לעורר לאהבה ולמעשים טובים — כיצד?‏

‏”‏נשים לבנו איש אל רעהו,‏ לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים.‏.‏.‏ נעודד איש את רעהו,‏ וביחוד בראותכם כי קרב היום”‏ (‏עברים י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מדוע היה זה חשוב עבור המשיחיים הקדומים לשאוב עידוד ונחמה מההתאספות בצוותא?‏ (‏ב)‏ איזו עצה של פאולוס התייחסה לצורך להתכנס יחדיו?‏

הם נפגשו בסתר,‏ הצטופפו יחדיו מאחורי דלתיים סגורות.‏ בחוץ,‏ הסכנה ארבה בכל פינה.‏ מנהיגם,‏ ישוע,‏ שזה עתה הוצא להורג,‏ הזהיר את תלמידיו כי יתנסו ביחס דומה לזה אשר לו זכה (‏יוחנן ט״ו:‏20;‏ כ׳:‏19‏)‏.‏ אך,‏ בעודם מתלחשים על ישוע האהוב עליהם,‏ בהיותם יחדיו ודאי חשו ביטחון רב יותר.‏

² עם חלוף השנים,‏ התמודדו המשיחיים עם כל סוגי הנסיונות והרדיפות.‏ בדומה לאותם שליחים ראשונים,‏ שאבו הם עידוד ונחמה מההתאספות בצוותא.‏ לפיכך,‏ כתב השליח פאולוס בעברים י׳:‏24,‏ 25‏:‏ ”‏נשים לבנו איש אל רעהו,‏ לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים.‏ בל נזניח את התכנסותנו כמנהג כמה אנשים,‏ כי אם נעודד איש את רעהו,‏ ובייחוד בראותכם כי קרב היום”‏.‏

3.‏ מדוע תוכל לומר שהכתוב בעברים י׳:‏24,‏ 25 הינו יותר מאשר צו המורה על המשיחיים להתכנס יחדיו?‏

³ מילים אלה הן הרבה יותר מאשר צו גרידא,‏ להמשיך להתאסף יחדיו.‏ הן מהוות אמת־מידה שבהשראת אלהים לכל האסיפות המשיחיות — ולמעשה,‏ לכל הזדמנות שבה משיחיים מתרועעים בצוותא.‏ כיום יותר מתמיד,‏ בראותנו בבירור שיום יהוה קרב,‏ הלחצים והסכנות של סדר־דברים מרושע זה גורמים לכך שחיוני שאסיפותינו תהיינה כמקום מפלט,‏ כמקור של עוצמה ושל עידוד לכל.‏ מה נוכל לעשות כדי להבטיח זאת?‏ ובכן,‏ הבה נבחן בקפידה את דברי פאולוס כשאנו שואלים שלוש שאלות עיקריות:‏ מה משמע הדבר ’‏לשים לבנו איש אל רעהו’‏?‏ מה כרוך ב”‏לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים”‏?‏ ולבסוף,‏ כיצד אנו יכולים ’‏לעודד איש את רעהו’‏ בזמנים קשים אלו?‏

‏”‏נשים לבנו איש אל רעהו”‏

4.‏ מה משמע הדבר ’‏לשים לב איש אל רעהו’‏?‏

⁴ כשפאולוס הפציר במשיחיים ’‏לשים לבם איש אל רעהו’‏,‏ הוא השתמש בפועל היווני קָ־טָ־נוֹ־אֶאוֹ,‏ צורה מודגשת של המונח הרווח ”‏להבחין”‏.‏ Theological Dictionary of the New Testament (‏מילון תיאולוגי של הברית החדשה)‏ מציין,‏ כי משמעו ”‏למקד את כל שכלו של האדם במושא־התעניינות”‏.‏ על־פי וו.‏ א.‏ ווין,‏ אפשר שמשמעותו היא ”‏להבין דבר במלואו,‏ לשקול בקפידה”‏.‏ אם כן,‏ כשהמשיחיים ’‏שמים לב איש אל רעהו’‏,‏ אין הם רואים רק את אשר מעל פני השטח,‏ אלא הם מקדישים את כל כושרם השכלי ומנסים להתבונן זה בזה לעומק.‏ (‏השווה עברים ג׳:‏1‏.‏)‏

5.‏ מה הם מספר היבטים באדם העשויים להיות חבויים מתחת לפני השטח,‏ ומדוע עלינו להביאם בחשבון?‏

⁵ נדרש מאיתנו לזכור שטמון באדם הרבה יותר ממה שיכול לחשוף מבט חטוף על הופעתו,‏ על פעליו ועל אישיותו (‏שמואל א׳.‏ ט״ז:‏7‏)‏.‏ תדירות,‏ חזות שקטה מסווה רגשות עזים או חוש־הומור נפלא.‏ גם אז,‏ הרקעים שונים מאוד.‏ יש שעברו סבל רב בחייהם;‏ אחרים,‏ נתונים עתה במצבים,‏ שאף קשה לנו להעלות על דעתנו.‏ לעתים כה קרובות קורה,‏ שכעסֵנו על מוזרותו של אח או אחות מסוימים פג,‏ בלומדנו יותר על הרקע של האדם או על נסיבותיו (‏משלי י״ט:‏11‏)‏.‏

6.‏ מה הן כמה דרכים שבהן נוכל להכיר זה את זה טוב יותר,‏ ואיזו תועלת עשויה לצמוח מכך?‏

⁶ כמובן,‏ אין משמע הדבר שמבלי שנתבקש,‏ נתערב בענייניו האישיים של הזולת (‏תסלוניקים א׳.‏ ד׳:‏11‏)‏.‏ בכל זאת,‏ אנו יכולים להתעניין אישית זה בזה.‏ אין הדבר מסתכם רק בברכת־שלום באולם־המלכות.‏ מדוע שלא נבחר מישהו שברצוננו להכיר טוב יותר,‏ ונקדיש מספר דקות כדי לשוחח עימו לפני האסיפה או אחריה?‏ עדיף מכך,‏ ’‏שאף להכניס אורחים’‏ בהזמינך אח או זוג אחים לביתך לכיבוד קל (‏רומים י״ב:‏13‏)‏.‏ גלה עניין.‏ הקשב.‏ שאלה פשוטה,‏ כיצד האדם למד להכיר ולאהוב את יהוה,‏ עשויה לגלות רבות.‏ אולם,‏ אתה עשוי ללמוד יותר בפעילות בצוותא בשירות מבית־לבית.‏ שימת לב איש אל רעהו בדרכים אלה עשויה לעזור לנו לפתח רגש אמיתי של אחווה או הזדהות (‏פיליפים ב׳:‏4;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8‏)‏.‏

‏’‏לעורר זה את זה’‏

7.‏ (‏א)‏ כיצד השפיעה הוראת ישוע על אנשים?‏ (‏ב)‏ מה הפך את הוראתו לכה נמרצת?‏

⁷ כשאנו שמים לב איש אל רעהו,‏ אנו כשירים יותר לעורר לפעולה או להאיץ איש ברעהו.‏ בייחוד זקני־קהילה משיחיים ממלאים תפקיד מרכזי בנוגע לכך.‏ אנו קוראים על מה שאירע כשישוע נשא את דבריו ברבים:‏ ”‏השתומם המון העם על תורתו”‏ (‏מתי ז׳:‏28‏)‏.‏ במקרה אחר,‏ אפילו מספר חיילים שנשלחו כדי לאסור אותו,‏ עזבוהו באומרם:‏ ”‏מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה”‏ (‏יוחנן ז׳:‏46‏)‏.‏ מדוע היתה ההוראה של ישוע כה נמרצת?‏ הפגנת רגשות?‏ לא;‏ ישוע דיבר בכבוד.‏ אולם,‏ מטרתו תמיד היתה לגעת ללב מאזיניו.‏ מאחר שהוא שם לב לאנשים,‏ ידע בדיוק כיצד להניעם לפעולה.‏ הוא השתמש במשלים חיים ופשוטים,‏ ששיקפו את המציאות של חיי־היומיום (‏מתי י״ג:‏34‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ על אלה הנוטלים חלק באסיפות לחקות את ישוע בהגישם נאומים מעל הבמה המניעים לפעולה בחמימות ובהתלהבות.‏ כישוע,‏ עלינו להתרכז במציאת דוגמאות מתאימות ונוגעות ללבו של קהל המאזינים שלנו.‏

8.‏ כיצד עורר ישוע אחרים לפעולה באמצעות דוגמה אישית,‏ וכיצד נוכל לחקותו במובן זה?‏

⁸ בשרתנו את אלוהינו,‏ כולנו יכולים לעורר איש את רעהו על־ידי דוגמה אישית.‏ ישוע בלי ספק עורר את מאזיניו.‏ הוא אהב את הפעילות שבשירות המשיחי ושיבח את שירותו,‏ באומרו שהיה משול עבורו למאכל (‏יוחנן ד׳:‏34;‏ רומים י״א:‏13‏)‏.‏ התלהבות זו עשויה להיות מדבקת.‏ בדומה לכך,‏ האם שמחתך בשירות נראית לכל?‏ בהקפידך להימנע מרברבנות,‏ חלוק את חוויותיך הטובות עם אחרים בקהילה.‏ בהזמינך אחרים לצאת עימך לשירות,‏ ראה אם ביכולתך לעזור להם למצוא הנאה אמיתית בשיחות עם אחרים על בוראנו הנאדר,‏ יהוה (‏משלי כ״ה:‏25‏)‏.‏

9.‏ (‏א)‏ מה הן מספר שיטות כדי לעורר אחרים לפעולה,‏ שמהן היינו רוצים להימנע,‏ ומדוע?‏ (‏ב)‏ מה צריך להניענו להעניק מעצמנו בשירות יהוה?‏

⁹ עם זאת,‏ היזהר שלא לעורר את האחרים באופן שלילי.‏ למשל,‏ בהיסח־הדעת,‏ אנו עלולים לגרום להם לחוש אשמה על כי אינם עושים די.‏ שלא במתכוון,‏ אנו עלולים לביישם בהראותנו כי הם נופלים בחסר לעומת אחרים הפעילים באופן בולט יותר,‏ או שאנו עלולים אף להציב אמות־מידה נוקשות ולזלזל באלה שאינם עומדים בהן.‏ כל אחת מאותן שיטות,‏ עלולה לעורר אנשים מסוימים לפעולה במשך זמן־מה,‏ אך פאולוס לא כתב ’‏עוררו לאשמה ולמעשים טובים’‏.‏ לא,‏ עלינו לעורר לאהבה‏,‏ ואזי המעשים ינבעו מתוך מניע חיובי.‏ אל לאיש לפעול כשהמניע העיקרי שלו הוא השיקול מה יחשבו עליו אחרים בקהילה,‏ אם לא יעמוד בציפיות שלהם.‏ (‏השווה קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏6,‏ 7‏.‏)‏

10.‏ מדוע עלינו לזכור שאיננו אדונים על אמונת הזולת?‏

¹⁰ לעורר זה את זה אין משמעו לשלוט זה בזה.‏ אף שקיבל סמכות רבה מאת אלהים,‏ השליח פאולוס הזכיר בענווה לקהילה הקורינתית:‏ ’‏לא אדונים אנו על אמונתכם’‏ (‏קורינתים ב׳.‏ א׳:‏24‏)‏.‏ אם כמותו,‏ אנו מבינים בענווה שאין זה מתפקידנו לקבוע לאחרים כמה עליהם לעשות בשירות יהוה ושאל לנו לשמש להם מצפון בהחלטות אישיות אחרות,‏ אזי לא נהיה ’‏צדיקים הרבה’‏,‏ חסרי־שמחה,‏ קשוחים,‏ שליליים או מכתיבי כללים (‏קהלת ז׳:‏16‏)‏.‏ תכונות אלה אינן מעוררות לפעולה;‏ הן מדכאות.‏

11.‏ איזו רוח הניעה את מתן התרומות בימי בניית המשכן על־ידי עם־ישראל,‏ וכיצד הדבר יכול להיות נכון בימינו?‏

¹¹ אנו חפצים שכל המאמצים בשירות יהוה ייעשו באותה רוח שהיתה לעם־ישראל הקדום,‏ בעת שנדרשו תרומות לבניית המשכן.‏ בשמות ל״ה:‏21 נאמר:‏ ”‏ויבואו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נָדבה רוחו אותו הביאו את תרומת יהוה למלאכת”‏.‏ המניע שלהם לא נבע מגורם חיצוני אלא מתוכם,‏ מלבם.‏ למעשה,‏ הפסוק אומר ”‏כל איש אשר נשאו לבו”‏.‏ (‏ההדגשה שלנו.‏)‏ בנוסף לכך,‏ הבה נשתדל לעודד איש את רעהו בכל פעם שאנו נמצאים ביחד.‏ רוח יהוה יכולה לעשות את כל השאר.‏

‏’‏עודדו איש את רעהו’‏

12.‏ (‏א)‏ מה הם מספר מובנים של המלה היוונית שתורגמה ל”‏עודדו”‏?‏ (‏ב)‏ כיצד רעי איוב לא עודדו אותו?‏ (‏ג)‏ מדוע עלינו להימנע מלשפוט איש את רעהו?‏

¹² כשפאולוס כתב שעלינו ’‏לעודד איש את רעהו’‏,‏ השתמש בצורה של המלה היוונית פָּ־רָ־קָ־לֶאוֹ,‏ שעשויה אף להשתמע כ’‏לחזק,‏ לנחם’‏.‏ בתרגום השבעים,‏ נעשה שימוש במלה זו גם באיוב כ״ט:‏25‏,‏ שם מתואר איוב כמי שמנחם אבלים.‏ למרבה האירוניה,‏ כשאיוב עצמו היה נתון בניסיון קשה,‏ לא זכה לעידוד מעין זה.‏ שלושת ’‏מנחמיו’‏ היו כה טרודים בחריצת דינו ובנשיאת נאומים עד כי לא הבינוהו או נדו לו.‏ למעשה,‏ דבריהם לא פנו לאיוב בשמו ולו פעם אחת.‏ (‏בניגוד לכך,‏ איוב ל״ג:‏1,‏ 31‏.‏)‏ כפי הנראה,‏ הם ראו בו בעיה יותר מאשר אדם.‏ אין תימה בכך שאיוב צעק עליהם בתסכול:‏ ”‏לו יש נפשכם תחת נפשי”‏!‏ (‏איוב ט״ז:‏4‏)‏ בדומה לכך כיום,‏ אם ברצונך לעודד מישהו,‏ גלה הזדהות!‏ אל תשפוט.‏ כנאמר ברומים י״ד:‏4‏,‏ ”‏מי אתה כי תשפוט את עבדו של אחר?‏ הרי בעיני אדוניו הוא עומד או נופל.‏ אך הוא יעמוד,‏ כי האדון יכול לעזור לו לעמוד”‏.‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ באיזו אמת בסיסית עלינו לשכנע את אחינו ואחיותינו כדי לעודדם?‏ (‏ב)‏ כיצד חיזק המלאך את דניאל?‏

¹³ צורת הפועל פָּ־רָ־קָ־לֶאוֹ ושם־העצם הגזור מאותו שורש מתורגמים ל”‏נחמה”‏ בתסלוניקים ב׳.‏ ב׳:‏16,‏ 17‏:‏ ”‏והוא,‏ אדוננו ישוע המשיח,‏ ואלהים אבינו,‏ אשר אהב אותנו ובחסדו נתן לנו נחמת עולם ותקווה טובה,‏ הוא ינחם את לבבכם ויכונן אתכם בכל דיבור או מעשה טוב”‏.‏ שים־לב שפאולוס מקשר את הרעיון שלבנו יתנחם עם האמת הבסיסית שיהוה אוהב אותנו.‏ כך נוכל לעודד ולנחם איש את רעהו כשנאשר אמת חשובה זו.‏

¹⁴ באחד המקרים,‏ הנביא דניאל כה נרעש לאחר שראה חזון מחריד,‏ עד כי אמר:‏ ”‏הודי נהפך עלי למשחית,‏ ולא עצרתי כוח”‏.‏ יהוה שלח מלאך שהזכיר לדניאל פעמים מספר שהיה ”‏איש חמודות”‏ בעיני אלהים.‏ תוך איזו תוצאה?‏ דניאל אמר למלאך:‏ ”‏חיזקתני”‏ (‏דניאל י׳:‏8,‏ 11,‏ 19‏)‏.‏

15.‏ כיצד על זקני־קהילה ועל משגיחים נודדים לאזן את השבח עם התיקון?‏

¹⁵ אם כן,‏ זוהי דרך נוספת לעודד אחרים.‏ שבח אותם!‏ קל מאוד להיכנע לרוח ביקורתית ומחמירה.‏ כמובן,‏ לעתים דרוש תיקון,‏ במיוחד מאת זקני־קהילה ומשגיחים נודדים.‏ אך,‏ טוב יעשו הללו אם יהיו זכורים בגין עידודם הלבבי ולא בגין גישתם הביקורתית.‏

16.‏ (‏א)‏ בשעה שמעודדים את הנכאים,‏ מדוע תדירות אין זה די להפציר בהם לעשות יותר בשירות יהוה?‏ (‏ב)‏ כיצד עזר יהוה לאליהו כשהיה מדוכא?‏

¹⁶ הנכאים הם אלה הזקוקים במיוחד לעידוד,‏ וכאחים משיחיים יהוה מצפה מאיתנו להוות מקור עזרה — בעיקר אם אנו זקני־קהילה (‏משלי כ״א:‏13‏)‏.‏ מה ניתן לעשות?‏ יתכן שהתשובה אינה כה פשוטה כגון לומר להם לעשות יותר בשירות יהוה.‏ מדוע?‏ משום שהדבר עלול לרמוז שדכאונם נובע מכך שאינם עושים די.‏ לרוב,‏ לא מדובר בכך.‏ הנביא אליהו היה פעם מדוכא כה עמוקות עד כי שאל את נפשו למות;‏ אולם,‏ הדבר אירע בתקופה שבה היה עסוק ביותר בשירות יהוה.‏ כיצד נהג בו יהוה?‏ הוא שלח מלאך כדי להעניק לו עזרה מעשית.‏ אליהו שפך את לבו בפני יהוה,‏ כשגילה את הרגשתו,‏ שהנו חסר־ערך כאבות אבותיו המתים,‏ שכל פעילותו היא לשווא ושהוא לגמרי לבדו.‏ יהוה האזין לו וניחם אותו בהפגנות נוראות־הוד של כוחו ובהבטחה כי כלל אינו לבד וכי הפעילות שבה החל,‏ תושלם.‏ יהוה אף הבטיח לתת לאליהו שותף שאותו יכשיר ושבסופו־של־דבר אף יהיה ממשיך דרכו (‏מלכים א׳.‏ י״ט:‏1–21‏)‏.‏

17.‏ כיצד עשוי זקן־קהילה לעודד את זה שמחמיר עם עצמו יתר על המידה?‏

¹⁷ מה מעודד הדבר!‏ בדומה לכך,‏ הבה נעודד את אלה בקרבנו הנמצאים במצוקה נפשית.‏ בקש להבינם בשומעך!‏ (‏יעקב א׳:‏19‏)‏ ספק להם נחמה מקראית התפורה על־פי מידותיהם,‏ צורכיהם האישיים (‏משלי כ״ה:‏11;‏ תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏14‏)‏.‏ כדי לעודד את אלה שמחמירים עם עצמם יתר על המידה,‏ זקני־קהילה עשויים להציע באדיבות עדות מקראית לכך שיהוה אוהב ומעריך אותם.‏a דיון בקורבן־הכופר עשוי להיות אמצעי עידוד רב־עוצמה לאלה החשים חסרי־ערך.‏ אדם המתייסר בגין חטא מעברו,‏ עשוי להזדקק לעדות לכך שקורבן־הכופר כיפר על אותו חטא,‏ אם גילה חרטה אמיתית וסר לחלוטין מכל מעשה דומה (‏ישעיהו א׳:‏18‏)‏.‏

18.‏ כיצד עיקר־האמונה של קורבן־הכופר יכול לעודד אדם שנפל קורבן לאדם אחר,‏ כגון במקרה של אונס?‏

¹⁸ כמובן,‏ זקן־קהילה יקדיש מחשבה למקרה המסוים כדי להשתמש בעיקר־אמונה זה בצורה הולמת.‏ חשוב על דוגמה:‏ קורבנות בעלי־חיים שבתורת משה שנדרשו לכפר על כל החטאים היוו צל נבואי לקורבן־הכופר של המשיח (‏ויקרא ד׳:‏27,‏ 28‏)‏.‏ אך,‏ צו זה,‏ הקרבת קורבן חטאת,‏ לא חל על קורבן אונס.‏ התורה אמרה ש”‏לא תעשה דבר”‏ להענישה (‏דברים כ״ב:‏25–27‏)‏.‏ כן גם כיום,‏ אם אחות הותקפה ונאנסה,‏ והדבר גרם לה לחוש מזוהמת וחסרת־ערך,‏ האם יהא זה הולם להדגיש לה את הצורך בקורבן־הכופר כדי לטהרה מחטא?‏ ודאי שלא.‏ היא לא חטאה בכך שהותקפה.‏ האנס הוא החוטא,‏ והוא צריך להיטהר.‏ אולם,‏ האהבה שגילו יהוה והמשיח בספקם את קורבן־הכופר,‏ עשויה לשמש כעדות לכך שהיא איננה טמאה בעיני יהוה עקב חטאו של אדם אחר,‏ אלא שהיא יקרה ליהוה ועומדת באהבתו.‏ (‏השווה מרקוס ז׳:‏18–23;‏ יוחנן א׳.‏ ד׳:‏16‏.‏)‏

19.‏ מדוע אל לנו לצפות שכל התרועעות עם אחינו ואחיותינו תהיה מעודדת,‏ אך בנוגע למה עלינו להיות נחושים בדעתנו?‏

¹⁹ אכן,‏ יהא אשר יהא מצבו של הפרט,‏ יהיו נסיבות עברו האפל מכאיבות ככל שיהיו,‏ הוא אמור למצוא עידוד בקהילת עובדי יהוה.‏ וכך אכן יהיה אם כל אחד מאיתנו מתאמץ לשים לב איש אל רעהו,‏ לעורר זה את זה ולעודד איש את רעהו,‏ כל אימת שאנו מתרועעים יחדיו.‏ אך,‏ בהיותנו חסרי שלימות כולנו נכשלים בכך לעתים.‏ אין מנוס מכך,‏ אנו מאכזבים איש את רעהו ואף מכאיבים זה לזה מדי פעם.‏ השתדל לא להתמקד בחולשות הזולת.‏ אם אתה מתמקד בחולשות,‏ יש בכך סכנה שתהפוך ביקורתי מדי בקהילה ואף שתיפול לאותה מלכודת שפאולוס היה כה להוט לעזור לנו להיזהר מפניה,‏ היינו,‏ נטישת התכנסויותינו יחדיו.‏ אל לכך לקרות לעולם!‏ ככל שסדר־דברים ישן זה הולך ונהיה יותר מסוכן ומדכא,‏ הבה נהיה נחושים בדעתנו לעשות כל שביכולתנו כדי להפוך את התרועעותנו באסיפות לדבר בונה — ובייחוד בראותנו כי יום יהוה קרב!‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1995/‏4/‏1)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

כיצד תשיב?‏

◻ מדוע חיוני שאסיפותינו והתרועעותנו תהוונה מקור עידוד באחרית ימים זו?‏

◻ מה משמע הדבר לשים לב איש אל רעהו?‏

◻ מה משמע הדבר לעורר זה את זה?‏

◻ מה כרוך בעידוד איש את רעהו?‏

◻ כיצד ניתן לעודד את הנכאים והנדכאים?‏

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

הכנסת־אורחים עוזרת לנו ללמוד להכיר איש את רעהו טוב יותר

‏[‏תמונה בעמוד 10]‏

כשאליהו היה מדוכא,‏ ניחם אותו יהוה ברוב טובו