”תחילה צריך שהבשורה הטובה תוכרז”
”תחילה צריך שהבשורה הטובה תוכרז לכל הגויים” (מרקוס י״ג:10, ע״ח).
1, 2 מהו סימן ההיכר של עדי־יהוה, ומדוע?
מדוע עדי־יהוה כה מתמידים בהטפת הבשורה? אכן, אנו ידועים ברחבי העולם בפעילות ההטפה שלנו מבית־לבית, במקומות ציבוריים ובאקראי. בכל הזדמנות מתאימה, אנו מזדהים כעדי־יהוה ומנסים בטקט לבשר לזולת את הבשורה הטובה שאותה אנו מוקירים. למעשה, ניתן לומר שפעילות זו מהווה את סימן ההיכר שלנו! (קולוסים ד׳:6).
2 חשוב על כך — בכל פעם שאנשים רואים בסביבת מגוריהם קבוצה של גברים, נשים וילדים לבושים היטב ונושאים תיקים, מהי בדרך כלל המחשבה הראשונה שעולה במוחם? האם הם חושבים, ’הו, הנה שוב באים פעילי היהדות! או, ’הנה שוב באים הנוצרים או המוסלמים!’ כלל וכלל לא. אנשים יודעים שבקרב דתות אלה אין משפחות שלמות העוסקות בפעילות הטפה מבית־לבית. יתכן שקבוצות דתיות אחדות שולחות ”מיסיונרים” אחדים לאזורים שונים לפרק זמן של שנתיים, אולם החברים מן השורה אינם נוטלים חלק בשירות מעין זה. עדי־יהוה בלבד מוכרים ברחבי העולם בהתלהבות שבה הם מבשרים את הבשורה הטובה לאחרים בכל הזדמנות מתאימה. והם ידועים בחוברות המצפה ועורו! שלהם (ישעיהו מ״ג:10–12; מעשי־השליחים א׳:8).
שונים מכמורת הנצרות
3, 4. כיצד כמורת הנצרות מוצגת תדירות בכלי־התקשורת?
3 בניגוד מוחלט, דיווחים בחדשות חשפו שוב ושוב כמרים רבים כאשמים בביצוע מעשים מגונים בילדים, כנוכלים וכרמאים. פעלי הבשר הללו וסגנון חייהם הראוותני גלויים לעיני כל. פזמונאי ידוע ביטא זאת היטב בשירו שנקרא ”האם היה ישוע עונד שעון רולקס [שעון זהב יקר מאוד] בתוכנית הטלוויזיה שלו?” הוא שואל שם את השאלות הבאות: ”אילו היה מופיע שוב עלי־אדמות, האם היה ישוע עוסק בפוליטיקה, רוכש בית שני בפאלם־ספרינגס [שכונה יוקרתית בקליפורניה] ומנסה להסתיר מהרשויות את שווי רכושו?” עד כמה הולמים דבריו של יעקב: ”חייתם בארץ חיי תענוגות והוללות, סעדתם את לבכם כמו ביום זבח” (יעקב ה׳:5; גלטים ה׳:19–21).
4 ידידותם של הכמרים עם הפוליטיקאים והשתתפותם בבחירות כמועמדים פוליטיים, חושפות אותם כסופרים ופרושים בני־זמננו. בה בעת, בארצות כגון ארצות־הברית וקנדה, מידלדלים משאביהן הכספיים של כנסיות עקב ההוצאות הגבוהות של משפטים שמתנהלים נגד כמרים, בשל התנהגותם המופקרת כלפי ילדים ומבוגרים (מתי כ״ג:1–3).
5. מדוע כמורת הנצרות לא הוכחה כ’עבד הנאמן והנבון’?
5 בצדק, יכול היה ישוע לומר למנהיגי־הדת בימיו: ”אוי לכם סופרים ופרושים צבועים, כי דומים אתם לקברים מסוידים הנראים יפים מבחוץ ואילו תוכם מלא עצמות מתים וכל טומאה. כך גם אתם: מבחוץ אתם נראים צדיקים לעיני הבריות, אבל בפנים מלאי צביעות ועוול”. לפיכך, יהוה לא הטיל את התפקיד להכריז את הבשורה הטובה על כמורת הנצרות, בין אם אלה קתולים, פרוטסטנטים, אורתודוכסים או כל כנסיה לא־ממסדית. הם לא הוכחו כ’עבד הנאמן והנבון’ שעליו מנבא המקרא (מתי כ״ג:27, 28; כ״ד:45–47, ד”ץ).
מדוע להכריז תחילה את הבשורה הטובה?
6. אילו מאורעות עתידים להתרחש בקרוב?
6 בגרסתו המקוצרת למצוות ישוע להכריז את הבשורה הטובה לכל הגויים, רק מרקוס משתמש במלה ”תחילה” (מרקוס י״ג:10; השווה מתי כ״ד:14). הנוסח מאת ג׳. ב. פיליפס מתרגם פסוק זה: ”לכן, לפני שיבוא הקץ יש להכריז את הבשורה לכל הגויים”. השימוש בתואר הפועל ”תחילה” מורה על כך שמאורעות נוספים יתרחשו לאחר פעילות ההטפה הכלל־עולמית. מאורעות אלה יכללו את ”הצרה הגדולה” המובטחת ואת שלטון הצדק של המשיח על העולם החדש (מתי כ״ד:21–31; ההתגלות ט״ז:14–16; כ״א:1–4).
7. מדוע חפץ אלהים שתחילה תוכרז הבשורה הטובה?
7 אם כן, מדוע חפץ אלהים שתחילה תוכרז הבשורה הטובה? סיבה אחת היא שהוא אל של אהבה, צדק, חוכמה וכוח. בהתגשמות הצהרותיו של ישוע המתועדות במתי כ״ד:14 ובמרקוס י״ג:10, אנו יכולים למצוא ביטוי מרשים ביותר לתכונות הללו של יהוה. הבה נבחן אותן בקצרה בזו אחר זו ונראה כיצד הן קשורות להכרזת הבשורה הטובה.
הבשורה הטובה ואהבתו של יהוה
8. כיצד הכרזת הבשורה הטובה משקפת את אהבתו של אלהים? (יוחנן א׳. ד׳:7–16).
8 כיצד הכרזת הבשורה הטובה משקפת את אהבתו של אלהים? ראשית, משום שבשורה זו לא נועדה להיות בלעדית לגזע אחד או לקבוצה אחת. זוהי בשורה טובה ”לכל הגויים” (מרקוס י״ג:10). אלהים כה אוהב את המשפחה האנושית, עד כי שלח את בנו־יחידו לכדור־הארץ כדי להיות קורבן־כופר למען חטאי האנושות כולה, לא רק חטאי גזע אחד. השליח יוחנן כתב: ”כי כה אהב אלהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי־עולם. הן האלהים לא שלח את בנו אל העולם לשפוט את העולם, אלא כדי שייוושע העולם על־ידיו” (יוחנן ג׳:16, 17). אכן, הבשורה הטובה, מסר המבטיח עולם חדש שבו ישכנו שלום, הרמוניה וצדק, מהווה הוכחה לאהבתו של אלהים (פטרוס ב׳. ג׳:13).
הבשורה הטובה וכוחו של אלהים
9. מדוע לא השתמש יהוה בכתות רבות־העוצמה של הנצרות להכרזת הבשורה הטובה?
9 כיצד מתגלה כוחו של יהוה באמצעות הכרזת הבשורה הטובה? חשוב לרגע, במי הוא משתמש כדי לבצע שליחות זו? האם בכתות רבות־העוצמה של הנצרות, כגון הכנסיה הקתולית או קבוצות פרוטסטנטיות בולטות? בהחלט לא, מעורבותם בפוליטיקה פוסלת אותם ממילוי משימה זו (יוחנן ט״ו:19; י״ז:14; יעקב ד׳:4). עושרם היחסי, קשריהם עם צמרת השלטון והשפעתם עליה, וכן התיאולוגיה שלהם הכבולה במסורת לא הרשימו את יהוה אלהים לטובה. אין צורך בכוח אנושי על־מנת שרצון אלהים יתבצע (זכריה ד׳:6).
10. במי בחר אלהים כדי להכריז את הבשורה הטובה?
10 דברים זהים אמר השליח פאולוס באיגרתו לקהילה שבקורינתוס: ”אַחַי, ראו מי אתם שנקראתם: לא רבים מכם חכמים מבחינת העולם הזה, לא רבים חזקים ולא רבים רמי יחשׂ. אבל אלהים בחר בכסילים אשר בעולם כדי לבייש את החכמים, ובחלשים אשר בעולם כדי לבייש את החזקים; בנחותים אשר בעולם ובנחשבים לפחותי־ערך בחר אלהים, בדברים שהם כאפס, כדי להשפיל עד לאפס את הדברים הקיימים, למען לא יתהלל איש לפני האלהים” (קורינתים א׳. א׳:26–29).
11. אילו עובדות הנוגעות לעדי־יהוה הפכו אותם ליחידים במינם?
11 מספר החברים העשירים בקרב עדי־יהוה הוא מצומצם מאוד ובוודאי שאין בקרבם אנשים בעלי השפעה פוליטית. הניטרליות המוחלטת שלהם בעניינים פוליטיים משמעה שאין ביכולתם להפעיל כל השפעה פוליטית. נהפוך הוא, במרוצת המאה ה־20, תדירות הם נפלו קורבן לרדיפות מרושעות שליבו מנהיגים דתיים ופוליטיים. אולם, חרף ההתנגדות העזה שעוררו נגדם תומכי הנאציזם, הפשיזם, הקומוניזם, הלאומנות ודתות הכזב, לא זו בלבד שעדי־יהוה מכריזים את הבשורה הטובה בכל רחבי העולם, אלא מספרם אף גדל והולך בצורה מדהימה (ישעיהו ס׳:22).
12. מדוע עדי־יהוה זוכים להצלחה?
12 לזכות מה זוקפים העדים את הצלחתם? ישוע הבטיח לתלמידיו: ”אבל בבוא עליכם רוח־הקודש תקבלו כוח ותהיו עדי הן בירושלים והן בכל יהודה ושומרון, עד קצה הארץ”. אם כן, מה בדיוק יהיה מקור הצלחתם? ישוע אמר: ”בבוא עליכם רוח־הקודש תקבלו כוח”. בדומה לכך כיום, לא היכולת האנושית אלא הכוח שמאת אלהים, הוא המפתח להצלחתם של עדי־יהוה בשירותם הכלל־עולמי. בהשתמשו באנשים החלשים ביותר לכאורה, מבצע יהוה את הפעילות החינוכית הגדולה ביותר בהיסטוריה (מעשי־השליחים א׳:8; ישעיהו נ״ד:13).
הבשורה הטובה וחוכמתו של יהוה
13. (א) מדוע עדי־יהוה משרתים את אלהים בהתנדבות ללא כל שכר? (ב) כיצד השיב יהוה לחירופיו של השטן?
13 הבשורה הטובה מוכרזת על־ידי מתנדבים. ישוע ציין: ”חינם קיבלתם, חינם תתנו” (מתי י׳:8). מכאן, שאיש מעדי־יהוה אינו מקבל שכר תמורת שירותו לאלהים, ואין הם מבקשים זאת לעצמם. למעשה, הם אין הם אף עורכים באסיפותיהם התרמות כספיות. באמצעות שירותם המסור והלא אנוכיי, הם שמחים לאפשר לאלהים להשיב למחרפו, השטן. מתנגד רוחני זה של אלהים אמר בעצם שבני־אדם לא ישרתו את אלהים ללא מניע אנוכיי. בחוכמתו, השיב יהוה תשובה מוחצת לחירופיו של השטן — מיליוני עדים משיחיים נאמנים המכריזים את הבשורה הטובה מבית־לבית, ברחובות ובהזדמנויות (איוב א׳:8–11; ב׳:3–5; משלי כ״ז:11).
14. מהי אותה ’חוכמה גנוזה’ שאליה התייחס פאולוס?
14 הוכחה נוספת לחוכמתו של אלהים בהכרזת הבשורה הטובה היא שעצם ההבטחה למלכות מהווה ביטוי לחוכמת אלהים. השליח פאולוס כתב: ”אנחנו דוברים חוכמה בין המבוגרים, אך לא חוכמת העולם הזה, גם לא חוכמת שליטי העולם הזה הבאים אל קצם. אנחנו דוברים את חוכמת אלהים הנסתרת, החוכמה שהיתה גנוזה ואשר לפני העולמים יעדה אלהים לתפארתנו”. ’חוכמה גנוזה’ זו מתייחסת לאמצעי הנבון שבו משתמש אלהים על־מנת לשים קץ למרד שהחל בגן־עדן. ”חוכמת אלהים הנסתרת” נתגלתה בישוע המשיח, שהינו הדמות המרכזית בבשורה הטובה על מלכות אלהיםa (קורינתים א׳. ב׳:6, 7; קולוסים א׳:26–28).
הבשורה הטובה ותכונת הצדק של אלהים
15. כיצד אנו יודעים שיהוה הינו אל של צדק? (דברים ל״ב:4; תהלים ל״ג:5).
15 אנו יכולים לעמוד על חשיבות המלה ”תחילה” שבמרקוס י״ג:10 במיוחד בקשר לתכונת הצדק. יהוה הוא אל של צדק ומאזן תכונה זו עם מידת החסד. הוא אומר באמצעות ירמיהו נביאו: ”’כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכּל ויָדֹעַ אותי, כי אני יהוה עושה חסד, משפט וצדקה בארץ, כי באלה חפצתי’, נאום יהוה” (ירמיהו ט׳:23).
16. איזו דוגמה ממחישה את העובדה שהצדק דורש מתן הזהרה?
16 כיצד תכונת הצדק של יהוה באה לידי ביטוי בהכרזת הבשורה הטובה? הבה נמחיש זאת בעזרת דוגמתה של אֵם, האופה עוגת שוקולד טעימה, שנועדה לאכילה כאשר יגיעו אורחים מאוחר יותר באותו יום. אם תשאיר את העוגה על שולחן המטבח ולא תאמר דבר לילדיה בנוגע למועד אכילתה, מה תהא הנטייה הטבעית של הילדים? כולנו היינו פעם ילדים! אצבע קטנה של אחד הילדים תחפוץ לטעום מן העוגה! ובכן, אם האֵם לא הזהירה אותם מראש, יהיה לה בסיס קלוש בלבד להענישם. מאידך, אם היא ציינה בבירור שהעוגה נועדה לשעה מאוחרת יותר, לכשיגיעו האורחים, ולכן אין לגעת בה, אזי ברור שניתנה הזהרה. אם הילדים לא יישמעו, תהא היא רשאית לנקוט פעולה תקיפה וצודקת (משלי כ״ט:15).
17. כיצד גילה יהוה את תכונת הצדק שלו בדרך מיוחדת מאז 1919?
17 עקב תכונת הצדק שלו, יהוה לא ינקוט צעדים משפטיים נגד סדר־הדברים המרושע הנוכחי ללא כל הזהרה מוקדמת. לפיכך, במיוחד מאז 1919, לאחר שמלחמת־העולם הראשונה הביאה את ”ראשית הצרות”, הורה יהוה לעדיו להכריז בהתלהבות את הבשורה הטובה בכל רחבי העולם (מתי כ״ד:7, 8, 14). האומות אינן יכולות לטעון בצדק שלא שמעו הזהרה מיוחדת במינה זו.
מה היקף פעילות ההטפה ברחבי העולם?
18. (א) אילו עדויות לפעילותם של עדי־יהוה באזורים נידחים ניתן למצוא? (ב) אילו דוגמאות אחרות ידועות לך?
18 עדות ליעילותה של פעילות חינוכית כלל־עולמית זו ניתן למצוא בספר Last Places—A Journey in the North (אתרים אחרונים — מסע בצפון). מחברו מציין שכאשר בדק את המפות הימיות לאי המבודד פוּלָה, אחד מאיי שֶׁטְלַנְד צפונית לסקוטלנד, הצביעה המפה על כך ש”סביב לכל האי שברי ספינות, סלעים, רכסים סלעיים ומחסומים”. סימונים אלה על המפות ”הזהירו את הימאי העלול להתקרב להתרחק מהאיזור. מימי האי פולה הינם שדה מוקשים מאיים, עובדה שהפכה את האי לבלתי מסביר פנים לבעלי יכטות, לטיילים ואף לחטיבה לעבודות ציבוריות מטעם הכתר האנגלי. אולם, כפי שנוכחתי לדעת לאחר מספר ימים, הדבר לא הרתיע את עדי־יהוה”. הוא המשיך: ”כשם שסרקו ביסודיות את משכנות העוני שבכרכים ובמדינות העולם השלישי בחיפוש אחר מאמינים, כך הפיצו הם את אמונתם באי פולה הנידח”. הוא אישר שלתושב מקומי, בשם אנדרו, היה עותק של המצפה שמישהו השאיר על סף ביתו מספר חודשים קודם לכן. ואז הוסיף: ”שבוע לאחר מכן ראיתי עותק של חוברת [עורו! בדנית] באיי פֶר־אֶר [איים בים הצפוני] וכעבור חודשיים עותק של חוברת [המצפה בדנית] בנוּאוּק שבגרינלנד”. איזו עדות ברורה לפעילותם הנלהבת של עדי־יהוה באזורים צפוניים אלה!
מה מניע את עדי־יהוה להתמיד בפעילותם?
19, 20. (א) מה מניע את עדי־יהוה להמשיך לבשר? (ב) על אילו שאלות ישיב המאמר הבא?
19 כמובן, לבשר לזרים מבית־לבית אינו דבר קל, ללא כל קשר למספר השנים שהפרט נמנה עם העדים. אם כן, מה מניע את המשיחיים הללו להמשיך בפעילותם? התשובה היא: הקדשתם המשיחית וחוש האחריות שלהם. פאולוס כתב: ”כי כאשר אני מבשר את הבשורה אין לי מה להתהלל, שכן חובה מוטלת עלי ואוי לי אם לא אבשר”. למשיחיים אמיתיים יש מסר הנושא עימו חיים, לכן כיצד יתכן שלא יחלקו אותו עם הזולת? עצם העיקרון של אשמת־דמים עקב הימנעות מלהזהיר מפני סכנה, מהווה גורם רב־השפעה להכרזת הבשורה הטובה (קורינתים א׳. ט׳:16; יחזקאל ג׳:17–21).
20 כיצד, אם כן, מוכרזת הבשורה הטובה? מהו המפתח להצלחתם של עדי־יהוה? אילו מאפיינים של שירותם ושל אירגונם עוזרים לזהותם כדת האמת? המאמר הבא ישיב על שאלות אלה.
(מקור המאמר: 1994/8/15)
[הערת שוליים]
a להסבר נוסף על חוכמת אלהים ו”חוכמת אלהים הנסתרת”, ראה הספר Insight on the Scriptures (הבנה מכתבי־הקודש), כרך ב׳, עמוד 1190, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים, ניו־יורק.
האם אתה זוכר?
◻ מה מבדיל את עדי־יהוה מהכמורה?
◻ כיצד הכרזת הבשורה הטובה משקפת את אהבתו, כוחו וחוכמתו של אלהים?
◻ כיצד הכרזת הבשורה הטובה משקפת את תכונת הצדק של אלהים?
◻ מה מניע את עדי־יהוה להמשיך לבצע את שירותם?
[תמונה בעמוד 13]
עדי־יהוה מעוניינים להגיע אל האנשים המתגוררים באזורים הנידחים ביותר