רעו את עדר אלהים ברצון
”רעו את עדר אלהים הנמצא עימכם והשגיחו עליו לא מתוך כפייה כי אם ברצון”. — פטרוס א׳. ה׳:2.
1. מדוע אנו מצפים מזקני־הקהילה המשיחיים ’לרעות את עדר אלהים ברצון’?
יהוה רועה את עמו ברצון. (תהלים כ״ג:1–4) ”הרועה הטוב”, ישוע המשיח, נתן ברצון את נפשו, את חיי האנוש המושלמים שלו, למען אנשים דמויי־כבש. (יוחנן י׳:11–15) לפיכך, הפציר השליח פטרוס בזקני־קהילה משיחיים ’לרעות את עדר אלהים ברצון’. — פטרוס א׳. ה׳:2.
2. אילו שאלות דורשות מענה באשר לפעילות הרעייה של זקני־הקהילה המשיחיים?
2 רוח של נדיבות ורצון היא סימן־זיהוי למשרתי אלהים. (תהלים ק״י:3) אך, אין די בנכונות משיחית כדי להתמנות למשגיח או לרועה משנה. מי כשירים לשמש כרועים אלה? מה כרוך במלאכת רעייה זו? כיצד ניתן לבצעה על הצד הטוב ביותר?
מנהיג את ביתו
3. מדוע ניתן לומר שהדרך בה דואג המשיחי למשפחתו משפיעה על היותו כשיר לתפקיד רועה בקהילה?
3 בטרם יוכל אדם להתמנות ל”מישרת משגיח”, עליו לעמוד בדרישות כתבי־הקודש. (טימותיוס א׳. ג׳:1–7, ע״ח; טיטוס א׳:5–9) בין היתר, השליח פאולוס אמר כי על המשגיח להיות ”אדם שמנהיג היטב את ביתו שלו ובניו נשמעים לו במלוא דרך־ארץ”. ישנה סיבה טובה לכך, כיון שפאולוס אמר: ”הרי אם לא יידע איש לנהל את ביתו שלו, כיצד יוכל לדאוג לקהילת אלהים?” (טימותיוס א׳. ג׳:4, 5) בנוגע למינוי זקני־קהילה בקהילות שבאי־כרתים, נאמר לטיטוס כי עליו לחפש ”את מי שאין בו דופי והוא בעל אשה אחת ויש לו בנים מאמינים אשר אין עליהם טענת הוללות או סוררות”. (טיטוס א׳:6) אכן, יש לשקול את הדרך בה דואג המשיחי למשפחתו כאשר קובעים אם הוא עומד בדרישות לשאת באחריות כבדה הרבה יותר, רעיית הקהילה.
4. בנוסף לשיעור מקרא משפחתי קבוע ולתפילה, כיצד מגלים הורים משיחיים אהבה כלפי משפחותיהם?
4 גברים המנהיגים את ביתם כיאות, אינם מסתפקים בתוכנית קבועה של תפילה ולימוד המקרא יחד עם משפחותיהם. הם תמיד נכונים לעזור ליקיריהם. אלה ההופכים להורים, מתחילים בכך ביום בו הילד נולד. הורים משיחיים יודעים כי ככל שידבקו בשיגרת חיים המשקפת יראת־אלהים, כך ישתלבו ילדיהם הרכים מהר יותר בסדר יומם ובפעילויותיהם המשיחיות. המיומנות בה מנהיג האב את ביתו בנסיבות אלה משקפת את כישוריו כזקן־קהילה. — אפסים ה׳:15, 16; פיליפים ג׳:16.
5. כיצד יכול אב משיחי לגדל את ילדיו ”במוסר יהוה ובתוכחתו”?
5 בהנהיגו את ביתו שלו, ישעה אב משיחי מסור לעצת פאולוס: ”האבות, אל תכעיסו את בניכם, אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו”. (אפסים ו׳:4) שיעור מקרא משפחתי קבוע, הכולל הן את האשה והן את הילדים, מהווה הזדמנות טובה להדרכה אוהבת. כך, הילדים מקבלים ”מוסר”, או הדרכה לתקן את דרכיהם. ’מוסר’ זה מסייע לכל ילד להכיר טוב יותר מהי השקפת יהוה בנושאים שונים. (דברים ד׳:9; ו׳:6, 7; משלי ג׳:11; כ״ב:6) באווירה נינוחה זו של התכנסות רוחנית, יטה האב האוהב אוזן קשבת לכל דברי ילדיו. שימוש נאות בשאלות מנחות יגרום להם להביע בכנות מה הם הדברים המטרידים אותם ולגלות מהי גישתם. אל לאב להניח כי הוא יודע את כל המתרחש במוחותיהם הצעירים של ילדיו. למעשה, ”משיב דבר בטרם ישמע, אִוֶּלֶת היא לו וּכְלִמָּה”, אומר משלי י״ח:13. כיום, מרבית ההורים מגלים כי המצבים שעל ילדיהם להתמודד עימם שונים בתכלית מאלה שחוו בצעירותם. כתוצאה מכך, ישתדל האב ללמוד את רקע הבעייה ופרטיה בטרם יקבע כיצד יש לטפל בה. — השווה יעקב א׳:19.
6. מדוע על אב משיחי להוועץ בדבר אלהים כאשר הוא מסייע לבני־משפחתו?
6 מה קורה לאחר שנודע לאב מה הן הבעיות, החששות והגישות של ילדיו? אב המנהיג היטב את ביתו יוועץ בכתבי־הקודש, המועילים ”להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק”. הוא ילמד את ילדיו כיצד ליישם את העקרונות המנחים שבמקרא הכתובים בהשראת אלהים. בדרך זו, יהפכו הרכים בשנים ’מושלמים ומוכשרים לכל מעשה טוב’. — טימותיוס ב׳. ג׳:16, 17; תהלים ע״ח:1–4.
7. איזו דוגמה על האבות המשיחיים להציב באשר לתפילה?
7 צעירים יראי־אלהים מתמודדים עם קשיים בקשריהם עם חברים לספסל הלימודים. כיצד יכולים אבות משיחיים להפיג את חששות ילדיהם? דרך אחת היא באמצעות תפילה קבועה עימם ולמענם. כאשר צעירים אלה יעמדו בפני נסיונות, קרוב לוודאי שיחקו את בטחון הוריהם ביהוה. נערה בת 13, שרואיינה בטרם סימלה את הקדשת חייה לאלהים בטבילה, סיפרה שסבלה לעג ויחס משפיל מצד חבריה לכיתה. כאשר הגנה על אמונתה המבוססת על המקרא בנושא קדושת־הדם, היכו אותה מספר נערות ואף ירקו עליה. (מעשי־השליחים ט״ו:28, 29) האם היא השיבה להן כגמולן? לא. ”התמדתי להתפלל ליהוה כדי שיסייע לי לשמור על קור־רוחי”, הסבירה. ”זכרתי גם את שלימדוני הוריי בשיעור־המקרא המשפחתי שלנו אודות הצורך לשלוט ברוחנו גם לנוכח הרשע”. — טימותיוס ב׳. ב׳:24.
8. כיצד יכול זקן־קהילה שאין לו ילדים להנהיג היטב את ביתו?
8 זקן־קהילה שאין לו ילדים יכול לדאוג לצרכיהם הרוחניים והחומריים של בני משפחתו במידה מספקת. הדבר כולל את בת־זוגו לנישואין ויתכן שגם קרובי־משפחה אחרים התלויים בו והגרים בביתו. (טימותיוס א׳. ה׳:8) לפיכך, הנהגה נאותה של בני־הבית היא אחת הדרישות שבהן על גבר המתמנה לשאת באחריות של זקן־קהילה לעמוד. מה, אם כן, צריכה להיות השקפתם של זקני־קהילה ממונים לגבי הזכות לשאת באחריות בקהילה?
הנהגה ”בשקידה”
9. איזו גישה על זקני־הקהילה המשיחיים לגלות כלפי משימות השירות שעליהם לבצע?
9 במאה הראשונה לספירה, שימש השליח פאולוס כסוכן־בית ב”בית אלהים”, הקהילה המשיחית תחת ראשות המשיח. (אפסים ג׳:2, 7; ד׳:15) בהתאם לכך, הפציר פאולוס באחיו לאמונה שברומא: ”ויש לנו מתנות שונות, לפי החסד הניתן לנו: אם נבואה הריהי כמידת האמונה; אם לאיש שרות, ישרת; אם הוא מורה, ילמד; מי שמתנתו העידוד, יעודד; הנותן יתן בתום לב; המנהיג ימלא את תפקידו בשקידה; והגומל חסד יעשה זאת במאור פנים”. — רומים י״ב:6–8.
10. בדאגה לעדר אלהים, איזו דוגמה הציב השליח פאולוס לזקני־הקהילה כיום?
10 פאולוס הזכיר לתסלוניקים: ”כאב אל בניו דברנו דברי מוסר ועידוד אל כל אחד ואחד מכם, והעידונו בכם להתהלך כראוי לפני אלהים הקורא אתכם למלכותו וכבודו”. (תסלוניקים א׳. א׳:1; ב׳:11, 12) הפצרה זו ניתנה בדרך כה רכה ואוהבת עד כי פאולוס יכול היה לכתוב: ”אבל נהגנו בעדינות כשהיינו אתכם, כאשה המטפלת בילדיה. חיבבנו אתכם כל כך, שבחפץ לב ששנו לתת לכם לא רק את בשורת אלהים אלא גם את נפשנו, שכן נהייתם אהובים עלינו”. (תסלוניקים א׳. ב׳:7, 8) בתואם עם דוגמתו האבהית של פאולוס, מגלים זקני־קהילה נאמנים דאגה עמוקה לכל חברי הקהילה.
11. כיצד יכולים זקני־הקהילה הממונים לגלות להיטות?
11 רכות יחד עם להיטות חייבות לאפיין את ההשגחה האוהבת שמגלים רועינו המשיחיים. יחסם לאחיהם מגלה רבות. פטרוס ייעץ לזקנים לרעות את עדר אלהים ”לא מתוך כפייה” או ”בחמדת בצע”. (פטרוס א׳. ה׳:2) בעניין זה, השתמש החוקר וויליאם ברקליי בלשון אזהרה, בכתבו: ”קיימת דרך בה ניתן לקבל מישרה ולתת שירות כאילו היו מטלה אפרורית ולא־נעימה, דבר מייגע, מעמסה שיש להתרעם בגינה. יתכן מאוד שאדם יתבקש לעשות דבר מסוים, ושאכן יבצעו. אך, אם עשה כן רק כדי לצאת ידי חובה, יהא מעשהו חסר ערך... אך, [פטרוס] אומר כי על כל משיחי לשקוד להעניק שירות זה כמיטב יכולתו, למרות היותו מודע לכך שכלל אינו ראוי לבצעו”.
רועים ברצון
12. כיצד יכולים זקני־הקהילה משיחיים לגלות רצון ונכונות?
12 פטרוס אף מעודד, ”רעו את עדר אלהים... ברצון”. משגיח משיחי הדואג לצאן עושה כן ברצון, מתוך בחירה חופשית, תחת הכוונתו של ”הרועה הטוב”, ישוע המשיח. שירות המוגש ברצון טומן בחובו גם כניעה מצד הרועים המשיחיים לסמכותו של יהוה, ’השומר את נפשותינו’. (פטרוס א׳. ב׳:25) רועה משנה משיחי מגלה כבוד לסידורים התיאוקרטיים. הוא עושה כן בכוונו את האנשים המבקשים עצה לדבר אלהים, למקרא. אף־על־פי שנסיונו של זקן־הקהילה יסייע לו לבנות מאגר של עצות המבוססות על המקרא, אין משמע הדבר שהוא יוכל ’לשלוף מן השרוול’ פתרון מקראי לכל בעיה שתתעורר. גם כאשר ידע את התשובה לשאלה מסוימת, יתכן שימצא לנכון לפנות יחד עם השואל למפתח הנושאים של ספרות חברת המצפה או לאינדקסים אחרים. כך, ילַמֵד בשתי דרכים: הוא ידגים כיצד ניתן למצוא מידע מועיל ויגלה בענווה כבוד ליהוה בהסבו את תשומת־הלב לפירסומים שהוציא לאור אירגון אלהים.
13. אילו צעדים ניתן לנקוט כדי לסייע לזקנים במתן עיצות מבוססות?
13 מה יכול זקן־הקהילה לעשות אם לא יצא לאור בספרות החברה כל מאמר המתייחס לבעייה המסוימת העומדת על הפרק? ללא ספק, הוא יתפלל לקבלת הבנה ויחקור כדי למצוא מספר עקרונות מקראיים הנוגעים לנושא. יתכן שהוא אף ימצא למועיל להציע לאותו אדם המבקש עזרה לשקול את דוגמת ישוע. זקן־הקהילה עשוי לשאול: ”אם ישוע, המורה הגדול, היה במקומך, כיצד לדעתך היה נוהג? (קורינתים א׳. ב׳:16) שיקול שכזה עשוי לסייע לשואל לקבל החלטה נבונה. אך, עד כמה חסר־תבונה יהא זה מצד זקן־קהילה להציע את דעתו האישית כאילו היתה עצה מקראית מבוססת! יתר על כן, זקני־קהילה יכולים לדון יחד בסוגיות קשות. יתכן שהם אף יעלו לדיון נושאים חשובים בישיבה של מועצת־הזקנים. (משלי י״א:14) ההכרעות שתתקבלנה תבאנה לידי כך שכולם ידברו באחדות ובתמימות־דעים. — קורינתים א׳. א׳:10.
הענווה היא חיונית
14, 15. מה נדרש מזקני־הקהילה בתקנם משיחי אשר ’נכשל באיזו עבירה’?
14 על זקן־קהילה משיחי לגלות ענווה בלמדו אחרים, בעיקר כאשר הוא משיא להם עצה. ”אחי”, יעץ פאולוס, ”אם ייכשל איש מכם באיזו עבירה, אתם האנשים הרוחניים תקימו אותו ברוח של ענווה”. (גלטים ו׳:1) מעניין לציין כי המלה היוונית שתורגמה ”תקימו אותו” מתייחסת למונח רפואי, המתאר קיבוע עצם שמטרתו למנוע נכות לכל החיים. המילונאי וו. א. ויין מייחס מונח זה לשיקום של ”האנשים הרוחניים את זה אשר עבר עבירה, כאילו הוא משול לאיבר שאינו ממוקם כהלכה בגוף הרוחני”. תרגומים אחרים אומרים: ”להשיב למקומו; להביא לידי הערכות נכונה”.
15 תיקון אישי של אורח החשיבה אינו משימה קלה, ולכן יתכן שיהא זה קשה מאוד ’ליישר’ את קו המחשבה של אדם אחר אשר סטה מן הדרך. אך, קרוב לודאי שעזרה המוצעת ברוח של ענווה תתקבל תוך הכרת תודה. כתוצאה מכך, על זקני־הקהילה המשיחיים לשמוע לעצת פאולוס: ”ליבשו חמלה ורחמים ונדיבות לב, נמיכות־רוח וענווה וארך־אפיים”. (קולוסים ג׳:12) כיצד על הזקנים לנהוג כאשר אדם הזקוק לתיקון מגלה גישה שלילית? עליהם לבקש ”ענווה”. — טימותיוס א׳. ו׳:11.
רעייה תוך גילוי זהירות
16, 17. מפני אילו סכנות על זקני־הקהילה להשמר כשהם מייעצים לאחרים?
16 עצת פאולוס בגלטים ו׳:1 מכילה אף יותר מכך. הוא מאיץ בגברים הכשירים מבחינה רוחנית: ”אתם האנשים הרוחניים תקימו אותו ברוח של ענווה והזהר שלא תבוא גם אתה לידי נסיון”. מה חמורות עלולות התוצאות להיות אם אין שועים לעצה זו! בעקבות דיווחים אודות כומר אנגליקני אשר נמצא אשם בניאוף עם שתי נשים מצאן מרעיתו, אמר הטיימס של לונדון: ”זהו מצב חוזר ונשנה: יועץ, הנראה כדמות אבהית או כאח, נופל קרבן לפיתוי של מעילה באמון”. כתבת החדשות התייחסה אז לטענתו של ד״ר פיטר רותר כי ”ניהול פרשות אהבים עם לקוחותיהם של יועצים — רופאים, עורכי־דין, כמרים ומעסיקים — המנצלים את מעמדם, הפך, בחברה שכה נפוצה בה המתירנות המינית, למגיפה מזיקה ומבישה שאין מודים בה”.
17 אל לנו לשקוע בדמיונות שמשרתי אלהים מחוסנים מפני פיתויים כגון אלה. זקן־קהילה אחד, אשר זכה לכבוד ושירת בנאמנות במשך שנים רבות, הסתבך באי־מוסריות מינית כיון שערך ביקורי־רעייה אצל אחות נשואה בהיותה לבד. אף־על־פי שהתחרט על כך, איבד אח זה את כל זכויות השירות שהיו לו. (קורינתים א׳. י׳:12) כיצד, אם כן, יכולים זקני־קהילה ממונים לערוך ביקורי־רעייה כך שלא יעמדו בפני פיתוי? כיצד יכולים הם לדאוג למידה מסוימת של פרטיות, כדי להתפלל וכדי לייעץ מתוך דבר־אלהים ומתוך הפירסומים המשיחיים שיצאו לאור?
18. (א) כיצד יכול יישום עקרון הראשות לסייע לזקנים להמנע מפני מצבים העלולים להכשילם? (ב) אילו סידורים ניתן לערוך כאשר עורכים ביקור רעייה אצל אחות?
18 גורם אחד שעל זקני־הקהילה לקחת בחשבון הוא עקרון הראשות. (קורינתים א׳. י״א:3) אם צעיר מבקש הדרכה, יש להשתדל, כאשר הולם הדבר, לערב את הוריו בדיון. כאשר אחות נשואה מבקשת סיוע רוחני, האם תוכל לדאוג לכך שגם בעלה יהא נוכח במהלך הביקור? אך, מה באשר למצב בו הדבר בלתי־אפשרי או כאשר הבעל אינו מאמין והוא משפיל את אשתו בדרך כלשהי? במקרה זה, ערוך את אותם הסידורים שהיית עורך אילו היה מדובר באחות רווקה. יהא זה נבון ששני אחים כשירים יבקרו אחות זו יחדיו. אם הדבר אינו מתאים, יתכן שיהא זה הולם ששני האחים יערכו עימה את הדיון באולם המלכות, עדיף בחדר המאפשר פרטיות. כאשר אחים ואחיות אחרים נוכחים באולם, אף־על־פי שאינם יכולים לראות או לשמוע את הדיון, סביר להניח כי ניתן יהיה למנוע כל גורם למכשול. — פיליפים א׳:9, 10.
19. אילו תוצאות טובות מניבה רעיית עדר אלהים ברצון, ולמי יכולים אנו להביע את הכרת תודתינו עבור הרועים ברצון?
19 רעיית עדר אלהים ברצון מניבה תוצאות טובות — עדר חזק מבחינה רוחנית המודרך היטב. בדומה לשליח פאולוס, זקני־קהילה משיחיים בני־זמננו רוחשים דאגה כנה לאחיהם לאמונה. (קורינתים ב׳. י״א:28) האחריות לרעיית משרתיו של אלהים כבדה במיוחד בעתים קשות אלו. לכן, אנו אסירי־תודה באמת ובתמים על העמל שמשקיעים אחינו המשרתים כזקני־קהילה. (טימותיוס א׳. ה׳:17) עקב העובדה שברך אותנו ב”מתנות באדם” הרועים ברצון, אנו מהללים את הנותן ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלמה”, את רוענו השמימי האוהב, את יהוה. — אפסים ד׳:8; יעקב א׳:17.
(מקור המאמר: 1993/5/15)
כיצד היית משיב?
◻ כיצד יכול גבר משיחי להנהיג היטב את ביתו?
◻ אילו תכונות צריכות לאפיין את ההשגחה של זקני־קהילה משיחיים?
◻ כיצד יכולים זקני־הקהילה לגלות ענווה ונמיכות רוח בהשיאם עצה?
◻ מה מסייע בהפיכת התיקון הרוחני ליעיל?
◻ כיצד יכולים זקני־הקהילה להמנע ממצבים העלולים להכשילם כאשר הם רועים את העדר?
[תמונה בעמוד 29]
על זקן־קהילה משיחי להנהיג היטב את ביתו שלו
[תמונה בעמוד 31]
על זקני־קהילה משיחיים לרעות את העדר בענווה ובשיקול־דעת