מאוחדים באהבה — קשר השלימות
”יתקשרו יחדיו באהבה” (קולוסים ב׳:2).
1, 2. איזו השפעה מפלגת מורגשת במיוחד כיום?
הקשב! קול גדול מהדהד בשמים אומר: ”אוי לארץ ולים, כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה, ביודעו כי קצרה עתו” (ההתגלות י״ב:12). עם כל שנה שחולפת, מסר זה מבשר רעות לתושבי כדור־הארץ במידה גדלה והולכת.
2 אויבו הראשי של יהוה ידוע זה כבר כשטן (מתנגד). אך, מתעה זה ממלא עתה תפקיד מרושע נוסף — הוא נעשה לאל כועס! מדוע? משום שהוא הושלך מן השמים על־ידי מיכאל ומלאכיו במלחמה שפרצה בשמים ב־1914 (ההתגלות י״ב:7–9). השטן יודע כי נותר לו רק זמן מועט להוכיח את אתגרו, שביכולתו לגרום לכל בני־האדם לפנות עורף לעבודת אלהים (איוב א׳:11; ב׳:4, 5). בהעדר כל מפלט, הוא ושדיו הם כנחיל דבורים זועמות המכלות חמתן בהמוני האנושות הסוערים (ישעיהו נ״ז:20).
3. כיצד משפיעה השלכת השטן ארצה בימינו?
3 התרחשויות אלו, הסמויות מעיני אנוש, מסבירות את התמוטטות המוסר הכללית בקרב האנושות כיום. הן אף מסבירות את המאמצים הקדחתניים של האדם לאחות את הקרע שבין העמים שפשוט אינם מסוגלים לחיות באחדות. שבטים וקבוצות אתניות תוקפים אלה את אלה באכזריות, בגורמם למיליוני בני־אדם להיהפך לעקורים ולחסרי־בית. אין תימה אפוא שההפקרות גדלה בקנה־מידה חסר־תקדים! כשם שניבא ישוע, ’אהבת רבים מתקררת’. בכל אשר תפנה, תיווכח שחוסר אחדות וחוסר אהבה מאפיינים את האנושות חסרת־המנוח (מתי כ״ד:12).
4. מדוע משרתי אלהים נתונים בסכנה מיוחדת?
4 לנוכח המצב בעולם, תפילת ישוע למען תלמידיו נושאת עתה משמעות עמוקה יותר: ”אינני מבקש שתיקחם מן העולם, אלא שתשמרם מן הרשע. אין הם חלק מן העולם, כשם שאני אינני חלק מן העולם” (יוחנן י״ז:15, 16, ע״ח). כיום ”הרשע” שופך את זעמו במיוחד על ”השומרים את מצוות אלהים ולהם עדות ישוע” (ההתגלות י״ב:17). אלמלא דאגתו העירנית והאוהבת של יהוה, היו עדיו הנאמנים נמחים מעל־פני האדמה. חיינו תלויים בניצול כל האמצעים שיהוה מספק לבטחוננו ולרווחתנו הרוחניים. כרוכה בכך השקעת מאמצים, בתואם עם פעולתו של כוח אלהים במשיח, כפי שהפציר פאולוס בקולוסים א׳:29.
5, 6. כיצד חש השליח פאולוס כלפי המשיחיים בקולוסה, ומדוע נושא הפסוק לשנת 1995 הינו הולם?
5 אף שייתכן כי מעולם לא ראה אותם פנים אל פנים, אהב פאולוס את אחיו שבקולוסה. הוא אמר להם: ”רצוני שתדעו מה רבה דאגתי לכם” (קולוסים ב׳:1, The New Testament in Modern English (תרגום ג׳. ב. פיליפס, לאנגלית). מאחר שתלמידי ישוע אינם חלק מן העולם, ימשיך ”הרשע” לנסות למוטט את האחדות שבקרב האחים, בזרעו בקרבם את רוח העולם. החדשות שאֶפַּפְרַס הביא עימו מקולוסה העידו שהדבר אכן אירע במידת־מה.
6 את אחת מדאגותיו העיקריות של פאולוס באשר לאחיו המשיחיים ניתן לתמצת במילים: ’התקשרו יחדיו באהבה’. דבריו נושאים משמעות מיוחדת כיום, בעולמנו הלוקה בחוסר אחדות ובחוסר אהבה. אם נשית לבנו לעצת פאולוס, נהנה מהשגחתו האוהבת של יהוה. כמו־כן, נחוש בכוחה של רוחו בחיינו, בסייעה לנו לעמוד בפני לחצי העולם. מה נבונה עצה זו! קולוסים ב׳:2 יהווה אפוא הפסוק השנתי שלנו ל־1995.
7. איזו אחדות צריכה לשרור בקרב משיחיים אמיתיים?
7 באיגרת קודמת שנשלחה אל הקורינתים, השתמש השליח בגוף האדם כדוגמה. הוא כתב ש”לא תהיה מחלוקת” בקהילת המשיחיים המשוחים, ”אלא שידאגו האיברים זה לזה” (קורינתים א׳. י״ב:12, 24, 25). איזו דוגמה נפלאה! איברינו תלויים זה בזה, כשכל אחד מהם מתקשר לשאר חלקי גופנו. עיקרון זה תקף גם לגבי אגודת האחים חובקת העולם שלנו, המורכבת מהמשוחים וכן ממיליונים שתקוותם לחיות בגן־עדן עלי־אדמות. אל לנו להתנתק מהגוף המורכב מאחינו המשיחיים ולבקש חיים עצמאיים! אלהים מאציל עלינו מרוחו בשפע רב, כשהיא פועלת דרך המשיח ישוע, באמצעות התרועעותנו עם אחינו.
אחדות עולה בקנה אחד עם ידע
8, 9. (א) מה הכרחי עבורנו כדי שנוכל לתרום לאחדות בקהילה? (ב) כיצד רכשת ידע על המשיח?
8 אחת מנקודות־המפתח שהעלה פאולוס היתה שהאחדות המשיחית קשורה בידע, בעיקר ידע על המשיח. פאולוס כתב שעל המשיחיים ’להתקשר יחדיו באהבה ולהגיע אל כל העושר אשר בהבנה השלימה, אל ידיעת סוד האלהים, המשיח’ (קולוסים ב׳:2). רכשנו ידע — עובדות — למן העת שהתחלנו ללמוד את דבר־אלהים. כחלק מההבנה שזכינו על הדרך שרבות מעובדות אלו משתלבות במטרת אלהים, אנו מכירים בתפקידו המכריע של ישוע, ”אשר צפונים בו כל אוצרות החוכמה והדעת” (קולוסים ב׳:3).
9 האם כך אתה חש לגבי ישוע ותפקידו במטרת אלהים? רבים בנצרות נוחים להזכיר את ישוע בטענה שקיבלוהו ונושעו. אך, האם הם אכן מכירים אותו? כלל לא, כי מרביתם דוגלים בעיקר־האמונה הלא־מקראי, השילוש. לא זו בלבד שהאמת בנושא זה ידועה לך, אלא אפשר שברשותך ידע די נרחב על דברי ישוע ופעליו. מיליונים זכו לעזרה בעניין זה על־ידי לימוד אינפורמטיבי, בהשתמשם בספר האיש הגדול ביותר שחי אי־פעם עלי־אדמות (אנגלית).a אך, עלינו להתמיד בהעמקת ידיעותינו על ישוע ודרכיו.
10. באיזה מובן ידע צפון הוא בהישג־יד?
10 ההצהרה ש”צפונים בו [בישוע] כל אוצרות החוכמה והדעת” אין משמעה שדעת זו נשגבת מבינתנו. לאמיתו־של־דבר, היא כמעין מכרה פתוח. איננו צריכים לחפש על־פני שטח נרחב בתהייה היכן להתחיל לחפור. כבר ידוע לנו — ידע אמיתי נעוץ בכל הדברים שהמקרא חושף על ישוע המשיח. ככל שהערכתנו כלפי תפקידו של ישוע בהגשמת מטרות יהוה גדלה, כן רוכשים אנו את אוצרות החוכמה האמיתית והידע המדויק. לכן, כל שעלינו לעשות הוא להמשיך לחפור עמוק יותר, ולהעלות אבני־חן או מטמונים נוספים שבהישג־יד במקור זה שבו כבר התחלנו לחפור (משלי ב׳:1–5).
11. כיצד נוכל להרחיב את ידיעותינו ולהרבות את חוכמתנו באמצעות הרהורים בישוע? (המחש זאת בעזרת המקרה בו ישוע רחץ את רגלי תלמידיו, או השתמש בדוגמאות אחרות).
11 לדוגמה, ייתכן שידוע לנו שישוע רחץ את רגלי תלמידיו (יוחנן י״ג:1–20). אולם, האם הרהרנו בלקח שלימד ובגישה שגילה? אם נעשה כן, אנו עשויים להעלות אוצרות חוכמה שיאפשרו לנו — למעשה, יניעו אותנו — לתקן את יחסנו כלפי אח או אחות שאישיותם מרגיזה אותנו זה זמן רב. או אם מוטלת עלינו משימה שאינה לרוחנו במיוחד, אנו עשויים להגיב אחרת לאחר שנעמוד על מלוא המשמעות של יוחנן י״ג:14, 15. בדרך זו הדעת והחוכמה משפיעות עלינו. בחקותנו בדייקנות רבה יותר את המופת שהציב ישוע, בתואם עם ידע גדל והולך על המשיח, כיצד ישפיע הדבר על אחרים? קרוב לוודאי שהעדר ’יתקשר יחדיו באהבה’ במידה רבה יותר.b
מסיחי דעת עלולים לפגום באחדות
12. מפני איזו דעת עלינו לעמוד על המשמר?
12 אם ידע מדויק מסייע לנו ’להתקשר יחדיו באהבה’, מה נובע ממה ”שבכזב מכונה ’דעת’”? ההפך הגמור — מריבות, מחלוקות וסטייה מן האמונה. לכן חובה עלינו להישמר מפני ידע כוזב זה, כפי שפאולוס הזהיר את טימותיאוס (טימותיאוס א׳. ו׳:20, 21). פאולוס הוסיף: ”זאת אני אומר כדי שלא יטעה אתכם איש בדיבורים מחוכמים. היזהרו שאיש לא יוליך אתכם שולל בפילוסופיה ובתעתועי הבל, על־פי מסורות של בני אדם, על־פי עיקרי העולם ולא על־פי המשיח” (קולוסים ב׳:4, 8).
13, 14. (א) מדוע היו האחים בקולוסה שרויים בסכנה באשר לדעת? (ב) מדוע אחדים כיום עלולים להסיק שאין הם מצויים בסכנה דומה?
13 ההשפעה הסמויה של מה שבכזב אכן מכונה דעת, הקיפה את המשיחיים בקולוסה מכל עבר. רבים בקולוסה ובסביבתה הוקירו את הפילוסופיות היווניות. כמו־כן, היו מגיירים שרצו שהמשיחיים ישמרו את תורת משה, כגון מועדיה ודרישותיה בענייני מזון (קולוסים ב׳:11, 16, 17). פאולוס לא התנגד שאחיו ירכשו ידע מדויק, אולם היה עליהם להיזהר שאיש לא יוליך אותם שולל, תוך שימוש בדיבורים מחוכמים כדי לשכנעם לאמץ השקפה אנושית רגילה על חייהם ומעשיהם. נהיר לך שאם אחדים בקהילה יתירו לאורח־חשיבתם ולהחלטותיהם להיות מודרכים על־ידי תפישות והשקפות־חיים בלתי מקראיות, יפעל הדבר בניגוד לאחדות ולאהבה השוררות בקרב חברי הקהילה.
14 ’כן’, אפשר שתחשוב, ’אני מבין את הסכנה שניצבה בפני הקולוסים, אך אינני נתון בסכנה להיות מושפע על־ידי תפישות יווניות כמו נפש בת־אלמוות או אל משולש; וכן אינני חשוף לסכנת פיתוי לקיים את חגיה האליליים של דת־הכזב שממנה יצאתי’. יפה. טוב שאין לך ספק בעליונותה של האמת הבסיסית שנתגלתה באמצעות ישוע, המצויה בכתבי־הקודש. אולם, הייתכן שפילוסופיות אחרות או השקפות־אנוש הרווחות כיום מעמידות אותנו בסכנה?
15, 16. איזו השקפת־חיים עלולה להשפיע על אורח־החשיבה של המשיחי?
15 גישה מעין זו קיימת זה זמן רב: ”איפה בואו המובטח? הרי מאז שמתו האבות הכל ממשיך כמו שהיה מראשית הבריאה!” (פטרוס ב׳. ג׳:4) דעה זו ניתן לבטא במילים אחרות, אולם ההשקפה זהה. למשל, מישהו עשוי לטעון, ’לפני עשרות שנים, כשלמדתי לראשונה את האמת הסוף נחשב כקרוב. אולם הוא טרם הגיע, ומי יודע מתי יגיע?’ אמת, איש אינו יודע מתי יבוא הסוף. אך, שים־לב להשקפה שישוע עודדנו לאמץ: ”היזהרו, הייו ערים, כי אינכם יודעים מתי העת” (מרקוס י״ג:32, 33).
16 מה מסוכן יהא זה לאמץ את ההשקפה, שמאחר שאיננו יודעים את מועד ביאתו של הקץ, עלינו לתכנן חיים ”רגילים” ומלאים! גישה זו עלולה להשתקף במחשבה, ’מן הראוי שאנקוט צעדים שיאפשרו לי (או לילדיי) להשיג קריירה מכובדת, בעלת הכנסה גבוהה, שבאמצעותה אוכל ליהנות מחיים נוחים. כמובן, אנכח באסיפות המשיחיות ואטול חלק כלשהו במלאכת ההטפה, אך אין כל סיבה שאתאמץ או שאקריב מעצמי’ (מתי כ״ד:38–42).
17, 18. איזו השקפה המליצו לנו ישוע ושליחיו לאמץ?
17 ברם, אין להתכחש לעובדה שישוע ושליחיו המליצו שנחיה עם תחושה שעלינו להכריז את הבשורה הטובה בדחיפות, בהשקיענו מאמצים ובהיותנו נכונים להקריב מעצמנו. פאולוס כתב: ”וזאת אומר לכם אחי, הזמן דוחק. על כן יהיו אלה שיש להם נשים כאילו אין להם... הקונים כאילו אינם בעלי קניין, והנהנים מן העולם הזה כאילו אינם נהנים ממנו, כי חלוף תחלוף צורת העולם הזה” (קורינתים א׳. ז׳:29–31; לוקס י״ג:23, 24; פיליפים ג׳:13–15; קולוסים א׳:29; טימותיאוס א׳. ד׳:10; טימותיאוס ב׳. ב׳:4; ההתגלות כ״ב:20).
18 פאולוס לא הציע כלל וכלל שיעודנו בחיים יהא חיי־רווחה, אלא כתב בהשראה: ”שהרי מאומה לא הבאנו עימנו לעולם וידוע שלא נוכל להוציא ממנו מאומה. וכאשר יש לנו מזון ובגדים, נסתפק נא בהם... היאבק המאבק הטוב למען האמונה. אחוז בחיי עולם אשר נקראת אליהם ואשר הצהרת עליהם את ההודאה היפה במעמד עדים רבים” (טימותיאוס א׳. ו׳:7–12).
19. איזו השפעה יש על הקהילה, כשחבריה מאמצים את השקפת־החיים שעודד ישוע?
19 כשהקהילה מורכבת ממשיחיים נלהבים המתאמצים בכל מאודם ’להצהיר את ההודאה היפה’, האחדות אינה אלא טבעית. הם אינם נכנעים לגישה האומרת, ’יש לך הרבה דברים טובים שנאגרו לשנים רבות; הינפש, אכול, שתה ושמח’ (לוקס י״ב:19). אדרבה, הם שותפים למאמץ, נכונים להקריב מעצמם על־מנת ליטול חלק מלא ככל האפשר במלאכה שלא תישנה. (השווה פיליפים א׳:27, 28.)
עלינו להיזהר מפני דיבורים מחוכמים
20. באיזה שטח נוסף עלולים המשיחיים ללכת שולל?
20 כמובן, ישנן דרכים רבות שבהן משיחיים עלולים ללכת שולל אחר ’דיבורים מחוכמים’ או תעתועי הבל, הפוגעים ביכולתם ’להתקשר יחדיו באהבה’. משרד־הסניף של חברת המצפה בגרמניה כתב את המילים הבאות: ”מקרה אחד עורר מחלוקת, כשמבשרים ואף זקני־קהילה תמכו בצד זה או אחר, בוויכוח שנסב על שיטות טיפול רפואיות שהציע אחד האחים”. הם הוסיפו: ”בשל המגוון הרחב של השיטות והמספר הגדול של המטופלים, זהו נושא השנוי במחלוקת, ואם שיטות רפואיות מכילות מידת־מה של ספיריטיזם, הדבר עלול אף להיות מסוכן” (אפסים ו׳:12).
21. כיצד עלול המשיחי לאבד את המוקד הנכון?
21 המשיחיים מעוניינים להיוותר בחיים ולשמור על בריאותם, כדי שיוכלו לשרת את אלהים. אף־על־פי־כן, בסדר־דברים זה אנו נתונים לזקנה ולחולי שמקורם באי־השלימות. במקום לשים את הדגש על ענייני בריאות, עלינו להתמקד בפתרון האמיתי עבורנו ועבור אחרים (טימותיאוס א׳. ד׳:16). פתרון זה נסוב סביב המשיח, כפי שהיה המוקד של עצת פאולוס אל הקולוסים. אך זכור, פאולוס ציין כי יהיו אחדים שיבואו עם ”דיבורים מחוכמים”, בהסיחם את תשומת־לבנו מהמשיח אולי לשיטות אבחון, טיפולים, או דיאטות (קולוסים ב׳:2–4).
22. איזו גישה מאוזנת עלינו לאמץ באשר לטענות הרבות בנוגע לשיטות אבחון וטיפול?
22 אנשים בכל רחבי העולם ’מופגזים’ בפרסומות ובהמלצות לסוגים שונים של טיפולים ואמצעי אבחון. חלקם מוכרים מאוד ונעשה בהם שימוש נרחב. אחרים נתונים לביקורת חריפה ומועלים נגדם חשדות.c על כל אחד מוטלת האחריות להחליט מה יעשה בנוגע לבריאותו. אך אלה השתים לבם לעצת פאולוס, המצויה בקולוסים ב׳:4, 8, מוגנים מפני נפילה בפח של ”דיבורים מחוכמים” או תעתועי הבל המתעים רבים, שבהעדר תקוות המלכות זקוקים נואשות להקלה. גם אם משיחי משוכנע שטיפול מסוים טוב עבורו, אל לו לפרסם זאת בקרב אגודת־האחים המשיחית, משום שהדבר עלול להפוך לנושא לדיון נרחב ולעורר מחלוקות. כך הוא מראה כי הוא מוקיר את חשיבות האחדות בקהילה.
23. מדוע יש לנו סיבה מיוחדת לשמוח?
23 השליח פאולוס הדגיש, שהאחדות המשיחית היא אחד היסודות לאושר אמיתי. בימיו מספר הקהילות היה בלי ספק קטן ממספרן בימינו. למרות זאת, יכול היה לכתוב אל הקולוסים: ”גם אם נעדר אני מביניכם בגופי, הרי שברוחי אני נמצא ביניכם, ושמח אני בראותי את הסדר אשר בקרבכם ואת איתנות אמונתכם במשיח” (קולוסים ב׳:5; ראה גם קולוסים ג׳:14). מה גדולה היא סיבתנו לשמוח! ביכולתנו לחזות בהוכחה אמיתית לאחדות, לסדר ולאיתנות האמונה בקהילתנו אנו, דבר המשקף את המצב הכללי של משרתי אלהים בכל רחבי העולם. לפיכך, בעת הקצרה שנותרה לסדר־הדברים הנוכחי, הבה יהא כל אחד מאיתנו נחוש בדעתו ’להתקשר יחדיו באהבה’.
(מקור המאמר: 1994/12/15)
[הערות שוליים]
a מופיע כסדרה בשם ”ישוע — חייו ושליחותו” בחוברת המצפה.
b אף שקיימות אפשרויות לאין־ספור, ראה מה תוכל ללמוד אישית מהדוגמאות הבאות על ישוע, דבר שיתרום לאחדות בקהילתך: מתי י״ב:1–8; לוקס ב׳:51, 52; ט׳:51–55; י׳:20; עברים י׳:5–9.
c ראה חוברת המצפה מ־15 ביוני 1982, עמ׳ 22–29 (באנגלית).
האם שמת לב?
◻ מהו הפסוק השנתי של עדי־יהוה לשנת 1995?
◻ מדוע היה על המשיחיים בקולוסה ’להתקשר יחדיו באהבה’, ומדוע גם עלינו לעשות כן כיום?
◻ מפני איזו השקפה ערמומית על המשיחיים להיזהר כיום?
◻ מדוע על המשיחיים להיזהר שלא ללכת שולל אחר דיבורים מחוכמים בנוגע לבריאות ולשיטות אבחון?
[תמונה בעמוד 29]
האם תוכניותיך לעתיד מתמקדות בנוכחות ישוע?