בעולם, אך אינם חלק ממנו
”אינכם [”חלק”, ע״ח] מן העולם, ... משום כך העולם שונא אתכם” (יוחנן ט״ו:19).
1. אילו יחסים שוררים בין המשיחיים ובין העולם, ומהי השקפת העולם לגביהם?
בלילה האחרון של ישוע עם תלמידיו, אמר להם: ”אינכם [”חלק”, ע״ח] מן העולם”. על איזה עולם דיבר? האם לא אמר במקרה קודם: ”כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם”? (יוחנן ג׳:16) התלמידים היו בהחלט חלק מעולם זה, שכן הם היו הראשונים שהאמינו בישוע ובקבלת חיי עולם בזכותו. אם כן, מדוע ישוע אמר הפעם שתלמידיו נבדלים מן העולם? ומדוע אף אמר ”אינכם מן העולם, ... משום כך העולם שונא אתכם”? (יוחנן ט״ו:19).
2, 3. (א) מאיזה ”עולם” היה על המשיחיים להיבדל? (ב) מה נאמר במקרא על ה”עולם” שהמשיחיים אינם חלק ממנו?
2 התשובה היא שהמקרא מזכיר את המילה ”עולם” (קוסמוס ביוונית) במשמעויות שונות. כשם שהוסבר במאמר הקודם, לעתים ”העולם” מוזכר במקרא במשמעות של האנושות ככלל. זה העולם שאלוהים אהב ושלמענו מת ישוע. אולם, הספר תולדות המשיחיות בהוצאת אוקספורד (The Oxford History of Christianity) מציין: ”ה’עולם’ הוא מונח שהמשיחיים השתמשו בו גם לתיאור משהו זר ומנוכר לאלוהים”. עד כמה נכון הדבר? הכותב הקתולי רולָן מִינֶרָט מסביר בספרו המשיחיים והעולם (Les chrétiens et le monde): ”כשהוא מוזכר לשלילה, העולם נחשב... לתחום שבו פועלות ממשלות העוינות את אלוהים, ותחום שעקב התנגדותו לשלטונו המנצח של המשיח, מהווה מעצמה יריבה הנשלטת על־ידי השטן”. ”עולם” זה הוא המוני האנשים המתנכרים לאלוהים. המשיחיים האמיתיים אינם חלק ממנו, והם שנואים עליו.
3 סמוך לסוף המאה הראשונה, התכוון יוחנן לעולם זה כשכתב: ”אל תאהבו את העולם, אף לא את מה שבעולם. איש אם יאהב את העולם אין בו אהבת האב; כי כל אשר בעולם — תאוות בשרים, תאוות העיניים וגאוות הנכסים — לא מן האב הוא כי אם מן העולם” (יוחנן א׳. ב׳:15, 16). הוא גם כתב: ”יודעים אנו כי מאלוהים אנחנו, וכי העולם כולו נתון ביד הרָשָע” (יוחנן א׳. ה׳:19, ע״ח). ישוע עצמו כינה את השטן ”שר העולם הזה” (יוחנן י״ב:31; ט״ז:11).
צמיחתן של מעצמות עולם
4. כיצד צמחו מעצמות העולם?
4 עולם האנשים המתנכרים לאלוהים בימינו, החל להתפתח זמן קצר לאחר המבול בימי נוח, כאשר רבים מצאצאי נוח חדלו לעבוד את יהוה אלוהים. איש בולט בימי קדם היה נמרוד, מייסד עיר ו”גיבור ציִד לפני [כלומר, נגד] יהוה” (בראשית י׳:8–12). באותן שנים חלק ניכר מעולם זה היה ערוך כערי ממלכה קטנות, אשר מדי פעם חברו יחדיו למלחמה על ערי ממלכה אחרות (בראשית י״ד:1–9). חלקן משלו על ערי ממלכה אחרות והיו למעצמות אזוריות. היו מעצמות אזוריות שגדלו ובסופו של דבר הפכו למעצמות עולם אדירות.
5, 6. (א) מי היו שבע מעצמות העולם בתולדות המקרא? (ב) מה מסמל את מעצמות העולם, ומהו מקור סמכותן?
5 כדוגמת נמרוד, שליטי מעצמות העולם לא עבדו את יהוה, עובדה שהשתקפה במעשיהם האלימים והאכזריים. מעצמות העולם מסומלות בכתבי־הקודש על־ידי חיות. במהלך הדורות, חשף המקרא את זהותן של שש מהן, אשר היו בעלות השפעה רבה ביותר על עם יהוה. הללו היו מצרים, אשור, בבל, מדי ופרס, יוון ורומא. נובא שלאחר רומא, תקום מעצמת עולם שביעית (דניאל ז׳:3–7; ח׳:3–7, 20, 21; ההתגלות י״ז:9, 10). התברר שזו המעצמה העולמית אנגלו־אמריקה, המורכבת מהאימפריה הבריטית ובת בריתה ארצות־הברית, שבסופו של דבר האפילה בעוצמתה על עוצמת בריטניה. האימפריה הבריטית החלה להתפתח משנעלם לבסוף השריד האחרון של המעצמה הרומית.a
6 בספר ההתגלות, ראשיה של חיה בעלת שבעה ראשים, העולה מִים האנושות חסרת המנוח, סימלו שבע מעצמות עולם שהופיעו בזו אחר זו (ישעיהו י״ז:12, 13; נ״ז:20, 21; ההתגלות י״ג:1). מי מעניק לחיה שולטת זו את כוחה? המקרא משיב: ”התנין נתן לה את כוחו ואת כיסאו וסמכות רבה” (ההתגלות י״ג:2). התנין אינו אלא השטן (לוקס ד׳:5, 6; ההתגלות י״ב:9).
שלטון מלכות אלוהים הקרב ובא
7. מהי תקוות המשיחיים, וכיצד היא משפיעה על הקשר שלהם עם ממשלות העולם?
7 כאלפיים שנה מתפללים המשיחיים: ”תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ” (מתי ו׳:10). עדי־יהוה יודעים שאך ורק מלכות אלוהים תוכל להשכין שלום אמת בכדור־הארץ. הם בוחנים היטב את נבואות המקרא ולכן משוכנעים שתפילה זו תיענה בקרוב, ושעד מהרה המלכות תיטול לידיה את ניהול ענייני כדור־הארץ (דניאל ב׳:44). עקב דבקותם במלכות, הם ניטרלים באשר לענייני ממשלות העולם.
8. מהי תגובת הממשלות לשלטונה של מלכות אלוהים, כשם שנחזה בתהלים פרק ב׳?
8 יש אומות הטוענות שהן מקיימות עקרונות דתיים. עם זאת, בפועל, הן מתעלמות מן העובדה שיהוה הוא ריבון היקום, ושהכתיר את ישוע למלך שמימי ונתן לו סמכות על הארץ (דניאל ד׳:14; ההתגלות י״א:15). מזמור תהלים נבואי מציין: ”יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו [ישוע]: ’ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנוּ עבותימו!’” (תהלים ב׳:2, 3). הממשלות אינן מוכנות לקבל מאלוהים שום ’מוסרות’ או ’עבותות’, אשר יגבילו את ריבונותן הלאומית. לפיכך, יהוה אומר לישוע, מלכו הנבחר: ”שאל ממני ואתנה גויים נחלתך, ואחוזתך אפסי ארץ. תרועם [תנתצם] בשבט ברזל, ככלי יוצר תנפצם” (תהלים ב׳:8, 9). אולם, עולם האנושות שלמענו מת ישוע לא ינותץ לחלוטין (יוחנן ג׳:17).
אי־קבלת ”תו” ה”חיה”
9, 10. (א) מפני מה מזהיר אותנו ספר ההתגלות? (ב) מה מסומל בקבלת ’תו החיה’? (ג) איזה תו מקבלים משרתי אלוהים?
9 ההתגלות שקיבל השליח יוחנן הזהירה שעולם האנשים המתנכרים לאלוהים יבוא בדרישות רבות יותר זמן קצר לפני קצו, ויחייב ”שהכל, הקטנים והגדולים, העשירים והעניים, החופשיים והעבדים, ישימו להם תו על יד ימינם או על מצחם, כדי שלא יוכל איש לקנות או למכור — אלא מי שיש לו התו” (ההתגלות י״ג:16, 17). מה פשר הדבר? תו על יד ימין הוא סמל הולם לתמיכה פעילה. מה באשר לתו על המצח? הספר כתבי־הקודש היווניים לפרשן (s Greek Testament’The Expositor) מציין: ”זו רמיזה סמלית מאוד לנוהג להתוות חיילים ועבדים בקעקוע או בסימן בעלות בולטים לעין...; או אפשרות טובה יותר, רמיזה למנהג הדתי לענוד קמיע הנושא את שם אלוהים”. בני־אדם רבים נושאים סמלית תו זה במעשיהם ובדבריהם, המזהה אותם כ’עבדיה’ של ה”חיה” או כ’חייליה’ (ההתגלות י״ג:3, 4). אשר לעתידם, מציין מילון תיאולוגי לברית החדשה (Theological Dictionary of the New Testament): ”אויבי אלוהים מרשים שיוטבע במצחם ובאחת מידיהם [תו] החיה, המספר המסתורי המכיל את שמה. הדבר מקנה להם אפשרויות נרחבות לקדמה כלכלית ומסחרית, אך מביא עימו את זעם אלוהים וסוגר בפניהם את מלכות אלף השנים, ההתגלות י״ג:16; י״ד:9; כ׳:4”.
10 נדרשים יותר ויותר אומץ וכוח סבל כדי להתנגד ללחץ לקבל את ”התו” (ההתגלות י״ד:9–12). אך למשרתי אלוהים יש עוז זה, ועל כן הם לא אחת שנואים ומושמצים (יוחנן ט״ו:18–20; י״ז:14, 15). הם אינם נושאים את תו החיה, ולדברי ישעיהו מבחינה סמלית הם כותבים על ידם, ”ליהוה” (ישעיהו מ״ד:5). יתרה מזו, מפני שהם ’נאנחים ונאנקים’ על כל התועבות הנעשות על־ידי הדתות הכופרות, הם מוּתווים בתו סמלי על מצחותיהם, תו המזהה אותם כמי שראויים להישאר בחיים כשיצאו אל הפועל משפטי יהוה (יחזקאל ט׳:1–7).
11. מי מרשה לממשלות אנוש לשלוט עד אשר מלכות אלוהים תיטול לידה את רסן השלטון על כדור־הארץ?
11 אלוהים מרשה לממשלות אנוש לשלוט עד בוא המועד שמלכות המשיח השמימית תיטול לידה את רסן השלטון על כדור־הארץ. פרופסור אוסקר קולמן דן בַּסובלנות שמגלה אלוהים כלפי המדינות הפוליטיות, בספרו המדינה בברית החדשה (the New Testament The State in). הוא כותב: ”התפיסה המורכבת לגבי אופיה ה’זמני’ של המדינה היא הסיבה שגישת המשיחיים הראשונים כלפי המדינה אינה עקבית, אלא נראית כבעלת סתירות. אני מדגיש, היא נראית כך. אין לנו אלא להזכיר את רומים י״ג:1, ’כל אדם ייכנע לרשויות השלטון...’, לצד ההתגלות י״ג: המדינה כחיה מן התהום”.
ה”חיה” ו”קיסר”
12. מהי ההשקפה המאוזנת של עדי־יהוה על ממשלות אנוש?
12 יהא זה מוטעה להסיק שכל בני־האדם הנושאים במשרות שלטוניות הם כלים בידי השטן. רבים התגלו כאנשי עקרונות, כגון המושל סרגיוס פולוס המתואר במקרא כ”אדם נבון” (מעשי־השליחים י״ג:7). יש שליטים שהגנו באומץ על זכויות המיעוטים. הִנחה אותם המצפון שטבע בהם יהוה, אף שלא ידעו אותו ואת מטרותיו (רומים ב׳:14, 15). זכור, המקרא מזכיר את המילה ”עולם” בשתי משמעויות מנוגדות: עולם האנושות, שאלוהים אוהב ושעלינו לאהוב, ועולם האנשים המתנכרים ליהוה, שהשטן הוא אלוהיו ושממנו אנו מוכרחים להיבדל (יוחנן א׳:9, 10; י״ז:14; קורינתים ב׳. ד׳:4; יעקב ד׳:4). לפיכך, למשרתי יהוה גישה מאוזנת באשר לשלטון אנוש. אנו ניטרלים בעניינים פוליטיים מאחר שאנחנו משרתים כשגרירים או כנציגים של מלכות אלוהים, וחיינו מוקדשים לאלוהים (קורינתים ב׳. ה׳:20). מאידך, אנו נכנעים בכל הלב לאוחזים בשלטון.
13. (א) מהי דעתו של יהוה על ממשלות האדם? (ב) באיזו מידה נכנעים המשיחיים לממשלות האדם?
13 גישה מאוזנת זו משקפת את דעתו של יהוה אלוהים עצמו. כאשר מעצמות עולם, ואפילו מדינות קטנות, מנצלות את סמכותן לרעה, מדכאות את עמן או רודפות את עובדי אלוהים, הן בהחלט ראויות לתיאורן הנבואי כחיות אכזריות (דניאל ז׳:19–21; ההתגלות י״א:7). אולם, כאשר ממשלות לאומיות משרתות את מטרת אלוהים בשומרן על החוק והסדר בצדק, הן נחשבות בעיני אלוהים ל’משרתיו’ (רומים י״ג:6). יהוה מצפה מעובדיו לכבד את ממשלות האדם ולהיכנע להן, אך אין מדובר בכניעה בלתי מוגבלת. כאשר אנשים דורשים ממשרתי אלוהים דברים שחוק אלוהים אוסר או כאשר הם אוסרים עליהם דברים שאלוהים דורש מעובדיו, משרתי אלוהים נוקטים את עמדת השליחים, כלומר: ”לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם” (מעשי־השליחים ה׳:29).
14. כיצד ישוע מסביר את הכניעה המשיחית לממשלות אנוש, וכיצד מסביר זאת פאולוס?
14 ישוע אמר שלתלמידיו יהיו מחויבויות הן כלפי הממשלות והן כלפי אלוהים, והכריז: ”תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים” (מתי כ״ב:21). השליח פאולוס כתב בהשראת אלוהים: ”כל אדם ייכנע לרשויות השלטון... אם תעשה את הרע, עליך לפחוד; שהרי לא לחינם הם מחזיקים בחרב, כי משרתי אלוהים הם לנקום ולשפוך זעם על עושי הרע. לכן עליך להיכנע לא רק בגלל הזעם, אלא גם בגלל המצפון. ולכן אתם גם משלמים מסים” (רומים י״ג:1, 4–6). מהמאה הראשונה לספירה ועד היום, צריכים המשיחיים לבחון את דרישות המדינה. היה עליהם להבחין אם מילוי דרישות אלה יגרום להם להתפשר על אמונתם או אם הדרישות לגיטימיות ויש למלא אותן במסירות.
אזרחים מסורים
15. כיצד עדי־יהוה נותנים לקיסר ברצון את המגיע לו?
15 ”רשויות השלטון” הפוליטיות נחשבות ל’משרתי’ אלוהים כשהן ממלאות, כרצון אלוהים, את תפקידן, הכולל את הסמכות ’לנקום בעושי הרע, אך לתת שבח לעושי הטוב’ (פטרוס א׳. ב׳:13, 14). משרתי יהוה משלמים מסים, כך הם נותנים ברצון לקיסר את שהוא דורש בצדק. הם גם ’נכנעים לשליטים ולבעלי סמכויות, ... ונכונים לכל מעשה טוב’ כל עוד אין הדבר מנוגד לצו מצפונם המודרך לפי המקרא (טיטוס ג׳:1). ”מעשה טוב” כולל עזרה לזולת, למשל בשעת אסון. רבים מעידים על טוב־הלב שמגלים עדי־יהוה כלפי הבריות במקרים אלה (גלטים ו׳:10).
16. אילו מעשים טובים עושים עדי־יהוה במסירות למען הממשלות ולמען הזולת?
16 עדי־יהוה אוהבים את הבריות. הם סבורים שהמעשה הטוב ביותר שיוכלו לעשות למענם הוא לעזור להם לרכוש ידע מדויק על מטרת אלוהים, והיא להביא ’שמים חדשים וארץ חדשה’ ששוכן בהם צדק (פטרוס ב׳. ג׳:13). הם מקיימים ומלמדים את עקרונות המוסר הנעלים הכתובים במקרא. לכן הם מהווים נכס לחברה האנושית, שכן הם מצילים רבים מן העבריינות. משרתי יהוה שומרי חוק. הם רוחשים כבוד לאנשי ממשל, לגורמי ציבור, לשופטים ולרשויות העירוניות, ונותנים ”כבוד למי שמגיע לו כבוד” (רומים י״ג:7). הורים עדי־יהוה משתפים פעולה ברצון עם מורי ילדיהם, ועוזרים לילדים להיות תלמידים טובים. זאת למען יוכלו הילדים להתפרנס בעתיד בכבוד ולא להיות לנטל על החברה (תסלוניקים א׳. ד׳:11, 12). במסגרת קהילותיהם, העדים מתנגדים לדעות גזעניות ולהבדלי מעמדות, ומייחסים חשיבות רבה לחיזוק התא המשפחתי (מעשי־השליחים י׳:34, 35; קולוסים ג׳:18–21). לפיכך, במעשיהם הם מפריכים את ההאשמות נגדם, שהם לא־משפחתיים או בלתי מועילים לחברה. כך מתאמתים דברי השליח פטרוס: ”הן זהו רצון אלוהים, שתעשו הטוב וכך תשימו מחסום לאיוולת האנשים אשר אין בהם דעת” (פטרוס א׳. ב׳:15).
17. כיצד יכולים המשיחיים להמשיך ’להתנהג בחוכמה עם אלה אשר בחוץ’?
17 אם כן, תלמידיו האמיתיים של המשיח אינם ”חלק מן העולם”, אך הם בכל זאת נמצאים בעולם האנושות ומוכרחים להמשיך ’להתנהג בחוכמה עם אלה אשר בחוץ’ (יוחנן י״ז:16, ע״ח; קולוסים ד׳:5). כל עוד יהוה מרשה לרשויות השלטון לפעול כמשרתיו, נרחש להן כבוד הולם (רומים י״ג:1–4). אנו אומנם ניטרלים פוליטית, אך אנו מזכירים בתפילותינו את ה”מלכים וכל ראשי השלטון”, במיוחד כשהללו צריכים להחליט החלטות היכולות להשפיע על חופש הדת. נמשיך לעשות כן ”למען נחיה חיי שלווה והשקט במלוא חסידות ודרך ארץ”, כדי ש”כל בני אדם ייוושעו” (טימותיאוס א׳. ב׳:1–4).
[הערת שוליים]
a ראה פרק ל״ה בסדרה ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב! שיצא לאור בחוברת המצפה מ־1 בינואר 1991.
שאלות חזרה
◻ לאיזה ”עולם” משתייכים המשיחיים, ומאיזה ”עולם” עליהם להיבדל?
◻ מה מסמל ”תו” ה”חיה” על יד האדם או מצחו, ובאיזה תו מותווים משרתיו הנאמנים של יהוה?
◻ מהי ההשקפה המאוזנת של המשיחיים האמיתיים על ממשלות אנוש?
◻ מה הן כמה דרכים שעדי־יהוה תורמים לחברה האנושית?
[תמונות בעמוד 16]
המקרא מזהה את ממשלות האדם הן כמשרתי אלוהים והן כחיה
[תמונה בעמוד 17]
עדי־יהוה מגלים דאגה אוהבת כלפי הזולת ולכן הם נכס לחברה