חג המולד — חג חילוני או חג דתי?
בסין הוא נקרא ’הקשיש של חג המולד’. בבריטניה הוא ידוע בשם ’סבא חג המולד’. בפי אנשים ברוסיה שמו ’סבא כפור’, ובארצות־הברית הוא קרוי ’סנטה קלאוס’.
בעיני רבים, קשיש עליז זה, המתהדר בכרסו העגלגלה ובזקנו הלבן כשלג, הוא התגלמות חג המולד. אך גם ידוע שסנטה קלאוס הוא מיתוס, אגדה שצמחה ממסורות הקשורות לאיש מהמאה הרביעית, הבישוף של מירה (השוכנת בטורקיה של ימינו).
חגיגות תמיד הושפעו במידה ניכרת ממנהגים וממסורות, והוא הדין לגבי חג המולד. האגדה על סנטה היא רק דוגמה אחת לקשר שבין פולקלור ובין חג פופולרי. יש הטוענים שמנהגי חג המולד מבוססים על מאורעות הנזכרים במקרא, כשבעצם למרביתם מקור אלילי.
דוגמה נוספת היא עץ חג המולד. האנציקלופדיה בריטניקה החדשה מציינת: ”פולחן העץ רווח אצל תושבי אירופה עובדי האלילים; הוא המשיך להתקיים גם לאחר התנצרותם, הפעם בצורת מנהגים סקנדינביים: קישוט הבית והאסם בראש השנה בירוקי־עד לגירוש השטן, והצבת עץ בעונת חג המולד למען הציפורים”.
עוד מסורת פופולרית של חג המולד היא קליעת זֵרים משיח הצינית או מירוקי־עד אחרים. גם למסורת זו שורשים עמוקים בפולחן אלילי. הרומאים הקדומים השתמשו בענפי הצינית לקישוט היכליהם במהלך הסַטוּרנַליה, חג בן שבעה ימים הנחוג באמצע החורף לכבוד סַטוּרן, אל החקלאות. חג אלילי זה נודע במיוחד בהוללות ובפריצות משולחות רסן.
נהוג להתנשק בחג המולד תחת ענף רך של שיח הדִבקון (הנראה בתמונה). מנהג זה נראה אולי רומנטי, אך מזכיר את ימי הביניים. הדְרוּאִידִים של בריטניה הקדומה ייחסו לדבקון כוחות מאגיים; לכן שימש כמגן מפני שדים, כישופים ורֶשע מסוגים שונים. עם הזמן, התגבשה האמונה הטפלה שהמתנשקים תחת הדִבקון לבסוף יינשאו זה לזה. יש אנשים שמנהג זה עדיין פופולרי אצלם בתקופת חג המולד.
אלה הן רק מספר דוגמאות של המנהגים המודרניים של חג המולד, אשר הושפעו מתורות אליליות או שנבעו מהן. אך ייתכן שאתה תוהה כיצד השתלשלו הדברים. איך מנהגים לא־משיחיים נטמעו בחג האמור לכבד את הולדת המשיח? ואף חשוב מכך, מהי דעתו של אלוהים בנידון?
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 2]
עמוד 3: סנטה קלאוס: 1978 ,.Thomas Nast/Dover Publications, Inc; דבקון בעמוד 3 ותמונה בעמוד 4: 1994, Discovering Christmas Customs and Folklore by Margaret Baker, Published by Shire Publications