:17, 21–25; פטרוס ב׳. ג׳:13; ההתגלות כ״א:1–4).
14. (א) כיצד שליחים וחלוצים רבים הניחו תשתית איתנה? (ב) מה אנו למדים מהדוגמה של עדי־יהוה ביפן?
14 על־מנת להשלים את פעילות ההטפה בארצות רבות ככל האפשר, הקימו שליחים וחלוצים ’ראש־גשר’ בקרב אומות רבות. הם הניחו את התשתית, ומשם המשיכו העדים המקומיים והנהיגו את הפעילות. באופן זה, לא היה צורך במספר רב של עדים זרים כדי לתמוך בפעילות ההטפה ולשמור על אירגונה התקין. יפן מהווה אחת הדוגמאות הבולטות לכך. בשלהי שנות ה־40 הגיעו לשם בעיקר שליחים מאוסטרליה ומבריטניה, למדו את השפה, הסתגלו לתנאים הירודים למדי של התקופה שלאחר המלחמה והחלו במתן עדות מבית־לבית. במרוצת מלחמת־העולם השניה, הוטל חרם על פעילותם של עדי־יהוה ביפן והם נרדפו. לכן, כאשר הגיעו השליחים הם מצאו רק קומץ של עדים פעילים ביפן. אולם כיום, עבר מספר המבשרים את ה־000,187, ביותר מ־000,3 קהילות! מה היה סוד הצלחתם המוקדמת? שליח אחד ששירת שם למעלה מ־25 שנה ציין: ”מאוד חשוב היה ללמוד לשוחח עם האנשים. ביודענו את שפתם, יכולנו להזדהות עימם, להבינם ולהעריך את אורח־חייהם. היה עלינו להוכיח שאנו אוהבים את היפנים. בענווה ניסינו להתערות בחברה המקומית, וזאת כמובן מבלי להתפשר על ערכינו המשיחיים”.
גם ההתנהגות המשיחית מספקת עדות
15. כיצד גילו העדים התנהגות משיחית?
15 אולם, אנשים לא נענו אך ורק למסר המקראי. הם גם ראו את המשיחיות בפעולה. הם הבחינו באהבה, בהרמוניה ובאחדות השוררות בקרב עדי־יהוה גם במצבים קשים כגון מלחמות אזרחים, סיכסוכים שבטיים ועוינות על רקע גזעי. העדים שמרו על עמדה משיחית ניטרלית ברורה בכל הסיכסוכים, ובזה הגשימו את דברי ישוע: ”מצווה חדשה אני נותן לכם: אהבו זה את זה; כמו שאהבתי אתכם כך גם אתם אהבו זה את זה. בזאת יֵדעו הכל שתלמידי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם” (יוחנן י״ג:34, 35).
16. איזו חוויה מדגימה אהבה משיחית בפעולה?
16 אהבת הזולת באה לידי ביטוי במקרה של קשיש שכתב למערכת עיתון מקומי על ”הזוג הנחמד”. הוא הסביר ששכניו גילו כלפיו טוב־לב כשאשתו נטתה למות. ”מאז פטירתה... הם היו נפלאים”, כתב. ”מאותה עת ואילך הם ’אימצו’ אותי... , ביצעו עבורי עבודות שונות וסייעו לי לפתור בעיות המתעוררות אצל גימלאי בן 74. מה שהופך את כל העניין לבלתי רגיל עוד יותר היא העובדה שהם שחורים ואני לבן. הם עדי־יהוה ואני קתולי שפרש מהכנסיה”.
17. מאיזה קו־פעולה עלינו להימנע?
17 דוגמה זו ממחישה שביכולתנו לתת עדות בדרכים רבות, כולל בהתנהגותנו היומיומית. למעשה, אם התנהגותנו לא תהא משיחית, שירותנו יהיה כמו זה של הפרושים, צבוע וחסר כל השפעה. איננו חפצים לדמות לאלה שאותם תיאר ישוע בזה הלשון: ”לכן כל אשר יאמרו לכם עשו ושימרו, אך כמעשיהם אל תעשו, כי אומרים הם ואינם עושים” (מתי כ״ב:37–39; כ״ג:3).
כיתת ”העבד” מספקת את הכלים המתאימים
18. כיצד הספרות המקראית משמשת אותנו כדי לעזור לאנשים ישרי־לב?
18 גורם חיוני נוסף בהטפת הבשורה הטובה לכל העמים הוא זמינותה של הספרות המקראית שיוצאת לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים. ברשותנו ספרים, ספרונים, עלונים וחוברות היכולים לספק כל אדם שמתעניין בכנות. אם אנו פוגשים נוצרי, מוסלמי, הינדי, בודהיסטי או טאואיסטי, ביכולתנו להשתמש בספר Mankind’s Search for God (חיפוש האנושות אחר אלהים). ניתן להשתמש גם במבחר העלונים והחוברות, כגון הייתכן אי־פעם עולם ללא מלחמות? על־מנת לפתוח בשיחה וייתכן אף בשיעור־מקרא ביתי. למשל, אם אדם המאמין באבולוציה שואל בנוגע לבריאה, נוכל לפנות לספר ?Life–How Did It Get Here? By Evolution or by Creation (החיים –כיצד נוצרו? על־ידי אבולוציה או על־ידי בריאה?) אם צעיר שואל, ’מהי תכלית החיים?’ נוכל להפנותו לסדרת המאמרים צעירים שואלים המופיעה בחוברות עורו! השונות וכן לספר נעוריך — הפק מהם את מלוא התועלת. אם מישהו סובל מבעיות אישיות חמורות — כגון דיכאון, תשישות, אונס וגירושין — ברשותנו חוברות המטפלות בדרך מעשית בנושאים מעין אלה. אכן, כיתת ”העבד הנאמן” שעליה ניבא ישוע כי תספק את ה’אוכל בעתו’ ממלאת את תפקידה כיאות (מתי כ״ד:45–47).
19, 20. כיצד פעילות ההטפה באלבניה קיבלה תאוצה?
19 אולם, כדי להגיע אל העמים, היה צורך להדפיס ספרות זו בשפות רבות. כיצד נתאפשר לתרגם את המקרא ואת הספרות המקראית ליותר מ־200 שפות? בחינה קצרה של אחת הדוגמאות, אלבניה, ממחישה כיצד יכלה כיתת העבד הנאמן והנבון לקדם את הבשורה הטובה חרף קשיים מרובים וללא עזרת נס שיאפשר גישה מיידית לשפות, כדוגמת זה של חג־השבועות של שנת 33 לספירה (מעשי־השליחים ב׳:1–11).
20 עד לפני מספר שנים בלבד, נחשבה אלבניה למדינה הקומוניסטית האתאיסטית האמיתית היחידה. כתב־העת נשיונל ג׳אוגרפיק ציין ב־1980: ”אלבניה אוסרת קיומה [של דת], בהכריזה על עצמה בשנת 1967 כעל ’המדינה האתאיסטית הראשונה בעולם’. ... הדור החדש באלבניה מכיר רק את האתאיזם”. עתה, עם שקיעת הקומוניזם, אלבנים המודעים לצורכם הרוחני נענים לבשורה שאותה מבשרים עדי־יהוה. בשנת 1992 הוקם בעיר הבירה טִירַנָה צוות מצומצם של מתרגמים המורכב מעדים צעירים השולטים בשפות האיטלקית והאנגלית. אחים כשירים מארצות אחרות שביקרו, לימדו אותם להשתמש במחשבים ניידים כדי להכניס לתוכם את החומר המתורגם בשפה האלבנית. הם החלו בתירגום עלונים וחוברת המצפה. ככל שנסיונם גדל, הם עמלים על תירגום פרסומים מקראיים מועילים נוספים. כיום, ישנם כ־200 עדי־יהוה פעילים במדינה קטנה זו (אוכלוסייתה מונה 000,262,3 איש), ו־984,1 אנשים נכחו בערב־הזיכרון ב־1994.
על כולנו מוטלת אחריות
21. באיזו תקופה אנו חיים?
21 המאורעות בעולם מגיעים לשיאם. עם העלייה בשיעור הפשע והאלימות, במעשי הטבח והאונס שמאפיינים מלחמות מקומיות, בהפקרות המינית הרווחת שתוצאותיה הן מחלות מין, ובזילזול בסמכות חוקית, נראה כי העולם הופך אנרכי ובלתי ניתן לשליטה. אנו חיים בתקופה המקבילה לימים שקדמו למבול המתוארים בבראשית בזה הלשון: ”וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. ויינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו” (בראשית ו׳:5, 6; מתי כ״ד: 37–39).
22. איזו אחריות מוטלת על כל אחד מעדי־יהוה?
22 כפי שהיה בימי נוח, יהוה ינקוט פעולה. אולם ברוב צדקתו ואהבתו, הוא חפץ שהבשורה הטובה ודברי ההזהרה יוכרזו תחילה לכל העמים (מרקוס י״ג:10). בהקשר זה על עדי־יהוה מוטלת אחריות — למצוא את אלה הראויים לשלום אלהים וללמדם את דרכי השלום שלו. בקרוב, בעת שקבע אלהים, תושלם בהצלחה מלאכת ההטפה. ”ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי י׳:12, 13; כ״ד:14; כ״ח:19, 20).
(מקור המאמר: 1994/8/15)
[הערות שוליים]
a למידע נוסף, ראה הערך ”גויים” בספר Insight on the Scriptures (הבנה מכתבי־הקודש), כרך ב׳, עמ׳ 472–474, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים, ניו־יורק.
b להצעות מעשיות בנושא השירות המשיחי, ראה המצפה מינואר 1992, עמודים 32–36, ”תקשורת בשירות־השדה המשיחי”.
האם אתה זוכר?
◻ לאיזו הצלחה זכו בשירותם עדי־יהוה בני־זמננו?
◻ מדוע רבים מתנגדים לבשורה המשיחית?
◻ באיזו שיטת הטפה הדומה לזו של השליחים משתמשים עדי־יהוה?
◻ אילו כלים עומדים לרשותנו למען שירות יעיל?
◻ מה על כולנו לעשות בתואם עם הכתוב במרקוס י״ג:10?
[טבלה בעמוד 17]
מדינה עדים פעילים ב־1943 ב־1993
אורוגוי 22 144,9
איטליה מלחמת־עולם שנייה — אין רישום 440,201
אירלנד ?150 224,4
ארגנטינה 374 043,102
ברזיל 430 297,366
הפיליפינים מלחמת־עולם שנייה — אין רישום 576,116
ונצואלה אין רישום על הפעילות 081,64
מכסיקו 565,1 201,380
ספרד אין רישום על הפעילות 595,97
פולין מלחמת־עולם שנייה — אין רישום 551,113
פורטוגל אין רישום על הפעילות 842,41
פרו אין רישום על הפעילות 363,45
צ׳ילי 72 668,44
צרפת מלחמת־עולם שנייה — אין רישום 254,122
קולומביה ?? 854,60
[תמונה בעמוד 15]
מספרם של עדי־יהוה גדל והולך בארצות קתוליות כגון ספרד
[תמונה בעמוד 16]
עדי־יהוה פעילים בקרב עמים בעולם כולו