אב וזקן־קהילה — מילוי שני התפקידים
”הרי אם לא יֵדע איש לנהל את ביתו שלו, כיצד יוכל לדאוג לקהילת אלוהים?” (טימותיאוס א׳. ג׳:5).
1, 2. (א) במאה הראשונה לספירה, באיזו דרך יכלו משגיחים לא־נשואים ומשגיחים נשואים ללא ילדים לשרת את אחיהם? (ב) באיזה מובן עקילס ופריסקילה מהווים דוגמה לזוגות נשואים רבים כיום?
המשגיחים בקהילה המשיחית הקדומה היו רווקים, גברים נשואים ללא ילדים ובעלי־משפחות עם ילדים. אין ספק שחלק מהמשיחיים הצליחו להישמע לעצת השליח פאולוס, הכתובה באיגרתו הראשונה אל הקורינתים, פרק ז׳, ונשארו רווקים. ישוע הצהיר: ”יש סריסים אשר עשו עצמם לסריסים למען מלכות שמים” (מתי י״ט:12). אנשים לא־נשואים אלה, כגון פאולוס ואולי כמה משותפיו למסעות, היו פנויים לערוך מסעות כדי לעזור לאחיהם.
2 המקרא אינו מציין אם בר־נבא, מרקוס, סילא, לוקס, טימותיאוס וטיטוס היו רווקים. אם היו הם נשואים, הרי שלא היתה מוטלת על שכמם אחריות משפחתית כבדה, אחרת לא היו עורכים מסעות למקומות רחוקים בתפקידים שונים (מעשי־השליחים י״ג:2; ט״ו:39–41; קורינתים ב׳. ח׳:16, 17; טימותיאוס ב׳. ד׳:9–11; טיטוס א׳:5). אפשר שרעיותיהם נתלוו אליהם, כדוגמת פטרוס ו”יתר השליחים”, ש’הובילו איתם’ כנראה את נשיהם בעוברם ממקום למקום (קורינתים א׳. ט׳:5). עקילס ופריסקילה הם דוגמה של זוג נשוי שהיה מוכן להעתיק את מקום מגוריו, ללכת בעקבות פאולוס מקורינתוס לאפסוס, לאחר מכן לעקור לרומא ולשוב לאפסוס. המקרא אינו מציין אם היו להם ילדים. שירותם המסור למען אחיהם זיכה אותם בהכרת־הטובה של ”כל קהילות הגויים” (רומים ט״ז:3–5; מעשי־השליחים י״ח:2, 18; טימותיאוס ב׳. ד׳:19). ללא ספק, כיום יש זוגות נשואים רבים אשר כעקילס ופריסקילה יכולים לשרת בקהילות אחרות, ואולי אף לעקור למקום שבו הצורך רב יותר.
אב וזקן־קהילה
3. מה מעיד על כך שזקני־קהילה רבים במאה הראשונה לספירה היו נשואים, בעלי־משפחות?
3 נראה כי במאה הראשונה לספירה, רוב זקני־הקהילה המשיחיים היו נשואים ואבות לילדים. כאשר פאולוס פירט את הכישורים הנדרשים מאיש ”השואף להיות מנהיג בקהילה”, הוא ציין שעל משיחי זה להיות ”אדם שמנהיג היטב את ביתו שלו ובניו נשמעים לו במלוא דרך ארץ” (טימותיאוס א׳. ג׳:1, 4).
4. מה נדרש מזקני־קהילה נשואים ואבות לילדים?
4 כשם שראינו, משגיח אינו נדרש להוליד ילדים או אפילו להיות נשוי. אך אם המשיחי נשוי, כדי להיות כשיר לתפקיד של זקן־קהילה או משרת־עוזר, עליו להפעיל את ראשותו על אשתו כראוי ובאהבה, ולהוכיח שהוא מסוגל לדאוג לכך שילדיו יסורו למשמעתו (קורינתים א׳. י״א:3; טימותיאוס א׳. ג׳:12, 13). כל חולשה חמורה בניהול ביתו תפסול את כשירותו של האח לקבל זכויות מיוחדות בקהילה. מדוע? פאולוס מסביר: ”הרי אם לא יֵדע איש לנהל את ביתו שלו, כיצד יוכל לדאוג לקהילת אלוהים?” (טימותיאוס א׳. ג׳:5) אם עצמו ובשרו לא מוכן להישמע לו, כיצד יגיבו האחרים?
”יש לו בנים מאמינים”
5, 6. (א) איזו דרישה לגבי הבנים הזכיר פאולוס לטיטוס? (ב) מה מצפים מזקני־קהילה שהם אבות לילדים?
5 פאולוס הדריך את טיטוס למנות משגיחים בקהילות שבכריתים, וציין מפורשות: ”את מי שאין בו דופי והוא בעל אשה אחת ויש לו בנים מאמינים אשר אין עליהם טענת הוללות או סוררות. הלא בתור סוכן על בית אלוהים צריך המנהיג להיות איש שאין בו דופי”. אך לְמה התכוון בדיוק כשאמר ”יש לו בנים מאמינים”? (טיטוס א׳:6, 7).
6 המושג ”בנים מאמינים” מתייחס לצעירים שכבר הקדישו את חייהם ליהוה ונטבלו ולצעירים המתקדמים לקראת הקדשה וטבילה. חברי הקהילה מצפים שילדיהם של זקני־הקהילה יהיו על־פי־רוב מחונכים וצייתנים. מן הראוי שהכל יראו כי זקן־הקהילה עושה כל שביכולתו לטפח אמונה בילדיו. שלמה המלך כתב: ”חנוך לנער על־פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה” (משלי כ״ב:6). אך כיצד יש לנהוג אם צעיר שזכה לחינוך זה, מסרב לשרת את יהוה או אפילו מבצע חטא חמור?
7. (א) מדוע ברור שמשלי כ״ב:6 אינו מציב חוק ברזל? (ב) אם ילדו של זקן־קהילה בוחר לא לשרת את יהוה, מדוע אין הזקן מאבד אוטומטית את זכויותיו?
7 ברור שהמשל שצוטט לעיל אינו מציב חוק ברזל. אין הוא מבטל את עיקרון הבחירה החופשית (דברים ל׳:15, 16, 19). כאשר בן או בת בוגרים דיים כדי לשאת באחריות, עליהם להחליט החלטה אישית באשר להקדשה וטבילה. אם ברור שזקן־קהילה העניק לילדו את העזרה הרוחנית, ההדרכה והמוסר הנחוצים, אך הצעיר בוחר לא לשרת את יהוה, אין הדבר פוסל אוטומטית את האב מלשרת כמשגיח. מאידך, אם לזקן־קהילה ילדים קטינים הדרים בצל קורתו, ובזה אחר זה הם נחלשים רוחנית ומסתבכים בצרות, אפשר שלא ניתן יהיה להחשיבו עוד כ”אדם שמנהיג היטב את ביתו שלו” (טימותיאוס א׳. ג׳:4). חשוב שיהיה ברור שהמשגיח עושה כמיטב יכולתו כדי לגדל ”בנים מאמינים אשר אין עליהם טענת הוללות או סוררות”.a
נשוי ל”אשה בלתי מאמינה”
8. כיצד על זקן־קהילה לנהוג באשתו הבלתי מאמינה?
8 באשר לגברים משיחיים הנשואים לנשים בלתי מאמינות, כתב פאולוס: ”אם לאיש מאמין יש אשה בלתי מאמינה והיא רוצה להישאר איתו, אל יעזוב אותה... כי... האשה שאיננה מאמינה מקודשת בבעלה; אם לא כן, בניכם טמאים, ואילו עתה קדושים הם... כלום יודע אתה, הבעל, אם תושיע את אשתך?” (קורינתים א׳. ז׳:12–14, 16) בהקשר זה, הביטוי ”בלתי מאמינה” אינו דן באשה חסרת כל אמונה דתית אלא באשה שאינה מוקדשת ליהוה. היא יכלה להיות יהודייה או עובדת־אלילים. כיום, אפשר שזקן־קהילה נשוי לאשה הדוגלת בדת אחרת, אגנוסטית או אפילו אתיאיסטית. אם היא מוכנה להישאר עימו, אל לו לעוזבה רק בשל אמונותיהם השונות זו מזו. עליו להמשיך ’לחיות עימה בידיעה שהאשה היא כלי חלש יותר ולתת לה כבוד’, בתקווה שיושיע אותה (פטרוס א׳. ג׳:7; קולוסים ג׳:19).
9. בארצות שבהן החוק מעניק הן לבעל והן לאשה זכות ללמד את ילדיהם את אמונתם הדתית, כיצד על זקן־הקהילה לפעול, וכיצד ישפיע הדבר על זכויותיו?
9 אם המשגיח הורה לילדים, הוא יפעיל כראוי את ראשותו כבעל וכאָב, בכך שיגדל אותם ”במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפסים ו׳:4). בארצות רבות, החוק מעניק לשני בני־הזוג לנישואין את הזכות להדריך את ילדיהם מבחינה דתית. במקרה זה, ייתכן שהאשה תעמוד על זכותה ללמד את ילדיה את אמונתה ומנהגיה הדתיים, והיא יכולה לצרף אותם אליה בהולכה לבית־התפילה שלה.b כמובן, הילדים צריכים לפעול כפי שמורה להם מצפונם המודרך על־פי המקרא, באשר לאי־השתתפות בטקסי דת־כזב. כראש משפחה, האב ינצל את זכותו שלו ללמד את ילדיו ולקחת אותם לאסיפות באולם־המלכות כשניתן. כשהם יגיעו לגיל שבו יוכלו להחליט עבור עצמם, יבחרו אישית בדרך שבה ילכו (יהושע כ״ד:15). אם עמיתיו זקני־הקהילה וחברי הקהילה יראו שהוא עושה כל שביכולתו במסגרת החוק כדי להדריך כראוי את ילדיו בדרך האמת, לא תיפסל כשירותו לשרת כמשגיח.
”אדם שמנהיג היטב את ביתו שלו”
10. אם בעל־משפחה משרת כזקן, מהי אחריותו הראשונה במעלה?
10 גם עבור זקן־קהילה שהוא אב לילדים ונשוי למשיחית, אין זו משימה קלה לחלק כראוי את זמנו ואת תשומת לבו בין אשתו, ילדיו ואחריותו הקהילתית. כתבי־הקודש מבהירים חד־משמעית כי מוטלת על אב משיחי החובה לדאוג לאשתו ולילדיו. פאולוס כתב: ”ומי שאינו דואג לקרוביו, בייחוד לבני ביתו, כפר באמונה והוא גרוע ממי שאינו מאמין” (טימותיאוס א׳. ה׳:8). פאולוס ציין באותה איגרת, שיש להמליץ לתפקיד של משגיחים רק על גברים נשואים שכבר הוכיחו עצמם כבעלים וכאבות טובים (טימותיאוס א׳. ג׳:1–5).
11. (א) באילו דרכים על זקן־קהילה ’לדאוג לקרוביו’? (ב) כיצד יכול הדבר לסייע לזקן־קהילה למלא את אחריותו בקהילה?
11 זקן־קהילה אינו צריך ’לדאוג’ לקרוביו רק חומרית אלא גם רוחנית ורגשית. שלמה המלך החכם כתב: ”הכן בחוץ מלאכתך, ועתְדָה בשדה לך, אחר ובנית ביתך” (משלי כ״ד:27). אם כן, בעוד המשגיח דואג לצרכים החומריים והרגשיים של אשתו וילדיו ולצורך שלהם בבילוי, עליו גם לבנותם מבחינה רוחנית. הדבר דורש זמן — זמן שלא יוכל להקדישו לענייני הקהילה. אך, מדובר בהשקעת זמן המשתלמת מאוד במונחים של אושר המשפחה ורוחניותה. לטווח ארוך, אם משפחתו של זקן־הקהילה איתנה מבחינה רוחנית, אפשר שלא יצטרך להקדיש זמן רב לטיפול בבעיות משפחתיות. הוא יהא פנוי יותר לדאוג לענייני הקהילה. הדוגמה שהוא מציב כבעל טוב וכאב טוב, תהא לתועלתה הרוחנית של הקהילה כולה (פטרוס א׳. ה׳:1–3).
12. באיזה עניין משפחתי על אבות המשרתים כזקני־קהילה להציב דוגמה טובה?
12 בהנהגת בני־הבית כראוי כרוכה הקצבת זמן להדרכת השיעור המשפחתי. הדוגמה הטובה שמציבים זקני־קהילה בנידון חשובה במיוחד, שכן משפחות איתנות מרכיבות קהילות איתנות. אל למשגיח להקדיש דרך־קבע את מירב זמנו למילוי זכויות שירות אחרות, עד כי לא ייוותר לו פנאי ללמוד עם אשתו וילדיו. אם זה המצב, עליו לבדוק מחדש את תוכניתו. ייתכן שיהא עליו לשנות את תוכניתו או לצמצם את הזמן שהוא מקדיש לעניינים אחרים, ואפילו לסרב מדי פעם לקבל זכויות מסוימות.
השגחה מאוזנת
13, 14. איזו עצה יעץ ”העבד הנאמן והנבון” לזקני־קהילה בעלי־משפחות?
13 העצה לשמור על איזון בין האחריות המשפחתית והקהילתית אינה חדשה. זה שנים, ”העבד הנאמן והנבון” מייעץ לזקנים בנושא (מתי כ״ד:45, דל׳). לפני יותר מ־37 שנה, חוברת המצפה מ־15 בספטמבר 1959 (אנג׳), עמ׳ 553, 554, יעצה: ”האין הדבר מסתכם בעצם בחלוקה מאוזנת של זמננו בין כל עניינינו? בניסיון למצוא איזון זה, מן הראוי שתתן משקל הולם לענייני משפחתך. יהוה אלוהים בוודאי אינו מצפה מן האדם שיקדיש את כל זמנו לפעילות למען הקהילה, לעזרה לאחיו ולרעיו כדי שייוושעו, ועם זאת יזניח את ישועת בני־ביתו. בראש ובראשונה מוטלת על האיש האחריות לדאוג לאשתו ולילדיו”.
14 חוברת המצפה מ־1 בנובמבר 1986 (אנג׳), עמ׳ 22, יעצה: ”יציאה לשירות־השדה יחדיו כמשפחה תהדק את הקשרים ביניכם, אך צורכיהם הייחודיים של הילדים תובעים ממך להקדיש להם מזמנך הפרטי ומכוחותיך הנפשיים. לפיכך, דרוש איזון כדי לקבוע כמה זמן תוכל להקדיש... לחובות הקהילתיות, בעודך דואג ’לקרוביך’ רוחנית, רגשית וחומרית. [על המשיחי] ’קודם כל ללמוד לעשות חסד עם ביתו שלו’ (טימותיאוס א׳. ה׳:4, 8)”.
15. מדוע זקן־קהילה נשוי ואב לילדים זקוק לחוכמה ולתבונה?
15 משל מקראי מציין: ”בחוכמה ייבנה בית, ובתבונה יתכונָן” (משלי כ״ד:3). כדי שמשגיח אכן ימלא את חובותיו התיאוקרטיות ועם זאת יבנה את ביתו, הוא זקוק בהחלט לחוכמה ולתבונה. על־פי כתבי־הקודש, יש לו יותר מתחום אחד של השגחה. כרוכה בכך אחריות כלפי משפחתו וגם כלפי הקהילה. הוא זקוק לתבונה כדי למצוא את האיזון בין תחומים אלה (פיליפים א׳:9, 10). הוא זקוק לחוכמה כדי לקבוע את סדר־העדיפויות שלו (משלי ב׳:10, 11). הגם שהוא חש אחריות לטפל בזכויותיו הקהילתיות, עליו להכיר בכך שכבעל וכאב, החובה הראשונה במעלה שהטיל עליו אלוהים היא הדאגה למשפחתו שלו וישועתה.
אבות טובים וזקני־קהילה טובים
16. איזה יתרון יש לזקן־קהילה אם הוא גם אב?
16 זקן־קהילה שהוא אב לילדים מחונכים יכול להוות נכס אמיתי. אם הוא למד לדאוג היטב למשפחתו, הוא מסוגל לסייע למשפחות אחרות בקהילה. הוא מיטיב להבין את בעיותיהן ויכול לייעץ עצות המשקפות את ניסיונו האישי. למרבה השמחה, אלפי זקני־קהילה בכל רחבי העולם מתפקדים נהדר כבעלים, אבות ומשגיחים.
17. (א) מה אל לאיש, שהוא אב וזקן־קהילה, לשכוח לעולם? (ב) כיצד על יתר חברי הקהילה לגלות הזדהות?
17 כדי שאיש־משפחה יהיה זקן־קהילה, עליו להיות משיחי בוגר, הדואג לאשתו ולילדיו, ועם זאת יכול לארגן את ענייניו כדי להצליח להקדיש זמן ותשומת־לב ליתר חברי הקהילה. אל לו לשכוח לעולם שעבודת הרעייה שלו מתחילה בבית. חברי הקהילה, היודעים שעל שכמיהם של זקני־קהילה נשואים ואבות לילדים מוטלת האחריות לדאוג למשפחתם וגם למלא את חובותיהם הקהילתיות, ישתדלו לא לגזול מזמנם שלא לצורך. למשל, זקן־קהילה שילדיו צריכים ללכת לבית־הספר בבוקר שלמחרת, לא תמיד יוכל להתעכב זמן ממושך אחרי האסיפה הנערכת בערב. מן הראוי שיתר חברי הקהילה יבינו זאת, ויגלו הזדהות (פיליפים ד׳:5).
עלינו להוקיר את זקני־הקהילה שלנו
18, 19. (א) מה עזרה לנו להבין בחינתנו את פרק ז׳ באיגרת הראשונה אל הקורינתים? (ב) איזה יחס עלינו לגלות כלפי גברים משיחיים אלה?
18 בחינתנו את פרק ז׳ באיגרתו הראשונה של פאולוס אל הקורינתים עזרה לנו לראות שבהתאם לעצת פאולוס, יש רווקים רבים המנצלים את חירותם למען ענייני המלכות. כמו־כן, אלפי אחים נשואים ללא ילדים, מקדישים תשומת־לב לרעיותיהם ובה בעת משרתים כמשגיחים טובים במחוזות, נפות, קהילות וסניפי חברת המצפה, ונהנים משיתוף־הפעולה הראוי לשבח של רעיותיהם. לבסוף, בכ־000,80 קהילות של משרתי יהוה, יש אבות רבים הדואגים באהבה לנשיהם ולילדיהם, ובד־בבד מקדישים זמן כדי לשרת את אחיהם כרועים אוהבים (מעשי־השליחים כ׳:28).
19 השליח פאולוס כתב: ”הזקנים המיטיבים לנהל ראויים למשנה כבוד, בעיקר העמלים בהטפת הדבר ובהוראה” (טימותיאוס א׳. ה׳:17). זקני־קהילה המיטיבים לנהל את ביתם ואת הקהילה אכן ראויים לאהבתנו ולהוקרתנו. מן הראוי שבאמת ’נוקיר אנשים כאלה’ (פיליפים ב׳:29).
[הערות שוליים]
a ראה המצפה מ־1 בפברואר 1978 (אנג׳), עמ׳ 31, 32.
b ראה המצפה מ־1 בדצמבר 1960 (אנג׳), עמ׳ 735, 736.
לשם חזרה
◻ כיצד אנו יודעים שזקני־קהילה רבים במאה הראשונה לספירה היו בעלי־משפחות?
◻ מה נדרש מזקני־קהילה נשואים ואבות לילדים, ומדוע?
◻ מה משמע הדבר שלזקן־הקהילה יש ”בנים מאמינים”, אך מה קורה אם ילדו בוחר לא לשרת את יהוה?
◻ באילו תחומים על זקן־קהילה ’לדאוג לקרוביו’?
[תמונה בעמוד 23]
משפחות איתנות מרכיבות קהילות איתנות