בקרוב — חירות וכבוד לבנים לאלוהים
”הן הבריאה... הוכנעה לַהבל בתקווה שגם הבריאה עצמה תשוחרר משעבוד הכיליון אל החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים” (רומים ח׳:20, 21).
1. באיזה מובן היווה כל מה שנעשה ביום הכיפורים צל נבואי לקורבן־הכופר של ישוע?
יהוה נתן את בנו יחידו כקורבן־כופר, שבאמצעותו נפתח הפתח לחיים שמימיים עבור 000,144 בני אדם ולחיי־נצח עלי אדמות עבור שאר האנושות (יוחנן א׳. ב׳:1, 2). כפי שנאמר במאמר הקודם, פר החטאת, שהקריב הכהן הגדול ביום הכיפורים בעדו, בעד ביתו ובעד שבט לוי היווה צל נבואי לקורבן ישוע עבור המשיחיים ילודי הרוח. באותו יום הקריב הכהן הגדול שעיר חטאת בעד כל שאר בני ישראל. באופן דומה, קורבן המשיח יועיל לאנושות בכללותה. על השעיר החי הוטלו, באופן סמלי, כלל החטאים שעשו העם בשנה שחלפה, והוא שולח למדבר a (ויקרא ט״ז:7–15, 20–22, 26).
2, 3. מה פשר דבריו של פאולוס ברומים ח׳:20, 21?
2 השליח פאולוס דיבר על תקוותם של בני אדם שיהיו ’בנים לאלוהים’ בשמים, והוסיף: ”כל הבריאה מצפה בכיסופים להתגלות הבנים־לאלוהים. הן הבריאה — לא מרצונה אלא על־ידי המכניע אותה — הוכנעה להבל בתקווה שגם הבריאה עצמה תשוחרר משעבוד הכיליון אל החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים” (רומים ח׳:14, 17, 19–21). מה פשר דבריו?
3 אדם, אבינו הראשון, נברא מושלם כ”בן אלוהים” (לוקס ג׳:38). בגלל חטאו, ’השתעבד לכיליון’ והנחיל שעבוד זה לכל המין האנושי (רומים ה׳:12). אלוהים הרשה שבני האדם יוולדו לחיים שתוחלתם ”הבל”, חיים שמקורם באי־שלימותם התורשתית, אך הוא העניק להם תקווה באמצעות ה”זרע”, ישוע המשיח (בראשית ג׳:15; כ״ב:18; גלטים ג׳:16). הכתוב בספר ההתגלות כ״א:1–4 מספר על העת שבה ’המוות, האבל, הזעקה והכאב לא יהיו עוד’. מאחר שההבטחה היא ל”בני אדם”, יש לנו ביטחון מלא שבני אדם, במסגרת חברה ארצית חדשה שבראשה תעמוד המלכות, יירפאו מבחינה שכלית וגופנית ויזכו לבריאות מושלמת ולחיי־נצח כ”בנים־לאלוהים” עלי אדמות. כל בני האדם שישמעו בקול אלוהים במרוצת אלף שנות שלטון המשיח, ’ישוחררו משעבוד הכיליון’. לאחר שיוכיחו את נאמנותם ליהוה במבחן הסופי, ישוחררו לעד מהחטא ומהמוות התורשתיים (ההתגלות כ׳:7–10). תושבי כדור־הארץ יקבלו אז את ”החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים”.
הם אומרים ”בוא!”
4. מה משמע הדבר ’לקחת מים חיים חינם’?
4 איזו תקווה נפלאה ערוכה לפני בני האדם! לא פלא שהמשיחיים ילודי הרוח שעודם עלי אדמות, עומדים בראש פעילות ההטפה ומבשרים בהתלהבות על תקווה זו. מאחר שיהיו חלק מכיתת הכלה, כלומר אשת השה המהולל, ישוע המשיח, יש לחברי השארית המשוחה יד בהתגשמות דברי הנבואה שלהלן: ”הרוח והכלה אומרים: ’בוא!’, והשומע יאמר נא ’בוא!’; הצמא יבוא נא, והחפץ יקח נא מים חיים חינם” (ההתגלות כ״א:2, 9; כ״ב:1, 2, 17). לא, לא רק 000,144 המשוחים מפיקים תועלת מקורבן הכופר של ישוע. רוח אלוהים עודנה פועלת דרך שארית חברי הכלה, שעדיין עלי אדמות, באומרה ”בוא”. כל השומע הצמא לצדקה מוזמן לומר ”בוא” ובזאת ליהנות משפע מי הישועה שסיפק אלוהים.
5. לשמחתם של עדי־יהוה, מי מצטרפים אליהם?
5 עדי־יהוה מאמינים בישוע המשיח כאמצעי, שדרכו אלוהים יעניק להם חיים (מעשי־השליחים ד׳:12). הם שמחים שמצטרפים אליהם ישרי לב, החפצים ללמוד על מטרות אלוהים ולעשות את רצונו. אולמי־המלכות שלהם פתוחים בפני כל המעוניין ’לבוא ולקחת מים חיים חינם’ ב”עת קץ” זו (דניאל י״ב:4).
שינויים עם חלוף הזמן
6. כיצד פעלה ופועלת רוח אלוהים על משרתי יהוה?
6 אלוהים קבע עתים וזמנים למימוש מטרותיו, ועובדה זו משפיעה על מגעיו עם בני האדם (קהלת ג׳:1; מעשי־השליחים א׳:7). רוח־הקודש אומנם נחה על משרתיו בתקופה הטרום משיחית, אך הם לא נולדו כבניו הרוחניים. אולם, יהוה קבע מועד מסוים, שבו החל להוליד בעזרת רוח־הקודש גברים ונשים מסורים, שנחלתם תהא שמימית. מה באשר לימינו? רוח־הקודש פועלת גם בחברי ’הצאן האחרות’ של ישוע, אבל אין היא נוטעת בהם תקווה ורצון לחיים שמימיים (יוחנן י׳:16). התקווה שמעניק להם אלוהים היא חיי־נצח בגן־עדן עלי אדמות. הם תומכים בשמחה בשארית המשוחה במלאכת נשיאת העדות בתקופת מעבר זו מהעולם הישן אל העולם החדש רב הצדק שיכונן אלוהים (פטרוס ב׳. ג׳:5–13).
7. באיזו מלאכת קציר התמקדו תלמידי המקרא, אך מה הם ידעו על גן־עדן?
7 אלוהים החל ’להביא בנים רבים לכבוד’ עם שפיכת רוח־הקודש בחג השבועות שנת 33 לספירה, וסביר להניח שקבע מועד, שבו ייחתמו כל 000,144 ישראל הרוחני, כלומר, ”ישראל השייכים לאלוהים” (עברים ב׳:10; גלטים ו׳:16; ההתגלות ז׳:1–8). החל מ־1879 הוזכרה בכתב־עת זה פעמים רבות מלאכת הקציר בדבר איסוף המשיחיים המשוחים. אך תלמידי המקרא (המכונים כעת עדי־יהוה) ידעו גם שכתבי־הקודש מדברים על תקוות חיי־נצח בגן־עדן עלי אדמות. למשל, בחוברת המצפה בהוצאת יולי 1883 נאמר: ”כשיכונן ישוע את מלכותו, ישמיד את הרשע וכן הלאה, תהפוך הארץ לגן־עדן, ... וכל שוכני הקבר יֵצאו מקברם אל גן־העדן. אם ישמעו בקולו יחיו בו לנצח”. עם חלוף הזמן, הלך קציר המשוחים והצטמצם, ואט אט נאספו אל ארגון יהוה מי שתקוותם לא היתה התקווה השמימית. בינתיים העניק אלוהים למשרתיו המשוחים, משיחיים שנולדו מחדש, הארה חשובה (דניאל י״ב:3; פיליפים ב׳:15; ההתגלות י״ד:15, 16).
8. תאר את התפתחות ההבנה בעניין התקווה הארצית בשנות ה־30’ המוקדמות.
8 במיוחד מאז 1931 הצטרפו בעלי התקווה הארצית לקהילה המשיחית. באותה שנה האיר יהוה את עיני שארית המשיחיים ילודי הרוח, והם הבינו שיחזקאל פרק ט׳ מתייחס לחברי הכיתה הארצית, המוּתווים להישרדות אל עולמו החדש של אלוהים. ב־1932 הסיקו שדמויי הכבש סוּמלו על־ידי יונדב (יהונדב) שהצטרף ליהוא (מלכים ב׳. י׳:15–17). ב־1934 התברר, שחברי כיתת יהונדב חייבים להקדיש את עצמם לאלוהים. ב־1935 זוהה ’ההמון הרב’ כצאן האחרות שתקוותן ארצית. בעבר חשבו שהם מהווים כיתה רוחנית משנית שיהיו בשמים כ”רֵעותיה” של כלת המשיח (ההתגלות ז׳:4–15; כ״א:2, 9; תהלים מ״ה:15, 16). במיוחד מאז 1935 מחפשים המשוחים במלוא התאוצה אנשים ישרים, הכמהים לחיות לנצח בגן־עדן עלי אדמות.
9. מדוע חדלו כמה משיחיים ליטול מן הסמלים בסעודת האדון לאחר 1935?
9 לאחר 1935 חדלו כמה משיחיים ליטול מן המצה והיין בסעודת האדון. מדוע? משום שהבינו שתקוותם אינה שמימית, אלא ארצית. אשה אחת, שנטבלה בשנת 1930, סיפרה: ”[הנטילה מן הסמלים] נחשבה לדבר שראוי לעשותו, ובייחוד למבשרים נלהבים בשירות מלא, אבל מעולם לא הייתי משוכנעת שתקוותי שמימית. ב־1935 הבהירו לנו, שהולך ומתאסף המון רב, שתקוותו לחיות לנצח עלי אדמות. אני ועוד רבים אחרים הבנו, לשמחתנו, שאנחנו חלק מההמון הרב, וחדלנו ליטול מן הסמלים”. גם הפרסומים המשיחיים השתנו בתוכנם. קודם לכן נכתבה הספרות בעיקר עבור תלמידי ישוע ילודי הרוח, ואילו מאז 1935 סיפקו חוברות המצפה וספרות אחרת מטעם ”העבד הנאמן” מזון רוחני, שהותאם הן לצורכי המשוחים והן לצורכי עמיתיהם שתקוותם ארצית (מתי כ״ד:45–47).
10. במי סביר להניח שיבחר אלוהים כמחליף למשיחי משוח שסר מדרך הישר?
10 נניח שאחד המשוחים סר מדרך הישר, היימצא לו מחליף? פאולוס, בדיונו על עץ הזית הסמלי, רמז שהדבר אפשרי (רומים י״א:11–32). אם יש להחליף את אחד מילודי הרוח, סביר להניח שאלוהים יעניק את הקריאה השמימית למי שעובד אותו למופת שנים רבות. (השווה לוקס כ״ב:28, 29; פטרוס א׳. א׳:6, 7.)
סיבות למכביר להכיר טובה לאלוהים
11. תהא תקוותנו אשר תהא, מה מבטיח לנו הכתוב ביעקב א׳:17?
11 יהוה ישביע את צרכינו ואת מאוויינו העולים בקנה אחד עם רצונו בכל מקום שבו נשרת אותו בנאמנות (תהלים קמ״ה:16; לוקס א׳:67–74). אם תקוותנו שמימית ואם ארצית, יש לנו סיבות טובות למכביר להכיר טובה לאלוהים. הוא פועל תמיד לטובת אוהביו. התלמיד יעקב אמר: ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלימה יורדת ממעל מאת אבי האורות”, יהוה אלוהים (יעקב א׳:17). הבה נבחן מקצת המתנות והברכות הללו.
12. מדוע אפשר לומר שיהוה העניק לכל אחד ממשרתיו הנאמנים תקווה נפלאה?
12 יהוה העניק לכל משרתיו הנאמנים תקווה נפלאה. לחלקם קרא לחיים שמימיים. לעדיו בתקופה הטרום משיחית נתן יהוה תקווה מזהירה לקום לתחייה ולחיות לנצח עלי אדמות. למשל, אברהם האמין בתחיית המתים, וחיכה ל”עיר שיש לה יסודות” — המלכות השמימית, שתחת שלטונה יקום לתחייה ויחיה בכדור־הארץ (עברים י״א:10, 17–19). ובעת זו של הקץ, שוב מעניק אלוהים למיליונים את התקווה לחיות לנצח בגן־עדן עלי אדמות (לוקס כ״ג:43; יוחנן י״ז:3). אין ספק שמי שבורכו בתקווה נאדרת זו מאת יהוה, ראוי שיכירו לו טובה מעמקי לבם.
13. כיצד פעלה ופועלת רוח־קודשו של אלוהים במשרתיו?
13 יהוה נותן את רוח־קודשו למשרתיו כמתנה. המשיחיים שתקוותם שמימית נמשחו ברוח־הקודש (יוחנן א׳. ב׳:20; ה׳:1–4, 18). לעומת זאת, רוח־הקודש מסייעת למשרתי אלוהים שתקוותם לחיות עלי אדמות ומדריכה אותם. עימם נמנו משה, שרוח יהוה שרתה עליו, וכן גם 70 הגברים שנתמנו לעזור לו (במדבר י״א:24, 25). בהשפעת רוח־הקודש שירת בצלאל כאיש מלאכה מומחה בבניית המשכן (שמות ל״א:1–11). רוח אלוהים צלחה על גדעון, יפתח, שמשון, דוד, אליהו, אלישע ואחרים. דמויות אלו מימי קדם לעולם לא יובאו לכבוד שמימי, אך רוח־הקודש הדריכה אותם וסייעה להם, והוא הדין כיום לגבי הצאן האחרות של ישוע. לכן, גם אם רוח אלוהים עימנו, אין בזה לומר שקיבלנו קריאה שמימית. אולם, רוח יהוה מנחה אותנו, עוזרת לנו לבשר ולעמוד במשימות אחרות שהטיל עלינו אלוהים. היא מעניקה לנו כוח נשגב, ומניבה בנו את פירותיה — אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה וריסון עצמי (יוחנן ט״ז:13; מעשי־השליחים א׳:8; קורינתים ב׳. ד׳:7–10; גלטים ה׳:22, 23). האין זה מן הראוי שנהיה אסירי תודה עבור מתנה שופעת חסד זו שנתן לנו אלוהים?
14. איזו תועלת מפיקים אנו מן הידע והחוכמה שנותן לנו אלוהים במתנה?
14 ידע וחוכמה הם מתנות אלוהים, ועלינו להכיר לו טובה עליהן, בין שתקוותנו שמימית ובין שהיא ארצית. ידע מדויק על יהוה עוזר לנו ’להבחין מה הם הדברים החשובים יותר’, ו’להתהלך כיאות לפני האדון [”יהוה”, ע״ח], ככל חפצו’ (פיליפים א׳:9–11, ע״ח; קולוסים א׳:9, 10). חוכמת אלוהים מגינה עלינו ומסייעת לנו לכלכל את צעדינו בחיים (משלי ד׳:5–7; קהלת ז׳:12). ידע מדויק וחוכמה אמיתית מקורם בדבר־אלוהים, והמשוחים המעטים שנותרו נמשכים במיוחד לנאמר בו בדבר תקוותם השמימית. אולם, אהבת דבר־אלוהים והבנה נכונה של הכתוב בו אינן מדרכי אלוהים לציין שנקראנו לחיים שמימיים. אנשים כמו משה ודניאל אפילו כתבו חלקים מכתבי־הקודש, אך הם יוקמו לתחייה כאן עלי אדמות. אם תקוותנו שמימית ואם ארצית, כולנו ניזונים ממזון רוחני מאת העבד שבחר יהוה, ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45–47, דל׳). כולנו אסירי תודה על הידע שאנו רוכשים מאפיק זה!
15. מהי אחת המתנות הגדולות ביותר שהעניק אלוהים, ומה דעתך עליה?
15 אחת המתנות הגדולות ביותר שהעניק אלוהים באהבתו היא קורבן־הכופר של ישוע, שהוא לתועלתנו בין שתקוותנו שמימית ובין שהיא ארצית. ”כה אהב אלוהים את העולם [עולם האנושות] עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג׳:16). מאהבתו נתן ישוע ”את נפשו כופר בעד רבים” (מתי כ׳:28). השליח יוחנן הסביר שישוע המשיח הוא ”כפרה על חטאינו [על חטאי המשוחים], ולא על חטאינו בלבד, אלא גם על חטאי כל העולם” (יוחנן א׳. ב׳:1, 2). על כולנו אפוא להכיר טובה מעומק הלב על אמצעי אוהב זה שדרכו ניוושע ונזכה לחיי עולם.b
האם תהיה בין הנוכחים?
16. זכר איזה אירוע יצויין לאחר שקיעת החמה ב־11 באפריל 1998, ועל מי להיות בין הנוכחים?
16 אם אנו מכירים טובה עבור הקורבן, שסיפק אלוהים דרך בנו, ראוי שנגיע לאולמי־המלכות או למקומות אחרים, שבהם יתאספו עדי־יהוה לאחר שקיעת החמה ב־11 באפריל 1998, כדי לציין את זכר מותו של המשיח. בעת כינון טקס זה עם שליחיו הנאמנים בלילה האחרון לחייו עלי אדמות, אמר ישוע: ”זאת עשו לזכרי” (לוקס כ״ב:19, 20; מתי כ״ו:26–30). המשוחים המעטים שנותרו יטלו מן המצה, המסמלת את גופו המושלם של ישוע, ומן היין האדום היבש, המסמל את דמו שנשפך. רק המשיחיים ילודי הרוח אמורים ליטול מן הסמלים, משום שרק הם שייכים לברית החדשה ולברית למלכות, ורוח־קודשו של אלוהים מעידה בם בעדות חד־משמעית כי תקוותם שמימית. מיליונים אחרים ינכחו בטקס כמתבוננים מן הצד חדורי כבוד. הם אסירי תודה על האהבה, שגילו אלוהים והמשיח בקורבן ישוע, קורבן שסלל את הדרך לחיי־נצח (רומים ו׳:23).
17. מה עלינו לזכור בדבר השתייכות למשיחיים המשוחים?
17 יש העלולים לחשוב בטעות שתקוותם שמימית מסיבות שונות — אמונות שהיו להם בעבר, רגשות עזים בעקבות מות אדם יקר, קשיי החיים בעולם, או התחושה שיהוה העניק להם ברכה מיוחדת. אך על כולנו לזכור, שכתבי־הקודש אינם מצווים עלינו ליטול מן הסמלים שיוגשו בערב הזיכרון לאות הכרת טובה עבור קורבן־הכופר של המשיח. בנוסף לכך, ”אין זה בידיו של האדם הרוצה או המתאמץ [להחליט אם הוא מן המשוחים], כי אם בידי אלוהים”, אשר הוליד את ישוע כבנו הרוחני, והביא אך ורק 000,144 בנים נוספים לכבוד (רומים ט׳:16; ישעיהו ס״ד:7).
18. אילו ברכות צפויות למרבית משרתי יהוה היום?
18 חיי־נצח בארץ גן־עדנית היא התקווה שנותן יהוה למרבית משרתיו באחרית ימים זו (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). בקרוב הם ייהנו מגן־עדן נפלא זה. שרים יטפלו בענייני העולם בחסות השלטון השמימי (תהלים מ״ה:17). תנאי שלום ישררו בכדור־הארץ, ותושביו יצייתו לחוקי יהוה ויוסיפו ללמוד את אורחותיו (ישעיהו ט׳:5, 6; ההתגלות כ׳:12). לא תחסר עבודה — בניית בתים ועיבוד האדמה (ישעיהו ס״ה:17–25). צייר בדמיונך את המשפחות המאושרות מתאחדות מחדש בתחיית המתים! (יוחנן ה׳:28, 29) לאחר המבחן הסופי, יחלוף הרֶשע לבלי שוב (ההתגלות כ׳:7–10). מאז תימלא הארץ בבני אדם מושלמים ’משוחררים משעבוד הכיליון אל החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים’ לנצח נצחים.
[הערות שוליים]
a ראה הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמודים 225, 226 (אנג׳).
מהי תשובתך?
◻ מה משמע הדבר ’לקחת מים חיים חינם’?
◻ אילו סיבות יש לנו להכיר טובה לאלוהים בין שתקוותנו שמימית ובין שהיא ארצית?
◻ באיזה טקס שנתי ראוי שכולנו נשתתף?
◻ מה צופן העתיד למרבית משרתי יהוה?
[תמונה בעמוד 18]
מיליונים ’לוקחים מים חיים חינם’. האם אתה ביניהם?