אין שלום לשליחי כזב!
”כי מרֵעים ייכרתון... וענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום” (תהלים ל״ז:9, 11).
1. מדוע נוכל לצפות למצוא בעת הקץ הן שליחי כזב והן שליחי אמת?
שליחי כזב או שליחי אמת? בימי המקרא היו שליחים משני הסוגים. אך מה באשר לימינו? בדניאל י״ב:9, 10, אנחנו קוראים ששליח שמימי אמר לנביא אלוהים: ”סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ. יתבררו ויתלבנו וייצרפו רבים. והרשיעו רשעים, ולא יבינו כל רשעים; והמשכילים יבינו”. אנחנו חיים כעת ב’עת הקץ’. האם אנו מבחינים בהבדל החד שבין ה”רשעים” ל”משכילים”? כמובן!
2. כיצד מתגשם כיום הכתוב בישעיהו נ״ז:20, 21?
2 בספר ישעיהו פרק נ״ז, פסוקים 20 ו־21, אנו קוראים את דברי ישעיהו, שליח האלוהים: ”’והרשעים כיָם נגרש, כי השְקט לא יוכל, וַיִגְרְשו מימיו רפש וטיט. אין שלום’, אמר אלוהַי, ’לרשעים’”. איזה תיאור מדויק של העולם הצועד לקראת המאה ה־21! יש שאפילו שואלים, ’האם בכלל נגיע למאה ה־21?’ מה יש בפי שליחים משכילים לומר לנו?
3. (א) איזה ניגוד מזכיר הכתוב ביוחנן א׳. ה׳:19? (ב) כיצד מתוארים ”המשכילים” בספר ההתגלות פרק ז׳?
3 השליח יוחנן השכיל בהשראת אלוהים. ביוחנן א׳. ה׳:19 (ע״ח), הוא ציין: ”יודעים אנו כי מאלוהים אנחנו, וכי העולם כולו נתון ביד הרָשָע”. בניגוד לעולם, הם 000,144 בני־ישראל רוחניים, ששארית מהם קשישים ועודם עימנו. כיום, מצטרפים אליהם ”המון רב... מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”, המונים כעת יותר מחמישה מיליון משכילים. ”אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה”. ומה מזכה אותם בגמול זה? ”הם כיבסו את גלימותיהם והלבינו אותן בדם השה”, כלומר האמינו בקורבן־הכופר של ישוע. כשליחי אור, הם גם ”עובדים אותו [את אלוהים] יומם ולילה” (ההתגלות ז׳:4, 9, 14, 15).
שליחי שלום מדומים
4. (א) מדוע שליחי השלום המדומים של סדר־הדברים של השטן נידונים לכישלון? (ב) כיצד הכתוב באפסים ד׳:18, 19 נוגע לימינו?
4 אך מה באשר לשליחי השלום המדומים של סדר־הדברים העולמי של השטן? בישעיהו פרק ל״ג, פסוק 7, אנו קוראים: ”הן אֶרְאֶלָם צעקו חוצה; מלאכי שלום מר יִבְכָּיוּן”. מה נכונות המילים הללו לגבי המתרוצצים בקדחתנות מעיר בירה אחת לשנייה, בניסיון לכונן שלום! הכל לשווא! מדוע? מפני שהם נאבקים בתסמינים של תחלואי העולם במקום לרדת לשורש הבעיות. בראש ובראשונה, אין הם מודעים לקיומו של השטן, שתואר בפי השליח פאולוס כ”אל העולם הזה” (קורינתים ב׳. ד׳:4). השטן זורע זרעי רֶשע באנושות, ובעקבות זאת רוב האנשים, כולל שליטים רבים, מתאימים לתיאור שבאפסים ד׳:18, 19: ”חשׂוּכי דעת הם, זרים לחיי אלוהים בגלל בערותם וקשי לבם; וכיוון שהתנוונו התמכרו בתאווה לזימה ולכל מעשה טומאה”.
5. (א) מדוע נציגויות של בני־אדם אינן מצליחות להשכין שלום? (ב) איזה מסר מנחם מוזכר בתהלים ל״ז?
5 אין אמצעי מטעם בני־אדם לא־מושלמים המסוגל לעקור מלב האנשים את החמדנות, האנוכיות והשנאה, שכה נפוצות בימינו. רק בוראנו, הריבון יהוה, יכול לעשות זאת! יתרה מזו, רק הענווים מוכנים להיכנע להדרכתו, והללו מיעוט בלבד. הניגוד בין שכרם לבין שכר הרשעים בעולם מוזכר בתהלים ל״ז:9–11: ”מרֵעים ייכרתון, וקוֹוי יהוה המה יירשו ארץ. ועוד מעט ואין רשע... וענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום”.
6, 7. כיצד מוכיח עברן של דתות־העולם שאין הן מסוגלות לשמש כשליחות שלום?
6 אם כן, הניתן למצוא שליחי שלום בדתות עולם גוֹוע זה? ובכן, על מה מעיד העבר של הדת עד כה? ההיסטוריה מלמדת שהדת נתנה יד למרחצי־דמים ואפילו יזמה רבים מהם במרוצת הדורות. לדוגמה, השבועון The Christian Century (המאה הנוצרית) מ־30 באוגוסט 1995, דיווח על האנדרלמוסיה שביוגוסלביה לשעבר וציין: ”בשטחי בוסניה שבשליטת הסרבים, כמרים יושבים בשורה הראשונה בפרלמנט שמינה את עצמו. כמרים נמצאים גם בחזית, ושם היחידות הצבאיות ואפילו כלי־הנשק זוכים לברכה לפני הקרבות”.
7 מאה שנים של פעילות מיסיונרית נוצרית באפריקה לא הניבו פרי טוב יותר. הדבר זכה לביטוי מוחשי ברואנדה, ארץ שככל הידוע 80 אחוז מתושביה קתולים. הניו־יורק טיימס מ־7 ביולי 1995 דיווח: ”גוֹלְיָה, כתב־עת קתולי ליברלי, היוצא לאור בלִיוֹן [צרפת], מתכוון לפרסם את זהותם של עוד 27 כמרים וארבע נזירות מרואנדה, שלדבריו הרגו או עודדו הרג של בני־אדם ברואנדה אשתקד”. ארגון לזכויות האדם בלונדון, ”זכויות האפריקנים”, ציין: ”הכנסיות חייבות לתת את הדין על שתיקתן, ובמיוחד על התמיכה הפעילה של כמה מכמריהן, ממנהיגיהן הרוחניים ומנזירותיהן ברצח העם”. ניתן להשוות זאת למצב ששרר בישראל, כשירמיהו, שליח האמת של יהוה, תיאר את ה’בושה’ של עם־ישראל, של מנהיגיו, כוהניו ונביאיו, והוסיף: ”בכנפייך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים” (ירמיהו ב׳:26, 34).
8. מדוע ניתן לומר שירמיהו היה שליח שלום?
8 נהוג לכנות את ירמיהו נביא זעם, אך ניתן גם לכנותו שליח שלום אלוהים. הוא הזכיר שלום באותה תדירות שעשה כן ישעיהו, קודמו. באמצעות ירמיהו, הכריז יהוה את הדין שגזר על ירושלים ואמר: ”כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה, להסירה מעל פנַי. על כל רעת בני־ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעיסני, המה, מלכיהם, שריהם, כוהניהם ונביאיהם, ואיש יהודה ויושבי ירושלים” (ירמיהו ל״ב:31, 32). זה היה צל נבואי לדין שגזר יהוה על מנהיגיה וכמריה של הנצרות בימינו. כדי שישכון שלום אמת, יש למחות מעל־פני האדמה את מסיתי הרוע והאלימות! ודאי שאין הם שליחי שלום.
האו”ם ישכין שלום?
9. כיצד האו״ם מתיימר להיות שליח שלום?
9 אך אולי ארגון האומות המאוחדות הוא שליח שלום אמיתי? ככלות הכל, המבוא למגילת היסוד של האו״ם, שחוברה ביוני 1945, רק 41 יום לפני שפצצת אטום החריבה את הירושימה, ציין שאחת ממטרות הארגון: ”לשמור על הדורות הבאים מפני פגעי המלחמה”. חמישים מדינות שעתידות היו להיות חברות בארגון האומות המאוחדות נקראו ”לאחד את [כוחן] לשם קיום השלום והביטחון הבינלאומיים”. כיום, חברות באו”ם 185 אומות, שכולן אמורות לשרת אותה מטרה.
10, 11. (א) כיצד הביעו מנהיגי־הדת את תמיכתם באו”ם? (ב) באיזה אור מסולף הציגו האפיפיורים את ”הבשורה הטובה של מלכות אלוהים”?
10 במרוצת השנים, זכה האו״ם לשבח, במיוחד מצד מנהיגי־דת. ב־11 באפריל 1963, חתם האפיפיור יוחנן ה־23 על קול־קורא, ששמו ”פַּאקֵם אִן טֶרִיס” (שלום על הארץ), ובו ציין: ”שאיפתנו הכנה היא שארגון האומות המאוחדות — במבנהו ובאמצעיו — יהיה מסוגל להתמודד ביתר הצלחה עם חשיבות משימותיו ואצילותן”. לאחר מכן, ביוני 1965, מנהיגי־דת, האמורים לייצג חצי מאוכלוסיית העולם, חגגו בסן־פרנסיסקו את יום־הולדתו ה־20 של האו״ם. גם בשנת 1965, האפיפיור פאולוס ה־6 אמר בביקורו באו”ם, שארגון זה הוא ”התקווה האחרונה לאיחוד ולשלום”. ב־1986, עמד האפיפיור יוחנן פאולוס ה־2 בראש נותני החסות לשנת השלום הבינלאומית שעליה הכריז האו״ם.
11 פעם נוספת, במהלך ביקור האפיפיור באו”ם באוקטובר 1995, הצהיר: ”היום אנחנו חוגגים לכבוד הבשורה הטובה של מלכות אלוהים”. אך האם הוא באמת שליח אלוהים המכריז את הבשורה הטובה על המלכות? הוא דיבר על בעיות העולם והוסיף: ”כשאנו נתקלים באתגרים עצומים אלה, כיצד נוכל שלא להכיר בתפקידו של ארגון האומות המאוחדות?” האפיפיור לא בחר במלכות אלוהים, אלא באו”ם.
סיבות ל’בכי מר’
12, 13. (א) כיצד פעל האו״ם כמתואר בירמיהו ו׳:14? (ב) מדוע הנהגת האו״ם כלולה בתיאור שבישעיהו ל״ג:7?
12 בחגיגות היובל לאו”ם, לא נשקפה כל תקווה אמיתית ל”שלום על הארץ”. כתב העיתון טורונטו סטאר של קנדה ציין את אחת הסיבות לכך וכתב: ”האו”ם הוא אריה חסר שיניים, השואג כשהוא נתקל באכזריות האדם, אך נאלץ להמתין לחבריו שיתחבו לפיו את שיניו התותבות, כדי שיוכל לנשוך”. לעתים קרובות מדי, נשיכתו חלשה מדי ומאוחרת מדי. שליחי השלום של סדר־הדברים העולמי הנוכחי, ובמיוחד שליחי השלום של הנצרות, חוזרים כהד על הנאמר בירמיהו ו׳:14: ”וירפאו את שבר עמי על נקלה, לאמור, ’שלום! שלום!’ ואין שלום”.
13 המזכירים הכלליים של האו״ם, איש איש בתורו, השקיעו מאמצים רבים, ובוודאי כנים, להצלחת הארגון. אך ההתנצחויות הבלתי פוסקות של 185 המדינות החברות באו”ם אשר להן יעדים שונים, כגון ריסון מלחמות, קביעת מדיניות וניהול כספי, אינן מותירות סיכוי להצלחה. בדו״ח השנתי שלו ל־1995, כתב המזכיר הכללי של האו״ם שנסיגת ”צִלה המאיים של שואה גרעינית כל־עולמית” סוללת את הדרך ל”אומות לפעול שכם אחד למען התקדמותה הכלכלית והחברתית של האנושות בכללותה”. אך הוסיף: ”למרבה הצער, מאורעות העולם בשנים האחרונות מכזיבים במידה רבה את הציפיות האופטימיות הללו”. שליחי שלום מדומים אלה אכן ’בוכים מרות’.
14. (א) מדוע ניתן לומר שהאו״ם פשט רגל הן כלכלית והן מוסרית? (ב) כיצד מתגשם הכתוב בירמיהו ח׳:15?
14 כותרת בעיתון אורֶנג’ קאוּנטי רֶג’יסְטֶר של קליפורניה אומרת: ”האו”ם פשט רגל מבחינה כלכלית ומוסרית”. המאמר ציין שמ־1945 ועד 1990, התחוללו יותר מ־80 מלחמות, שתבעו יותר מ־30 מיליון קורבנות. הוא ציטט אחד מִכַּתבי הרִידֶרְס דַייגֶ׳סט, מהוצאת אוקטובר 1995, ”המתאר את פעולותיו הצבאיות של האו״ם כמאופיינות ב’מפקדים בלתי כשירים, חיילים לא־ממושמעים, בריתות עם עמים תוקפניים, כישלון במניעת מעשי זוועה ולעתים אף הגברת האימה’. זאת ועוד, ’מידת הבזבוז, ההונאה והשחיתות גבוהה להחריד’”. במוסף של הניו־יורק טיימס ”יובל שנים לאו”ם”, הופיעה הכותרת ”ניהול כושל ובזבוז שוחקים את הכוונות הטובות ביותר של האו”ם”. מאמר בטיימס של לונדון, אנגליה, פתח במילים, ”שבר כלי בן 50 — האו״ם זקוק לתוכנית אימונים כדי לחזור לכושר”. למעשה, בדיוק על כך אנו קוראים בירמיהו פרק ח׳, פסוק 15: ”קווה לשלום, ואין טוב; לעת מרפה, והנה בְעָתָה!” הסכנה של שואה גרעינית עדיין מרחפת על האנושות. ברור שהאו״ם אינו שליח השלום שהאנושות זקוקה לו.
15. כיצד בבל הקדומה וצאצאיה הדתיים מתגלים כמַקְהי חושים וכהרסניים כאחד?
15 לְמה יובילו כל הדברים הללו? דבריו הנבואיים של יהוה אינם מותירים מקום לספק. קודם כל, מה צופן בחובו העתיד לדתות־הכזב של העולם, שפעמים כה רבות התיידדו עם האו״ם? הללו נבעו מהמקור האלילי האחד והיחיד, בבל הקדומה, והן מתוארות כראוי בספר ההתגלות י״ז:5 כ”בבל הגדולה, אם לזונות ולתועבות הארץ”. ירמיהו תיאר את אובדנו של ערב רב צבוע זה. כזונה, הדתות מפתות את הפוליטיקאים בעולם, מחניפות לאו”ם ומקיימות יחסים אסורים עם הגופים הפוליטיים החברים בו. הן נמנות עם המשתתפים העיקריים במלחמות ההיסטוריה. אחד הפרשנים אמר בנוגע למלחמת הדתות בהודו: ”קרל מרקס אמר שהדתות הן אופּיום להמונים. אך הצהרה זו אינה נכונה לגמרי, כי אופּיום הוא סם הרגעה, הוא מטשטש את האנשים עד כדי קהות חושים. הדת דומה יותר לקוקאין קראק. הדת מתירה את הרסן לאלימות רבה ביותר והיא כוח הרסני מאוד”. גם כותב זה לא צדק לחלוטין. דת־כזב גם מקהה את החושים וגם הרסנית.
16. מדוע על ישרי־הלב לנוס עתה מבבל הגדולה? (ראה גם ההתגלות י״ח:4, 5.)
16 אם כן, מה על ישרי־הלב לעשות? ירמיהו, שליח האלוהים, משיב לנו על כך: ”נוסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו. ... כי עת נקמה היא ליהוה”. אנו שמחים שמיליונים נסו מתחומי בבל הגדולה, המעצמה העולמית של דתות־הכזב. האם אתה אחד מהם? אם כן, תוכל להבין היטב איזו השפעה יש לבבל הגדולה על אומות העולם: ”מיינה שתו גויים. על־כן יתהוללו גויים” (ירמיהו נ״א:6, 7).
17. איזה דין עומד לבוא על בבל הגדולה, ומה יקרה בעקבותיו?
17 בקרוב, יכוון יהוה את האומות ה’מתהוללות’ החברות באו”ם למתקפה על דתות־הכזב, כמתואר בספר ההתגלות י״ז:16, 17: ”הללו ישנאו את הזונה ויעשוה שוממה וערומה; גם יאכלו את בשרה ואותה ישרפו באש”. הדבר יציין את פרוץ הצרה הגדולה המוזכרת במתי כ״ד:21, שתגיע לשיאה בהר־מגידון, מלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות. בדומה לבבל הקדומה, בבל הגדולה לא תימלט מן הדין שנגזר עליה בירמיהו נ״א:13, 25: ”’שוֹכַנת על מים רבים, רבת אוצרות, בא קצך, אַמַת בִּצעך. הנני אליך, הר המשחית’, נאום יהוה, ’המשחית את כל הארץ; ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שריפה’”. בעקבות דתות־הכזב, תושמדנה גם האומות המושחתות ומחרחרות המלחמה, בבוא עליהן יום הנקם של יהוה.
18. מתי וכיצד עתיד הכתוב בישעיהו מ״ח:22 להתגשם?
18 בתסלוניקים א׳. ה׳:3, נאמר על הרשעים: ”כאשר יאמרו הבריות: ’שלום וביטחון!’, אז יבוא עליהם שבר פתאום, כצירי לידה על אשה הרה, ולא יוכלו להימלט”. עליהם אמר ישעיהו: ”הן... מלאכי שלום מר יִבְכָּיוּן” (ישעיהו ל״ג:7). אכן, ככתוב בישעיהו מ״ח:22, ”’אין שלום’, אמר יהוה, ’לרשעים’”. אך מה צופן בחובו העתיד לשליחי שלום אלוהים? בכך ידון המאמר הבא.
שאלות חזרה
◻ באילו מילים קשות חשפו נביאי אלוהים את שליחי הכזב?
◻ מדוע נציגויות של בני־אדם אינן מצליחות להשכין שלום קבע?
◻ כיצד שליחי השלום האמיתיים עומדים בניגוד לתומכי האו״ם?
◻ מה על הענווים לעשות כדי להתענג על השלום המובטח של יהוה?
[תמונות בעמוד 15]
ישעיהו, ירמיהו ודניאל, כולם חזו את כישלונם של מאמצי אנוש לכונן שלום
[תמונה בעמוד 16]
”העולם כולו נתון ביד הרָשָע” (השליח יוחנן)
[תמונה בעמוד 17]
”חשׂוּכי דעת הם” (השליח פאולוס)