קרוב יום יהוה הנורא
”וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי יהוה ולחושבי שמו” (מלאכי ג׳:16).
1, 2. מפני איזה יום נורא הזהיר מלאכי בנבואתו?
נורא! משהפציע השחר ב־6 באוגוסט 1945, עיר גדולה נמחקה כהרף־עין. כ־000,80 הרוגים! עשרות אלפים פצועים אנושות! אש עזה! הפצצה הגרעינית המיטה חורבן. מה אירע לעדי־יהוה במהלך אסון זה? בהירושימה היה עֵד אחד בלבד — בין כתליו המגינים של הכלא עקב נאמנותו המשיחית. הכלא התמוטט והפך לעיי חורבות, אך האח לא נפגע. כשם שתיאר זאת, האטום שילח אותו לחופשי — היה זה אולי ההיבט החיובי היחיד של הפצצה.
2 עד כמה שהפיצוץ היה מפחיד, הרי שהוא מתגמד בחשיבותו בהשוואה ל”יום יהוה הגדול והנורא” העומד לפנינו (מלאכי ג׳:23). אכן, היו ימים נוראים במרוצת ההיסטוריה, אך יום יהוה זה יעלה על כולם (מרקוס י״ג:19).
3. איזה ניגוד ניתן לציין בין ”כל בשר” ובין משפחתו של נוח לפני המבול?
3 בימי נוח, כאשר ”השחית כל בשר את דרכו על הארץ” הכריז אלהים: ”מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ” (בראשית ו׳:12, 13). כפי שמצויין במתי כ״ד:39, ישוע אמר שהאנשים ”לא ידעו [לא שמו לב, ע״ח] עד שבא המבול וסחף את הכל”. אך, נוח הנאמן ”מטיף הצדק”, יחד עם משפחתו יראת־האלהים, ניצל ממבול זה (פטרוס ב׳. ב׳:5).
4. איזו דוגמת אזהרה מהוות עבורנו סדום ועמורה?
4 פסוק 7 של איגרת יהודה מספר, ”כשם שסדום ועמורה והערים הקרובות... התמכרו לזנות והלכו אחר יצורים אחרים, מוצגות לדוגמה בסבלן דין אש עולם”. אנשים חסרי יראת אלהים אלה הושמדו בשל אורח־חייהם המזוהם ומעורר הגועל. זוהי אזהרה לאותן חברות בנות־זמננו שהמין מנחה אותן! אולם, שים־לב שלוט ירא האלהים ובנותיו נותרו בחיים במהלך האסון ההוא, כשם שעובדי יהוה יזכו להגנה במהלך הצרה הגדולה הממשמשת ובאה (פטרוס ב׳. ב׳:6–9).
5. מה יכולים אנו ללמוד מההוצאות לפועל של גזר־הדין על ירושלים?
5 אזי, שקול את דוגמאות האזהרה שניתנו כשהשתמש יהוה בצבאות פולשים כדי להחריב את ירושלים, העיר המפוארת שהיתה בעבר ”משוש כל הארץ” (תהלים מ״ח:3). מאורעות הרי־אסון אלה התחוללו, לראשונה בשנת 607 לפה״ס ושנית בשנת 70 לספירה, משום שעמו המוצהר של אלהים פנה עורף לעבודת־אלהים האמיתית. למרבה השמחה, משרתיו הנאמנים של יהוה ניצלו. האסון בשנת 70 לספירה (המתואר בתמונה) מתואר כ”צרה אשר לא היתה כמוה מראשית הבריאה שברא אלהים ועד עתה”. הוא מחה את סדר־הדברים היהודי הכופר אחת ולתמיד, ובמובן זה ללא ספק ”אף לא תהיה כמוה” (מרקוס י״ג:19). אך, גם הוצאה לפועל של משפט אלוהי זה היוותה צל נבואי בלבד ל’צרה הגדולה’ המאיימת עתה על סדר־הדברים העולמי בכללותו (ההתגלות ז׳:14).
6. מדוע יהוה מרשה אסונות?
6 מדוע הרשה אלהים אסונות איומים, ואף אובדן של חיי־אדם כה רבים? במקרים של נוח, של סדום ועמורה ושל ירושלים, הוציא יהוה לפועל את גזר־דינו על אלה שהשחיתו את דרכם על הארץ, שטינפו כוכב־לכת יפהפה זה פשוטו כמשמעו ובהתנוונות מוסרית, ושכפרו בעבודת־אלהים האמיתית או שדחו אותה. כיום, אנו ניצבים על סף הוצאה לפועל של גזר־דין כולל, חובק־עולם (תסלוניקים ב׳. א׳:6–9).
”באחרית הימים”
7. (א) לְמה היוו משפטי יהוה הקדומים צל נבואי? (ב) איזו תוחלת נפלאה צופן בחובו העתיד?
7 מקרים קדומים אלה של חורבן היוו צל נבואי לצרה הגדולה הנוראה המתוארת בפטרוס ב׳. ג׳:3–13. השליח אומר: ”וקודם כל דעו זאת, שבאחרית הימים יבואו לצים המתהלכים לפי מאווייהם האישיים”. אזי, בהתמקדו בימי נוח, כותב פטרוס: ”נהרס העולם שהיה אז, בהישפטו במים. ואולם השמים והארץ הנוכחיים אצורים על־ידי אותו הדבר לאש, שמורים ליום הדין, לאובדן אנשי הרשע”. בפרוץ הצרה הגדולה מכל קודמותיה, השלטון של מלכות המשיח שכה יִיחלו לו, יגיע למימדים חדשים — ”שמים חדשים וארץ חדשה אשר צדק ישכון בם”. איזו תוחלת משמחת!
8. כיצד מאורעות־העולם מגיעים בהדרגה אל שיאם?
8 במרוצת המאה ה־20, מאורעות העולם מגיעים בהדרגה אל שיאם. אף־על־פי שחורבן הירושימה לא היה יום אלהים, ניתן לכלול אותו ב”מוראים” של עת הקץ, שחזה ישוע (לוקס כ״א:11). החורבן הוליד איום גרעיני שעדיין מרחף על ראש האנושות כענן סערה. לפיכך, נכתב בכותרת בעיתון הניו־יורק טיימס מ־29 בנובמבר 1993: ”יתכן שהרובים החלידו קמעה, אך הנשק הגרעיני עודנו מצוחצח למשעי”. בינתיים, מלחמות בינלאומיות, בין־גזעיות ובין־שבטיות, ממשיכות את קציר־הדמים המחריד. בימים עברו, רובם המכריע של החללים היה מקרב הלוחמים. על־פי הדיווחים כיום, 80 אחוז מחללי המלחמה הם אזרחים, שלא להזכיר את מיליוני הפליטים מארצות מולדתם.
9. כיצד מפגינים מנהיגי־הדת את ידידותם עם העולם?
9 תדירות, מנהיגי־הדת הפגינו ועודם מפגינים ”ידידות עם העולם” בהתערבם באורח פעיל במלחמות ובמהפכות עקובות מדם (יעקב ד׳:4). יש ששיתפו פעולה עם אילי־הון תאבי־בצע מעולם המסחר, כשהללו עסקו בייצור המוני של נשק והקימו קרטלי סמים. למשל, בדווחו על ההתנקשות בחייו של איל הסמים הדרום אמריקני, הצהיר ניו־יורק טיימס: ”בהסתירו את עסקאות הסמים שביצע, במסווה של רווח עסקי חוקי ובתדמית של נדבן, היה בעל תוכנית רדיו משלו ותדירות נילוו אליו כמרים מן הכנסייה הרומית־קתולית”. וול־סטריט ג׳ורנל דיווח שבנוסף להרס חייהם של מיליונים שהתמכרו לסמים, איל סמים זה הורה אישית על רצח של אלפים. טיימס של לונדון ציין: ”לעתים קרובות, שילמו הרוצחים עבור מיסה מיוחדת למטרת הודיה... אותה עת, במקום אחר, נערכה מיסת ההלוויה של הקורבן”. איזו רשעות!
10. מה צריכה להיות השקפתנו בנוגע להתדרדרות המצב בעולם?
10 איזה חורבן נוסף עתידים עוד מוכי־שדים אלה להמיט על הארץ? כשם שמצהיר יוחנן א׳. ה׳:19 (ע״ח), ”העולם כולו נתון ביד הרשע”, השטן. כיום, ”אוי לארץ ולים, כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה, ביודעו כי קצרה עתו” (ההתגלות י״ב:12). אך לשמחתנו, רומים י׳:13 מבטיחנו כי ”כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט”.
משפט אלהים מתקרב
11. אילו תנאים ששררו בקרב עם־ישראל עוררו את הצורך בנבואת מלאכי?
11 באשר לעתידה המיידי של האנושות, נבואת מלאכי שופכת אור על הדברים העומדים להתרחש. מלאכי היה האחרון בשורה הארוכה של הנביאים העברים הקדומים. עם־ישראל חווה את חורבן ירושלים בשנת 607 לפה״ס. אך, 70 שנה לאחר מכן, הפגין יהוה את חסדו ורחמיו בהשיבו אומה זו לארצה. אולם, תוך מאה שנה, שוב סטה עם־ישראל מדרכו לכפירה ולרשע. האנשים המיטו חרפה על שם יהוה, התעלמו מחוקי הצדק שלו וטימאו את מקדשו בהביאם בעלי־חיים עיוורים, פסחים וחולים, כקורבנות. הם אף גירשו את נשות נעוריהם כדי שיוכלו לשאת נשים נוכריות (מלאכי א׳:6–8; ב׳:13–16).
12, 13. (א) איזה טיהור נדרש מכיתת הכוהנים המשוחים? (ב) כיצד גם ההמון הרב הפיק תועלת מהטיהור?
12 נדרשה מלאכת טיהור. היא מתוארת במלאכי ג׳:1–4. בדומה לעם־ישראל הקדום, עדיו של יהוה בני־זמננו נזקקו לטיהור, כך שמלאכת הטיהור המתוארת במלאכי יכולה להתייחס אליהם. כשמלחמת־העולם הראשונה עמדה על סף סיומה, היו תלמידי־מקרא, כשם שהיו ידועים אז העדים, שלא שמרו על ניטרליות מוחלטת מענייני העולם. בשנת 1918, שלח יהוה את ”מלאך הברית” שלו, ישוע המשיח, להסדר של היכלו הרוחני, כדי לטהר קבוצה קטנה של עובדיו מטומאת העולם. באורח נבואי, שאל יהוה: ”מי מכלכל את יום בואו [של המלאך] ומי העומד בהראותו? כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסים. וישב מצרף ומטהר כסף וטיהר את בני לוי [קבוצת המשוחים לכוהנים]; וזיקק אותם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה”. כעם מטוהר, הם נהגו כך בדיוק!
13 כיתת כהונה זו מונה 000,144 איש בלבד (ההתגלות ז׳:4–8; י״ד:1, 3). מה, אם כן, באשר לשאר המשיחיים המוקדשים כיום? עתה, כשמספרם גדל למיליונים, הללו מרכיבים ”המון רב” שגם עליו להיטהר מדרכי העולם, ’בכבסם את גלימותיהם ובהלבינם אותן בדם השה’ (ההתגלות ז׳:9, 14). לפיכך, בגילוי אמונה בקורבן־הכופר של השה, המשיח ישוע, הם מסוגלים לשמור על מעמדם הטהור בפני יהוה. מובטחת להם הישרדות מן הצרה הגדולה כולה, מיום יהוה הנורא (צפניה ב׳:2, 3).
14. לאלו מילים יכולים עובדי אלהים לשית את לבם כיום בהמשיכם לטפח את האישיות החדשה?
14 יחד עם שארית הכהונה, שומה על ההמון הרב לשעות להמשך דבריו של אלהים: ”וקרבתי אליכם למשפט, והייתי עֵד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעושקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני... כי אני יהוה; לא שניתי” (מלאכי ג׳:5, 6). לא, ערכי יהוה אינם משתנים, כך שתוך יראת יהוה, על בני עמו כיום להתרחק מעבודת־אלילים על כל צורותיה ולהיות דוברי אמת, הגונים ונדיבים בהמשיכם לטפח את האישיות המשיחית (קולוסים ג׳:9–14).
15. (א) איזו הזמנה מלאת רחמים מושיט יהוה? (ב) כיצד נוכל להימנע מ’לקבוע’ את יהוה?
15 יהוה מושיט הזמנה לכל מי שסר מדרכי הצדק שלו, באומרו: ”שובו אלי ואשובה אליכם”. אם הללו שואלים: ”במה נשוב?” הוא משיב: ”אתם קובעים אותי”. ובתשובה לשאלה הבאה: ”במה קבענוך?” מצהיר יהוה כי הם קבעוהו או שדדו אותו, בכך שלא הביאו את מיטב מנחותיהם לשירות בבית־מקדשו (מלאכי ג׳:7, 8). בהיותנו חלק מעם יהוה, עלינו לחפוץ באמת להקדיש את מיטב מרצנו, כישורינו ונכסינו החומריים לשירות יהוה. כך, במקום לשדוד את אלהים, אנו ממשיכים ’לבקש תחילה את מלכותו ואת צדקתו’ (מתי ו׳:33).
16. איזה עידוד אנו מוצאים במלאכי ג׳:10–12?
16 גמול נפלא מצפה לכל אלה הדוחים את דרכי העולם החומרניות המשרתות את מטרותיהם, כשם שמעיד מלאכי ג׳:10–12: ”’בחנוני נא בזאת’, אמר יהוה צבאות, ’אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די’”. לכל המגלים הערכה כלפיו, מבטיח יהוה שגשוג ופוריות רוחניים. הוא מוסיף: ”ואישרו אתכם כל הגויים כי תהיו אתם ארץ חפץ”. האם הדבר לא הוכח כנכון כיום, בקרב מיליוני משרתיו אסירי־התודה של אלהים ברחבי העולם כולו?
שומרי נאמנות בספר החיים
17–19. (א) כיצד השפיעו המהומות ברואנדה על אחינו הגרים שם? (ב) תוך איזו אמונה ממשיכים כל אותם נאמנים?
17 בהזדמנות זו, נזכיר את נאמנותם של אחינו ואחיותינו ברואנדה. הם תמיד הקריבו את מיטב המנחות הרוחניות לבית־מקדשו הרוחני של יהוה. למשל, בכינוס המחוזי שלהם ”הוראה אלוהית”, שנערך בדצמבר 1993, אף־על־פי שמספר מבשרי־המלכות בארץ זו הינו 080,2, הנוכחות הכוללת היתה 075,4 איש. נטבלו 230 עדים חדשים, בעוד ש־150 מתוכם שירתו כחלוצים־עוזרים בחודש שלאחר מכן.
18 עם התלקחות השנאה האתנית באפריל 1994, נהרגו 180 עדים לפחות, לרבות משגיח־העיר בקִיגַלִי, עיר הבירה, וכל משפחתו. ששת המתרגמים מסניף חברת המצפה בקיגלי, ארבעה מהם בני שבט ההוּטּוּ ושניים בני שבט הטוּצי, המשיכו לעבוד מספר שבועות תחת איומים קשים, עד שבני שבט הטוצי נאלצו להימלט, אולם נהרגו במחסום ביקורת. לבסוף, כשהם נושאים עימם את שנותר מן הציוד הממוחשב שלהם, נמלטו ארבעת הנותרים לגוֹמָה שבזאיר, שם המשיכו לתרגם נאמנה את המצפה לשפת הקיניה־רואנדה (ישעיהו נ״ד:17).
19 העדים הפליטים, אף־על־פי שהיו שרויים בנסיבות נוראות, תמיד ביקשו מזון רוחני לפני המזון הגשמי. תוך גילוי הקרבה גדולה, הצליחו אחים אוהבים מארצות שונות להעביר אליהם אספקה. על־ידי מוצא־פיהם של פליטים אלה והסֵדר שעליו שמרו בשעת מצוקה, נשאו עדות נפלאה. הם אכן המשיכו להביא את המיטב שהיה בידם לעבודת יהוה. הם הוכיחו אמונה דומה לזו שביטא פאולוס ברומים י״ד:8 (ע״ח): ”שהרי אם אנו חיים, לשם יהוה אנו חיים, ואם אנו מתים, לשם יהוה אנו מתים, לפיכך בין שאנו חיים ובין שמתים, ליהוה אנו שייכים”.
20, 21. (א) שמותיהם של מי אינם כתובים בספר הזיכרון של יהוה? (ב) שמותיהם של מי מופיעים בספר זה, ומדוע?
20 יהוה עוקב אחר כל המשרתים אותו נאמנה. נבואת מלאכי ממשיכה ואומרת: ”אז נדברו יראי יהוה איש את רעהו ויקשב יהוה וישמע וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי יהוה ולחושבי שמו” (מלאכי ג׳:16).
21 עד כמה חשוב כיום שנגלה יראת אלהים ברוחשנו כבוד לשם יהוה! בעשותנו כן, לא נורשע בדין, כמו האנשים התומכים במערכות העולם בהערצה. ההתגלות י״ז:8 מציין כי ”שמם לא נכתב בספר החיים”. מן ההיגיון, שהשם הנעלה הכתוב בספר החיים של יהוה הינו שמו של שר החיים, בנו של האלהים, ישוע המשיח. מתי י״ב:21 מכריז: ”ולשמו גויים ייחלו”. קורבן־הכופר של ישוע מבטיח חיי־נצח לכל המאמינים בו. איזו זכות היא ששמנו האישי יווסף לשם ישוע בספר זה!
22. איזו הפרדה תהא ברורה כשיהוה יוציא לפועל את משפטו?
22 כיצד יעמדו משרתי אלהים במשפט? יהוה משיב במלאכי ג׳:17, 18: ”וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו העובד אותו. ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו”. ההפרדה תהיה ברורה לכל: הרשעים יופרדו לאבדון נצחי, והצדיקים יזכו לחיי־עולם בתחום שלטונה של המלכות (מתי כ״ה:31–46). כך, המון רב של אנשים דמויי־כבש יינצלו מיום יהוה הגדול והנורא.
(מקור המאמר: 1995/4/15)
האם אתה זוכר?
◻ אילו משפטים יהוה הוציא לפועל בתקופת המקרא?
◻ כיצד מקבילים התנאים השוררים כיום לאלה שבזמנים עברו?
◻ איזו מלאכת טיהור נערכה כהתגשמות לנבואת מלאכי?
◻ שמותיהם של מי נכתבים בספר הזיכרון של אלהים?