משרתים בנאמנות עם ארגון יהוה

‏”‏עם חסיד תתחסָד”‏ (‏שמואל ב׳.‏ כ״ב:‏26‏)‏.‏

1,‏ 2.‏ מה הן כמה דוגמאות של נאמנות שכולנו יכולים לראות בקהילה?‏

בשעת ערב מאוחרת,‏ זקן־קהילה מכין נאום לאסיפה משיחית.‏ הוא רוצה להפסיק ולנוח,‏ ובכל זאת ממשיך ומחפש דוגמאות ומשלים מקראיים שיגעו ללב העדר ויאמצו את ידיו.‏ בערב האסיפה,‏ זוג הורים תשושים מאותה קהילה לא היה מתנגד לבלות את הערב בבית;‏ במקום זה,‏ הם עוזרים בסבלנות לילדים להתכונן ויוצאים לאסיפה.‏ לאחר האסיפה,‏ קבוצת משיחיים משוחחת על נאומו של הזקן.‏ בלבה של אחות אחת מקנן הפיתוי לספר שאותו אח פגע פעם ברגשותיה;‏ תחת זאת,‏ היא מדברת בהתלהבות על אחת מהנקודות שציין בנאום.‏ האם אתה מבחין במכנה המשותף של שלושת התרחישים?‏

² המכנה המשותף הוא נאמנות.‏ הזקן עמֵל בנאמנות לשרת את עדר האלוהים;‏ ההורים נוכחים בנאמנות באסיפות הקהילה;‏ האחות תומכת בנאמנות בזקני־הקהילה (‏עברים י׳:‏24,‏ 25;‏ י״ג:‏17;‏ פטרוס א׳.‏ ה׳:‏2‏)‏.‏ אכן,‏ בכל תחומי החיים,‏ ניכר שמשרתי אלוהים נחושים בדעתם לשרת בנאמנות עם ארגון יהוה.‏

3.‏ מדוע חשוב כל־כך שנישאר נאמנים לארגונו הארצי של יהוה?‏

³ כשיהוה מביט מטה אל עולם מושחת זה,‏ הוא רואה מעט מאוד נאמנות (‏מיכה ז׳:‏2‏)‏.‏ עד כמה משמחת את לבו,‏ ללא ספק,‏ נאמנות משרתיו!‏ כן,‏ נאמנותך שלך מרנינה את לבו.‏ אולם,‏ היא מעירה את חמתו של השטן,‏ המורד הראשון,‏ ומוכיחה שהוא שקרן (‏משלי כ״ז:‏11;‏ יוחנן ח׳:‏44‏)‏.‏ אל תופתע כשהשטן ינסה לערער את נאמנותך ליהוה ולארגונו הארצי.‏ הבה נבחן כמה דרכים שבהן השטן עושה כן.‏ כך ניטיב להבין כיצד נוכל להישאר נאמנים עד הקץ (‏קורינתים ב׳.‏ ב׳:‏11‏)‏.‏

התמקדות בחולשות עלולה להשחית את נאמנותנו

4.‏ (‏א)‏ מדוע קל למתוח ביקורת על בעלי סמכות?‏ (‏ב)‏ במה באה לידי ביטוי אי־נאמנותו של קורח לארגון יהוה?‏

⁴ מגרעותיו של אח המשרת בתפקיד אחראי עלולות לבלוט יותר מן הרגיל.‏ עד כמה קל לחפש בנרות ’‏קיסם בעין אחיך ולא לשים לב לקורה אשר בעינך’‏!‏ (‏מתי ז׳:‏1–5‏)‏ אלא שהמרבה להרהר בחולשות מסתכן בחוסר נאמנות.‏ לדוגמה,‏ תן דעתך לניגוד שבין קורח לדוד.‏ קורח נשא באחריות כבדה,‏ וקרוב לוודאי שהיה נאמן שנים רבות,‏ אך הוא נעשה שאפתן.‏ הוא חָלק על סמכותם של משה ואהרון,‏ דודניו.‏ אף שמשה היה העניו מכל האדם,‏ נראה שקורח החל לבחון אותו בעין ביקורתית.‏ הוא מצא בוודאי מגרעות במשה.‏ אבל לא היה במגרעות אלה כדי להצדיק את אי־נאמנותו של קורח לארגון יהוה.‏ קורח הומת,‏ אבד מתוך הקהל (‏במדבר י״ב:‏3;‏ ט״ז:‏11,‏ 31–33‏)‏.‏

5.‏ מאילו סיבות יכול היה דוד להתפתות למרוד בשאול?‏

⁵ דוד,‏ לעומת זאת,‏ סר למרוּת המלך שאול.‏ שאול,‏ שבתחילת דרכו היה מלך טוב,‏ נעשה מרושע.‏ לדוד נדרשו אמונה,‏ כוח סבל וגם מידת־מה של תושייה כדי לעמוד בפני התקפותיו אכולות הקנאה של שאול.‏ עם זאת,‏ כשנמצאה לדוד שעת הכושר להשיב לשאול כפָעֳלו,‏ אמר ש’‏חלילה לו מיהוה’‏,‏ מעשות מעשה חסר נאמנות נגד האדם שמשח יהוה (‏שמואל א׳.‏ כ״ו:‏11‏)‏.‏

6.‏ גם אם אנחנו מבחינים בחולשות ובמגרעות אצל הזקנים,‏ מה אל לנו לעשות לעולם?‏

⁶ כשנדמה שאחים מסוימים המנהיגים את הקהילה טועים בשיפוטם,‏ נוקטים לשון בוטה או נוהגים במשוא פנים,‏ האם נשמיע דברי תלונה עליהם,‏ וכך נלבה אולי את רוח הביקורתיות בקהילה?‏ האם נדיר רגלינו מהאסיפות המשיחיות לאוֹת מחאה?‏ לא ולא!‏ כדוד,‏ לעולם לא נרשה לחולשות הזולת לגרום לנו להפר את נאמנותנו ליהוה ולארגונו!‏ (‏תהלים קי״ט:‏165‏)‏.‏

7.‏ מה הם כמה מן המנהגים המושחתים שהתפתחו בקשר למקדש בירושלים,‏ ומה חש לגביהם ישוע?‏

⁷ הדוגמה הנעלה ביותר של אדם נאמן היא ישוע המשיח,‏ המתואר באורח נבואי כ’‏חסידו’‏ של יהוה (‏תהלים ט״ז:‏10‏)‏.‏ על רקע הניצול המושחת של בית־המקדש בירושלים,‏ גילוי נאמנות היה,‏ ללא ספק,‏ אתגר.‏ ישוע ידע שמלאכתו של הכהן הגדול והקורבנות סימלו את שירותו ואת מותו כקורבן.‏ הוא ידע עד כמה הכרחי שהעם יִלמד מכך.‏ לכן,‏ נמלא זעם,‏ ובצדק,‏ למראה בית־המקדש שהפך ל”‏מערת פריצים”‏.‏ מכוח הסמכות שנתן לו אלוהים,‏ נקט ישוע בשני מקרים צעדים לטיהור המקדשa (‏מתי כ״א:‏12,‏ 13;‏ יוחנן ב׳:‏15–17‏)‏.‏

8.‏ (‏א)‏ כיצד גילה ישוע נאמנות למקדש?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל להוכיח את הערכתנו לעבודת יהוה שכם אחד עם ארגונו הטהור?‏

⁸ למרות זאת,‏ ישוע תמך בנאמנות בסידור המקדש.‏ עוד מילדותו ביקר במקדש בחגים,‏ ופעמים רבות לימד שם.‏ הוא גם שילם את מס־המקדש — אף שלמעשה לא היה מחויב לשלמו (‏מתי י״ז:‏24–27‏)‏.‏ ישוע שיבח את האלמנה הענייה על ששמה ”‏את כל מחייתה”‏ בתיבת האוצר של המקדש.‏ זמן קצר לאחר מכן,‏ נטש יהוה את בית־המקדש לצמיתות.‏ אך עד אז,‏ היה ישוע נאמן למקדש (‏מרקוס י״ב:‏41–44;‏ מתי כ״ג:‏38‏)‏.‏ ארגונו הארצי של אלוהים כיום נעלה בהרבה מסדר־הדברים היהודי על מקדשו.‏ אין הוא מושלם,‏ כמובן;‏ משום כך,‏ חלים בו שינויים מדי פעם.‏ אולם,‏ אין הוא נגוע בשחיתות,‏ ויהוה אלוהים גם אינו עומד להחליפו.‏ לעולם אל נרשה לשום פגם שמצאנו בארגון לגרום לנו להתמרמר או לאמץ גישה ביקורתית ושלילית.‏ במקום זה,‏ הבה נחקה את נאמנותו של ישוע המשיח (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏21‏)‏.‏

חולשותינו אנו

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ כיצד מנצל סדר־הדברים של השטן את חולשותינו כדי לפתותנו להתנהגות לא־נאמנה?‏ (‏ב)‏ כיצד צריך לנהוג אדם שביצע חטא חמור?‏

⁹ השטן מנסה לעודד חוסר נאמנות גם על־ידי ניצול אי־שלימותנו.‏ סדר־הדברים שלו מנסה לנצל את חולשותינו ולפתותנו לעשות את הרע בעיני יהוה.‏ למרבה הצער,‏ אלפים נופלים מדי שנה בפח האי־מוסריות.‏ יש המוסיפים על אי־נאמנותם ניהול חיים כפולים.‏ הם ממשיכים ללכת בדרך הרעה ומעמידים פני משיחיים מסורים.‏ בתגובה למאמרים בנושא זה,‏ שפורסמו בסדרה ”‏צעירים שואלים.‏.‏.‏ ”‏ בכתב־העת עורו!‏‏,‏ כתבה צעירה אחת:‏ ”‏המאמרים היו סיפור חיי”‏.‏ היא רקמה בסתר קשרי ידידות עם צעירים שלא רחשו אהבה ליהוה.‏ והתוצאה?‏ היא כותבת:‏ ”‏חיי הידרדרו לשפל המדרגה.‏ הסתבכתי באי־מוסריות וקיבלתי תוכחה.‏ הקשר שלי עם יהוה ניזוק,‏ ואיבדתי את האמון שנתנו בי הוריי וזקני־הקהילה.‏”‏b

¹⁰ זקני־הקהילה עזרו לאותה צעירה והיא חזרה לשרת את יהוה בנאמנות.‏ אך,‏ לדאבוננו,‏ רבים סובלים תוצאות קשות יותר,‏ וחלק אינם חוזרים לקהילה כלל.‏ מה עדיף להיות נאמן ולדחות את פיתויי העולם הרע הזה!‏ שית לבך לאזהרות שבכתבי־העת המצפה ועורו!‏ בעניינים כגון התרועעות עולמית ובידור שפל.‏ מי יתן ולעולם לא תסטה לדרך האי־נאמנות.‏ אך אם זה יקרה,‏ בשום אופן אל תעמיד פני צדיק (‏תהלים כ״ו:‏4‏)‏.‏ במקום זה,‏ בקש עזרה.‏ לשם כך יש הורים משיחיים וזקני־קהילה (‏יעקב ה׳:‏14‏)‏.‏

11.‏ מדוע מוטעה לראות בעצמנו חסרי תקנה,‏ ואיזה תקדים מקראי יכול לעזור לנו לשנות את השקפתנו?‏

¹¹ אי־שלימותנו עלולה להעמידנו בסכנה בדרך נוספת.‏ יש שביצעו מעשה של אי־נאמנות וחדלו לנסות להשביע את רצון יהוה.‏ זכור,‏ דוד ביצע חטאים חמורים מאוד.‏ ובכל זאת,‏ יהוה זכר אותו זמן רב לאחר מותו כמשרת נאמן (‏עברים י״א:‏32;‏ י״ב:‏1‏)‏.‏ מדוע?‏ כיוון שמעולם לא חדל לנסות להשביע את רצון יהוה.‏ במשלי כ״ד:‏16 נאמר:‏ ”‏שבע יפול צדיק,‏ וקם”‏.‏ ללא ספק,‏ אם אנחנו מוֹעדים וחוטאים חטאים קלים — שוב ושוב — עקב חולשה שאנחנו נאבקים בה,‏ עדיין נוכל להיחשב לצדיקים בעיני יהוה,‏ כל עוד אנו ממשיכים ’‏לקום’‏ — כלומר,‏ מתחרטים בכנות וחוזרים לתלם של שירות נאמן.‏ (‏השווה קורינתים ב׳.‏ ב׳:‏7‏.‏)‏

הישמר מצורות מחוכמות של אי־נאמנות!‏

12.‏ במקרה של הפרושים,‏ כיצד הובילה השקפה נוקשה ודקדקנית לאי־נאמנות?‏

¹² האי־נאמנות לובשת גם צורות מחוכמות יותר.‏ היא עלולה אף להתעטף באיצטלה של נאמנות!‏ למשל,‏ הפרושים בימי ישוע ראו בעצמם מן הסתם נאמנים מאוד.‏c אולם,‏ הם לא הבחינו בהבדל בין נאמנות לבין התמסרות מוחלטת לכללים שהתקינו בני־אדם,‏ שכן היו נוקשים וביקורתיים להחריד.‏ (‏השווה קהלת ז׳:‏16‏.‏)‏ בכך גילו למעשה אי־נאמנות — לעם שאותו היו אמורים לשרת,‏ לרוח התורה שאותה התיימרו ללמד וליהוה עצמו.‏ ישוע,‏ לעומת זאת,‏ היה נאמן לרוח התורה,‏ שהתבססה על אהבה.‏ לפיכך,‏ הוא חיזק ועודד את זולתו,‏ כשם שחזו הנבואות על המשיח (‏ישעיהו מ״ב:‏3;‏ נ׳:‏4;‏ ס״א:‏1,‏ 2‏)‏.‏

13.‏ (‏א)‏ כיצד עלולים הורים משיחיים להיות חסרי נאמנות?‏ (‏ב)‏ בהטילם מוסר על ילדיהם,‏ מדוע על ההורים להימנע מהקפדה ומביקורתיות מוגזמות או מגישה שלילית?‏

¹³ משיחיים בעלי מידה מסוימת של סמכות מפיקים תועלת רבה מדוגמתו של ישוע בתחום זה.‏ לדוגמה,‏ הורים נאמנים יודעים שמחובתם להטיל מוסר על ילדיהם (‏משלי י״ג:‏24‏)‏.‏ מאידך,‏ הם מקפידים שלא לתסכל את ילדיהם במוסר נוקשה,‏ המוטל בכעס או בליווי קיתונות ביקורת בלתי פוסקים.‏ ילדים החשים שלעולם לא ישביעו את רצון הוריהם או הסבורים שעבודת־האלוהים של הוריהם רק גורמת להם להיות שליליים וביקורתיים יותר,‏ עלולים בנקל לחוש רפיון ידיים וכתוצאה מכך להתרחק לבסוף מדת האמת (‏קולוסים ג׳:‏21‏)‏.‏

14.‏ כיצד יכולים רועים משיחיים להוכיח נאמנות לעדר שהם משרתים?‏

¹⁴ בדומה לכך,‏ זקני־קהילה משיחיים ומשגיחים נודדים ערים לבעיות ולסכנות העומדות בפני העדר.‏ כרועים נאמנים,‏ הם משיאים עצות בעת הצורך,‏ לאחר שווידאוּ ראשית שכל העובדות ידועות להם,‏ ותוך הקפדה לבסס את דבריהם על המקרא ועל פרסומי החברה (‏תהלים קי״ט:‏105;‏ משלי י״ח:‏13‏)‏.‏ הם גם יודעים שחברי הצאן סומכים עליהם לבנייה ולהזנה רוחניות.‏ לכן הם משתדלים בכל מאודם לחקות את ישוע המשיח,‏ הרועה הטוב.‏ הם משרתים בנאמנות את העדר שבוע אחר שבוע באסיפות משיחיות — אין הם הורסים,‏ אלא בונים את חברי העדר ומחזקים את אמונתם (‏מתי כ׳:‏28;‏ אפסים ד׳:‏11,‏ 12;‏ עברים י״ג:‏20,‏ 21‏)‏.‏

15.‏ כיצד גילו אנשים מסוימים במאה הראשונה נאמנות שאינה במקומה?‏

¹⁵ עוד צורה מחוכמת של אי־נאמנות היא נאמנות שאינה במקומה.‏ נאמנות אמיתית במובנה המקראי מורידה מן הפרק שמירת אמונים לאחֵר על חשבון נאמנותנו ליהוה אלוהים.‏ יהודים רבים במאה הראשונה דבקו בעקשנות בתורת משה ובסדר־הדברים היהודי.‏ ואולם,‏ הגיעה שעתו של יהוה להסיר את ברכתו מאומה מרדנית זו ולהעבירה לעם ישראל הרוחני.‏ מעטים יחסית היו נאמנים ליהוה והסתגלו לשינוי הרב־חשיבות.‏ אפילו בקרב המשיחיים האמיתיים,‏ היו מייהדים שהתעקשו לחזור ”‏ליסודות החלשים והעלובים”‏ של תורת משה,‏ שהתקיימה במשיח (‏גלטים ד׳:‏9;‏ ה׳:‏6–12;‏ פיליפים ג׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

16.‏ כיצד מגיבים משרתים נאמנים של יהוה על שינויים בהבנה?‏

¹⁶ לעומתם,‏ משרתי יהוה בימינו הוכיחו את נאמנותם בעִתות שינויים.‏ ככל שאור האמת הנגלית מתבהר,‏ נעשים תיקונים בהבנתנו (‏משלי ד׳:‏18‏)‏.‏ לאחרונה,‏ עזר לנו ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ לצרוף את הבנתנו לגבי המונח ”‏דור”‏ המוזכר במתי כ״ד:‏34 ולגבי העיתוי של משפט ”‏הכבשים”‏ ו”‏העזים”‏ שבמתי כ״ה:‏31–46‏,‏ וכן לתקן את השקפתנו על סוגים מסוימים של שירות אזרחי (‏מתי כ״ד:‏45‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ אין ספק,‏ שכופרים מסוימים היו שמחים אילוּ דבקו רבים מעדי־יהוה בעקשנות בהבנה הקודמת של נושאים אלה וסירבו להתקדם.‏ אלא שלא כך היה.‏ מדוע?‏ כי משרתי יהוה נאמנים.‏

17.‏ כיצד יכולים יקירינו להעמיד את נאמנותנו למבחן במקרים מסוימים?‏

¹⁷ אך,‏ נאמנות שאינה במקומה עשויה לבחון אותנו במישור האישי יותר.‏ כשחבר אהוב או אפילו בן־משפחה בוחר בדרך מנוגדת לעקרונות המקרא,‏ אנחנו עשויים להרגיש שנאמנותנו נתונה בין הפטיש ובין הסדן.‏ מטבע הדברים,‏ אנחנו נאמנים לבני־משפחתנו.‏ אבל בשום אופן אל לנו לתת לנאמנותנו להם עדיפות על נאמנותנו ליהוה!‏ (‏השווה שמואל א׳.‏ כ״ג:‏16–18‏.‏)‏ כמו־כן,‏ לא נסייע לחוטאים להסתיר חטאים חמורים ולא נצדד בהם בהתנגדותם לזקנים,‏ המנסים ’‏להקים אותם ברוח של ענווה’‏ (‏גלטים ו׳:‏1‏)‏.‏ מי שנוהג אחרת אינו נאמן ליהוה,‏ לארגונו וליקירו.‏ ככלות הכל,‏ מניעת המוסר מן הזקוק לו מהווה,‏ למעשה,‏ חסימת ביטוי אהבה של יהוה (‏עברים י״ב:‏5–7‏)‏.‏ זכור גם כי ”‏נאמנים פצעי אוהב”‏ (‏משלי כ״ז:‏6‏)‏.‏ עצה כנה ואוהבת המבוססת על דבר־אלוהים עשויה לפגוע בגאוותו של יקירנו השוגה,‏ אבל בטווח הארוך בכוחה להציל את חייו!‏

הנאמנות עומדת ברדיפות

18,‏ 19.‏ (‏א)‏ מה רצה אחאב מנבות,‏ ומדוע סירב נבות למלא את בקשתו?‏ (‏ב)‏ האם נאמנותו של נבות היתה כדאית?‏ הסבר.‏

¹⁸ לעתים,‏ תוקף השטן את נאמנותנו ישירות.‏ חשוֹב על דוגמתו של נָבוֹת.‏ כשהמלך אחאב דחק בו למכור את כרמו,‏ השיב נבות:‏ ”‏חלילה לי מיהוה,‏ מִתִתִי את נחלת אבותיי לך”‏ (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏3‏)‏.‏ נבות לא נהג בעקשנות;‏ הוא היה נאמן.‏ תורת משה הורתה שאל לאיש מבני־ישראל למכור את אחוזתו לצמיתות (‏ויקרא כ״ה:‏23–28‏)‏.‏ נבות ידע,‏ ללא ספק,‏ שהמלך הרשע יכול להוציאו להורג.‏ הרי אחאב הרשה כבר לאשתו,‏ איזבל,‏ להרוג רבים מנביאי יהוה!‏ למרות זאת,‏ נבות עמד איתן (‏מלכים א׳.‏ י״ח:‏4‏)‏.‏

¹⁹ הנאמנות גובה לעתים מחיר כבד.‏ איזבל,‏ בסיועם של ”‏בני־בליעל”‏,‏ דאגה שיעלילו על נבות עלילת שווא.‏ עקב כך,‏ הוצאו הוא ובניו להורג (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏7–16;‏ מלכים ב׳.‏ ט׳:‏26‏)‏.‏ היש בזה לומר שנאמנותו של נבות בטעות יסודה?‏ לא!‏ נבות נמנה עם הגברים והנשים הנאמנים הרבים,‏ ש”‏חיים”‏ כעת בזיכרונו של יהוה,‏ ישנים בהשקט בקברם עד תחיית־המתים (‏לוקס כ׳:‏38;‏ מעשי־השליחים כ״ד:‏15‏)‏.‏

20.‏ כיצד יכולה התקווה לעזור לנו לשמור על נאמנותנו?‏

²⁰ הבטחה זו נוסכת ביטחון בנאמני יהוה כיום.‏ ידוּע לנו שנאמנותנו עלולה לעלות לנו במחיר יקר בעולם זה.‏ ישוע המשיח שילם על נאמנותו בחייו,‏ ואמר שתלמידיו לא יזכו ליחס טוב יותר (‏יוחנן ט״ו:‏20‏)‏.‏ תקוותו לעתיד עזרה לו להחזיק מעמד,‏ והוא הדין לגבינו (‏עברים י״ב:‏2‏)‏.‏ כך נוכל להישאר נאמנים חרף רדיפות מכל סוג.‏

21.‏ אילו הבטחות מבטיח יהוה לנאמניו‏?‏

²¹ אומנם מעטים מאיתנו,‏ יחסית,‏ סובלים כיום מתקפות ישירות כאלה על נאמנותם.‏ אולם,‏ סביר מאוד להניח שמשרתי יהוה ייתקלו ברדיפות נוספות בטרם יבוא הקץ.‏ כיצד נוכל להבטיח את עמידתנו האיתנה?‏ על־ידי שנהיה נאמנים עכשיו.‏ יהוה הטיל עלינו משימה כבירה — לבשר וללמד על מלכותו.‏ הבה נתמיד בנאמנות לעסוק בפעילות חיונית זו (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏58‏)‏.‏ אם נסרב לאפשר לאי־שלימות אנושית להשחית את נאמנותנו לארגון יהוה ואם נישמר מצורות מחוכמות של אי־נאמנות,‏ כגון נאמנות שאינה במקומה,‏ אז נהיה מוכנים היטב לעמוד במבחני אמונה קשים יותר.‏ בכל מקרה,‏ יהא לבנו סמוך ובטוח שיהוה נאמן בכל עת למשרתיו הנאמנים (‏שמואל ב׳.‏ כ״ב:‏26‏)‏.‏ אכן,‏ ישמור יהוה את חסידיו!‏ (‏תהלים צ״ז:‏10‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

כיצד תשיב?‏

◻ כיצד נוכל להישמר לבל יגרמו לנו חולשותיהם של אחרים להפר את נאמנותנו?‏

◻ באילו דרכים עלולות חולשותינו להוביל להתנהגות המשקפת אי־נאמנות?‏

◻ כיצד נוכל להתגבר על הנטייה לנאמנות שאינה במקומה?‏

◻ מה יעזור לנו להישאר נאמנים גם בזמן רדיפות?‏

‏[‏תיבה בעמוד 9]‏

משרתים בנאמנות בבית־אל

‏”‏ייעשה נא הכל באופן ראוי ובסדר”‏.‏ כך כתב השליח פאולוס (‏קורינתים א׳.‏ י״ד:‏40‏)‏.‏ פאולוס ידע שכדי שהקהילה תתפקד,‏ יש צורך ב”‏סדר”‏,‏ בארגון.‏ גם כיום הזקנים מקבלים החלטות בעניינים טכניים,‏ כמו חלוקת חברי הקהילה לקבוצות השונות של שיעורי־הספר,‏ ארגון מפגשי שירות ובדיקת כיסויו של שטח ההטפה.‏ סידורים אלה מהווים לעתים מבחן נאמנות.‏ אין הם צווים שניתנו בהשראת האל,‏ ואין הם יכולים להתאים להעדפותיו האישיות של כל אחד.‏

האם הנאמנות לכמה מן הסידורים המעשיים בקהילה המשיחית מהווה לעתים אתגר עבורך?‏ אם כך הוא,‏ אולי הדוגמה של בית־אל תוכל לעזור לך.‏ בשם בית־אל,‏ שמשמעו ”‏בית אלוהים”‏,‏ מכוּנים כל 104 הסניפים של חברת המצפה,‏ כולל המרכז הראשי שבארה״ב.‏‏*‏ המתנדבים הגרים ועובדים בבנייני בית־אל מעוניינים שמקומות אלו ישקפו יראת כבוד ליהוה.‏ לצורך כך,‏ נדרשת נאמנות מכל אחד ואחד מהם.‏

לא אחת המבקרים בבית־אל ציינו לשבח את הסדר והניקיון שם.‏ העובדים מאורגנים ומאושרים;‏ דיבורם,‏ נימוסיהם ואפילו הופעתם מעידים על מצפון משיחי בוגר,‏ המודרך על־פי המקרא.‏ כל חברי משפחת בית־אל דבקים בנאמנות באמות־המידה של דבר־אלוהים.‏

יתרה מזו,‏ הגוף המנהל הכין למענם מדריך הנקרא שבת אחים גם יחד,‏ ובו מפורטים בנועם כמה מהסידורים המעשיים הדרושים לתפקודה הנאות של משפחה גדולה העובדת בצוותא (‏תהלים קל״ג:‏1‏)‏.‏ הוא עוסק למשל במגורים,‏ בארוחות,‏ בהיגיינה,‏ בלבוש והופעה וכן הלאה.‏ חברי משפחת בית־אל תומכים בנאמנות ובמסירות בסידורים אלה,‏ גם כשהללו מנוגדים להעדפותיהם האישיות.‏ אין הם רואים במדריך זה אוסף של אינספור תקנות וחוקים יבשים,‏ אלא קובץ הנחיות מועילות,‏ שמטרתן לקדם את האחדות וההרמוניה.‏ המשגיחים תומכים בנאמנות בנהלים אלה,‏ המבוססים על המקרא,‏ ונעזרים בהם בדרך חיובית לבנייתה של משפחת בית־אל ולעידודה לשקוד על שירותה המקודש בבית־אל.‏

‏*‏בתי־הדפוס,‏ המשרדים ובנייני המגורים אינם מהווים את מקדשו,‏ או ביתו,‏ הרוחני הגדול של אלוהים.‏ מקדשו הרוחני של אלוהים הוא הסידור של עבודתו הטהורה (‏מיכה ד׳:‏1‏)‏.‏ בתור שכזה,‏ אין הוא מוגבל למבנה פיסי כלשהו על כדור־הארץ.‏

‏[‏תיבה בעמוד 10]‏

הנאמנים והדקדקנים

בשנת 1916,‏ ציינה האנציקלופדיה לדת ולאתיקה (‏Encyclopædia of Religion and Ethics)‏ ש”‏הבחנה זו בין נאמן לדקדקן היתה קיימת בכל הזמנים ובכל מקום”‏.‏ היא מסבירה:‏ ”‏הדקדקן עושה מה שאומרים לו,‏ ואינו מפר כללים;‏ הוא שומר אמונים למילה הכתובה.‏ הנאמן עושה כל זאת,‏ אך ניתן.‏.‏.‏ לסמוך עליו שלא יסתפק בכך.‏ הוא מוקדש כל־כולו למילוי חובתו,‏ הוא מעצב את גישתו על־פי רוח המטרה המבוקשת”‏.‏ עוד נאמר באנציקלופדיה:‏ ”‏נאמנות דורשת הרבה יותר מציות לחוק.‏ .‏.‏.‏ הנאמן נבדל משומר החוק כמי שמשרת בכל לבו ובכל מאודו.‏.‏.‏ אין הוא מרשה לעצמו להפר בזדון חוקים של עשה ואל תעשה או לחטוא מחמת חוסר ידיעה”‏.‏