יהוה — אל של בריתות
”וכרתּי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה” (ירמיהו ל״א:31).
1, 2. (א) איזה טקס כונן ישוע בליל הי”ד בניסן 33 לספירה? (ב) לאיזו ברית קישר ישוע את מותו?
בליל הי”ד בניסן 33 לספירה חגג ישוע את הפסח עם 12 שליחיו. ישוע ידע כי זו הסעודה האחרונה שלו עימם ושבקרוב יוּמת בידי אויביו, ולכן ניצל מאורע זה להבהיר לתלמידיו הקרובים הרבה נושאים חשובים (יוחנן י״ג:1 עד י״ז:26).
2 ישוע שילח את יהודה איש קריות, ולאחר זאת כונן את הטקס הדתי היחידי, שאותו מצוּוים המשיחיים לקיים שנה בשנה — ערב הזיכרון למותו. הכתוב אומר: ”כאשר אכלו לקח ישוע לחם, בירך ובצע ונתן לתלמידים באומרו: ’קחו ואיכלו, זה גופי’. לקח את הכוס, בירך ונתן להם באומרו: ’שתו ממנה כולכם, כי זה דמי, דם הברית [החדשה] הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים’” (מתי כ״ו:26–28). ישוע דרש מתלמידיו לשמור את זכר מותו בדרך פשוטה ומכובדת. את מותו קישר ישוע לברית מסוימת. בספר לוקס מכונה ברית זו ”הברית החדשה” (לוקס כ״ב:20).
3. אילו שאלות נשאלות באשר לברית החדשה?
3 מהי הברית החדשה? אם היא חדשה, האם משמע הדבר שקיימת ברית ישנה? היש קשר בינה לבין בריתות אחרות? הללו שאלות חשובות, משום שישוע אמר כי דם הברית יישפך ”לסליחת חטאים”. והרי כולנו זקוקים נואשות לסליחה זו (רומים ג׳:23).
ברית עם אברהם
4. איזו הבטחה קדומה מסייעת לנו להבין את מהות הברית החדשה?
4 כדי להבין את מהות הברית החדשה, עלינו לחזור כ־000,2 שנה לפני תקופת שירותו של ישוע עלי־אדמות אל הימים שבהם יצאו תרח ובני משפחתו — בהם אברם (לימים, אברהם) ושרי (לימים, שרה), אשת אברם — למסע ארוך ומפרך. הם נדדו מאור כשדים שנודעה בשגשוגה אל חרן בצפון ארם נהריים. שם ישבו עד מות תרח. אחר כך, כמצוות יהוה, חצה אברהם בן ה־75 את נהר הפרת ושם פעמיו לדרום־מערב אל ארץ כנען, לחיות חיי נדודים באוהלים (בראשית י״א:31 עד י״ב:1, 4, 5; מעשי־השליחים ז׳:2–5). בשנת 1943 לפה״ס, בחרן, אמר יהוה לאברהם: ”ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך, והייה ברכה. ואברכה מברכיך, ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה”. אחרי שנכנס אברהם לכנען, הוסיף יהוה: ”לזרעך אתן את הארץ הזאת” (בראשית י״ב:2, 3, 7).
5. לאיזו נבואה היסטורית קשורה ההבטחה שהבטיח יהוה לאברהם?
5 ההבטחה, שהבטיח יהוה לאברהם, היתה קשורה להבטחות אחרות מפיו. למעשה, בזכותה נחשב אברהם לדמות מרכזית בתולדות האנושות — חוליה בהתגשמות הנבואה הראשונה שהועלתה על הכתב. בעקבות חטאם של אדם וחוה בגן־עדן, פסק יהוה את עונשו של כל אחד מהם. באותו מעמד פנה אל השטן, שהתעה את חוה, ואמר: ”ואיבה אשית בינך ובין האשה, ובין זרעֲך ובין זרעה, הוא ישופך ראש ואתה תשופֶנו עָקב” (בראשית ג׳:15). מהברית שכרת יהוה עם אברהם עולה, כי הזרע, שבאמצעותו תופָרנה פעולות השטן, יבוא מצאצאי אברהם.
6. (א) דרך מי תתגשם הבטחת יהוה לאברהם? (ב) מהי הברית עם אברהם?
6 הואיל וההבטחה שהבטיח יהוה התייחסה לזרע, היה על אברהם להוליד בן שדרכו יבוא הזרע. אלא שהוא ושרה באו בימים ולא היו להם ילדים. בברכת יהוה שב להם, בדרך נס, כוח הפרייה והרבייה. שרה ילדה לאברהם את יצחק, ותודות לכך ההבטחה על הזרע התקדמה עוד צעד לקראת התגשמותה (בראשית י״ז:15–17; כ״א:1–7). כעבור שנים ניסה יהוה את אמונת אברהם. הוא בדק אם יהיה מוכן להעלות לו לעולה את בנו אהובו יצחק. אברהם עמד בניסיון ויהוה חזר על הבטחתו: ”ברך אברכך והַרְבָּה ארבֶּה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים. ויירש זרעך את שער אויביו. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי” (בראשית כ״ב:15–18). הבטחה מורחבת זו היא הברית עם אברהם, והברית החדשה קשורה לה קשר הדוק.
7. כיצד החל זרע אברהם להתרבות, ומכורח אילו נסיבות נאלצו לגור במצרים?
7 ברבות הימים נולדו ליצחק תאומים, עשיו ויעקב. יהוה בחר ביעקב והחליט שהזרע המובטח יבוא מצאצאיו (בראשית כ״ח:10–15; רומים ט׳:10–13). ליעקב נולדו 12 בנים. בשלב זה החל זרע אברהם להתרבות. בני יעקב בגרו, ורובם הקימו משפחות. מחמת הרעב הקשה שפקד את הארץ, נאלצו כולם לרדת מצריימה. לשם שלח אלוהים את יוסף בן יעקב מבעוד מועד למען ידאג להם (בראשית מ״ה:5–13; מ״ו:26, 27). בחלוף שנים ספורות, הוקל הרעב בכנען. אולם משפחת יעקב נותרה במצרים — בתחילה כאורחים ואחר כך כעבדים. רק ב־1513 לפה״ס, 430 שנה לאחר שחצה אברהם את נהר הפרת, יצאו בני יעקב ממצרים, מעבדות לחירות, בהנהגת משה (שמות א׳:8–14; י״ב:40, 41; גלטים ג׳:16, 17). מאותה עת החל יהוה להקדיש תשומת־לב מיוחדת לברית שכרת עם אברהם (שמות ב׳:24; ו׳:2–5).
’הברית הישנה’
8. איזו ברית כרת יהוה עם צאצאי יעקב בסיני, ומה הקשר בינה לבין הברית עם אברהם?
8 יעקב ובניו ירדו מצריימה כמשפחה מורחבת. לעומת זאת, צאצאיהם יצאו ממצרים בשבטים גדולים (שמות א׳:5–7; י״ב:37, 38). בטרם הביאם אל ארץ כנען, הובילם יהוה דרומה אל מרגלות הר חורב (הר סיני) בעֲרָב. שם כרת עימם ברית. זו כונתה עם הזמן ’הברית הישנה’, להבדיל מ”הברית החדשה” (קורינתים ב׳. ג׳:14). במסגרת הברית הישנה מימש יהוה את בריתו עם אברהם במידה מוגבלת יותר.
9. (א) אילו ארבעה דברים הבטיח יהוה במסגרת הברית עם אברהם? (ב) אילו ברכות נוספות נכונו לבני ישראל בזכות הברית שכרת עימם יהוה, ובאיזה תנאי ימומשו הברכות?
9 יהוה הבהיר לבני ישראל את תנאי הברית: ”אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש” (שמות י״ט:5, 6). יהוה הבטיח לאברהם שזרעו (א) יהיה לגוי גדול, (ב) ינצח את אויביו, (ג) יירש את ארץ כנען, (ד) יהיה אמצעי שדרכו יבורכו עמי הארץ. באותו מעמד גילה אלוהים, שעַם ישראל עצמו יוכל לזכות לברכות אלו בתור עם סגולה, ”ממלכת כוהנים וגוי קדוש”, בתנאי שיקיים את מצוותיו. האם הסכימו בני ישראל לבוא בברית זו עם אלוהים? הם השיבו פה אחד: ”כל אשר דיבר יהוה נעשה” (שמות י״ט:8).
10. כיצד ארגן יהוה את בני ישראל כעם, ולְמה ציפה מהם?
10 כך ארגן יהוה את בני ישראל כעם. הוא העניק להם חוקים בענייני קודש וחול. כמו־כן, נתן להם את המשכן (לימים, בית־המקדש בירושלים) וייסד את הכהונה לצורכי פולחן במשכן. כדי לקיים את הברית היה עליהם לציית לחוקי יהוה, וחשוב מכל, לעבוד אותו לבדו. הדיבּר הראשון מבין עשרת הדיברות, שנחשבו ליסוד מוסד במצוות התורה, היה: ”אנוכי יהוה אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים. לא יהיה לך אלוהים אחרים על פנָי” (שמות כ׳:2, 3).
ברכות באמצעות ברית התורה
11, 12. באילו דרכים קוימו בעם ישראל ההבטחות שהובטחו בברית הישנה?
11 האם ההבטחות, שהובטחו בברית התורה, קוימו בעם ישראל? האם הפך עם ישראל ל”גוי קדוש”? ככל צאצאי אדם, גם בני ישראל היו חוטאים (רומים ה׳:12). למרות זאת, במסגרת התורה הוקרבו קורבנות כדי לכפר על חטאי העם. באשר לקורבנות שהוקרבו ביום הכיפורים, אמר יהוה: ”ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. מכל חטאותיכם לפני יהוה תִטהרו” (ויקרא ט״ז:30). לפיכך, כל עוד דבק בנאמנותו לאלוהים, נחשב עם ישראל לגוי קדוש, טהור לעבודת יהוה. אלא שטוהר זה היה מותנה בציותו לתורה ובהקרבת קורבנות שוב ושוב.
12 האם הפך עם ישראל ל”ממלכת כוהנים”? מראשית דרכם כעם היו הם בגדר ממלכה שמלכה השמימי הוא יהוה (ישעיהו ל״ג:22). יתרה מזו, ברית התורה דנה בחוקים שנגעו להמלכת מלכים, ועל כן מלכים שברבות הימים מלכו בירושלים ייצגו את יהוה (דברים י״ז:14–18). אבל האם היה עם ישראל ממלכת כוהנים? היו בעם כוהנים, והם שירתו במשכן. המשכן (לימים, בית־המקדש) שימש מרכז לעבודת אלוהים הטהורה, הן לבני ישראל והן לנוכרים. כמו־כן, העם היה האפיק היחידי, שדרכו התגלתה האמת לשאר בני האדם (דברי־הימים ב׳. ו׳:32, 33; רומים ג׳:1, 2). כל בני ישראל הנאמנים, ולא רק הכוהנים, היו ’עדיו’ של יהוה. עם ישראל נחשב ל’עבד’ יהוה, שתפקידו ’לספר את תהילת’ אלוהים (ישעיהו מ״ג:10, 21). הרבה נוכרים ענווים ראו את יהוה מפגין את כוחו למען עמו ונמשכו לעבודת אלוהים הטהורה. הם נעשו גֵרים (יהושע ב׳:9–13). אך בני שבט אחד בלבד שירתו ככוהנים משוחים.
גֵרים בקרב עם ישראל
13, 14. (א) מדוע ניתן לומר שהגֵרים לא היו צד בברית התורה? (ב) כיצד נעשו הגֵרים כפופים לברית התורה?
13 מה היה מעמד הגֵרים? יהוה כרת את בריתו אך ורק עם בני ישראל; ה”ערב רב” אומנם היו עִם העם בעת כינון הברית, אך היא לא נכרתה עימם (שמות י״ב:38; י״ט:3, 7, 8). בחישוב מחיר הפִּדיוֹם עבור בכורי ישראל, לא נכללו בכוריהם (במדבר ג׳:44–51). עשרות שנים חלפו, ארץ כנען חולקה בין שבטי ישראל, אך שום שטח אדמה לא הוקצה למאמינים הנוכרים (בראשית י״ב:7; יהושע י״ג:1–14). מדוע? משום שברית התורה לא נכרתה עם הגֵרים. עם זאת, הגֵרים נימולו, כפי שדרשה התורה. הם עמדו בחובות התורה ונהנו מזכויותיה. הגֵרים ובני ישראל נעשו כפופים לברית התורה (שמות י״ב:48, 49; במדבר ט״ו:14–16; רומים ג׳:19).
14 למשל, אם גֵר הרג מישהו בשגגה, עמדה בפניו האפשרות, כמו כל אחד מבני ישראל, לנוס אל עיר מקלט (במדבר ל״ה:15, 22–25; יהושע כ׳:9). ביום הכיפורים הוקרב קורבן ”בעד כל קהל ישראל”. הגֵרים, שהיו חלק מהקהל, השתתפו באירועי החג, והקורבן כיפר גם על חטאיהם (ויקרא ט״ז:7–10, 15, 17, 29; דברים כ״ג:8, 9). הקשר בין הגֵרים לבין עם ישראל במסגרת התורה היה כל כך הדוק, שבחג השבועות שנת 33 לספירה נוצל ’מפתח המלכות’ הראשון לא רק למען היהודים, אלא גם למען הגֵרים. כתוצאה מכך, ”ניקולאוס, שהיה גֵר מאנטיוכיה”, הצטרף לקהילה המשיחית ונחשב לאחד מבין ’שבעת האנשים בעלי שם טוב’, שהופקדו לדאוג לקהילה בירושלים (מתי ט״ז:19; מעשי־השליחים ב׳:5–10; ו׳:3–6; ח׳:26–39).
יהוה מברך את זרע אברהם
15, 16. כיצד קוימה באופן סמלי, במסגרת ברית התורה, הברית שכרת יהוה עם אברהם?
15 עם התארגנותם של צאצאי אברהם לעם, במסגרת התורה, בירך אותם יהוה על־פי ההבטחה שנתן לאבי האומה. ב־1473 לפה״ס הנהיג יהושע, ממשיך דרכו של משה, את עם ישראל אל ארץ כנען. בחלוקת הארץ בין השבטים קוימה ההבטחה שהבטיח יהוה, ולפיה תינתן הארץ לזרע אברהם. כל עוד שמרו עם ישראל על נאמנותם, עמד יהוה בדיבורו והעניק להם ניצחון על אויביהם, במיוחד בימי שלטון המלך דוד. במלוך שלמה בן דוד, קוים היבט נוסף בברית עם אברהם. ”יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים לרוב, אוכלים ושותים ושמחים” (מלכים א׳. ד׳:20).
16 כיצד יתברכו גויי הארץ באמצעות עם ישראל, זרע אברהם? כאמור, בני ישראל היו עם סגולה ליהוה — נציגיו בין העמים. זמן קצר לפני שנכנס עם ישראל לארץ כנען, אמר משה: ”הרנינו גויים [עִם] עמו” (דברים ל״ב:43). נוכרים רבים נענו לקריאה זו. עוד לפני כן יצא ”ערב רב” עם בני ישראל ממצרים. הם ראו את כוח יהוה במדבר ושמעו את משה מזמין את הגויים להרנין עִם עם ישראל (שמות י״ב:37, 38). רות המואביה נישאה לבועז, שהיה מבני ישראל, ודרכה בא המשיח (רות ד׳:13–22). יהונדב הקֵינִי וצאצאיו ועבד־מלך הכושי דבקו בעקרונות הצדק, בניגוד למגמה שרווחה אז, בשעה שרבים מבני ישראל פנו עורף לאלוהים (מלכים ב׳. י׳:15–17; ירמיהו ל״ה:1–19; ל״ח:7–13). בתקופת שלטון האימפריה הפרסית, התגיירו נוכרים רבים ונלחמו לצד עם ישראל נגד אויביו (אסתר ח׳:17).
הצורך בברית חדשה
17. (א) מדוע מאס יהוה בממלכה הצפונית ובממלכה הדרומית? (ב) מה הוביל לכך שהיהודים נדחו סופית?
17 על כל פנים, כדי שהבטחת אלוהים תתגשם במלואה, היה על עמו, עם סגולה, לשמור לו אמונים. אלא שהעם מעל באלוהים. היו אומנם מקרב עם ישראל שגילו אמונה מופתית (עברים י״א:32 עד י״ב:1). אף־על־פי־כן, במקרים רבים בחר העם לעבוד אלילים בתקווה להרבות נכסים וממון (ירמיהו ל״ד:8–16; מ״ד:15–18). היו שסילפו את התורה או פשוט התעלמו ממנה (נחמיה ה׳:1–5; ישעיהו נ״ט:2–8; מלאכי א׳:12–14). לאחר מות שלמה התפלגו שבטי ישראל לשתי ממלכות, הממלכה הצפונית והממלכה הדרומית. בשל מרדנותה העיקשת של הממלכה הצפונית, הכריז יהוה: ”אתה הדעת מאסת, ואמאסאך מִכַּהן לי” (הושע ד׳:6). גם הממלכה הדרומית נענשה קשות על הפרת הברית (ירמיהו ה׳:29–31). בדחות היהודים את ישוע כמשיח, מאס בהם יהוה (מעשי־השליחים ג׳:13–15; רומים ט׳:31 עד י׳:4). לבסוף קבע יהוה מסגרת חדשה, שבאמצעותה תתקיים הברית עם אברהם במלואה (רומים ג׳:20).
18, 19. איזו מסגרת חדשה קבע יהוה, שבאמצעותה תתקיים הברית עם אברהם במלואה?
18 המסגרת החדשה היתה הברית החדשה. על כך ניבא יהוה באומרו: ”’הנה ימים באים’, נאום יהוה, ’וכרתּי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה’... ’כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם’, נאום יהוה. ’נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה, והייתי להם לאלוהים, והמה יהיו לי לעם’” (ירמיהו ל״א:31–33).
19 זו הברית החדשה שעליה דיבר ישוע בי”ד בניסן 33 לספירה. בערב ההוא אמר ישוע, שהברית המובטחת נכרתת בין תלמידיו לבין יהוה, והוא מתווך הברית (קורינתים א׳. י״א:25; טימותיאוס א׳. ב׳:5; עברים י״ב:24). באמצעות ברית חדשה זו תתגשם ההבטחה שהבטיח יהוה לאברהם ביתר פאר ולנצח נצחים. את זאת נראה במאמר הבא.
התוכל להשיב?
◻ מה הבטיח יהוה במסגרת הברית עם אברהם?
◻ כיצד קיים יהוה בעם ישראל הגשמי את הברית עם אברהם?
◻ איזו תועלת הפיקו הגֵרים מהברית הישנה?
◻ מדוע היה צורך בברית חדשה?
[תמונה בעמוד 9]
במסגרת ברית התורה מימש יהוה את בריתו עם אברהם במידה מוגבלת יותר