הודע את שם יהוה ברבים
”באמצעותו, הבה תמיד נקריב לאלהים זבח תודה, כלומר, פרי שפתיים המודיעות את שמו ברבים” (עברים י״ג:15, ע״ח).
1. מה האיץ הנביא הושע באחיו, בני־ישראל, לעשות?
בפי נביא יהוה, הושע, היה מסר חשוב מאוד לאחיו בני־ישראל. במאה השמינית לפה״ס, האיץ הוא בבני־דורו ההפכפכים לחזור בתשובה. הוא הפציר בהם: ”קחו עימכם דברים ושובו אל יהוה. אימרו אליו, ’כל תשא עוון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו’” (הושע י״ד:3). בהאיצה בעם ’לשלם פרים שפתיהם’, עודדה נבואת הושע את בני־ישראל לחזור בתשובה ולהקריב ביטויי תהילה כנים כקורבנות ליהוה.
2. איזה סוג של קורבן עודד השליח פאולוס את המשיחיים להקריב?
2 כיום, עדיו של יהוה מקריבים ’פרים שפתיהם’. הם אף שועים להפצרת השליח פאולוס, שרמז על מילים אלה שבנבואת הושע בכותבו: ”באמצעותו [של ישוע המשיח], הבה תמיד נקריב לאלהים זבח תודה, כלומר, פרי שפתיים המודיעות את שמו ברבים” (עברים י״ג:15, ע״ח). לפיכך, משרתי אלהים מהללים את יהוה תוך שמחה, ואחת הדרכים היא בפעילות הכרזתם על המלכות (מתי כ״ד:14).
3. כיצד יכולים אנו להגיש ליהוה ”זבח תודה”, ואת פעילותם של מי נבחן עתה?
3 הודעת שם יהוה ברבים הינה זכות עבור בני־האדם הלא־מושלמים. זכות שאין הם ראויים לה. עד כמה מאושרים אנו לספר לאחרים על אלוהינו, ובכך להגיש ליהוה ”זבח תודה”, ”פרים שפתינו”! כדי לזכות לעידוד בפעילות של הכרזת בשורת המלכות כיום, הבה נבחן מה אומר לנו המקרא על אודות נביאי אלהים ומשרתי יהוה אחרים. אנו יכולים ללמוד מאורח־חייהם דברים רבים, שיעזרו לנו ליהנות מפעילות ההטפה שלנו (רומים ט״ו:4).
תפקיד הנביאים
4, 5. (א) בשפות שבהן נכתב המקרא במקור, מה משמע המלה ”נביא”? (ב) מה מעיד כי היה לנביאים תפקיד נכבד בהסדרי אלהים?
4 נביאי יהוה זכו להודיע את דברו ברבים. לא ברור בוודאות מהו הגיזרון של המלה ”נביא”, אך השימוש שנעשה בה במקרא מעיד כי נביאי אמת היו דוברי יהוה, אנשי אלהים שבפיהם הודעות שבהשראה. משמעותה המילולית של המלה היוונית שתורגמה ל”נביא” (פרופֶטֶס) היא ”זה הנושא את דבריו”, לומר דבר ”בפני” או ”לפני” מישהו. נביא הוא אחד המכריז הודעות המיוחסות למקור אלוהי. תדירות, אף כי לא בכל מקרה, נביאי האמת של אלהים חזו מאורעות עתידיים.
5 בנוגע לתפקידם המרשים של הנביאים בהסדר אלהים, Cyclopædia (ציקלופדיה) בעריכת מקלינטוק וסטרונג מצהירה: ”לעתים שאלו אנשים לעצתם... אך לעתים תכופות יותר חשו בדחף פנימי לפנות לאנשים מבלי שהללו ביקשו את עצתם, והם לא חששו לשאת את דבריהם במקומות שבהם, אפשר שעצם הופעתם עוררה תרעומת ואימה” (כרך ח׳, עמוד 640). שקול מספר דוגמאות של הדברים שעודדו את הנביאים לנקוט עמדה כה אמיצה.
רגשות ומניעים
6, 7. מה ציווה יהוה על נביאו יחזקאל לאכול, ואיזו השפעה היתה לכך?
6 לפני חורבן ירושלים בשנת 607 לפה״ס, דיבר יהוה אל הגולים היהודים בבבל באמצעות הנביא יחזקאל. יהוה אמר לו: ”בן־אדם, את אשר תמצא אכול. אכול את המגילה הזאת ולך דבר אל בית ישראל”. יחזקאל ציית. הוא אמר: ”ואפתח את פי ויאכילני את המגילה הזאת. ויאמר אלי: ’בן־אדם, בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגילה הזאת אשר אני נותן אליך’. ואוכלה ותהי בפי כדבש למתוק” (יחזקאל ג׳:1–3).
7 גופנו שואב חומרים מזינים מן האוכל שבא אל פינו, ובמובן מסוים הללו הופכים לחלק מאיתנו. בדומה לכך, ”המגילה” שאכל יחזקאל — המסר שמאת יהוה שהיה על הנביא להכריז — נועדה להפוך לחלק ממנו, בהשפיעה על רגשותיו. דברי־אלהים עוררו רגשות פנימיים כה עזים ביחזקאל, עד כי הכרזתם קבל עם ועדה הסבה לו הנאה. אם אתה עד של יהוה, האם אתה נהנה להודיע את בשורת אלהים ברבים?
8, 9. מה הניע את עמוס לנבא?
8 שקול גם את דוגמת הנביא עמוס. כבן המאה התשיעית לפה״ס, היה הוא אחד הנביאים הראשונים אשר כתב ספר שנכלל במקרא, הקרוי על שמו. בדומה ליחזקאל, עמוס הכריז גלויות את דבר־יהוה. שהרי הביטוי ”כה אמר יהוה” חוזר 11 פעם לכל אורך הספר הנושא את שמו! (עמוס א׳:3, 6, 9, 11, 13; ב׳:1, 4, 6; ג׳:12; ה׳:4; ז׳:17) עמוס חש צורך להודיע את דבר־אלהים ברבים.
9 כנביא אלהים, הגיב עמוס להכרזות האלוהיות בנוקטו פעולה מיידית. באמצעות עמוס, אמר אלהים: ”אריה שאג! מי לא יִירא? אדני יהוה דיבר! מי לא יינבא?” (עמוס ג׳:8) הנביא לא יכול היה לעמוד בפני הדחף להכריז את בשורת יהוה.
10. כיצד משרתי יהוה בני־זמננו מגיבים לנוכח התנגדות לפעילות ההטפה שלהם?
10 בדומה לאריה, יהוה מרעים בקולו הודעות משפטיות על סדר־הדברים הנוכחי המרושע. כעמוס, משרתי יהוה בני־זמננו חשים את הצורך להכריז את דבר־אלהים. גם כאשר מתנגדים מאיימים עליהם, הם נוהגים כדוגמת השליחים פטרוס ויוחנן, שהכריזו בתקיפות: ”הרי איננו יכולים שלא להגיד את אשר ראינו ושמענו!” השליחים אף הצהירו: ”לאלהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם” (מעשי־השליחים ד׳:20; ה׳:29). מה, אם כן, באשר אלינו? ניטיב לעשות אם נבחן את רגשותינו בנוגע להודעת שם יהוה ברבים.
”מתוך השופע בלב”
11. מה צריך להניענו להתמיד להכריז את שם יהוה?
11 אין כל ספק שנביאי יהוה היו אסירי־תודה על זכויותיהם. הכרת־טובה דומה כלפי יהוה צריכה להניענו לספר את שמו ברבים. תהלים קמ״ה:1, 2, מצהיר: ”ארוממך אלוהי המלך, ואברכה שמך לעולם ועד. בכל יום אברכך, ואהללה שמך לעולם ועד”. האם מילים אלה משקפות את גישתך? לימוד קבוע של המקרא מסייע לנו להעמיק את הערכתנו לדברים שיהוה עשה, עושה ועתיד לעשות למעננו. ובלומדנו את המקרא יחד כמשפחה, האין אנו מוצאים שדבר־אלהים מאציל עלינו כוח, גורם לנו לרצות לדבר על אלהים ועל מטרותיו? (עברים ד׳:12) כדי להיות יעילים בהכרזת שם יהוה, עלינו אף לנצל במלואם את הפרסומים המשיחיים שסיפק יהוה אלהים באמצעות ”העבד הנאמן והנבון” משוח־הרוח (מתי כ״ד:45–47, ד”ץ).
12. כיצד האסיפות המשיחיות והרהור בדבר־אלהים עשויים לעזור לנו להכריז את שם יהוה ברבים?
12 אם ברצוננו להלל את יהוה מתוך לב גדוש הערכה, עלינו לנכוח בקביעות באסיפות המשיחיות. על כל משרתי יהוה לשעות לעצת השליח פאולוס: ”נשים לבנו איש אל רעהו, לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים. בל נזניח את התכנסותנו כמנהג כמה אנשים, כי אם נעודד איש את רעהו, וביחוד בראותכם כי קרב היום” (עברים י׳:24, 25). האם אתה נוכח באסיפות המשיחיות בקביעות? האם אתה משוחח תדירות על האמיתוֹת המקראיות, על החוויות המעודדות ועל החדשות המרגשות בדבר ההתרחבות התיאוקרטית, שאותן אתה שומע באסיפות של משרתי אלהים? אם אתה נרתע מלהביע את עצמך בנוגע ליהוה ולמטרותיו, הקדש זמן להרהור בדברו, כך שמחשבותיו תחדורנה עמוק לתוך לבך (תהלים ע״ז:13; קמ״ג:5). אכן, הן האסיפות המשיחיות והן הרהור קבוע בדבר־אלהים, עשויים לעזור לנו להעריך את הזכות הנפלאה של הודעת שם יהוה ברבים.
13. כיצד נוכל ’להפיק את הטוב’ מלבנו?
13 מתוך לב גדוש הערכה ליהוה, אנו מפיקים דברים טובים. ”האיש הטוב, מאוצר לבו הטוב מפיק את הטוב”, הסביר ישוע, ”והאיש הרע, מאוצר לבו הרע מפיק את הרע; כי מתוך השופע בלב מדבר פיו” (לוקס ו׳:45). היש דרך טובה יותר ’להפיק את הטוב’, מאשר להודיע את שם יהוה ברבים ולדבר על מטרותיו עם שכנינו, קרובינו — למעשה, עם כל מי שאנו נתקלים בו?
תוצאות ההכרזה הפומבית
14. (א) מה יכולים לחוש הן הנושא את הבשורה והן השומע אותה? (ב) אלו הישגים נובעים מפעילות ההכרזה על המלכות?
14 נביאי אלהים מצאו שמחה בשירותם, והדברים שאמרו הועילו לאלה שהיו נכונים להטות להם אוזן קשבת. בהשוואה לכך, הכרזה פומבית של בשורת המלכות מסבה שמחה רבה למכריזיה (מעשי־השליחים כ׳:35). ומה מועילה היא למאזיניה המגלים הערכה! קבלת הבשורה הטובה עוזרת לאנשים להתמודד עם דיכאון או להתגבר עליו. אנשים שַכולים עולצים בתקוות התחייה. מכורים מוצאים מפלט מן השיעבוד לניקוטין, להירואין ולחומרים ממכרים אחרים. הרמה המוסרית של רבים עולה, וכל הנענים לאמיתוֹת המקרא זוכים בחירות רוחנית (יוחנן ה׳:28, 29; ח׳:32). ההכרזה שהמלכות היא התקווה היחידה לאנושות, משמשת לאזהרת הרשעים ומעוררת שמחה באלה שלבבם כן. לפיכך, האנשים מופרדים לקבלת ”עונש עולם” או ”חיי עולם”, כשהמשפט האלוהי על עולם מרושע זה יצא אל הפועל (מתי כ״ד:14; כ״ה:31–46; יחזקאל ל״ג:1–9; טימותיאוס א׳. ב׳:3, 4). פעילות ההטפה שלנו הינה מבצע הצלה חסר־תקדים, ההכרזה הפומבית הנרחבת והמקיפה ביותר שנעשתה אי־פעם עלי־אדמות!
15. מה ניתן לעשות כדי לסייע לאנשים בשטח־ההטפה שלנו שאפשר שהם ראויים?
15 כעדי־יהוה החיים בעת החדשה, אנו עמלים למען אבינו השמימי תוך שמחה וציות (רומים י״ב:11). משום כך, אנו מאושרים להקצות זמן בקביעות כדי להשתתף בפעילות ההכרזה של הבשורה הטובה ברבים ומבית־לבית (מעשי־השליחים ה׳:42; כ׳:20). דיווחים מכל רחבי־העולם מעידים על כך שבשטחינו ישנם עדיין כאלה הראויים. כשהמצב בעולם משתנה, אנשים מושפעים בדרכים שונות. רבים הפכו לפתע לפליטים, לזרים בארץ נכר. אפשר שבשטח ההטפה שלנו ישנם אנשים מעין אלה. אם כן, הבה נעשה כל שביכולתנו כדי לסייע להם מבחינה רוחנית בעודנו מתמידים ’לכהן בבשורה’ (רומים ט״ו:16). משיחיים אחדים למדו שפה נוספת כדי להכריז את הבשורה הטובה של המלכות לאנשים אלה.
16. מה עשוי לעזור לנו להתמיד להכריז את שם יהוה?
16 לרבים מנביאי אלהים היו משימות קשות ביותר. לא היה להם קל להכריז הודעות מאת אלהים לאנשים שמיאנו לשמוע. בדומה לכך, לא כל אחד המוקדש ליהוה מוצא שקל להכריז על שמו, במיוחד בשטחים שבהם ההיענות דלה ביותר. אולם, בהיות לנו הביטחון הנובע מלימוד דבר־אלהים תוך תפילה, בנוסף לכוח שמעניק יהוה, אנו יכולים להתמיד להכריז את בשורת המלכות (פיליפים ד׳:13; ההתגלות י״ד:6). בהקשר לכך, מה עוד יכולים אנו ללמוד מנביאי יהוה וממשרתיו הקדומים האחרים?
שותפות בשירות־השדה
17. מה הן מספר דוגמאות מקראיות של שותפות מועילה בשירות יהוה?
17 תוך דאגה לשליחותו, משה, נביא־אלהים, נעזר תחילה באחיו הגדול, אהרון. יהוה אמר למשה: ”ודיבר הוא [אהרון] לך אל העם; והיה הוא יהיה לך לפה” (שמות ד׳:16). חשוב גם על ימי הנביאים אליהו ואלישע, כאשר ”בני הנביאים” התרבו. נראה כי היו אלה קבוצות של משרתי אלהים שעבדו שכם אחד, ונהנו ללא ספק מהתרועעות נעימה איש עם אחיו (מלכים ב׳. ב׳:3–5; ד׳:38; השווה שמואל א׳. י׳:5, 10). אמנם, משה ואהרון ו”בני הנביאים” לא עסקו בהטפת הבשורה הטובה של המלכות. אף־על־פי־כן, התרועעותם הועילה לכל אחד מהם. כעבור מאות שנים, שלח ישוע המשיח 70 תלמידים לשירות ”שניים שניים”, והללו ללא ספק הפיקו תועלת מן השותפות שנוצרה עקב כך (לוקס י׳:1–16; השווה מעשי־השליחים י״ז:10, 11; כ׳:20).
18. כיצד השותפות בשירות משרתת כיום מטרה מועילה?
18 בשנת 1953, החלו עדי־יהוה בתוכנית, שבה מכריזי המלכות פעלו יחדיו בשירות־השדה. כמובן, הדבר לא נעשה רק למען ההתרועעות שבדבר. פעילות הכשרה זו תוכננה כדי להפוך את משרתי אלהים למורים ולמבשרים יעילים יותר של בשורת המלכות. כשיעד זה לנגד עיניהם, מבשרי מלכות מנוסים יותר נטלו חלק בשירות לצד מבשרים חדשים יותר. תוכנית הכשרה זו לפעילות מבית־לבית היתה יעילה ביותר ועזרה למשרתי יהוה להשתפר בפעילות של הודעת שמו ברבים (טימותיאוס א׳. ד׳:16). כיום, במיוחד באזורים מסוימים, מומלץ לצאת לשירות ”שניים שניים” עקב גורם נוסף, והוא הביטחון האישי.
19. מה צריך לזכור באשר ליעדים אישיים בשירות?
19 בין אם אתה נוטל חלק בשירות יחד עם אחיך לאמונה ובין אם אתה מגיע לביתם של האנשים לבדך, עשה מאמץ להשיג מטרה או יעד אישיים. עליהם להיות מציאותיים, שניתן יהיה להשיגם. האם אתה זקוק לעזרה בהתאמת דברי־ההקדמה שלך כך שהם יעוררו עניין אצל אנשים שבשטח ההטפה שלך? אם כן, אפשר שתוכל להתלוות לחלוץ, מבשר בשירות מלא, או למבשר העשוי להיות יעיל במיוחד בדברי־הפתיחה הטובים שלו. שותפך עשוי לסייע לך להכין את דברי־ההקדמה המופיעים בשירות המלכות ולהשתמש בהם. כשאתם נושאים עדות יחדיו מבית־לבית, הקשב היטב לדברי־הפתיחה של השותף שלך. אזי, נסה בעצמך פתיחה דומה עד שתהיה מיומן בהיבט זה של שירותך.
20, 21. מה עשוי להפוך את השותפות בשירות־השדה למועילה במיוחד?
20 ומה אם אתה זקוק לעזרה בעריכת ביקורים־חוזרים יעילים במטרה לפתוח בשיעור־מקרא ביתי? אפשר שמדריך שיעור־הספר הקהילתי שלך יעזור לך לערוך סידור, לצאת לשירות־השדה עם מבשר מלכות שהינו יעיל בהתחלת שיעורי־מקרא. אל תהיה שותף אילם כשאתם עורכים ביקורים־חוזרים יחדיו. לעומת זאת, לאחר ששותפך מראה כיצד הוא או היא מטפלים במצב כלשהו במהלך אחד הביקורים, יתכן שתפיק תועלת אם תשתמש בהסברים דומים כשאתם עורכים את הביקור־החוזר הבא. שותפך יהיה עימך כדי לעזור ולייעץ לך בתום הביקור. (השווה גלטים ו׳:6.)
21 עזרה אוהבת זו משותפך לשירות־השדה יכולה לסייע לך להשיג את יעדיך בשירות. עזרה זו והערכתך העמוקה לחסדו של יהוה, על שהוא מרשה לך לזכות ליטול חלק בפעילות זו, יאפשרו לך להיות אף יעיל יותר בהיבטים השונים של פעילות הכרזתך על המלכות. ומי יתן ותנצור את זכותך לברך את יהוה בכך שתמיד תדבר טובות על אודותיו בהודיעך את שמו ברבים דרך־קבע (תהלים קמ״ה:1, 2, 9–13).
22. על אלו שאלות יעזור לנו המאמר הבא להשיב?
22 כעדי־יהוה, אנו מבקרים שוב ושוב אצל האנשים בשירותנו מבית־לבית. רבים מקשיבים לבשורה הטובה תוך הערכה עמוקה. אולם, יתכן שאחרים מסרבים להאזין לבשורת המלכות. מה עלינו לעשות בנסיבות אלה? כיצד נוכל להתמיד בפעילות שהטיל יהוה על משרתיו? אלו דוגמאות מקראיות עשויות לעזור לנו או להדריכנו? על שאלות אלה ישיב המאמר הבא.
(מקור המאמר: 1994/9/15)
האם הבנת נקודות אלה?
◻ מה אמרו הן הושע והן השליח פאולוס על קורבנות לאלהים?
◻ מה הניע את יחזקאל ואת עמוס לנבא?
◻ מה צריכה להיות השקפתנו באשר לפעילות ההכרזה שלנו על המלכות?
◻ אלו יתרונות ניתן להפיק משותפות בשירות־השדה?
[תמונות בעמוד 13]
שותפות תכליתית עשויה לסייע לנו להשתפר בשירות