חולשת אנוש מאדירה את גבורת יהוה
”כולם חשבו שאני חלוצה מאושרת ועליזה. תמיד הייתי זו שעוזרת לאחרים להתמודד עם בעיות. אבל בו־בזמן הרגשתי שאני גוועת בתוכי. דאגות ומצוקה נפשית הרסו אותי. התחלתי להרגיש מנוכרת. רציתי רק להישאר במיטה כל הזמן. חודשים התחננתי ליהוה שיתן לי למות” (ונסה).
כבדוגמה הנזכרת לעיל, אין זה אלא צפוי שמשרתי יהוה יחושו לעתים על בשרם את השלכותיהם של ”זמנים קשים” אלה (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). יש שאף נעשו מדוכדכים (פיליפים ב׳:25–27). דיכאון ממושך עלול לכלות את כוחנו, שכן המקרא אומר: ”הִתרפִּיתָ ביום צרה? צר כוחֶכָה” (משלי כ״ד:10). אכן, כשאנחנו נדכאים, דרוש לנו כוח — אולי אף ”כוח נשגב”, כהגדרת השליח פאולוס (קורינתים ב׳. ד׳:7).
יהוה אלוהים הוא מקור כוח בלתי נדלה. אם נבחן את בריאתו, ניווכח בעובדה זו (רומים א׳:20). קח לדוגמה את השמש. כדור־הארץ קולט שֶטף קבוע של כ־240 טריליון כוח סוס מהשמש. נתון זה מייצג רק חצי מיליארדית מתפוקת האנרגיה של השמש. והשמש קטנה לעומת כוכבים הנקראים על־ענקים. אחד הכוכבים האלה הוא ריגֶל, כוכב בקבוצת הכוכבים אוריון. הוא גדול פי 50 מהשמש שלנו ופולט אנרגיה בעוצמה של פי 000,150 לעומת אנרגיית השמש!
מחויב המציאות הוא שבוראן של תחנות־כוח שמימיות אלה יהיה ’רב אונים [אנרגיה דינמית]’ (ישעיהו מ׳:26; תהלים ח׳:4, 5). ואומנם, הנביא ישעיהו אמר שיהוה ”לא יִיעף ולא יִיגע”. אלוהים נכון לחלוק את כוחו עם כל מי שבעקבות חולשת אנוש מרגיש עייף (ישעיהו מ׳:28, 29). דוגמת השליח פאולוס ממחישה כיצד יהוה עושה כן.
התמודדות עם ניסיונות
פאולוס סיפר לקורינתים על מכשול שעימו התמודד. הוא כינה זאת ’קוץ בבשר’ (קורינתים ב׳. י״ב:7). ייתכן שה”קוץ” היה בעיה בריאותית, אולי ראייה לקויה (גלטים ד׳:15; ו׳:11). אפשר גם שפאולוס התייחס לשליחי שקר ולגורמים מפריעים אחרים, שערערו על היותו שליח והתנגדו לפעילותו (קורינתים ב׳. י״א:5, 6, 12–15; גלטים א׳:6–9; ה׳:12). בכל מקרה, ה’קוץ בבשרו’ הציק מאוד לפאולוס, והוא התפלל לא אחת להסרתו (קורינתים ב׳. י״ב:8).
אך יהוה לא נעתר לבקשת פאולוס. למעשה, הוא אמר לו: ”די לך חסדִי” (קורינתים ב׳. י״ב:9). לְמה התכוון יהוה? ובכן, על רקע עברו של פאולוס כרודף המשיחיים, רק בחסד יכול היה בכלל לקרוב לאלוהים — כל שכן לשרת כשליח!a (השווה זכריה ב׳:12; ההתגלות ט״ז:5, 6.) ייתכן מאוד שיהוה בעצם אמר לפאולוס ש’די לו’ בזכות לשרת כשליח. זכות זו לא תלוּוה בפתרון פלאי של בעיותיו האישיות. לאמיתו של דבר, קשיים מסוימים עלולים אף להיווצר עקב זכויות מיוחדות (קורינתים ב׳. י״א:24–27; טימותיאוס ב׳. ג׳:12). על כל פנים, פאולוס נאלץ פשוט להתמודד עם ה’קוץ בבשרו’.
אולם, יהוה בשום פנים ואופן לא זנח בקשיחות־לב את פאולוס. להיפך, הוא אמר לו: ”בַּחולשה תושלם גבורתי” (קורינתים ב׳. י״ב:9). אכן, יהוה העניק באהבה לפאולוס את הכוח הדרוש להתמודדות עם מצבו. לפיכך, ה’קוץ בבשרו’ של פאולוס שימש ללמדו לקח מעשי. הוא לימדוֹ להישען על כוחו של יהוה, ולא על כוחו הוא. נראה שמוסר־ההשכל נחרת היטב במוחו של פאולוס, שכן בחלוף שנים אחדות כתב אל הפיליפים: ”למדתי להסתפק במה שיש לי, בכל מצב. הכל אני יכול בעזרתו של הנותן בי כוח” (פיליפים ד׳:11, 13).
מה לגביך? האם אתה נאבק ב’קוץ בבשר’ כלשהו, אולי חולי או מצב בחייך הגורם לך דאגה רבה? אם כך הוא, התעודד. אומנם לא תמיד יסיר יהוה את המכשול בדרך נס, אך הוא יכול להעניק לך את החוכמה והנחישות להתמודד עימו, בעודך מציב את ענייני המלכות במקום הראשון בחייך (מתי ו׳:33).
אם מחלה או גיל מתקדם מונעים ממך לעסוק בפעילות המשיחית בַּמידה שהיית רוצה לעשות כן, אל ייאוש. במקום לחשוב שהניסיון שאתה עובר מגביל את שירותך ליהוה, ראה בו הזדמנות להגביר את תלותך ביהוה. זכור גם שערכו של המשיחי אינו נמדד במידת פעילותו, אלא באמונתו ובעומק אהבתו. (השווה מרקוס י״ב:41–44.) לאהוב את יהוה בכל נפשך משמעו לשרתו כמיטב יכולתך — לא כמיטב יכולתו של אחר (מתי כ״ב:37; גלטים ו׳:4, 5).
אם ה’קוץ בבשרך’ כרוך במצב מצער, כגון מות יקיר, היענה לקריאת המקרא: ”השלך על יהוה יהבך, והוא יכלכלך. לא יתן לעולם מוט לצדיק” (תהלים נ״ה:23). כך עשתה סילביה, אשה משיחית. היא התאלמנה לאחר 50 שנות נישואין, ואיבדה עוד תשעה קרובי משפחה — ביניהם שני נכדים צעירים — וכל זה בתוך שנים אחדות בלבד. ”אילולא יהוה”, אומרת סילביה, ”לא היה גבול לאבלי. אבל אני מתנחמת מאוד בתפילות. אני משוחחת כמעט ללא הרף עם יהוה. אני יודעת שהוא נותן לי את הכוח להחזיק מעמד”.
עד כמה מרגיעה הידיעה ש”אלוהי כל נחמה” מסוגל לתת לאבלים כוח להחזיק מעמד! (קורינתים ב׳. א׳:3; תסלוניקים א׳. ד׳:13) זה המפתח להבנת מסקנתו של פאולוס בנידון. הוא כתב: ”מרוצה אני בחולשות, בחרפות, במצוקות מחסור, ברדיפות ובצרות הבאות עלי למען המשיח; כי כאשר אני חלש, דווקא אז חזק אני” (קורינתים ב׳. י״ב:10).
התמודדות עם חולשות
כולנו ירשנו אי־שלימות מהורינו האנושיים הראשונים (רומים ה׳:12). כתוצאה מכך, אנחנו נאבקים ברצונות בשרנו הלא־מושלם. מה רב הייאוש שאנו עלולים לחוש, בגלותנו שתכונות ”האישיות הישנה” מושרשות בנו עמוק משחשבנו! (אפסים ד׳:22–24) בעִתות אלה נחוש אולי כפאולוס, אשר כתב: ”באדם הפנימי שבי אני שמח בתורת אלוהים, אך באיבריי אני רואה חוק אחר, והוא נלחם נגד החוק שבשכלי ומשעבד אותי לחוק החטא השורר באיבריי” (רומים ז׳:22, 23).
גם במצב כזה נוכל לנצל את הכוח שמאת יהוה. כשאתה נאבק בחולשה אישית, לעולם אל תחדל להתפלל ליהוה ולבקש במלוא כובד־הראש את סליחתו, ולא משנה כמה פעמים תצטרך לפנות אליו באותו עניין. יהוה ”תוכֵן לִבּוֹת” ומסוגל לראות את עומק כנותך, ובחסדו יאפשר לך ליהנות ממצפון נקי (משלי כ״א:2). באמצעות רוח־קודשו, יכול יהוה לתת לך את הכוח הדרוש להמשיך להיאבק בחולשות הבשר (לוקס י״א:13).
אנחנו זקוקים לכוח מיהוה גם בהתמודדות עם חולשות זולתנו. לדוגמה, נניח שמשיחי אמר דבר ”בוטה כמדקרות חרב” (משלי י״ב:18). אנו עלולים להיפגע עמוקות, במיוחד אם מדובר באדם שממנו ציפינו ליותר. הדבר יכול להציק לנו מאוד. יש שהשתמשו בפגיעה כזו כתירוץ לעזוב את יהוה — הטעות הגדולה מכל!
אולם, גישה מאוזנת תעזור לנו לראות את חולשות זולתנו באור הנכון. לא נוכל לצפות לשלימות מבני־אדם לא־מושלמים. ”אין אדם אשר לא יחטא”, מזכירנו שלמה החכם (מלכים א׳. ח׳:46). ארתור, משיחי משוח־רוח ששירת את יהוה בנאמנות כ־70 שנה, אמר: ”חולשות עמיתינו המשרתים יוצרות תחום להוכחת נאמנותנו ובוחנות את טיבנו כמשיחיים. אם אנחנו מרשים לדבריהם או למעשיהם של בני־אדם לפגוע בשירותנו את יהוה, אנחנו משרתים בני־אדם. מלבד זאת, ההיגיון מחייב שגם אחינו אוהבים את יהוה. אם נחפש את הטוֹב שבהם, נגלה מהר שאחרי הכל הם לא גרועים כמו שחשבנו”.
הכוח לבשר
בטרם עלה השמיימה, אמר ישוע לתלמידיו: ”בבוא עליכם רוח הקודש תקבלו כוח ותהיו עדיי הן בירושלים והן בכל יהודה ושומרון, עד קצה הארץ” (מעשי־השליחים א׳:8).
כהתגשמות מדויקת של דברי ישוע, עדי־יהוה מבצעים עתה פעילות זו ב־233 ארצות ברחבי העולם. יחד, הם מקדישים יותר ממיליארד שעות בשנה לעזרה לזולת להכיר את יהוה. לא תמיד קל לעסוק בפעילות זו. בארצות מסוימות פעילות ההכרזה על המלכות אסורה או נתונה בהגבלות. חשוֹב גם מי מבצע את המלאכה — בני־אדם שבריריים ולא־מושלמים, וכל איש ואישה מהם נושא את נטל הבעיות והדאגות שלו. עם זאת העבודה נמשכת, ועקב כך יותר ממיליון איש הקדישו בשלוש השנים האחרונות את חייהם ליהוה וסימלו את הקדשתם בטבילה (מתי כ״ח:18–20). אמת, פעילות זו מתבצעת רק בזכות כוחו של יהוה. יהוה אמר באמצעות הנביא זכריה: ”לא בחַיִל ולא בכוח כי אם ברוחי” (זכריה ד׳:6).
אם אתה מבשר של הבשורה הטובה, יש לך חלק — קטן ככל שייראה — בביצוע פעילות אדירה זו. יהיו אשר יהיו ה”קוצים” שעימם אתה מתמודד, תוכל להיות סמוך ובטוח שיהוה לא ישכח את ’פָּעָלך ואת האהבה שהראית למען שמו’ (עברים ו׳:10). אם כן, המשך להישען על מקור כל האנרגיה הדינמית ולהיתמך בו. זכור, שרק בכוחו של יהוה אנחנו מסוגלים להחזיק מעמד; גבורתו מושלמת בחולשתנו.
[הערת שוליים]
a כמובן, מאחר ש”הכל חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים המה”, זוהי עדות לרחמי אלוהים שבני־אדם יכולים כלל לקרוב אליו (רומים ג׳:23).
[תמונה בעמוד 26]
פעילות ההטפה מתבצעת רק בזכות כוחו של יהוה