מה יהא עתיד הכבשים והעזים?‏

‏”‏אז יפרידם זה מזה כרועה המפריד את הכבשים מן העזים”‏ (‏מתי כ״ה:‏32‏)‏.‏

1,‏ 2.‏ מדוע משל הכבשים והעזים צריך לעניין אותנו?‏

ישוע המשיח היה ללא ספק המורה הגדול ביותר שחי אי־פעם עלי־אדמות (‏יוחנן ז׳:‏46‏)‏.‏ אחת משיטות ההוראה שלו היתה שימוש במשלים (‏מתי י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏ הללו היו פשוטים אך בעלי עוצמה רבה בהעברת אמיתות נבואיות ורוחניות עמוקות.‏

² במשל הכבשים והעזים,‏ הצביע ישוע על תקופה שבה יפעל בתפקיד מיוחד:‏ ”‏כאשר יבוא בן־האדם בכבודו.‏.‏.‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏31‏)‏.‏ הדבר צריך לעורר בנו עניין,‏ משום שבמשל זה ישוע חותם את תשובתו לשאלה:‏ ”‏מה יהיה אות הנוכחות שלך ושל סיום סדר־הדברים?‏”‏ (‏מתי כ״ד:‏3‏,‏ ע״ח‏)‏ אך,‏ מה משמעות הדבר עבורנו?‏

3.‏ בדבריו הקודמים,‏ מה אמר ישוע בנוגע להתפתחויות שיתרחשו מייד לאחר פרוץ הצרה הגדולה?‏

³ ישוע חזה התפתחויות מהממות שיתרחשו ”‏מייד אחרי”‏ פרוץ הצרה הגדולה,‏ התפתחויות שאנו מצפים להן.‏ הוא אמר שאז יֵראה ”‏אות בן־האדם”‏.‏ הדבר ישפיע עמוקות על ”‏כל משפחות הארץ”‏ אשר ”‏יראו את בן־האדם בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב”‏.‏ לבן־האדם יתלוו ”‏מלאכיו”‏ (‏מתי כ״ד:‏21,‏ 29–31‏)‏.‏a מה באשר למשל הכבשים והעזים?‏ ספרי־מקרא בני־זמננו משבצים משל זה בפרק כ״ה,‏ אך הוא מהווה חלק מתשובת ישוע,‏ המספק פרטים נוספים בנוגע לבואו בכבוד,‏ ומתמקד במשפט ”‏כל הגויים”‏ (‏מתי כ״ה:‏31‏)‏.‏

הדמויות במשל

4.‏ באיזה איזכור בנוגע לישוע נפתח משל הכבשים והעזים,‏ ומי מוזכר מלבדו?‏

⁴ ישוע פתח את משלו באומרו:‏ ”‏כאשר יבוא בן־האדם”‏.‏ סביר להניח שאתה יודע מיהו ”‏בן־האדם”‏.‏ תדירות,‏ מחברי ספרי־הבשורה יִחסו ביטוי זה לישוע.‏ אפילו ישוע עצמו עשה כן,‏ כשללא ספק חשב על חזון דניאל בנוגע ל”‏אחד הדומה לבן־אדם”‏,‏ אשר הגיע עד עתיק־היומין כדי לקבל ”‏שלטון וכבוד ומלכות”‏ (‏דניאל ז׳:‏13,‏ 14;‏ מתי כ״ו:‏63,‏ 64;‏ מרקוס י״ד:‏61,‏ 62‏)‏.‏ בעוד שישוע הוא הדמות המרכזית במשל,‏ אין הוא היחיד.‏ קודם לכן בדיון זה,‏ כמצוטט במתי כ״ד:‏30,‏ 31‏,‏ הוא אמר שכאשר בן־האדם יבוא ”‏בגבורה ובכבוד רב”‏,‏ מלאכיו ימלאו תפקיד חיוני.‏ בדומה לכך,‏ משל הכבשים והעזים מראה שהמלאכים יהיו יחד עם ישוע כאשר ”‏יֵשב על כסא כבודו”‏ כדי לשפוט.‏ (‏השווה מתי ט״ז:‏27‏.‏)‏ אך,‏ השופט ומלאכיו נמצאים בשמים,‏ אם כן האם משל זה דן בבני־אדם?‏

5.‏ כיצד נוכל לזהות את ’‏אחי’‏ ישוע?‏

⁵ מבט חטוף במשל מגלה שלוש קבוצות שמן הראוי לזהותן.‏ בנוסף לכבשים ולעזים,‏ מוסיף בן־האדם את הקבוצה השלישית,‏ שזיהויה מכריע לזיהוי הכבשים והעזים.‏ ישוע מכנה קבוצה שלישית זו אחיו הרוחניים (‏מתי כ״ה:‏40,‏ 45‏)‏.‏ מן ההכרח שהם עובדי־אלוהים אמיתיים,‏ שהרי ישוע אמר:‏ ”‏כל העושה את רצון אבי.‏.‏.‏ הוא אחי ואחותי ואמי”‏ (‏מתי י״ב:‏50;‏ יוחנן כ׳:‏17‏)‏.‏ לענייננו,‏ פאולוס כתב למשיחיים שהיוו חלק מ”‏זרע אברהם”‏ ושהם בני אלוהים.‏ הוא כינה אותם ’‏אחי’‏ ישוע ואלה ’‏אשר חלקם בקריאה שמימית’‏ (‏עברים ב׳:‏9 עד ג׳:‏1;‏ גלטים ג׳:‏26,‏ 29‏)‏.‏

6.‏ מיהם אחי ישוע ”‏הקטנים”‏?‏

⁶ מדוע הזכיר ישוע את אחיו ‏”‏הקטנים”‏‏?‏ המילים הללו מקבילות למה שהשליחים שמעו מפיו לפני כן.‏ כשהוא מציג ניגוד בין יוחנן המטביל,‏ אשר מת לפני ישוע ולכן היה בעל תקווה ארצית,‏ ובין אלה שישיגו את החיים השמיימים,‏ אמר ישוע:‏ ”‏לא קם בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל,‏ אך הקטון במלכות השמים גדול ממנו”‏ (‏מתי י״א:‏11‏)‏.‏ אפשר שאחדים מן המיועדים לעלות השמיימה בולטים בקהילה,‏ בעוד שאחרים אינם כה בולטים,‏ אך כולם אחיו הרוחניים של ישוע (‏לוקס ט״ז:‏10;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏9;‏ אפסים ג׳:‏8;‏ עברים ח׳:‏11‏)‏.‏ לפיכך,‏ אף אם חלקם נראו חסרי־חשיבות כשהיו עלי־אדמות,‏ הם היו אחיו ובשל כך היו ראויים ליחס הולם.‏

מיהם הכבשים והעזים?‏

7,‏ 8.‏ מה אמר ישוע בנוגע לכבשים,‏ ולכן מה נוכל להסיק בנוגע אליהם?‏

⁷ אנו קוראים באשר למשפט הכבשים:‏ ”‏יאמר המלך [‏ישוע]‏ אל הניצבים לימינו,‏ ’‏בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז היווסד תבל,‏ כי רעב הייתי ונתתם לי לאכול,‏ צמא הייתי והשקיתם אותי,‏ עובר אורח הייתי ואספתם אותי,‏ ערום — והלבשתם אותי,‏ חולה הייתי וביקרתם אותי,‏ במאסר הייתי ובאתם אלי’‏.‏ יענו הצדיקים ויאמרו אליו,‏ ’‏אדוננו,‏ מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך,‏ או צמא והשקינו אותך?‏ מתי ראינוך עובר אורח ואספנו אותך,‏ או ערום והלבשנו אותך?‏ ומתי ראינו אותך חולה או במאסר ובאנו אליך?‏’‏ ישיב המלך ויאמר להם,‏ ’‏אמן,‏ אומר אני לכם,‏ מה שעשיתם לאחד מאחיי הקטנים האלה לי עשיתם’‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏34–40‏)‏.‏

⁸ ברור שהכבשים אשר נשפטו כראויים להתייצב לימינו של ישוע,‏ מקום הכבוד והחסד,‏ מייצגים כיתת אנשים (‏אפסים א׳:‏20;‏ עברים א׳:‏3‏)‏.‏ מה הם עשו ומתי?‏ ישוע אומר שהם נתנו לו לאכול,‏ לשתות,‏ הלבישוהו,‏ עזרו לו כשהיה חולה או במאסר,‏ בעשותם כן באדיבות,‏ בכבוד ובנדיבות.‏ כאשר הכבשים מגיבים ואומרים שלא עשו כן לישוע עצמו,‏ הוא מצביע על כך שהם תמכו באחיו הרוחניים,‏ שארית המשיחיים משוחי־הרוח,‏ ולכן במובן זה הם עשו כן עבורו.‏

9.‏ מדוע אין המשל מתייחס לתקופה במרוצת אלף־השנים?‏

⁹ המשל אינו מתייחס לתקופה במרוצת אלף־השנים,‏ היות שאותה עת לא יהיו המשוחים בני־אדם הסובלים רעב,‏ צמא,‏ חולי או מאסר.‏ אולם,‏ רבים מהם חוו זאת במרוצת סיום סדר־הדברים הנוכחי.‏ מאז שהשטן הושלך ארצה,‏ הוא הפך את השארית למטרה מיוחדת לחֵימתו,‏ בהביאו עליהם לעג,‏ עינויים ומוות (‏ההתגלות י״ב:‏17‏)‏.‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מדוע אין זה הגיוני לחשוב שהכבשים כוללים כל אחד העושה חסד עם אחי ישוע?‏ (‏ב)‏ את מי מייצגים הכבשים באורח הולם?‏

¹⁰ האם ישוע אומר כי כל העושה חסד קטן עם אחד מאחיו,‏ כגון הצעת פת־לחם או כוס מים,‏ ראוי להיות אחד מכבשיו?‏ אמת אומנם,‏ שעשיית חסדים מעין אלה עשויה לשקף טוב־לב אנושי,‏ אך למעשה,‏ נראה כי כרוך במשל הכבשים הרבה מעבר לכך.‏ ישוע לא התכוון,‏ למשל,‏ לאתיאיסטים או לאנשי־הכמורה העושים במקרה מעשה טוב למען אחד מאחיו.‏ להיפך,‏ פעמיים כינה ישוע את הכבשים ”‏צדיקים”‏ (‏מתי כ״ה:‏37,‏ 46‏)‏.‏ אם כן,‏ הכבשים חייבים להיות אלה אשר במשך פרק זמן ארוך באו לעזרתם של אחי המשיח — תמכו בהם באופן פעיל — וגילו אמונה במידה כזו,‏ שזכו למעמד של צדקה לפני אלוהים.‏

¹¹ במרוצת הדורות,‏ רבים כגון אברהם,‏ נהנו ממעמד של צדקה (‏יעקב ב׳:‏21–23‏)‏.‏ נוח,‏ אברהם ונאמנים אחרים נמנים עם ’‏הצאן האחרות’‏ אשר יִרשו חיים בגן־עדן תחת שלטונה של מלכות אלוהים.‏ לאחרונה,‏ מיליונים נוספים הצטרפו לעבודת־אלוהים האמיתית כצאן אחרות והפכו ל”‏עדר אחד”‏ יחד עם המשוחים (‏יוחנן י׳:‏16;‏ ההתגלות ז׳:‏9‏)‏.‏ הללו בעלי התקווה הארצית,‏ מכירים באחי ישוע כשגרירי המלכות ולפיכך עוזרים להם — מעשית ורוחנית.‏ ישוע מתייחס אל מעשי הצאן האחרות למען אחיו עלי־אדמות כאילו נעשו עבורו.‏ הללו,‏ אשר יהיו בחיים בבואו לשפוט את העמים,‏ יישפטו ככבשיו.‏

12.‏ מדוע אפשר שישאלו הכבשים באיזו דרך היטיבו עם ישוע?‏

¹² אם הצאן האחרות מכריזות עתה את הבשורה הטובה עם המשוחים ועוזרות להם,‏ מדוע ישאלו:‏ ”‏אדוננו,‏ מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך,‏ או צמא והשקינו אותך?‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏37‏)‏ תיתכנה סיבות שונות.‏ זהו משל.‏ באמצעותו ישוע מגלה את דאגתו הכנה לאחיו הרוחניים;‏ הוא חש את תחושותיהם,‏ סובל יחד עימם.‏ ישוע אמר קודם לכן:‏ ”‏המקבל אתכם מקבל אותי,‏ והמקבל אותי מקבל את אשר שלחני”‏ (‏מתי י׳:‏40‏)‏.‏ במשל זה,‏ ישוע מרחיב את העיקרון,‏ בהראותו שכל הנעשה לאֶחיו (‏טוב או רע)‏,‏ מגיע אף לשמים;‏ כאילו הדבר נעשה עבורו בשמים.‏ יתרה מזו,‏ ישוע הדגיש כאן את אמת־המידה של יהוה למשפט,‏ בהבהירו כי משפט אלוהים,‏ בין אם לחסד ובין אם לשבט,‏ הוא תקף וצודק.‏ העזים אינן יכולות לתרץ,‏ ’‏ובכן,‏ אילו רק ראינו אותך ישירות’‏.‏

13.‏ מדוע אפשר שדמויי־העז יפנו אל ישוע בתואר ’‏אדון’‏?‏

¹³ ברגע שאנו מבינים מתי נערך המשפט הנראה במשל,‏ נזכה להשקפה ברורה יותר באשר לזהות העזים.‏ ההתגשמות תתרחש כאשר ”‏יֵראה אות בן־האדם בשמים ואז יספדו כל משפחות הארץ ויראו את בן־האדם בא.‏.‏.‏ בגבורה ובכבוד רב”‏ (‏מתי כ״ד:‏29,‏ 30‏)‏.‏ אפשר שניצולי הצרה שתבוא על ”‏בבל הגדולה”‏,‏ אשר נהגו באחי המלך בזלזול,‏ אותה עת יפנו נואשות אל השופט כאל ה’‏אדון’‏,‏ בתקווה להציל את חייהם (‏מתי ז׳:‏22,‏ 23‏;‏ השווה ההתגלות ו׳:‏15–17‏)‏.‏

14.‏ על סמך מה ישפוט ישוע את הכבשים ואת העזים?‏

¹⁴ אולם,‏ משפטו של ישוע לא יהא על סמך טענות נואשות של באי כנסיות לשעבר,‏ אתיאיסטים או אחרים (‏תסלוניקים ב׳.‏ א׳:‏8‏)‏.‏ תחת זאת,‏ המשפט יבחן את מצב לבם של האנשים ואת מעשיהם בעבר אף למען ’‏אחד מאחיו הקטנים האלה’‏.‏ יש להודות,‏ כי מספר המשיחיים המשוחים שנותרו עלי־אדמות הולך ופוחת.‏ אך כל עוד המשוחים,‏ המרכיבים את ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ ממשיכים לספק את המזון וההדרכה הרוחניים,‏ כבשים אפשריים יזכו להזדמנות להיטיב עם כיתת העבד,‏ בדיוק כשם שעושה ’‏ההמון הרב,‏ מכל האומות והשבטים והעמים’‏ (‏ההתגלות ז׳:‏9,‏ 14‏)‏.‏

15.‏ (‏א)‏ כיצד רבים נתגלו כדמויי־עז?‏ (‏ב)‏ מדוע עלינו להימנע מלקבוע אם מישהו הוא כבש או עז?‏

¹⁵ לאיזה יחס זוכים אחי המשיח ומיליונים מן הצאן האחרות,‏ המאוחדים כעדר אחד?‏ ייתכן שרבים לא תקפו את נציגי המשיח,‏ אך הם אף לא נהגו במשרתיו באהבה.‏ בהעדיפם את העולם המרושע,‏ אנשים דמויי־עז דוחים את בשורת המלכות,‏ בין אם הם שומעים אותה ישירות ובין אם בעקיפין (‏יוחנן א׳.‏ ב׳:‏15–17‏)‏.‏ כמובן,‏ בסיכומו של דבר,‏ ישוע הוא המוסמך לשפוט.‏ לא לנו לקבוע מיהם הכבשים ומיהם העזים (‏מרקוס ב׳:‏8;‏ לוקס ה׳:‏22;‏ יוחנן ב׳:‏24,‏ 25;‏ רומים י״ד:‏10–12;‏ קורינתים א׳.‏ ד׳:‏5‏)‏.‏

מה יהא עתידה של כל קבוצה?‏

16,‏ 17.‏ איזה עתיד צפוי לכבשים?‏

¹⁶ ישוע פסק את דין הכבשים:‏ ”‏בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז היווסד תבל”‏.‏ איזו הזמנה לבבית — ”‏בואו”‏!‏ אל מה?‏ לחיי־נצח,‏ כשם שביטא זאת בדברי־הסיכום שלו:‏ ”‏הצדיקים [‏ילכו]‏ לחיי עולם”‏ (‏מתי כ״ה:‏34,‏ 46‏)‏.‏

¹⁷ במשל ככרי הכסף,‏ הראה ישוע מה נדרש מאלה שישלטו עימו בשמים,‏ אך במשל זה הוא מראה מה צפוי מנתיני המלכות (‏מתי כ״ה:‏14–23‏)‏.‏ ישוע מדגיש שעקב תמיכתם המלאה באחי ישוע,‏ הכבשים יורשים מקום בתחומה הארצי של מלכותו.‏ הם יהנו מחיים בארץ גן־עדנית — תוחלת שהכין עבורם אלוהים ”‏מאז היווסד תבל”‏,‏ הלא היא האנושות שניתן לפדותה (‏לוקס י״א:‏50,‏ 51‏)‏.‏

18,‏ 19.‏ (‏א)‏ מה יהא גזר־הדין שיחרוץ ישוע על העזים?‏ (‏ב)‏ כיצד אנו יכולים להיות בטוחים שהעזים לא יתנסו בסבל נצחי?‏

¹⁸ מה מנוגד הוא דין העזים!‏ ”‏אחרי כן יאמר אל הניצבים לשמאלו,‏ ’‏לכו ממני,‏ ארורים,‏ אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו,‏ כי רעב הייתי ולא נתתם לי לאכול,‏ צמא הייתי ולא השקיתם אותי,‏ עובר אורח הייתי ולא אספתם אותי,‏ ערום — ולא הלבשתם אותי,‏ חולה ובמאסר — ולא ביקרתם אותי’‏.‏ ישיבו גם הם ויאמרו,‏ ’‏אדוננו,‏ מתי ראינו אותך רעב או צמא או עובר אורח או ערום או חולה או במאסר ולא שירתנו אותך?‏’‏ אז יענה להם ויאמר,‏ ’‏אמן,‏ אומר אני לכם,‏ מה שלא עשיתם לאחד מן הקטנים האלה גם לי לא עשיתם’‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏41–45‏)‏.‏

¹⁹ תלמידי המקרא יודעים,‏ כי אין משמע הדבר שנפשות בנות־אלמוות של דמויי־עז יסבלו באש נצחית.‏ אין הדבר נכון,‏ מאחר שבני־האדם הם נפשות;‏ אין בבעלותם נפשות בנות־אלמוות (‏בראשית ב׳:‏7;‏ קהלת ט׳:‏5,‏ 10;‏ יחזקאל י״ח:‏4‏)‏.‏ בגוזרו על העזים ללכת ל”‏אש עולם”‏,‏ השופט מתכוון להשמדה נטולת תקווה לעתיד,‏ שתהא גם קץ נצחי לשטן ולשדיו (‏ההתגלות כ׳:‏10,‏ 14‏)‏.‏ לפיכך,‏ השופט שמטעם יהוה מוציא פסקי־דין מנוגדים.‏ הוא אומר לכבשים,‏ ”‏בואו”‏;‏ ולעזים,‏ ”‏לכו ממני”‏.‏ הכבשים יִרשו ”‏חיי עולם”‏.‏ העזים יקבלו ”‏עונש עולם”‏ (‏מתי כ״ה:‏46‏)‏.‏b

מה משמע הדבר עבורנו?‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ איזו פעילות חשובה מוטלת על המשיחיים?‏ (‏ב)‏ איזו הפרדה נעשית עתה?‏ (‏ג)‏ מה יהא מצב האנשים כשמשל הכבשים והעזים יתחיל להתגשם?‏

²⁰ לארבעת השליחים,‏ אשר שמעו את תשובת ישוע בנוגע לאות נוכחותו ולסיום סדר־הדברים,‏ היה חומר רב למחשבה.‏ היה עליהם לשמור על עירנות ולעמוד על המשמר (‏מתי כ״ד:‏42‏)‏.‏ גם הוטל עליהם לבצע את פעילות ההטפה המוזכרת במרקוס י״ג:‏10‏.‏ עדי־יהוה עוסקים במרץ בפעילות זו כיום.‏

²¹ אך,‏ מה משמעות ההבנה המתוקנת של משל הכבשים והעזים עבורנו?‏ ובכן,‏ אנשים נוקטים עמדה כבר עתה.‏ חלקם נמצאים ב’‏דרך המרווחת המוליכה לאבדון’‏,‏ בעוד שאחרים משתדלים להמשיך ב’‏דרך הצרה המוליכה לחיים’‏ (‏מתי ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אולם,‏ העת שבה ישוע יפסוק דין סופי על הכבשים והעזים,‏ כמתואר במשל,‏ עדיין עתידה לבוא.‏ כאשר ”‏בן־האדם”‏ יבוא בתפקיד של שופט,‏ הוא יחליט שמשיחיים אמיתיים רבים — למעשה,‏ ”‏המון רב”‏ של כבשים מוקדשים — ראויים לעבור את החלק הסופי של ”‏הצרה הגדולה”‏ אל תוך העולם החדש.‏ תוחלת זו צריכה להיות כבר עתה מקור שמחה (‏ההתגלות ז׳:‏9,‏ 14‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ המונים רבים מבני ”‏כל האומות”‏ יתגלו כאותן עזים עיקשות.‏ הם ”‏ילכו לעונש עולם”‏.‏ איזו הקלה תהא זו לארץ!‏

22,‏ 23.‏ מאחר שהתגשמות המשל עדיין בחיק העתיד,‏ מדוע פעילות ההטפה שלנו חיונית עתה?‏

²² בעוד שהמשפט המתואר במשל צפוי בעתיד הקרוב,‏ כבר עתה מתרחש דבר חיוני.‏ אנו המשיחיים עסוקים בפעילות מצילת־חיים של הכרזת בשורה,‏ הגורמת להפרדה בקרב העמים (‏מתי י׳:‏32–39‏)‏.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏שכן ’‏כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט’‏.‏ אך כיצד יקראו אל מי שלא האמינו בו?‏ וכיצד יאמינו בזה אשר לא שמעו אותו?‏ וכיצד ישמעו באין מבשר?‏”‏ (‏רומים י׳:‏13,‏ 14‏)‏ שירותנו הפומבי מביא את שם אלוהים ובשורת הישועה לידיעת האנשים ביותר מ־230 ארצות.‏ אחי המשיח משוחי־הרוח עדיין עומדים בראש פעילות זו.‏ כחמישה מיליון חברי הצאן האחרות הצטרפו אליהם כעת.‏ וכן,‏ אנשים מרחבי העולם כולו נענים למסר המוכרז על־ידי אחי ישוע.‏

²³ רבים נחשפים לבשורתנו,‏ בשעה שאנו מבשרים מבית לבית או באקראי.‏ אחרים לומדים על עדי־יהוה ועל מה שהעדים מייצגים בדרכים שאינן ידועות לנו.‏ כאשר יגיע מועד המשפט,‏ עד לאיזו מידה יתחשב ישוע באחריות הקבוצתית ובהצדקה המשפחתית?‏ איננו יכולים לומר ואין טעם לשער השערות.‏ (‏השווה קורינתים א׳.‏ ז׳:‏14‏.‏)‏ אצל רבים כיום הדברים נופלים על אוזניים ערלות,‏ הם מלגלגים או משתתפים ברדיפות גלויות נגד משרתי אלוהים.‏ לפיכך,‏ עתה היא עת מכרעת;‏ אחדים מאלה עלולים להתפתח ולהיות כאנשים שאותם ישפוט ישוע כעזים (‏מתי י׳:‏22;‏ יוחנן ט״ו:‏20;‏ ט״ז:‏2,‏ 3;‏ רומים ב׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏

24.‏ (‏א)‏ מדוע חשוב שאנשים ייענו לבשורתנו?‏ (‏ב)‏ איזו גישה כלפי שירותך עוזר לך שיעור זה לטפח אישית?‏

²⁴ אך,‏ למרבה השמחה,‏ רבים נענים,‏ לומדים את דבר־אלוהים ונעשים עדיו של יהוה.‏ אחדים אשר נראים עתה כדמויי־עז עשויים להשתנות ולהפוך לדמויי־כבש.‏ הנקודה היא שהאנשים הנענים והתומכים באופן פעיל בשארית אחיו של המשיח,‏ מספקים אגב כך ראיות,‏ שתהוונה עבורם בסיס להתייצב לימין ישוע בעתיד הקרוב,‏ בשבתו על כס מלכותו כדי לשפוט.‏ הללו מבורכים וימשיכו להיות מבורכים.‏ לכן,‏ יש במשל זה כדי לדרבן אותנו לפעילות נלהבת יותר בשירות המשיחי.‏ בטרם יהא זה מאוחר מדי,‏ אנו חפצים לעשות כל שביכולתנו כדי להכריז את הבשורה הטובה של המלכות וכך להעניק לאחרים את ההזדמנות להיענות.‏ אזי הדין,‏ בין אם הרשעה ובין אם זיכוי,‏ יהא בידי ישוע (‏מתי כ״ה:‏46‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

◻ אילו הקבלות שבין מתי כ״ד:‏29–31 לבין מתי כ״ה:‏31–33 מראות,‏ כי משל הכבשים והעזים מתייחס למועד עתידי,‏ ומתי יתרחש הדבר?‏

◻ מיהם אחי ישוע ”‏הקטנים”‏?‏

◻ כיצד השימוש שעשה ישוע בביטוי ”‏צדיקים”‏ עוזר לנו לזהות את מי הם מייצגים ואת מי אינם מייצגים?‏

◻ אף שהמשל יתגשם בעתיד,‏ מדוע הכרזתנו את הבשורה עתה הינה חשובה ודחופה?‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 18]‏

שים לב להקבלות

מתי כ״ד:‏29–31 מתי כ״ה:‏31–33

המלאכים נמצאים עימו המלאכים באים איתו

‏[‏שלמי תודה]‏

Garo Nalbandian