האם יוקל אי־פעם לסובלים?
האם היית רוצה לראות סוף לסבלך וגם לסבלם של כל בני־האדם? תן דעתך לדוגמאות אלה:
סוניה למודת סבל רב.a תחילה, היא גילתה שבעלה מנהל רומן ובוגד בה כבר עשר שנים. לאחר מכן בנה הצעיר נדבק בנגיף הכשל־החיסוני ומת מאיידס. כעבור שנתיים חלה בנה השני, ולא חלף זמן רב וגם הוא מת מאיידס. ”השלב הסופני של המחלה נמשך ונמשך”, נזכרת סוניה. ”הוא סבל דיכאון עמוק, שערו נשר וראייתו נחלשה. זה היה עצוב מאוד”.
פַבְּיאנה, סטודנטית מברזיל, היתה מודאגת מהעוול החברתי השורר בעולם. אז טרגדיה פקדה את חייה. אחיה, שסבל דיכאון, התאבד. פביאנה איבדה את מקום עבודתה, ואז ידידתה יעצה לה לפנות אל פאי־דה־סנטו (רופא אליל), בטענה שהסיבה לאסונות שפקדו את פביאנה היא שמישהו בוודאי הטיל עליה כישוף! אך הפאי־דה־סנטו לא הקל עליה. תחת זאת, פביאנה המשיכה להתענות וצרותיה הדירו שינה מעיניה.
הסבל של אנה החל בגיל צעיר בהרבה. ”כשהייתי בת שנה”, היא מספרת, ”אמי נטשה אותי, ולכן סבתי טיפלה בי”. כאשר אנה היתה בת שלוש בלבד, סבתהּ מתה. אנה נשלחה לבית־יתומים בריו דה ז’נֵירו, ושם נשארה עד גיל 13. ”קיבלנו שם יחס גרוע מאוד, ואני נעשיתי מרדנית”, היא אומרת. ”כשהתבגרתי, נאבקתי כמעט בכל דבר”.
נראה כי כך או אחרת, כל אדם יודע סבל בחייו. למעשה, אנחנו נתקלים בסיפורים על טרגדיות אנושיות דְבר יום ביומו — בכל פעם שאנו צופים בחדשות, קוראים אותן או מאזינים להן. ”רק... בתקופה זו של תקשורת המונים, נעשה ממש בלתי אפשרי להימלט מההפגזה הבלתי פוסקת של חדשות רעות”, כותבת ד״ר מרי סייקס וויילי. ”מלחמות, אסונות־טבע, אסונות תעשייתיים, תאונות־דרכים קטלניות, פשע, טרור, התעללות מינית, אונס, אלימות במשפחה — כל אלה הופכים את הטראומה למוטיב חוזר, מחריד ויומיומי של המאה ה־20”. השליח המשיחי פאולוס סיכם את שחווה האדם באופן מציאותי: ”כל הבריאה נאנחת וסובלת” (רומים ח׳:22).
ומה לגביך? האם אתה סובל? לאיזו הקלה תוכל לצפות? האם תזכה אי־פעם לשלווה אמיתית? סוניה, פביאנה ואנה מצאו נחמה אמיתית ומידה ניכרת של שלווה! תוכל לקרוא על כך במאמר הבא.
[הערת שוליים]
a השמות במאמר בדויים.