שיתוף הזולת בנחמה שמאת יהוה
”ותקוותנו על־אודותיכם איתנה היא, ביודענו כי כשם שאתם שותפים לצרות, כן גם שותפים אתם לנחמה” (קורינתים ב׳. א׳:7).
1, 2. מה חשו רבים שנעשו כיום למשיחיים?
רבים מקוראי חוברת המצפה כיום גדלו ללא ידע על אמת האלוהים. אולי הדבר נכון לגביך. אם כן, היזכר כיצד חשת כאשר התחלת לפקוח את עיני הבנתך. למשל, כאשר הבנת לראשונה שהמתים אינם סובלים אלא חסרי־הכרה, האם לא הוקל לך? וכאשר למדת על התקווה עבור המתים, שמיליארדים יקומו לתחייה לחיים בעולמו החדש של אלוהים, האם לא נוחמת? (קהלת ט׳:5, 10; יוחנן ה׳:28, 29).
2 ומה בדבר הבטחת אלוהים לשים קץ לרשע ולהפוך את כדור־הארץ לגן־עדן? כאשר למדת על כך, האם לא התנחמת ונמלאתָ ציפייה נלהבת? כיצד חשת כשנודע לך לראשונה על האפשרות שלא תמות לעולם, אלא תינצל ותחייה בגן־עדן ארצי הממשמש ובא? אין ספק ששמחת מאוד. אכן, קיבלת את בשורת הנחמה של אלוהים, המוכרזת עתה בכל רחבי העולם מפי עדי־יהוה (תהלים ל״ז:9–11, 29; יוחנן י״א:26; ההתגלות כ״א:3–5).
3. מדוע גם אלה המשתפים את הזולת בבשורת הנחמה של אלוהים סובלים צרות?
3 אולם, כאשר ניסית לשתף את הזולת בבשורת המקרא, גם אתה הגעת למסקנה ש”לא לכל בני אדם האמונה” (תסלוניקים ב׳. ג׳:2). אפשר שכמה מחבריך לשעבר לעגו לך על הבעת אמונתך בהבטחות המקרא. אף ייתכן שסבלת רדיפות מכיוון שהמשכת ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה. אפשר שההתנגדות הֶחריפה כשהתחלת לחולל שינויים בחייך כדי שיעלו בקנה אחד עם עקרונות המקרא. התחלת לחוש על בשרך את הצרות שהשטן ועולמו מביאים על כל המקבלים את נחמת אלוהים.
4. באילו דרכים שונות מעוניינים חדשים מגיבים על הצרות?
4 למרבה הצער, כשם שחזה ישוע, יש שהצרות גורמות להם להיכשל ולחדול להתרועע עם הקהילה המשיחית (מתי י״ג:5, 6, 20, 21). אחרים עומדים בצרות ומתמידים להתמקד בהבטחות המנחמות שהם לומדים. לבסוף, הם מקדישים את חייהם ליהוה ונטבלים כתלמידי בנו, ישוע המשיח (מתי כ״ח:19, 20; מרקוס ח׳:34). כמובן, אין הצרות פוסקות משהמשיחי נטבל. לדוגמה, ייתכן ששמירה על טוהר כרוכה במאבק קשה עבור אדם שניהל בעבר חיים לא־מוסריים. אחרים נאלצים להתמודד דרך־קבע עם התנגדות של בני־משפחה לא־מאמינים. תהא הצרה אשר תהא, כל המבקשים בנאמנות לחיות בתואם עם הקדשתם לאלוהים יכולים להיות בטוחים בדבר אחד. באופן אישי ביותר, הם יזכו לנחמת אלוהים ולעזרתו.
”אלוהי כל נחמה”
5. מה חש פאולוס בד־בבד עם ניסיונותיו הרבים?
5 השליח פאולוס היה איש אשר גילה הערכה עמוקה לנחמת אלוהים. לאחר תקופה קשה במיוחד באסיה ובמקדוניה, הוא חש הקלה מרובה כששמע שקהילת קורינתוס נענתה לאיגרת התוכחה שלו. הדבר הניע אותו לכתוב להם איגרת שנייה, המכילה דברי שבח אלה: ”ברוך האלוהים אבי אדוננו ישוע המשיח, אב הרחמים ואלוהי כל נחמה, המנחם אותנו בכל צרותינו” (קורינתים ב׳. א׳:3, 4).
6. מה אנו למדים מדברי פאולוס המופיעים בקורינתים ב׳. א׳:3, 4?
6 במילים אלה שנכתבו בהשראה טמון מידע רב. הבה ננתחן. כאשר באיגרותיו, פאולוס מהלל את אלוהים, מודה לו ושוטח לפניו את בקשותיו, לרוב הוא כולל גם דברי הערכה מקרב־לב לישוע, ראש הקהילה המשיחית (רומים א׳:8; ז׳:25; אפסים א׳:3; עברים י״ג:20, 21). לפיכך, פאולוס מפנה ביטוי הלל זה אל ”האלוהים אבי אדוננו ישוע המשיח”. לאחר מכן, לראשונה בכתביו, הוא משתמש בשם־העצם היווני המתורגם ל”רחמים”. שם־עצם זה נגזר ממילה המביעה צער על סבלו של הזולת. כך פאולוס מתאר את הרגשות העדינים של אלוהים כלפי כל אחד ממשרתיו הנאמנים הסובל צרות — רגשות עדינים המניעים את אלוהים לפעול למענם בחמלה. לבסוף, פאולוס פונה ליהוה כאל מקור תכונה רצויה זו ומכנה אותו ”אב הרחמים”.
7. מדוע ניתן לומר שיהוה הוא ”אלוהי כל נחמה”?
7 ”הרחמים” של אלוהים מקילים על הסובל צרות. לכן פאולוס ממשיך ומתאר את יהוה כ”אלוהי כל נחמה”. לפיכך, תהא אשר תהא הנחמה שנשאב מטוב־לבם של אחינו לאמונה, נוכל לראות ביהוה המקור לנחמה זו. אין נחמה אמיתית וממושכת שאינה נובעת מאלוהים. יתר על כן, הוא שברא את האדם בצלמו, ולכן יכולתנו לנחם היא מאיתו. כמו־כן, רוח־קודשו של אלוהים היא שמניעה את משרתיו לגלות רוך ורחמים כלפי הזקוקים לנחמה.
מוכשרים לנחם
8. אף שאלוהים אינו המקור לניסיונותינו, איזו השפעה חיובית יכולה להיות לעמידתנו בצרות?
8 בעוד יהוה אלוהים מרשה למשרתיו הנאמנים לעבור ניסיונות מסוימים, לעולם אין הוא המקור של ניסיונות אלה (יעקב א׳:13). על כל פנים, הנחמה שהוא מעניק בשעה שאנו מתנסים במצוקות יכולה להכשירנו לגלות רגישות לצורכי הזולת. ומהי התוצאה? ”שנוכל לנחם את הלחוצים בכל צרה שהיא — בנחמה שנוחמנו אנו מאת אלוהים” (קורינתים ב׳. א׳:4). כך יהוה מכשירנו להיות יעילים ולשתף בנחמתו את אחינו לאמונה ואת האנשים שאנו פוגשים בשירות, בעודנו מחקים את המשיח ו’מנחמים כל אבלים’ (ישעיהו ס״א:2; מתי ה׳:4).
9. (א) מה יעזור לנו לעמוד בסבל? (ב) כיצד עמידתנו הנאמנה בסבל מנחמת אחרים?
9 פאולוס עמד בסבלותיו הרבים בזכות שפע הנחמה שקיבל מאת אלוהים באמצעות המשיח (קורינתים ב׳. א׳:5). גם אנו יכולים לזכות לשפע נחמה באמצעות הרהור בהבטחותיו היקרות של אלוהים, באמצעות תפילה לתמיכה של רוח־קודשו ובאמצעות המענה של אלוהים לתפילותינו. כך תחזקנה ידינו ונמשיך לתמוך בריבונות יהוה ולהוכיח שהשטן שקרן (איוב ב׳:4; משלי כ״ז:11). כאשר אנו מצליחים להישאר נאמנים ולעמוד בכל צרה שהיא, מן הראוי שבדומה לפאולוס נסב את כל השבח ליהוה, שנחמתו מאפשרת למשיחיים להישאר נאמנים לנוכח מבחנים. לכוח הסבל של המשיחיים השפעה מנחמת על אגודת האחים, והוא עוזר לאחרים להיות נחושים בדעתם ”להחזיק מעמד באותן הצרות” (קורינתים ב׳. א׳:6).
10, 11. (א) אילו דברים המיטו סבל על הקהילה בקורינתוס הקדומה? (ב) כיצד ניחם פאולוס את הקהילה בקורינתוס, ואיזו תקווה הביע?
10 הסבל שהוא מנת־חלקם של כל המשיחיים האמיתיים לא פסח גם על הקורינתים. זאת ועוד, הם נזקקו לעצה לנדות זונֶה שלא התחרט על מעשיו (קורינתים א׳. ה׳:1, 2, 11, 13). מאחר שלא נקטו פעולה זו ולא הביאו קץ למריבות ולפילוגים, הומטה חרפה על הקהילה כולה. אך לבסוף הם יִישמו את עצת פאולוס וגילו חרטה כנה. לכן, הוא שיבח אותם בלבביות וציין כי תגובתם החיובית לאיגרתו ניחמה אותו (קורינתים ב׳. ז׳:8, 10, 11, 13). ככל הנראה, גם המנודה גילה חרטה. לכן פאולוס יעץ להם ’לסלוח לו ולנחמו, למען לא יתמוטט האיש מרוב צער’ (קורינתים ב׳. ב׳:7).
11 איגרתו השנייה של פאולוס ניחמה ודאי את הקהילה בקורינתוס. בין היתר, זו היתה אחת המטרות שלשמה נכתבה. הוא הסביר: ”ותקוותנו על־אודותיכם איתנה היא, ביודענו כי כשם שאתם שותפים לצרות, כן גם שותפים אתם לנחמה” (קורינתים ב׳. א׳:7). בדברי הסיום של איגרתו, הפציר פאולוס: ”התעודדו [”התנחמו”, ע״ח] ... ואלוהי האהבה והשלום יהיה עימכם” (קורינתים ב׳. י״ג:11).
12. לְמה זקוקים כל המשיחיים?
12 איזה לקח חשוב נוכל ללמוד מכך! כל חברי הקהילה המשיחית צריכים להיות ’שותפים לנחמה’ שאלוהים מספק באמצעות דברו, רוח־קודשו וארגונו הארצי. אפילו מנודים עשויים להזדקק לנחמה אם התחרטו ותיקנו את דרכם הפסולה. לפיכך, ”העבד הנאמן והנבון” הכין אמצעי רחום לסייע להם. פעם בשנה, שני זקני־קהילה יבקרו אצל מנודים מסוימים. אולי הללו שינו את גישתם המרדנית או חדלו לבצע חטא חמור, וזקוקים לעזרה לנקוט את הצעדים הנחוצים כדי לשוב לחיק הקהילה (מתי כ״ד:45, דל׳; יחזקאל ל״ד:16).
הצרה שעברה על פאולוס באסיה
13, 14. (א) כיצד תיאר פאולוס תקופה שבה נאלץ להתמודד עם צרות קשות באסיה? (ב) על איזו תקרית אפשר שדיבר פאולוס?
13 לא ניתן להשוות את הסבל שעברה הקהילה בקורינתוס עד אותה עת לצרות הרבות שפאולוס נאלץ לסבול. לכן, יכול היה להזכיר להם: ”אחים, איננו רוצים שייעלם מכם דבר הצרה שעברה עלינו באסיה; נלחצנו ללא נשוא, עד כדי כך שנואשנו אפילו מחיינו. פסק דין מוות קינן בתוכנו, וזאת כדי שלא נבטח בעצמנו, אלא באלוהים המחיֶה את המתים; הוא הצילנו ממוות חמור כל כך ועוד ישוב ויצילנו; בו אנו תולים תקוותנו כי יוסיף להצילנו” (קורינתים ב׳. א׳:8–10).
14 יש חוקרי מקרא הסבורים כי פאולוס דיבר על המהומה באפסוס, שהיתה עלולה לעלות בחיי פאולוס ובחיי שני חבריו המקדונים למסע, גיוס ואריסטרכוס. שני משיחיים אלה נלקחו בכוח לאמפיתיאטרון מלא מפה לפה בהמונים ש”במשך שעתיים צעקו: ’גדולה [האֵלָה] ארטמיס של האפסים!’” בסופו של דבר, הצליח מזכיר העיר להרגיע את העם. סכנת הנפשות שבה היו נתונים גיוס ואריסטרכוס ציערה מאוד את פאולוס. למעשה, הוא רצה להיכנס אל תוך האספסוף הקנאי ולדבר עימו, אך מנעו ממנו לסכן כך את חייו (מעשי־השליחים י״ט:26–41).
15. איזה מצב קיצוני אפשר שמתואר בקורינתים א׳. ט״ו:32?
15 אולם, פאולוס תיאר מצב שהיה אולי קיצוני בהרבה מהתקרית הנזכרת לעיל. באיגרתו הראשונה אל הקורינתים, שאל פאולוס: ”אם כדרך בני אדם נאבקתי באפסוס עם חיות רעות, מה התועלת שתצמח לי מזה?” (קורינתים א׳. ט״ו:32) מכאן שחיי פאולוס אולי היו נתונים בסכנה לא רק מצד פראי אדם, אלא גם מצד חיות פרא של ממש באיצטדיון אפסוס. לעתים העונש שהוטל על פושעים היה להילחם בחיות פרא לעיני קהל צופים צמא־דם. אם פאולוס התכוון לומר שהוא נאלץ להיאבק עם חיות פרא, פשוטו כמשמעו, הרי שברגע האחרון ודאי ניצל בנס ממוות אכזרי, כשם שדניאל ניצל מפי האריות (דניאל ו׳:23).
דוגמאות בנות־זמננו
16. (א) באיזה מובן הצרות שעבר פאולוס אינן זרות לעדי־יהוה רבים? (ב) במה אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים באשר לאלה שמתו על מזבח אמונתם? (ג) איזו השפעה טובה נבעה מחילוצים של משיחיים ממוות?
16 הצרות שסבל פאולוס אינן זרות למשיחיים רבים בני־זמננו (קורינתים ב׳. י״א:23–27). גם כיום משיחיים ’נלחצים ללא נשוא’, ורבים נתקלים במצבים הגורמים להם להיות ’נואשים אפילו מחייהם’ (קורינתים ב׳. א׳:8). יש שמתו בידי רוצחי המונים ורודפים אכזריים. נוכל להיות סמוכים ובטוחים שכוחו המנחם של אלוהים איפשר להם להחזיק מעמד, ושהם מתו כשלבבם ושכלם ממוקדים היטב בהתגשמות תקוותם, אם שמימית ואם ארצית (קורינתים א׳. י׳:13; פיליפים ד׳:13; ההתגלות ב׳:10). במקרים אחרים, יהוה תמרן את המצב ואחינו ניצלו ממוות. אין ספק שאֵלו שהתנסו בהצלה מעין זו, פיתחו אמון רב יותר ”באלוהים המחיֶה את המתים” (קורינתים ב׳. א׳:9). לאחר מכן, יכלו הם לשתף את הזולת בבשורת הנחמה של אלוהים מתוך שכנוע עמוק אף יותר (מתי כ״ד:14).
17–19. אילו מקרים מוכיחים שאחינו ברואנדה שותפים לנחמת אלוהים?
17 לאחרונה, אחינו היקרים ברואנדה התנסו במצב דומה לזה של פאולוס וחבריו למסע. רבים איבדו את חייהם, אך מאמצי השטן למוטט את אמונתם עלו בתוהו. אדרבה, אחינו בארץ זו זכו לנחמת אלוהים בדרכים אישיות רבות. במהלך רצח־העם בין שבטי הטוצי וההוטו החיים ברואנדה, היו בני שבט הוטו שסיכנו את חייהם כדי להגן על בני טוצי והיו בני טוצי שהגנו על בני הוטו. היו שנהרגו בידי קיצוניים, כיוון שהגנו על אחיהם לאמונה. למשל, גַהִיזִי, עֵד משבט ההוטו, נהרג משום שהסתיר את שנטל, אחות משבט הטוצי. בעלה של שנטל, ז׳ן, אף הוא משבט הטוצי, הסתתר במקום אחר, בביתה של אחות שרלוט משבט ההוטו. במשך 40 יום, ז׳ן ואח נוסף משבט הטוצי התחבאו בארובה גדולה, ויצאו משם רק לפרקי־זמן קצרים ביותר בשעות הלילה. במשך כל התקופה, שרלוט סיפקה להם מזון והגנה, אף שהתגוררה בקרבת מחנה צבאי של שבט ההוטו. בעמוד זה, תוכל לראות תמונה של האיחוד מחדש של ז׳ן ושנטל, שהיו אסירי־תודה על כי אחיהם לאמונה בני שבט ההוטו ”סיכנו את ראשם” למענם, כפי שעשו עקילס ופריסקילה למען השליח פאולוס (רומים ט״ז:3, 4).
18 עד נוסף משבט ההוטו, רוּאַקָבּוּבּוּ, זכה לשבח מפי העיתון אינטרֵמרה על שהגן על אחָיו לאמונה משבט הטוצי.a העיתון ציין: ”יש להזכיר גם את רואקבובו, אחד מעדי־יהוה, שהמשיך להסתיר אנשים מקרב אחיו (כך עדי־יהוה מכנים את אחיהם לאמונה) במקומות שונים. במשך כל היום, נהג לשאת עבורם מזון ומי־שתייה אף שהוא חולה קצֶרֶת. אך אלוהים חיזק אותו עד מאוד”.
19 תן דעתך גם לזוג מעוניין משבט ההוטו בשם נִיקוֹדָם ואתנָזִי. בטרם החל רצח־העם, זוג נשוי זה למד את המקרא עם העֵד אלפונס משבט הטוצי. בני־הזוג סיכנו את חייהם והסתירו את אלפונס בביתם. לאחר מכן, הבינו שהבית אינו מקום בטוח עבורו, משום ששכניהם בני שבט ההוטו ידעו על חברם בן שבט הטוצי. לכן, ניקודם ואתנזי החביאו את אלפונס בבור בחצר ביתם. זה היה מהלך נבון, משום שהשכנים החלו לבוא לביתם ולחפש את אלפונס כמעט מדי יום. כשהוא שוכב בבור זה במשך 28 יום, הרהר אלפונס בסיפורי המקרא, כגון סיפורה של רחב, שהחביאה שניים מבני־ישראל על גג ביתה שביריחו (יהושע ו׳:17). כיום אלפונס ממשיך לשרת ברואנדה כמבשר הבשורה הטובה, והוא אסיר־תודה על כי בני שבט ההוטו שלימד אותם את המקרא סיכנו את חייהם למענו. מה קרה לניקודם ואתנזי? כיום, הם עדי־יהוה טבולים, והם מנהלים יותר מ־20 שיעורי־מקרא עם אנשים מעוניינים.
20. כיצד ניחם יהוה את אחינו ברואנדה, אך לְמה עדיין זקוקים רבים מהם?
20 בראשיתו של רצח־העם ברואנדה, היו כ־500,2 מבשרים של הבשורה הטובה בארץ זו. אף שמאות נהרגו או נאלצו להימלט מהארץ, מספר העדים גדל ליותר מ־000,3 איש. זוהי הוכחה לכך שאלוהים אכן מנחם את אחינו. ומה בדבר היתומים והאלמנות הרבים בקרב עדי־יהוה? מובן שהם ממשיכים לסבול צרות וזקוקים לנחמה ממושכת (יעקב א׳:27). דמעותיהם תימחנה רק לאחר תחיית־המתים בעולמו החדש של אלוהים. אף־על־פי־כן, בזכות טיפולם המסור של אחיהם ומאחר שהם עובדיו של ”אלוהי כל נחמה”, הם מסוגלים להתמודד עם מנת־חלקם.
21. (א) באילו מקומות נוספים אחינו זקוקים מאוד לנחמת אלוהים, ומהי אחת הדרכים שכולנו יכולים לעזור להם? (ראה מסגרת ”נחמה במרוצת ארבע שנות מלחמה”.) (ב) מתי הצורך שלנו בנחמה יבוא על סיפוקו באופן מוחלט?
21 במקומות רבים אחרים, כגון אֶריתריאה, סינגפור ויוגוסלביה לשעבר, אחינו ממשיכים לשרת את יהוה בנאמנות חרף צרות. הבה נעזור לאחים אלה ונתפלל בעדם דרך־קבע שיזכו לנחמה (קורינתים ב׳. א׳:11). כמו־כן, הבה נחזיק מעמד בנאמנות עד העת שאלוהים, באמצעות ישוע המשיח, ’ימחה כל דמעה מעינינו’ במלוא מובן המילה. אזי נתנסה בנחמה השלימה והמוחלטת שיעניק לנו יהוה בעולמו החדש רב הצדק (ההתגלות ז׳:17; כ״א:4; פטרוס ב׳. ג׳:13).
[הערת שוליים]
a חוברת המצפה מ־1 בינואר 1995 (אנג׳), עמ׳ 26, סיפרה את סיפורה של בתו של רואקבובו, דבורה, שתפילתה נגעה ללבם של קבוצת חיילי הוטו, והצילה את חייהם של בני־המשפחה.
האם ידוע לך?
◻ מדוע יהוה מכונה ”אלוהי כל נחמה”?
◻ מה צריכה להיות השקפתנו לגבי הצרות?
◻ את מי נוכל לשתף בנחמתנו?
◻ כיצד הצורך שלנו בנחמה יבוא על סיפוקו באופן מוחלט?
[תמונה בעמוד 16]
עדי־יהוה ממשיכים לשתף את רעיהם ברואנדה בבשורת הנחמה שמאת אלוהים
[תמונה בעמוד 16]
עדים משבט ההוטו הסתירו את ז׳ן ושנטל, למרות היותם עדי־יהוה משבט הטוצי, במקומות נפרדים במהלך רצח־העם ברואנדה