בעל וזקן־קהילה — חובות שיש למלאן באיזון
”המנהיג צריך להיות... בעל אשה אחת” (טימותיאוס א׳. ג׳:2).
1, 2. מדוע פרישות הכמורה אינה מעוגנת במקרא?
במאה הראשונה, משיחיים נאמנים היו מוטרדים בנוגע למילוי חובותיהם השונות באיזון. כאשר השליח פאולוס אמר כי משיחי הנשאר רווק ’מיטיב עוד יותר לעשות’, האם התכוון שאיש כזה יתאים יותר לשרת כמשגיח בקהילה המשיחית? האם הוא למעשה הפך את הרווקות לתנאי למינויו של זקן־קהילה? (קורינתים א׳. ז׳:38) פרישות נדרשת מהכמורה הקתולית. אך האם פרישות הכמורה מעוגנת במקרא? הכנסייה האורתודוקסית המזרחית מתירה לכמריה המקומיים להיות גברים נשואים, אך הדבר נאסר על הבישופים שלה. האם הדבר עולה בקנה אחד עם המקרא?
2 חלק גדול משנים־עשר שליחי המשיח, אבני היסוד של הקהילה המשיחית, היו נשואים (מתי ח׳:14, 15; אפסים ב׳:20). פאולוס כתב: ”האין לנו רשות להוביל איתנו אשה מאמינה, כמו ליתר השליחים, לאחי האדון ולכיפא [פטרוס]?” (קורינתים א׳. ט׳:5) האנציקלופדיה הקתולית החדשה נאלצת להודות כי ”חוק הפרישות מקורו בכנסייה” וכי ”משגיחי הקהילה המוזכרים בברית החדשה לא היו מחויבים בפרישות”. עדי־יהוה אינם מקיימים חוק כנסייתי אלא נוהגים על־פי הדפוסים המקראיים (טימותיאוס א׳. ד׳:1–3).
תפקיד זקן־הקהילה והנישואין עולים בקנה אחד
3. אילו עובדות מקראיות מעידות שמשגיחים משיחיים יכולים להיות נשואים?
3 פאולוס לא דרש מן הגברים המתמנים למשגיחים להיות רווקים, אלא כתב לטיטוס: ”השארתיך בכריתים כדי שתסדר מה שיש עוד לסדר ותמנה זקנים [ביוונית פְּרֶסְבִּיטֶרוֹס] בכל עיר כפי שציוויתיך, כלומר: את מי שאין בו דופי והוא בעל אשה אחת ויש לו בנים מאמינים אשר אין עליהם טענת הוללות או סוררות. הלא בתור סוכן [ביוונית אֶפִּיסְקוֹפּוֹס, מקורה של המילה ”בישוף”] על בית אלוהים צריך המנהיג להיות איש שאין בו דופי” (טיטוס א׳:5–7).
4. (א) מניין לנו שנישואין אינם דרישה מקראית ממשגיחים משיחיים? (ב) איזה יתרון יש לאח רווק המשרת כזקן־קהילה?
4 מאידך, נישואין אינם דרישה מקראית למינוי זקן־קהילה. ישוע נשאר רווק (אפסים א׳:22). פאולוס, משגיח מצוין בקהילה המשיחית במאה הראשונה לספירה, לא היה נשוי אותה עת (קורינתים א׳. ז׳:7–9). כיום, משיחיים רווקים רבים משרתים כזקני־קהילה. סביר להניח, שבזכות רווקותם ביכולתם להקדיש זמן רב יותר לתפקידם כמשגיחים.
’מי שנשוי תשומת לבו מפולגת’
5. באיזו עובדה המוזכרת במקרא על אחים נשואים להכיר?
5 כאשר משיחי נושא אשה, עליו להכיר בכך שהוא נוטל על עצמו אחריות חדשה שתדרוש ממנו זמן ותשומת־לב. המקרא מציין: ”מי שאינו נשוי דואג לדברים אשר לאדון, איך ייטב בעיני האדון. אבל מי שנשוי דואג לדברים הארציים, איך ייטב בעיני האשה, ותשומת לבו מפולגת” (קורינתים א׳. ז׳:32–34). באיזה מובן תשומת לבו מפולגת?
6, 7. (א) מהי אחת הדרכים שבהן ”תשומת לבו [של הנשוי] מפולגת”? (ב) מה יעץ פאולוס למשיחיים נשואים? (ג) כיצד יכול הדבר להשפיע על החלטת הבעל לקבל הצעת עבודה?
6 ראשית, הנשוי מוותר על הבעלות המוחלטת על גופו שלו. פאולוס אכן הבהיר זאת: ”האשה אין גופה ברשותה אלא ברשות בעלה; כן גם האיש, אין גופו ברשותו אלא ברשות אשתו” (קורינתים א׳. ז׳:4). אפשר שיש מקרב המתכננים להתחתן שחשים כי מדובר בזוטות, מאחר שיחסי־המין לא יהיו הדבר העיקרי בנישואיהם. אך היות שטוהר מיני לפני הנישואין הוא דרישה מקראית, המשיחיים אינם יודעים מה הם בעצם צרכיו האינטימיים של בן־זוגם לעתיד.
7 פאולוס מסביר כי אפילו בני־זוג ש”הוגים במה ששייך לרוח”, חייבים להביא בחשבון זה את צרכיו המיניים של זה. הוא יעץ למשיחיים בקורינתוס: ”האיש יקיים את חובתו לאשתו, וכן גם האשה תקיים את חובתה לבעלה. אל תמנעו את עצמכם זה מזה בלתי אם מתוך הסכמה לזמן מסוים כדי להתפנות לתפילה. אחרי כן שובו והתאחדו, פן ינסה אתכם השטן בגלל אי יכולתכם לרסן את היצר” (רומים ח׳:5; קורינתים א׳. ז׳:3, 5). למרבה הצער, כאשר לא נהגו על־פי עצה זו, היו מקרי ניאוף. לפיכך, לפני שמשיחי נשוי יסכים לקבל הצעת עבודה, שתרחיק אותו מאשתו לזמן ממושך, מן הראוי שישקול את הדבר בקפידה. למשיחי כבר אין את חופש הפעולה שהיה לו כאשר היה רווק.
8, 9. (א) לְמה התכוון פאולוס כשאמר שמשיחיים נשואים ’דואגים לדברים הארציים’? (ב) לְמה על משיחיים נשואים לדאוג?
8 באיזה מובן ניתן לומר שמשיחיים נשואים, לרבות זקני־קהילה, ’דואגים לדברים הארציים [קוסמוֹס]’? (קורינתים א׳. ז׳:33) ברור למדי שפאולוס לא דן כאן בדברים ארציים שליליים, אשר מהם על כל המשיחיים האמיתיים להימנע (פטרוס ב׳. א׳:4; ב׳:18–20; יוחנן א׳. ב׳:15–17). דבר־אלוהים מדריכנו ”להיבדל מרשע ותאוות העולם [קוֹסְמִיקוֹס] כדי שנחיה בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות” (טיטוס ב׳:12).
9 לכן, משיחי או משיחית נשואים ’דואגים לדברים הארציים’, כשהם דואגים בצדק לדברים שגרתיים המהווים חלק מחיי נישואין רגילים. כרוכים בכך דיור, מזון, לבוש, בילוי — למותר לציין אין־סוף דאגות אחרות המתעוררות כאשר יש לזוג ילדים. אך גם כשמדובר בזוג ללא ילדים, המעוניין שנישואיו יעלו יפה, הן הבעל והן האשה חייבים לדאוג ’איך ייטבו בעיני’ בן־זוגם לנישואין. זקני־קהילה משיחיים דואגים לכך במיוחד, כאשר הם משתדלים למלא את חובותיהם השונות באיזון.
בעלים טובים וזקני־קהילה טובים
10. כדי שמשיחי יהיה כשיר לשרת כזקן־קהילה, במה צריכים להבחין אחיו לאמונה ואנשים מחוץ לקהילה?
10 נישואין אינם דרישה למינוי זקן־קהילה, אך אם המשיחי נשוי, הרי שבטרם יומלץ למנותו לזקן־קהילה, עליו להוכיח בהחלט שהוא משתדל להיות בעל טוב ואוהב, הנוהג כראוי בראשותו (אפסים ה׳:23–25, 28–31). פאולוס כתב: ”איש השואף להיות מנהיג בקהילה, הריהו משתוקק לעבודה נעלה. לכן המנהיג צריך להיות איש שאין בו דופי, בעל אשה אחת” (טימותיאוס א׳. ג׳:1, 2). מן הראוי שייראה בעליל כי זקן־הקהילה עושה כמיטב יכולתו להיות בעל טוב, בין שאשתו משיחית ובין שלא. למעשה, אפילו אנשים מחוץ לקהילה צריכים להבחין שהוא דואג כראוי לאשתו וליתר החובות המוטלות על שכמו. פאולוס הוסיף ואמר: ”הוא צריך גם לשם טוב בפי אלה שבחוץ, כדי שלא יהיה לחרפה ולא יפול בפח השטן” (טימותיאוס א׳. ג׳:7).
11. על מה מרמז הביטוי ”בעל אשה אחת”, וכיצד על הזקנים לנקוט משנה זהירות?
11 מובן שהביטוי ”בעל אשה אחת” שולל פוליגמיה (ריבוי נשים), אך הוא גם מרמז על נאמנות במסגרת הנישואין (עברים י״ג:4). זקני־קהילה צריכים לנקוט משנה זהירות במיוחד כשהם עוזרים לאחיות בקהילה. עליהם להימנע מלבקר בגפם אצל אחות הזקוקה לעצה ולנוחם. הם ייטיבו לעשות אם יצרפו אליהם זקן־קהילה נוסף, משרת־עוזר או אפילו את רעיָתם אם מדובר בביקור מעודד (טימותיאוס א׳. ה׳:1, 2).
12. לאיזה תיאור על רעיותיהם של זקני־הקהילה והמשרתים־עוזרים להשתדל להתאים?
12 דרך אגב, השליח פאולוס הוסיף לרשימת הדרישות מזקני־הקהילה והמשרתים־עוזרים גם עצה לנשיהם של המועמדים לקבלת זכויות אלה. הוא כתב: ”כמו כן הנשים; עליהן להיות רציניות, נמנעות מלשון הרע, מפוכחות, נאמנות בכל דבר” (טימותיאוס א׳. ג׳:11). בעל משיחי יכול לעזור מאוד לאשתו להתאים לתיאור זה.
אחריות מקראית כלפי האשה
13, 14. גם אם אשת זקן־הקהילה אינה עדה, מדוע עליו להישאר איתה ולהיות בעל טוב?
13 כמובן, עצה זו ניתנת לרעיות זקני־הקהילה או המשרתים־עוזרים בהנחה שהן משיחיות מוקדשות. בדרך־כלל, אלה אמורים להיות פני־הדברים, משום שהמשיחיים נדרשים להינשא ”בלבד שזה יהיה באדון” (קורינתים א׳. ז׳:39). אך מה באשר לאח שכבר היה נשוי ללא־מאמינה כשהקדיש את חייו ליהוה, או לזה שאשתו עזבה את האמת שלא באשמתו?
14 הדבר כשלעצמו לא ימנע ממנו לשרת כזקן־קהילה. אך זו גם לא תהא עילה להיפרד מאשתו, רק משום שאמונתה שונה מאמונתו. פאולוס יעץ: ”אם אתה קשור לאשה, אל תבקש להתיר את הקשר” (קורינתים א׳. ז׳:27). הוא הוסיף ואמר: ”אם לאיש מאמין יש אשה בלתי מאמינה והיא רוצה להישאר איתו, אל יעזוב אותה. אבל אם זה שאיננו מאמין נפרד, שייפרד לו. גם המאמין גם המאמינה אינם משועבדים במקרים כאלה; הרי לשלום קרא אותנו האלוהים. כלום יודעת את, אשה, אם תושיעי את בעלך? או כלום יודע אתה, הבעל, אם תושיע את אשתך?” (קורינתים א׳. ז׳:12, 15, 16) גם אם אשת הזקן אינה עדת־יהוה, עליו להיות בעל טוב.
15. מה יעץ השליח פטרוס לבעלים משיחיים, ומה עלולות להיות התוצאות, אם כבעל, זקן־קהילה מזניח את אשתו?
15 בין שהרעיה היא אחות לאמונה ובין שלא, על זקן־קהילה משיחי להכיר בכך שאשתו זקוקה לתשומת־לב ולאהבה. השליח פטרוס כתב: ”וכן אתם, הבעלים, חיו יחד עימהן [עם נשיכם] בידיעה שהאשה היא כלי חלש יותר, ותנו להן כבוד כשותפות בנחלת חסד החיים, למען לא תעוכבנה תפילותיכם” (פטרוס א׳. ג׳:7). בעל שביודעין אינו דואג לצורכי אשתו, מסַכן את הקשר שלו עם יהוה; בשל כך עלולה להיחסם הגישה ליהוה, כאילו ’סוכך בענן מעבוֹר תפילה’ (איכה ג׳:44). הדבר עלול לגרום לכך שזקן־הקהילה לא יהיה כשיר לשרת כמשגיח משיחי.
16. איזה טיעון חשוב העלה פאולוס, ומה מן הראוי שתהא השקפתם של זקני־הקהילה בנידון?
16 כפי שצויין, עיקר טיעונו של פאולוס הוא שכאשר גבר נושא אשה, הוא מוותר על מידה מסוימת של החירות שהיתה לו כרווק, החירות שאיפשרה לו ’להתמסר לאדון באין מפריע’ (קורינתים א׳. ז׳:35). מדיווחים עולה כי יש זקני־קהילה נשואים, שהשקפתם לגבי דברי פאולוס שנכתבו בהשראה אינה תמיד מאוזנת. מתוך רצון לבצע את שלדעתם מוטל על זקן־קהילה טוב, הם עלולים להעלים עין מן החובות המוטלות עליהם כבעלים. יש המתקשים לסרב כשמוצעות להם זכויות בקהילה, גם אם ברור שקבלתן תזיק לרעיותיהם מבחינה רוחנית. הם נהנים מן הזכויות הנלוות לנישואין, אך האם הם מוכנים למלא את החובות הכרוכות בהם?
17. מה אירע לנשים מסוימות, וכיצד ניתן היה אולי למנוע זאת?
17 כמובן, מסירותו והתלהבותו של זקן־הקהילה ראויות לשבח. עם זאת, האם המשיחי מאוזן, אם תוך כדי מילוי חובותיו בקהילה, הוא מתעלם מאחריותו המקראית כלפי אשתו? זקן־קהילה מאוזן מעוניין לתמוך בחברי הקהילה, אך בו־זמנית הוא גם דואג לרוחניותה של אשתו. יש נשי זקנים שנחלשו מבחינה רוחנית, ויש ש’נשברה ספינת אמונתן’ (טימותיאוס א׳. א׳:19). הגם שמוטל על אשת זקן־הקהילה לעמול למען ישועתה, במקרים מסוימים הבעיה הרוחנית לא היתה מתעוררת, אילו היה זקן־הקהילה ”מכלכל ומטפח” את אשתו, ”כדרך שגם המשיח נוהג בקהילה” (אפסים ה׳:28, 29). ואומנם, זקני־הקהילה חייבים ’להשגיח על עצמם ועל כל העדר’ (מעשי־השליחים כ׳:28). אם הם נשואים, הרי שרעיותיהם כלולות בכך.
’צרות בבשר’
18. מה הם היבטים אחדים של ”צרות” המשיחיים הנשואים, וכיצד יכול הדבר להשפיע על פעילותו של זקן־הקהילה?
18 השליח גם כתב: ”והבתולה [או הבתול] אם תינשא איננה חוטאת, אלא שיהיו להם צרות בבשרם ואני חס עליכם” (קורינתים א׳. ז׳:28). פאולוס השתוקק לחסוך למסוגלים לחקות את מופת הרווקות שלו את הדאגות הבלתי נמנעות הכרוכות בנישואין. הללו קיימות אפילו אצל זוגות ללא ילדים, וכוללות בריאות לקויה או קשיים כלכליים וכמו־כן מילוי האחריות המקראית כלפי הוריו הקשישים של בן־הזוג (טימותיאוס א׳. ה׳:4, 8). זקן־קהילה חייב להציב דוגמה בקבלת אחריות זו, ולעתים ישפיע הדבר על פעילותו כמשגיח משיחי. למרבה השמחה, רוב זקני־הקהילה ממלאים בהצלחה הן את אחריותם המשפחתית והן את אחריותם הקהילתית.
19. למה התכוון פאולוס כשאמר: ”יהיו אלה שיש להם נשים כאילו אין להם”?
19 פאולוס הוסיף ואמר: ”הזמן דוחק. על כן יהיו אלה שיש להם נשים כאילו אין להם” (קורינתים א׳. ז׳:29). כמובן, לאור כל אשר כתב קודם לכן בפרק זה אל הקורינתים, ברור שהוא לא התכוון לכך שמשיחיים נשואים צריכים להזניח בדרך כלשהי את רעיותיהם (קורינתים א׳. ז׳:2, 3, 33). הוא הבהיר את כוונתו וכתב: ”והנהנים מן העולם הזה כאילו אינם נהנים ממנו, כי חלוף תחלוף צורת העולם הזה” (קורינתים א׳. ז׳:31). כיום, אפילו יותר מאשר בימי פאולוס או בימי השליח יוחנן, ”העולם עובר” (יוחנן א׳. ב׳:15–17). לכן, משיחיים נשואים המודעים לצורך להקריב מעצמם כדי ללכת בעקבות המשיח, אינם יכולים לשקוע ראשם ורובם רק בהנאות ובזכויות הנלוות לנישואין (קורינתים א׳. ז׳:5).
רעיות המגלות הקרבה עצמית
20, 21. (א) באיזה מובן נשים משיחיות רבות מוכנות להקריב מעצמן? (ב) למה יכולה הרעיה לצפות מבעלה, ובצדק, גם אם הוא זקן־קהילה?
20 כשם שזקני־הקהילה מקריבים מעצמם כדי להועיל לאחרים, רעיות רבות של זקני־קהילה משתדלות למלא באיזון את חובותיהן בנישואין ובענייני המלכות החיוניים. אלפי רעיות משיחיות מאושרות לשתף פעולה כדי לאפשר לבעליהן לבצע את החובות המוטלות עליהם כמשגיחים. יהוה אוהב אותן בשל כך, ומברך את הרוח הנפלאה שהן מגלות (פילימון 25). אף־על־פי־כן, עצתו המאוזנת של פאולוס מעידה שנשי המשגיחים יכולות לצפות מבעליהן, ובצדק, שיעניקו להן מזמנם ומתשומת־לבם במידה סבירה. אחריותם המקראית של זקני־קהילה נשואים היא להקדיש די זמן לרעיותיהם וכך למלא באיזון את חובותיהם כבעלים ומשגיחים.
21 אך מה קורה אם בנוסף להיותו בעל, זקן־קהילה משיחי הוא גם אב? הדבר מהווה תוספת לאחריות שכבר מוטלת על שכמו ופותח בפניו תחום השגחה נוסף, כשם שנראה במאמר הבא.
לשם חזרה
◻ אילו עובדות מקראיות מעידות שמשגיח משיחי יכול להיות נשוי?
◻ לְמה על זקן־קהילה רווק להיות מודע, אם הוא נושא אשה?
◻ באילו דרכים משיחי נשוי ”דואג לדברים הארציים”?
◻ כיצד נשי משגיחים רבות מגלות רוח נפלאה של הקרבה עצמית?
[תמונה בעמוד 17]
גם אם זקן־קהילה עסוק בפעילות תיאוקרטית, עליו להעניק לאשתו תשומת־לב ואהבה