שאלות של קוראים

שמחנו ללמוד את משל הכבשים והעזים שנתן ישוע.‏ על רקע ההבנה החדשה שהופיעה בחוברת ”‏המצפה”‏ מ־1 בנובמבר 1995,‏ האם עדיין נוכל לומר שעדי־יהוה משתתפים היום במלאכת ההפרדה?‏

כן.‏ ניתן להבין מדוע רבים תהו על כך,‏ שכן במתי כ״ה:‏31,‏ 32 נאמר:‏ ”‏כאשר יבוא בן־האדם בכבודו וכל המלאכים איתו,‏ יֵשב על כיסא כבודו וייאספו לפניו כל הגויים.‏ אז יפרידם זה מזה כרועה המפריד את הכבשים מן העזים”‏.‏ חוברת המצפה מ־1 בנובמבר 1995 הסבירה מדוע פסוקים אלה דנים במה שיתרחש אחרי פרוץ הצרה הגדולה.‏ ישוע יבוא בכבודו עם מלאכיו,‏ יֵשב על כס המשפט ואז יפריד בין בני־האדם.‏ באיזה מובן?‏ הוא יחרוץ דין בהסתמך על מה שהאנשים עשו או לא עשו בעבר.‏

ניתן לדמות זאת לשלבים בהליך חוקי המוביל למשפט.‏ הראיות מצטברות במשך תקופה ממושכת לפני פסיקת בית־המשפט והכרזת גזר־הדין.‏ הראיות לגבי אנשים החיים כיום,‏ אם הם כבשים או עזים,‏ מצטברות זה זמן רב.‏ כמו־כן,‏ מצטברות ראיות נוספות.‏ אך כאשר יֵשב ישוע על כיסאו,‏ יסתיים המשפט.‏ הוא יהיה מוכן לפסוק.‏ בני־האדם יופרדו,‏ אלה לעונש עולם ואלה לחיי־עולם.‏

אולם,‏ העובדה שההפרדה של בני־האדם,‏ אלה לחיים ואלה למוות,‏ המוזכרת במתי כ״ה:‏32 עדיין צפוּנה בחיק העתיד,‏ אין משמעה שלא מתבצעת שום הפרדה לפני כן.‏ במתי פרק י״ג‏,‏ המקרא מזכיר פעילות הפרדה אחת המתבצעת קודם לכן.‏ מעניין לציין שהספר מאוחדים בעבודת האל האמיתי האחד,‏ בעמוד 143‏,‏ דן בנושא בכותרת ”‏הפרדת בני־אדם”‏.‏a נאמר בספר:‏ ”‏כמו־כן,‏ קיימים מאורעות רבי־משמעות אחרים,‏ שישוע הבליטם כקשורים לסיום סדר־הדברים.‏ אחד מהם הוא הפרדת ’‏בני־המלכות’‏ מ’‏בני הרע’‏.‏ ישוע דיבר על כך במשלו על שדה־חיטה,‏ שאויב זרע בו עשבים רעים”‏.‏

הספר דן במשל ישוע המוזכר במתי י״ג:‏24–30 ומוסבר בפסוקים 36–43.‏ בפסוק 38,‏ שים לב שהזרע הטוב של החיטה מסמל את בני המלכות,‏ אך העשבים הרעים מסמלים את בני הרע.‏ פסוקים 39,‏ 40 (‏ע״ח‏)‏ מראים כי ב”‏סיום סדר־הדברים”‏ — בעת שאנו חיים כיום — נאספים העשבים הרעים.‏ הללו מופרדים ולבסוף שורפים אותם באש,‏ משמידים אותם.‏

המשל עוסק במשיחיים משוחים (‏אשר במשל הכבשים והעזים נקראים אחֵי ישוע)‏.‏ בכל זאת העיקר ברור,‏ שהפרדה חיונית מתבצעת בימינו,‏ כאשר המשוחים מופרדים ממי שטוענים שהם משיחיים אך מתגלים למעשה כ”‏בני הרע”‏.‏

ישוע נתן דוגמאות נוספות לאנשים המופרדים.‏ זכור את שאמר על הדרך הרחבה המוליכה לאבדון:‏ ‏”‏רבים ההולכים בה”‏ (‏מתי ז׳:‏13‏)‏.‏ הערה זו לא דנה אך ורק בתוצאה הסופית.‏ הערה זו דנה בהתפתחות ממושכת,‏ כשם שנכון כיום לגבי המעטים המוצאים את הפתח הצר המוביל לחיים.‏ כמו־כן,‏ זכור שכאשר ישוע שלח את שליחיו,‏ הוא אמר שהם אכן ימצאו כמה ראויים.‏ אחרים לא יהיו ראויים,‏ והיה על השליחים לנער את האבק מעל רגליהם ’‏לעדות נגד’‏ אנשים אלה (‏לוקס ט׳:‏5‏)‏.‏ האין דבר דומה מתרחש כיום כשהמשיחיים מבצעים את פעילות ההכרזה ברבים?‏ יש נענים,‏ אחרים דוחים את בשורת אלוהים שבפינו.‏

במאמרים בחוברת המצפה הדנים בכבשים והעזים נאמר:‏ ”‏בעוד שהמשפט המתואר במשל צפוי בעתיד הקרוב,‏ כבר עתה מתרחש דבר חיוני.‏ אנו המשיחיים עסוקים בפעילות מצילת־חיים של הכרזת בשורה,‏ הגורמת להפרדה בקרב העמים (‏מתי י׳:‏32–39‏)‏”‏.‏ אנו קוראים בקטע זה של מתי פרק י׳‏ כי ישוע אמר שהליכה בעקבותיו תגרום פילוג — בין איש לאביו,‏ בין בת לאמה.‏

לבסוף,‏ אֶחיו משוחי־הרוח של המשיח עומדים בראש ההכרזה החובקת־עולם של בשורת המלכות.‏ כשאנשים שומעים את הבשורה ונענים לה או דוחים אותה,‏ נגלית זהותם.‏ אנו,‏ בני־אדם,‏ איננו יכולים לומר,‏ ואל לנו לומר,‏ ’‏איש זה הוא כבש;‏ וזה עז’‏,‏ במובן הכתוב במתי פרק כ״ה‏.‏ עם זאת,‏ בהביאנו את הבשורה הטובה לאנשים אנו מאפשרים להם להוכיח איזו עמדה הם נוקטים — מה טיבם ומה תגובתם לאחֵי ישוע.‏ לפיכך,‏ כדוגמת הראיות המצטברות לקראת המשפט,‏ ההבדל בין תומכי אחיו של ישוע ובין המסרבים לתמוך בהם נעשה ברור יותר ויותר (‏מלאכי ג׳:‏18‏)‏.‏ כפי שנאמר בחוברת המצפה,‏ בקרוב יֵשב ישוע על כס מלכותו וישפוט,‏ ובמשפט יופרדו האנשים סופית,‏ אלה לחיים ואלה למוות.‏

‏[‏הערת שוליים]‏