המון רב של עובדי האל האמיתיים — מאין הם באים?‏

‏”‏והנה המון רב,‏ .‏.‏.‏ מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות,‏ עומדים לפני הכסא ולפני השה”‏ (‏ההתגלות ז׳:‏9‏)‏.‏

1.‏ מדוע יש לחזונות הנבואיים שבספר ההתגלות חשיבות רבה עבורנו כיום?‏

בשלהי המאה הראשונה לספירה,‏ ראה השליח יוחנן חזיונות על מאורעות נפלאים הקשורים למטרת יהוה.‏ חלק מהדברים שראה כחזון מתגשמים כבר עתה.‏ אחרים אמורים להתגשם בעתיד הקרוב.‏ כל המאורעות הללו סובבים את שיאה הדרמטי של מטרת יהוה הנאדרת,‏ קידוש שמו בפני הבריאה כולה (‏יחזקאל ל״ח:‏23;‏ ההתגלות ד׳:‏11;‏ ה׳:‏13‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ כרוכה בהם תקוות החיים של כל אחד מאיתנו.‏ הכיצד?‏

2.‏ (‏א)‏ מה ראה השליח יוחנן בחזונו הרביעי?‏ (‏ב)‏ באילו שאלות בנוגע לחזון זה אנו עומדים לדון?‏

² בחזון הרביעי בסדרת החזיונות שבספר ההתגלות,‏ ראה יוחנן מלאכים האוחזים את רוחות ההשמדה עד ש”‏עבדי אלוהינו”‏ ייחתמו על מצחותיהם.‏ אזי,‏ ראה התפתחות מרגשת ביותר — ”‏המון רב,‏ אשר לא יכול איש למנותו,‏ מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”‏,‏ מאוחדים בעבודת יהוה ומסבים כבוד לבנו.‏ אלה,‏ נאמר ליוחנן,‏ הם האנשים הבאים מן הצרה הגדולה (‏ההתגלות ז׳:‏1–17‏)‏.‏ מי הם המתוארים כ”‏עבדי אלוהינו”‏?‏ ומי ירכיבו את ’‏ההמון הרב’‏ של ניצולי הצרה?‏ האם תהיה אחד מהם?‏

מי הם ”‏עבדי אלוהינו”‏?‏

3.‏ (‏א)‏ ביוחנן י׳:‏1–18‏,‏ למה המשיל ישוע את קשריו עם תלמידיו?‏ (‏ב)‏ מה איפשר ישוע לצאנו באמצעות מותו כקורבן־כופר?‏

³ כארבעה חודשים לפני מותו,‏ דיבר ישוע על עצמו כעל ”‏הרועה הטוב”‏ ועל הנוהים אחריו כעל ”‏צאן”‏ שלמענן יתן את חייו.‏ הוא הזכיר במיוחד את הצאן שמצא במכלא סמלי,‏ ואשר לאחר־מכן זכו ממנו לטיפול מיוחד (‏יוחנן י׳:‏1–18‏)‏.‏a מתוך אהבה,‏ מסר ישוע את נפשו בעד צאנו,‏ בספקו את ערך קורבן־הכופר שנדרש על־מנת לפדותן מהחטא ומהמוות.‏

4.‏ מי הם הראשונים שקובצו ככבשים בתואם עם דברי ישוע בפסוקים אלה?‏

⁴ בטרם עשה כן ישוע כרועה הטוב,‏ הוא אסף אישית תלמידים.‏ יוחנן המטביל,‏ ”‏שומר השער”‏ במשל ישוע,‏ הציג בפניו את הראשונים שבהם.‏ ישוע חיפש אנשים שייענו להזדמנות להפוך לחלק מ”‏זרע אברהם”‏ המורכב (‏בראשית כ״ב:‏18;‏ גלטים ג׳:‏16,‏ 29‏)‏.‏ הוא טיפח בלבם הערכה למלכות השמים,‏ והבטיחם שהוא הולך להכין להם מקום בבית אביו השמימי (‏מתי י״ג:‏44–46;‏ יוחנן י״ד:‏2,‏ 3‏)‏.‏ באופן הולם,‏ אמר:‏ ”‏מימי יוחנן המטביל ועד עתה מלכות השמים פורצת והפורצים אוחזים בה”‏ (‏מתי י״א:‏12‏)‏.‏ אלה שנהו אחריו כדי להשיג יעד זה,‏ הוכיחו שהם נמצאים במכלא שעליו דיבר ישוע.‏

5.‏ (‏א)‏ למי מתייחס הביטוי ”‏עבדי אלוהינו”‏ בהתגלות ז׳:‏3–8‏?‏ (‏ב)‏ מה מעיד כי רבים אחרים יצטרפו לעם־ישראל הרוחני בעבודת אלהים?‏

⁵ הכתוב בהתגלות ז׳:‏3–8 מתייחס גם לאלה המצליחים לפרוץ קדימה אל היעד השמימי כאל ”‏עבדי אלוהינו”‏.‏ (‏ראה פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9,‏ 16‏.‏)‏ האם ה־000,‏144 הנזכרים שם,‏ הם אך ורק יהודים מלידה?‏ האם אלה שבמכלא הסמלי של משל ישוע הם יהודים בלבד?‏ בהחלט לא;‏ הללו הם חברים בעם־ישראל הרוחני השייך לאלהים,‏ כולם שותפיו של המשיח בזרע הרוחני של אברהם (‏גלטים ג׳:‏28,‏ 29;‏ ו׳:‏16;‏ ההתגלות י״ד:‏1,‏ 3‏)‏.‏ כמובן,‏ בסופו־של־דבר עתידה לבוא עת,‏ שבה יושלם מספר קבוע זה.‏ מה יתרחש אז?‏ כשם שניבא המקרא,‏ אחרים — המון רב מהם — יצטרפו לעם־ישראל הרוחני בעבודת יהוה (‏זכריה ח׳:‏23‏)‏.‏

‏’‏הצאן האחרות’‏ — האם הן משיחיים לא־יהודים?‏

6.‏ על איזו התפתחות מצביע יוחנן י׳:‏16‏?‏

⁶ לאחר שהזכיר מכלא אחד ביוחנן י׳:‏7–15‏,‏ תיאר ישוע קבוצה נוספת,‏ באומרו:‏ ”‏גם צאן אחרות יש לי,‏ אשר אינן מן המכלא הזה.‏ עלי להנהיג גם אותן.‏ הן את קולי תשמענה ויהיה עדר אחד ורועה אחד”‏ (‏יוחנן י׳:‏16‏)‏.‏ מי הן אותן ”‏צאן אחרות”‏?‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ מדוע ההשקפה שהצאן האחרות הן משיחיים לא־יהודים מבוססת על הנחה מוטעית?‏ (‏ב)‏ אילו עובדות בנוגע למטרת אלהים לגבי הארץ צריכות להשפיע על הבנתנו בנוגע לזיהוי הצאן האחרות?‏

⁷ בדרך־כלל פרשני הנצרות מחזיקים בדעה,‏ שצאן אחרות אלה הן משיחיים לא־יהודים,‏ בעוד שהנמצאים במכלא שאליו התייחס קודם־לכן הם יהודים,‏ שהיו נתונים תחת ברית התורה,‏ וששתי הקבוצות תעלינה השמיימה.‏ אולם ישוע נולד יהודי,‏ ובתוקף זאת היה כפוף לברית התורה (‏גלטים ד׳:‏4‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ האנשים הרואים בצאן האחרות משיחיים לא־יהודים שיזכו לגמול של חיים שמימיים,‏ אינם מביאים בחשבון היבט חשוב של מטרת אלהים.‏ כשברא יהוה את האנשים הראשונים והניחם בגן־עדן,‏ הבהיר שמטרתו היא שהארץ תתמלא,‏ שכולה תהפוך לגן־עדן ושהאנשים השומרים עליה ייהנו מחיי־נצח — בתנאי שיכבדו את בוראם ויצייתו לו (‏בראשית א׳:‏26–28;‏ ב׳:‏15–17;‏ ישעיהו מ״ה:‏18‏)‏.‏

⁸ מטרת יהוה לא סוכלה כשאדם חטא.‏ תוך אהבה,‏ ערך אלהים סידור כדי להעניק לצאצאי אדם הזדמנות ליהנות ממה שאדם לא השכיל להעריך.‏ יהוה ניבא על כך שיקים גואל,‏ זרע,‏ שבאמצעותו יתברכו כל הגויים (‏בראשית ג׳:‏15;‏ כ״ב:‏18‏)‏.‏ הבטחה זו אין משמעה שכל האנשים הטובים עלי־אדמות יילקחו השמיימה.‏ ישוע לימד את תלמידיו להתפלל:‏ ”‏תבוא מלכותך,‏ ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ”‏ (‏מתי ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ זמן קצר בטרם סיפר ישוע את המשל הכתוב ביוחנן י׳:‏1–16‏,‏ אמר לתלמידיו שרק ל”‏עדר קטן”‏ היה לרצון מלפני אביו לתת את מלכות השמים (‏לוקס י״ב:‏32,‏ 33‏)‏.‏ לכן,‏ בקוראנו את משל ישוע שבו הוא הרועה הטוב הנותן את נפשו בעד צאנו,‏ תהא זו טעות להוציא מכלל זה את מרבית אלה שישוע מכניס תחת חסותו וטיפולו האוהב,‏ אלה שהופכים לנתיניה הארציים של מלכותו השמימית (‏יוחנן ג׳:‏16‏)‏.‏

9.‏ כבר בשנת 1884,‏ מה הבינו תלמידי־המקרא לגבי זהותן של הצאן האחרות?‏

⁹ כבר בשנת 1884,‏ זיהתה חוברת המצפה את הצאן האחרות כאנשים שתינתן להם ההזדמנות לחיות על הארץ בתנאים שיגשימו את מטרתו המקורית של אלהים.‏ תלמידי־מקרא קדומים אלה הבינו,‏ שחלק מאותן צאן אחרות יהיו אנשים שחיו ומתו לפני הופעת ישוע על הארץ.‏ אולם,‏ היו פרטים שהם לא הבינו כראוי.‏ למשל,‏ הם סברו שאיסוף הצאן האחרות יתרחש לאחר שכל המשוחים יקבלו את גמולם השמימי.‏ אף־על־פי־כן,‏ הם אכן הבינו שהצאן האחרות לא היו פשוט משיחיים לא־יהודים.‏ ההזדמנות להפוך לחברי הצאן האחרות נפתחה בפני יהודים וגויים כאחד,‏ בפני אנשי כל עם וגזע.‏ (‏השווה מעשי־השליחים י׳:‏34,‏ 35‏.‏)‏

10.‏ כדי שנהיה אלה שישוע רואה בהם את הצאן האחרות שלו,‏ על אילו דברים להתקיים בנו?‏

¹⁰ כדי להתאים לתיאור שנתן ישוע,‏ הצאן האחרות חייבות להיות מורכבות מאנשים,‏ שללא קשר לרקע גזעי או אתני מכירים בישוע המשיח כרועה הטוב.‏ במה כרוך הדבר?‏ עליהם לגלות ענווה ונכונות ללכת אחריו,‏ מן התכונות המאפיינות את הצאן (‏תהלים ל״ז:‏11‏)‏.‏ כשם שנכון לגבי העדר הקטן,‏ עליהם גם ’‏להכיר את קולו’‏ של הרועה הטוב ולא להתיר לאחרים המבקשים להשפיע עליהם,‏ להתעותם (‏יוחנן י׳:‏4;‏ יוחנן ב׳.‏ 9,‏ 10‏)‏.‏ עליהם להעריך את החשיבות של מה שעשה ישוע כאשר נתן את נפשו בעד צאנו,‏ ולגלות אמונה שלימה באמצעי זה (‏מעשי־השליחים ד׳:‏12‏)‏.‏ עליהם ’‏לשמוע’‏ את קולו של הרועה הטוב כשהוא מעודדם לעבוד את יהוה לבדו,‏ להמשיך לבקש תחילה את המלכות,‏ להיבדל מן העולם ולאהוב זה את זה תוך הקרבה־עצמית (‏מתי ד׳:‏10;‏ ו׳:‏31–33;‏ יוחנן ט״ו:‏12,‏ 13,‏ 19‏)‏.‏ האם אתה מתאים לתיאור של אלה שישוע מזהה כצאן האחרות שלו?‏ האם הנך מעוניין בכך?‏ מה יקר הוא הקשר הנעשה מנת־חלקם של כל אלה ההופכים באמת לצאן האחרות של ישוע!‏

יחס כבוד לסמכותה של המלכות

11.‏ (‏א)‏ באות בואו,‏ מה אמר ישוע בנוגע לכבשים ולעזים?‏ (‏ב)‏ מי הם האחים שאליהם מתייחס ישוע?‏

¹¹ מספר חודשים לאחר שנשא את המשל שלעיל,‏ שוב היה ישוע בירושלים.‏ כשישב על הר־הזיתים וצפה על שטח המקדש,‏ סיפק לתלמידיו פרטים באשר ל’‏אות בואו וקץ העולם’‏ (‏מתי כ״ד:‏3‏)‏.‏ שוב דיבר על איסוף הצאן.‏ בין היתר,‏ אמר:‏ ”‏כאשר יבוא בן־האדם בכבודו וכל המלאכים איתו,‏ יֵשב על כסא כבודו וייאספו לפניו כל הגויים.‏ אז יפרידם זה מזה כרועה המפריד את הכבשים מן העזים ויציב את הכבשים לימינו ואת העזים לשמאלו”‏.‏ במשל זה הראה ישוע כי אלה שיזכו לתשומת־לב זו מן המלך יישפטו על יסוד האופן שבו נהגו ב’‏אחיו’‏ (‏מתי כ״ה:‏31–46‏)‏.‏ מי הם אחים אלה?‏ הללו הם המשיחיים ילודי־הרוח,‏ ולכן ”‏בנים הם לאלהים”‏.‏ ישוע הוא בנו בכורו של אלהים.‏ לפיכך,‏ הם אחי המשיח.‏ ”‏עבדי אלוהינו”‏ המוזכרים בהתגלות ז׳:‏3‏,‏ הם שנבחרו מקרב האנושות כדי להיות שותפים למשיח במלכותו השמימית (‏רומים ח׳:‏14–17‏)‏.‏

12.‏ מדוע חשיבות הדרך שבה האנשים נוהגים באחי המשיח הינה מכרעת?‏

¹² הדרך שבה נוהגים אחרים ביורשי המלכות הללו,‏ הינה חשובה ביותר.‏ האם השקפתנו לגביהם זהה לזו של ישוע המשיח ויהוה?‏ (‏מתי כ״ד:‏45–47;‏ תסלוניקים ב׳.‏ ב׳:‏13‏)‏ גישת האדם כלפי המשוחים משקפת את גישתו כלפי ישוע המשיח עצמו וכלפי אביו,‏ ריבון היקום (‏מתי י׳:‏40;‏ כ״ה:‏34–46‏)‏.‏

13.‏ בשנת 1884,‏ באיזו מידה הבינו תלמידי־המקרא את משל הכבשים והעזים?‏

¹³ חוברת המצפה מאוגוסט 1884 הצביעה נכונה על כך שה”‏צאן”‏ שבמשל זה,‏ הן אלה שתקוות החיים המושלמים עלי־אדמות ערוכה לפניהם.‏ היה גם ברור שהמשל חייב להתייחס גם לעת שבה ישוע ימשול מכסאו השמימי המפואר.‏ אולם,‏ אותה עת הם לא הבחינו בבירור מתי הוא יחל בפעילות ההפרדה המתוארת שם או כמה זמן היא תימשך.‏

14.‏ כיצד עזר נאום בכינוס בשנת 1923 לתלמידי־המקרא להעריך את מועד התגשמותו של משלו הנבואי של ישוע?‏

¹⁴ אולם,‏ בנאום בכינוס בשנת 1923,‏ ג׳.‏ פ.‏ רותרפורד,‏ נשיא חברת המצפה דאז,‏ הבהיר את מועד התגשמותו של משל הכבשים והעזים.‏ מדוע?‏ במידת־מה,‏ מאחר שהמשל מראה שאחי המלך — לפחות חלקם — יחיו עדיין עלי־אדמות.‏ בקרב בני־האדם,‏ רק תלמידיו ילודי־הרוח יכולים היו באמת להיקרא אחיו (‏עברים ב׳:‏10–12‏)‏.‏ הללו לא יחיו עלי־אדמות במשך כל אלף השנים,‏ דבר שלא יאפשר לאנשים להיטיב עימם באופן שתיאר ישוע (‏ההתגלות כ׳:‏6‏)‏.‏

15.‏ (‏א)‏ אילו התפתחויות עזרו לתלמידי־המקרא לזהות נכונה את הכבשים שבמשל ישוע?‏ (‏ב)‏ כיצד הוכיחו הכבשים את הערכתם כלפי המלכות?‏

¹⁵ בנאום זה ב־1923,‏ ניסה הנואם לזהות את האנשים התואמים את תיאורו של האדון בנוגע לכבשים ולעזים,‏ אך דברים נוספים נועדו להתבהר בטרם הובנה המשמעות המלאה של המשל.‏ במרוצת השנים שלאחר מכן,‏ יהוה הסב בהדרגה את תשומת־לב משרתיו לפרטים חשובים אלה.‏ הם כללו הבנה ברורה בשנת 1927,‏ ש”‏העבד הנאמן והנבון”‏ הוא כל קבוצת המשיחיים משוחי־הרוח עלי־אדמות;‏ וב־1932 אף הבינו את הצורך להזדהות לבלי־חת עם משרתיו המשוחים של יהוה,‏ כשם שיהונדב הזדהה עם יהוא (‏מתי כ״ד:‏45,‏ ד‏”‏ץ;‏ מלכים ב׳.‏ י׳:‏15‏)‏.‏ אותה עת,‏ על יסוד הכתוב בהתגלות כ״ב:‏17‏,‏ זכו דמויי־הכבש לעידוד מיוחד להשתתף בהכרזת בשורת־המלכות לאחרים.‏ הערכתם למלכות המשיח לא רק הניעה אותם לגלות טוב־לב אנושי כלפי משוחי האדון,‏ אלא גם להקדיש את חייהם ליהוה באמצעות המשיח ולטפח קשר הדוק עם משוחיו,‏ על־ידי השתתפות נלהבת בפעילות שהללו עושים.‏ האם אתה עושה כן?‏ לעושים כן,‏ יאמר המלך:‏ ”‏בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז היווסד תבל”‏.‏ להם מושטת התקווה הנפלאה של חיי עולם ושלימות בתחום הארצי של המלכות (‏מתי כ״ה:‏34,‏ 46‏)‏.‏

‏’‏ההמון הרב’‏ — לאן מועדות פניו?‏

16.‏ (‏א)‏ אילו תפיסות מוטעות היו לתלמידי־המקרא בנוגע לזהותו של ההמון הרב,‏ שבהתגלות ז׳:‏9‏?‏ (‏ב)‏ מתי ועל יסוד מה תוקנה השקפתם?‏

¹⁶ עד למועד מסוים האמינו משרתי יהוה שההמון הרב שבהתגלות ז׳:‏9,‏ 10 שונה מהצאן האחרות שביוחנן י׳:‏16 ומהכבשים שבמתי כ״ה:‏33‏.‏ היות שהמקרא אומר שחבריו ”‏עומדים לפני הכסא”‏,‏ סברו שהם יחיו בשמים,‏ אמנם לא ביושבם על כסאות,‏ שולטים כיורשים־שותפים עם המשיח,‏ אלא במקום משני לפני הכסא.‏ הם נחשבו למשיחיים פחות נאמנים,‏ אלה שלא גילו רוח של הקרבה־עצמית אמיתית.‏ השקפה זו תוקנה בשנת 1935.‏b בחינת ההתגלות ז׳:‏9 לאור פסוקים כגון מתי כ״ה:‏31,‏ 32‏,‏ הבהירה שאנשים כאן,‏ עלי־אדמות,‏ יכולים להיות ”‏לפני הכסא”‏.‏ כן נאמר,‏ שאין לאלהים שתי אמות־מידה לנאמנות.‏ כל אחד הרצוי לפניו חייב לשמור על נאמנותו לו (‏מתי כ״ב:‏37,‏ 38;‏ לוקס ט״ז:‏10‏)‏.‏

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ מה גרם לגידול הרב,‏ שהחל בשנת 1935,‏ במספר אלה המייחלים לחיי־נצח עלי־אדמות?‏ (‏ב)‏ באיזו פעילות חיונית נוטלים חלק חברי ההמון הרב בהתלהבות?‏

¹⁷ במשך שנים רבות דיברו משרתי יהוה על הבטחות אלהים בנוגע לארץ.‏ מאחר שהם ציפו שהללו תתגשמנה כבר ב־1920,‏ הכריזו ש”‏מיליונים החיים עתה לא ימותו לעולם”‏.‏ אך,‏ אותה עת לא היו מיליונים שאימצו לעצמם את האמצעים שסיפק אלהים לחיים.‏ בקרבם של אלה שקיבלו את האמת,‏ הולידה רוח־הקודש את התקווה לחיים שמימיים.‏ ברם,‏ במיוחד לאחר שנת 1935,‏ חל שינוי ניכר.‏ לא היה זה משום שחוברת המצפה התעלמה מתקוות חיי־הנצח עלי־אדמות.‏ במשך עשרות שנים,‏ משרתי יהוה דיברו על כך וחיפשו אחר האנשים המתאימים לתיאור המקראי.‏ אך,‏ במועד שקבע יהוה,‏ הוא דאג לכך שהללו יתגלו.‏

¹⁸ מן הנתונים שבידינו עולה,‏ כי במשך שנים רבות רוב הנוכחים בערב־הזיכרון נטלו מן הסמלים.‏ אך,‏ ב־25 השנים שלאחר שנת 1935,‏ הנוכחות בערב־הזיכרון למות המשיח שנערך אחת לשנה,‏ הגיעה למספר הגדול פי מאה מזה של אלה שנטלו מן הסמלים.‏ מי הם האחרים?‏ הללו חברים עתידים בהמון הרב.‏ ללא ספק,‏ הגיע המועד שקבע יהוה לאסוף אותם ולהכינם לקראת הינצלות מן הצרה הגדולה הממשמשת ובאה.‏ כשם שנחזה,‏ הם באו ”‏מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”‏ (‏ההתגלות ז׳:‏9‏)‏.‏ בהתלהבות,‏ הם נוטלים חלק בפעילות שחזה ישוע,‏ כשאמר:‏ ”‏ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ”‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1995/‏2/‏1)‏

‏[‏הערות שוליים]‏

כיצד תשיב?‏

◻ מדוע החזון שבהתגלות פרק ז׳‏ מעניין במיוחד?‏

◻ מדוע הצאן האחרות שביוחנן י׳:‏16 אינן מוגבלות למשיחיים לא־יהודים?‏

◻ מה חייב להתקיים באלה התואמים את התיאור המקראי של הצאן האחרות?‏

◻ כיצד משל הכבשים והעזים שם דגש על יחס כבוד לסמכותה של המלכות?‏

◻ מה מצביע על בוא המועד שקבע יהוה לאסוף את ההמון הרב שבהתגלות ז׳:‏9‏?‏