הסבל האנושי האם אי־פעם יבוא אל קצו?
מראות אימתניים בעקבות התפוצצות פצצה בשוק הומה אדם בסרייבו; מעשי טבח ומהומות ברואנדה; ילדים מזי־רעב משוועים למזון בסומליה; משפחות מוכות הלם מונות את אבידותיהן לאחר רעידת־אדמה בלוס־אנג׳לס; קורבנות חסרי־ישע עקב שיטפונות בבנגלדש. מראות מעין אלה של סבל אנושי נראים מדי יום בטלוויזיה או בכתבי־עת ובעיתונים.
אחת ההשפעות המצערות שיש לסבל האנושי היא, שהדבר גורם לאנשים לאבד אמונה באלהים. על־פי גילוי־דעת שפירסמה קהילה יהודית בארצות־הברית, ”קיום הרע היווה תמיד המכשול החמור ביותר לאמונה”. הכותבים התייחסו להרג במחנות־ריכוז כגון אושוויץ וכתוצאה מפצצות הדומות לזו שהתפוצצה מעל הירושימה. ”השאלה כיצד אל צדיק ורב־עוצמה יכול היה להרשות הכחדת חיי אדם חפים־מפשע כה רבים, מטרידה את מצפונם של אנשים דתיים ומעוררת מבוכה”, מציינים המחברים.
למרבה הצער, הזרם הבלתי פוסק של דיווחים טרגיים עלול להקהות רגשות אנושיים. כל עוד ידידים וקרובי משפחה אינם מעורבים, רבים נותרים אדישים לסיבלם של אחרים.
אך, העובדה שאנו מסוגלים לחוש רחמים, לפחות כלפי יקירינו, מלמדת אותנו דבר־מה על בוראנו. המקרא מציין שהאדם נברא ”בצלם אלהים” ו’כדמותו’ (בראשית א׳:26, 27). אין משמע הדבר שבני־אדם דומים לאלהים בצורתם החיצונית. הרי ישוע המשיח הסביר ש”האלהים הוא רוח”, ו”לרוח אין בשר ועצמות” (יוחנן ד׳:24; לוקס כ״ד:39). היבראנו בדמות אלהים מתייחסת ליכולת הטמונה בנו לגלות תכונות אלוהיות. לפיכך, מאחר שבדרך כלל בני־אדם חשים רחמים כלפי אלה הסובלים, ניתן להסיק שיהוה אלהים, בורא האדם, הוא רחמן וחש חמלה עמוקה כלפי בריאתו האנושית הסובלת. (השווה לוקס י״א:13.)
דרך אחת שבה ביטא אלהים את רחמיו היא בכך, שסיפק לאנושות הסבר כתוב על גורם הסבל. הוא עשה כן בדברו, המקרא. המקרא מראה בבירור שאלהים ברא את האדם כדי ליהנות מן החיים, לא לסבול (בראשית ב׳:7–9). כמו־כן, הוא מגלה שהזוג הראשון הביא על עצמו סבל בדחותו את שלטון הצדק של אלהים (דברים ל״ב:4, 5; רומים ה׳:12).
למרות זאת, יהוה עדיין חש רחמים כלפי האנושות הסובלת. הדבר נראה בבירור בהבטחתו לשים קץ לסבל האנושי. ”הנה משכן האלהים עם בני־אדם וישכון עימהם; המה יהיו לו לעם והוא האלהים יהיה עימהם, וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו” (ההתגלות כ״א:3, 4; ראה גם ישעיהו כ״ה:8; ס״ה:17–25; רומים ח׳:19–21).
הבטחות נפלאות אלה מוכיחות, שאלהים רגיש לסבל האנושי ונחוש בדעתו לשים לו קץ. אולם, מהו בדיוק הגורם לסבל האנושי מלכתחילה, ומדוע הרשה לו אלהים להימשך עד לימינו אלה?
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
Sipa Press/Kevin Frayer