הייה חזק למרות חולשותיך
חולשותיך נצמדות אליך כעלוקה ועלולות להכריע אותך. אולי אתה חושב שלעולם לא תוכל להתגבר עליהן או אולי אתה משווה את עצמך לאחרים וחש לא־יוצלח ופחות טוב מהם. מצד שני, ייתכן שאתה נאבק במחלה מתישה הסוחטת את כוחותיך וגורמת לך לאבד כל טעם בחיים. כך או כך, נדמה שאתה מצוי בדרך ללא מוצא. ייתכן שאתה מזדהה עם איוב שאמר לאלוהים: ”מי ייתן בשאול תצפינני! תסתירני עד שוב אפך, תשית לי חוק ותזכרני” (איוב י״ד:13).
כיצד תוכל להיחלץ מהייאוש שאליו נקלעת? קשה ככל שזה יהיה, עליך להניח את בעיותיך בצד לרגע ולחשוב, למשל, על השאלות שהפנה יהוה אל עבדו הנאמן איוב: ”איפה היית ביוסדי ארץ? הגד אם ידעת בינה. מי שם ממדיה, כי תדע, או מי נטה עליה קו?” (איוב ל״ח:4, 5) סביר להניח שאם נחשוב על המשמעות העומדת מאחורי שאלות אלו, נכיר בחוכמתו ובכוחו העילאיים של יהוה. מסיבה טובה הוא מניח למצב בעולם הנוכחי להימשך.
’קוץ בבשר’
משרת יהוה נאמן אחר ביקש מיהוה להסיר ממנו ’קוץ בבשרו’, היינו בעיה טורדנית. שלוש פעמים התחנן השליח פאולוס לאלוהים שיסיר ממנו את הקושי. אין אנו יודעים בדיוק מה היה הקושי, אבל היה הוא כקוץ מכאיב שעלול היה לגזול מאושרו של פאולוס בשירות יהוה. פאולוס דימה זאת להלקאה בלתי פוסקת. יהוה ענה לו: ”די לך חסדי, כי בחולשה תושלם גבורתי”. יהוה לא הסיר מבשרו את הקוץ, והוא היה צריך להתמודד עם הבעיה. פאולוס הוסיף ואמר: ”כאשר אני חלש, דווקא אז חזק אני” (קור״ב י״ב:7–10). למה התכוון?
בעייתו של פאולוס לא נעלמה באורח נס, אך היא לא מנעה ממנו להגיע להישגים כבירים בשירות יהוה. פאולוס בטח ביהוה שיתמוך בו והתמיד לבקש את עזרתו (פיל׳ ד׳:6, 7). לקראת סוף חייו הארציים הוא יכול היה לומר: ”את המלחמה הטובה נלחמתי, את המירוץ השלמתי, את האמונה שמרתי” (טימ״ב ד׳:7).
חרף מגרעותיהם ובעיותיהם, משתמש יהוה באנשים לא־מושלמים לעשיית רצונו, והישגיהם נזקפים, בצדק, לזכותו. ביכולתו להעניק להם את ההדרכה והחוכמה להתמודד עם קשייהם ולשמר את שמחתם בשירותו. אף שבני אדם אינם מושלמים ובעלי חולשות, יכול יהוה בהחלט להשתמש בהם לביצוע דברים גדולים ונפלאים.
פאולוס הסביר מדוע אלוהים לא הסיר ממנו את הקוץ: ”כדי שלא אתנשא” (קור״ב י״ב:7). ה”קוץ” בבשרו של פאולוס הזכיר לו את גבולות יכולתו ועזר לו לשמור על ענוותו. הדבר עולה בקנה אחד עם מה שלימד ישוע: ”המרומם את עצמו יושפל והמשפיל את עצמו ירומם” (מתי כ״ג:12). מן הקשיים עשויים משרתי אלוהים ללמוד לפתח ענווה ולהיות מודעים לצורך להישען על יהוה כדי להחזיק מעמד בנאמנות. כך הם יוכלו, כמו השליח, ’להתהלל ביהוה’ (קור״א א׳:31).
חולשות נסתרות
יש שאינם מודעים לחולשותיהם או אינם ששים להכיר בהן. למשל, האדם עלול להיות בעל ביטחון עצמי מופרז ולהישען על כוחותיו הוא (קור״א י׳:12). השאיפה להתבלט היא חולשה שכיחה נוספת האופיינית לבני אדם לא־מושלמים.
יואב, שנעשה למפקד צבאו של המלך דוד, היה אמיץ, החלטי ורב תושייה. בד בבד עשה מעשים חמורים שהצביעו על עזות מצח ושאפתנות. הוא רצח באכזריות שני מפקדי צבא. בתחילה, מתוך תאוות נקם חיסל את אבנר. לאחר מכן, ניגש אל עֲמָשָׂא דודנו, כביכול כדי לברכו לשלום. בידו הימנית אחז בזקן דודנו כמו רוצה לנשקו, ובידו השמאלית היכהו בחרבו (שמ״ב י״ז:25; כ׳:8–10). קודם לכן הודח יואב מתפקידו כשר צבא ועמשא תפס את מקומו. יואב ניצל הזדמנות זו להיפטר מיריבו כנראה בתקווה לאייש מחדש את התפקיד. מתברר אפוא שיואב לא שלט ברוחו ובשאפתנותו האנוכית. הוא פעל באכזריות וללא שמץ של חרטה. לקראת סוף חייו, הורה המלך דוד לשלמה בנו לדאוג לכך שיואב ישלם על מעשיו הרעים (מל״א ב׳:5, 6, 29–35).
בל נרשה לתאוות פסולות לגבור עלינו. בכוחנו למשול בחולשותינו. ראשית עלינו להכיר בכך שיש לנו חולשות ולזהותן. אחרי כן נוכל לנקוט צעדים כדי להתגבר עליהן. אחד הצעדים הוא להתפלל ליהוה דרך קבע ולבקש ממנו שיעזור לנו להתגבר על חולשותינו. עלינו גם ללמוד את דברו בשקידה ולחפש דרכים להילחם בנטיותינו (עב׳ ד׳:12). אולי יהיה עלינו להיאבק בהן ללא הפסק, ועל כן בל נאמר נואש. ייתכן שהמאבק יימשך כל עוד נהיה בלתי מושלמים. פאולוס הבין שזה מצבו וכתב: ”לא את מה שאני חפץ אני עושה, אלא דווקא את מה ששנוא עליי אני עושה”. אולם כפי הידוע לך, פאולוס לא נכנע ולא חש שאין הוא מסוגל לשלוט במעשיו. ההיפך, הוא המשיך להיאבק בחולשותיו וסמך על אלוהים שיעזור לו דרך ישוע המשיח (רומ׳ ז׳:15–25). במקום אחר כתב פאולוס: ”נוהג אני בקשיחות עם גופי ומשעבדו, שמא לאחר שאטיף לאחרים, אני עצמי אמצא פסול” (קור״א ט׳:27).
בני אדם נוטים להצדיק את עצמם. אך בכוחנו להימנע מכך אם נראה דברים מנקודת מבטו של יהוה וננהג כפי שהורה פאולוס למשיחיים: ”שינאו את הרע ודיבקו בטוב” (רומ׳ י״ב:9). במלחמתנו נגד החולשות שלנו נזדקק ליושר, נחישות ומשמעת עצמית. דוד ביקש מיהוה: ”צָרפה כִּליותיי וליבי” (תהל׳ כ״ו:2). הוא ידע שאלוהים יכול לאמוד במדויק את הנטיות הצפונות עמוק בליבנו ולעזור לנו בעת הצורך. אם נישמע להדרכה שמספק יהוה בעזרת דברו ורוח קודשו, נוכל להתגבר בהדרגה על חולשותינו.
יש שאינם מוצאים מנוח משום בעיותיהם וחשים כי אין הם מסוגלים להתמודד עימן בכוחם הם. זקני־הקהילה יכולים ודאי לעזור להם ולעודדם באהבה (יש׳ ל״ב:1, 2). עם זאת, מן התבונה לשמור על ציפיות מציאותיות בעניין. יש בעיות שלא יימצא להן פתרון של ממש בעולם הנוכחי. מכל מקום, רבים למדו להתמודד עם מצבם והדבר מאפשר להם לחיות חיים מספקים.
תמיכת יהוה מובטחת
יהיו אשר יהיו בעיותינו בזמנים קשים אלו, מובטחות לנו הדרכתו ותמיכתו של יהוה. המקרא מעודדנו: ”השפילו עצמכם תחת יד אלוהים החזקה, למען ירומם אתכם בעיתו. השליכו עליו כל יהבכם, כי הוא דואג לכם” (פט״א ה׳:6, 7).
קת’י שירתה בבית־אל במשך שנים רבות. כשאובחן בעלה כחולה אלצהיימר, חשה שהקשיים הצפויים לה יהיו כבדים מנשוא. היא הרגישה צורך להתחנן אל יהוה יום יום שייתן לה חוכמה וכוחות נפשיים. בהדרגה התדרדר מצבו של בעלה. במקביל לכך, אחים אוהבים פינו מזמנם כדי ללמוד על דרכי התמודדות עם המחלה, ואחיות אוהבות תמכו בה רגשית. משיחיים אלה היו חלק מן התמיכה והחיזוקים שהעניק לה יהוה, ותודות לו יכלה קת’י לטפל בבעלה במשך 11 שנים עד יום מותו. היא אומרת: ”הודיתי ליהוה בדמעות ומעומק הלב על עזרתו; הוא עזר לי לא להתמוטט. לא תיארתי לעצמי שניתן להיות כל כך תשוש ויחד עם זאת להמשיך לתפקד זמן כה רב!”.
עזרה בהכנעת חולשות נסתרות
יש שחשים חסרי ערך ואולי חושבים שבעת מצוקה לא יאזין יהוה לשוועתם. במקרה כזה כדאי להרהר בדברים שאמר דוד לאחר שהתחרט על החטא החמור שחטא עם בת שבע: ”לב נשבר ונדכה, אלוהים, לא תבזה” (תהל׳ נ״א:19). דוד התחרט חרטה אמיתית, וידע שהוא יכול לפנות אל אלוהים בתפילה ולבטוח ברחמיו. ישוע משקף את דאגתו של יהוה. מתי, מכותבי ספרי הבשורה, ייחס לישוע את המילים הבאות הלקוחות מספר ישעיהו: ”קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה” (מתי י״ב:20; יש׳ מ״ב:3). בעודו על הארץ, נהג ישוע ברחמים עם השפלים והנדכאים. בלשון המשל לא כיבה ישוע את ניצוץ החיים האחרון של האנשים שהיו כפשתה בנר המאיימת לדעוך. ההיפך, הוא חיזק ברוֹך את הסובלים והצית בהם מחדש את אש החיים. כך נהג כשהיה בשר ודם. האינך מאמין שישוע עדיין נוהג כך ושבכוחו לחוש עימך את חולשותיך? שים לב שבאיגרת אל העברים נכתב שהוא יכול ”לחוש עימנו את חולשותינו” (עברים ד׳:15).
כשכתב על ’הקוץ בבשרו’ נוכח פאולוס שגבורת המשיח ’שורה עליו’, או לפי תרגום עולם חדש מסוככת עליו כאוהל (קור״ב י״ב:7–9). הוא חש בהגנת אלוהים דרך המשיח, ממש כשם שאדם בתוך אוהל מרגיש מוגן מפני תנאי מזג אוויר קשים. בדומה לפאולוס, אין אנו צריכים להיכנע לחולשותינו ולבעיות התוקפות אותנו. כדי להישאר איתנים רוחנית עלינו להשתמש בכל האמצעים שמספק יהוה באמצעות ארגונו הארצי. עלינו לעשות כל דבר בגבולות יכולתנו כבני אדם, ואז לשאת עינינו אל יהוה בביטחון מלא שהוא ידריך את צעדינו. כשנראה איך אלוהים עוזר לנו בגבורתו להתמודד עם חולשותינו, נוכל לחזור על דבריו של פאולוס: ”כאשר אני חלש, דווקא אז חזק אני” (קור״ב י״ב:10).
[תמונה בעמוד 3]
פאולוס התמיד להתפלל ליהוה שיעזור לו להשלים את שירותו
[תמונה בעמוד 5]
המלך דוד מינה את יואב למפקד צבאו
[תמונה בעמוד 5]
יואב התנקש בחיי יריבו, עמשא
[תמונה בעמוד 6]
באהבתם מקנים לנו זקני־הקהילה הדרכה מקראית היכולה לסייע לנו להתמודד עם בעיותינו