מדוע הן מתנצלות?‏

הדעה שלפיה הכנסיות חייבות לבקש מחילה על חטאיהן ולתקן את עצמן אינה בבחינת חידוש.‏ הלקסיקון לדתות,‏ דתות ומיתוסים (‏Religioni e miti)‏,‏ מציין שהיושר שאפיין את הקהילה המשיחית בראשית דרכה הקסים את ההמונים בימי־הביניים ועורר קריאות רבות להנהגת תיקוני דת.‏

ב־1523,‏ לאחר התנתקותו של מרטין לותר מרומא,‏ ניסה האפיפיור אדריאנוס ה־6 לאחות את הקרע ולשם כך שיגר מסר לוועידת נירנברג וזה לשונו:‏ ”‏היטב יודעים אנו,‏ כי שנים רבות נערמים דברי תועבה סביב הכס הקדוש.‏ .‏.‏.‏ נפעל במלוא המרץ לתקן בראש ובראשונה את הקוּרְיה רומנה [‏חצר האפיפיור]‏,‏ שאולי היא מקור כל הרעות”‏.‏ אלא שלא היה בהודאה זו כדי לאחות את הקרע ולמגר את השחיתות שפשתה בחצר האפיפיור.‏

לאחרונה הוטחה ביקורת בכנסיות בשל שתיקתן בשואה.‏ עוד הואשמו הכנסיות על שלא הניאו את צאן מרעיתן מלהתגייס למלחמות.‏ ב־1941,‏ בעיצומה של מלחמת העולם השנייה,‏ שאל כומר ששמו פּרימו מאדולרי:‏ ”‏מדוע אין הוותיקן מגיב בחומרה על רמיסת עיקרי האמונה הקתוליים כפי שנהג ונוהג להגיב לנוכח רמיסת עיקרי אמונה פחות מסוכנים?‏”‏ פחות מסוכנים ממה?‏ הכומר דיבר על הלאומנות המחרחרת מלחמות,‏ שאותה עת הרסה את החברה האנושית.‏

אולם,‏ עד לאחרונה הודו הכנסיות באשמה לעתים נדירות בלבד.‏ ב־1832,‏ בתגובה לקריאות שהופנו לכנסייה הקתולית ’‏להתעדכן’‏,‏ אמר האפיפיור גרגוריוס ה־12:‏ ”‏אין ספק שזה אבסורד ומזיק להציע ’‏חידוש ועדכון’‏ כלשהם,‏ למען ביטחון [‏הכנסייה]‏ וצמיחתה.‏ יש בהצעה זו כדי לרמוז שהכנסייה מועדת לפגמים”‏.‏ אבל מה באשר לפגמים שהיו ברורים מכדי להכחישם?‏ ננקטו קווי מדיניות שונים כדי לתרץ את הפגמים.‏ למשל,‏ תיאולוגים מסוימים טענו,‏ שהכנסייה קדושה וחוטאת גם יחד.‏ המוסד עצמו נחשב לקדוש — הוא נקי מחטאים בזכות אלוהים.‏ אולם החברים בו חוטאים.‏ על כן,‏ כשנעשות זוועות בשם הכנסייה,‏ אין לגולל את האשמה על המוסד,‏ אלא על יחידים מחברי הכנסייה.‏ הגיוני?‏ לא בעיני התיאולוג הקתולי,‏ האנס קונג.‏ הוא כתב:‏ ”‏אין כנסייה מושלמת הנישאת מעל עולם האנושות”‏.‏ עוד טען:‏ ”‏כנסייה שאין לה חטאים להתוודות עליהם אינה קיימת”‏.‏

אקומניזם והמעמד המוסרי

אם כן,‏ אילו התפתחויות הובילו את הכנסיות לבקש כיום מחילה?‏ ראשית כל,‏ הפרוטסטנטים והאורתודוקסים קיבלו על עצמם את האחריות ל”‏פילוגי העבר”‏ שבין הזרמים השונים.‏ כך עשו בוועידה האֶקוּמֶנית ”‏אמונה וסדר”‏,‏ שנערכה בלוזַן,‏ שווייץ,‏ ב־1927.‏ הכנסייה הקתולית הלכה לבסוף בעקבותיהם.‏ מאז ועידת הוותיקן השנייהa מרבים בישופים רמי דרג,‏ ובכללם אפיפיורים,‏ לבקש מחילה על הפילוגים בנצרות.‏ לשם מה?‏ הם מעוניינים,‏ ככל הנראה,‏ להגביר את האחדות בעולם הנוצרי.‏ ההיסטוריון הקתולי,‏ ניקולינו סארלה,‏ אמר כי הפרויקט של יוחנן פאולוס ה־2,‏ ”‏פרויקט ה’‏מֶאָה קוּלפּות’‏,‏ מבוסס על אסטרטגיה מסוימת והיא אֶקוּמֶנִיזם [‏התנועה לאיחוד העולם הנוצרי]‏”‏.‏

אבל,‏ האסטרטגיה אינה מסתכמת באקומניזם.‏ הרבה אנשים מכירים היום את הפרקים הבזויים בתולדות הנצרות.‏ ”‏האפיפיור פשוט אינו יכול להתעלם מההיסטוריה”‏,‏ אומר התיאולוג האנס אורס פוֹן בָּלְטָזָר.‏ ”‏כנסייתו עשתה או התירה מעשים,‏ שכיום בוודאי לא היינו סומכים עליהם את ידינו”‏.‏ על כן,‏ האפיפיור מינה ועדה,‏ שתפקידה ”‏לשפוך אור על הדפים האפלים בדברי ימי הכנסייה,‏ למען.‏.‏.‏ ניתן יהיה לבקש מחילה”‏.‏ אם כן,‏ סיבה נוספת שהכנסייה מוכנה לערוך ביקורת עצמית נעוצה כנראה ברצון לזכות שוב במעמדה המוסרי.‏

ההיסטוריון אלברטו מלוני כתב על ההתנצלויות מצד הכנסייה ברוח דומה:‏ ”‏המטרה היא למעשה לבקש חנינה,‏ שההאשמות והאחריות יבוטלו”‏.‏ כן,‏ נדמה כי הכנסייה הקתולית מנסה להקל מחומרת חטאי העבר כדי לזכות שוב באמון הציבור.‏ עם זאת,‏ יש לציין במלוא הכנות שנראה כי לכנסייה חשוב יותר להתפייס עם העולם מאשר להתפייס עם אלוהים.‏

התנהגות זו מזכירה לנו את שאול,‏ הראשון מבין מלכי ישראל (‏שמואל א׳.‏ ט״ו:‏1–12‏)‏.‏ הוא חטא חטא חמור,‏ ובהיחשף חטאו ניסה להצטדק — לתרץ את טעותו — בפני שמואל הנביא שהיה נאמן לאלוהים (‏שמואל א׳.‏ ט״ו:‏13–21‏)‏.‏ לבסוף,‏ המלך נאלץ להודות באוזני שמואל:‏ ”‏חטאתי;‏ כי עברתי את פי יהוה”‏ (‏שמואל א׳.‏ ט״ו:‏24,‏ 25‏)‏.‏ כן,‏ הוא הודה בחטאו.‏ אלא שמן הדברים שאמר אחר כך לשמואל מתברר מה עמד בראש מעייניו:‏ ”‏חטאתי,‏ עתה כבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל”‏ (‏שמואל א׳.‏ ט״ו:‏30‏)‏.‏ ברור אפוא,‏ ששאול דאג יותר למעמדו בישראל מאשר ליישור ההדורים עם אלוהים.‏ על גישה זו לא סלח לו אלוהים.‏ הסבור אתה שעל גישה דומה יסלח אלוהים לכנסיות?‏

לא הכל מסכימים

לא הכל מסכימים כי על הכנסיות להתנצל בפומבי.‏ למשל,‏ יש קתולים שאוזנם מצטמררת בשומעם את האפיפיור מתנצל על העבדוּת או מטהר את שמם של ”‏כופרים”‏ דוגמת הוּס וקלווין.‏ ממקורות בוותיקן עולה,‏ כי המסמך שנשלח לקרדינלים,‏ ובו קריאה ל”‏בדיקה מצפונית”‏ של תולדות אלף שנות הקתוליוּת האחרונות,‏ ספג ביקורת מצד קרדינלים מסוימים שנכחו בקונסיליום ביוני 1994.‏ כשהחליט האפיפיור בכל זאת לכלול את תוכן ההצעה באיגרתו,‏ פרסם הקרדינל האיטלקי,‏ ג׳קומו ביפי,‏ הודעה שבה הצהיר:‏ ”‏הכנסייה אינה חוטאת”‏.‏ אף־על־פי־כן,‏ הודה:‏ ”‏בקשת מחילה עבור חטאי הכנסייה שנעשו בדורות עברו.‏.‏.‏ עשויה לשפר את תדמיתנו”‏.‏

‏”‏הווידוי הוא אחד מסלעי המחלוקת הגדולים ביותר בכנסייה הקתולית”‏,‏ אומר הפרשן לענייני הוותיקן,‏ לואיג׳י אָקָטולי.‏ ”‏כשהאפיפיור מתוודה על חטאי המיסיונרים,‏ יש מהם המוחים על כך ובצדק”‏.‏ עיתונאי קתולי כתב:‏ ”‏אם לאפיפיור יש השקפה כה מחרידה על תולדות הכנסייה,‏ קשה להבין כיצד הוא מציג את אותה כנסייה עצמה כלוחמת למען ’‏זכויות האדם’‏ וכ’‏אֵם ומורָה’‏,‏ אשר היא לבדה מסוגלת להוביל את האנושות אל אלף שלישי מזהיר”‏.‏

המקרא מזהיר מפני חרטה למראית עין,‏ שאינה אלא מתוך מבוכה האוחזת באדם שנתפס בקלקלתו.‏ חרטה מסוג זה לא תחולל על־פי־רוב שינוי תמידי במתחרט.‏ (‏השווה קורינתים ב׳.‏ ז׳:‏8–11‏.‏)‏ חרטה בעלת ערך בעיני אלוהים מלוּוה ב”‏פרי ראוי לתשובה”‏ — כלומר,‏ בהוכחות המעידות על כנות החרטה (‏לוקס ג׳:‏8‏)‏.‏

המקרא אומר שהמתחרט והמתוודה חייב לעזוב את מעשיו הרעים,‏ כלומר,‏ לחדול מלעשותם (‏משלי כ״ח:‏13‏)‏.‏ האם כך קורה?‏ ובכן,‏ למרות כל הווידויים מצד הכנסייה הקתולית וכנסיות אחרות,‏ מה אירע במלחמות האזרחים שהתחוללו לאחרונה במרכז אפריקה ובמזרח אירופה,‏ מלחמות שבהן היו מעורבות קבוצות גדולות של ”‏משיחיים”‏?‏ האם פעלו הכנסיות לקידום השלום?‏ האם גינו ראשי הכנסיות פה אחד את הזוועות שעשו צאן מרעיתם?‏ לא.‏ חלק מן הכמרים אף השתתפו בטבח!‏

משפט אלוהים

הקרדינל ביפי דיבר על ה’‏מֶאָה קוּלפּות’‏ החוזרות ונשנות מפי האפיפיור ושאל באירוניה:‏ ”‏האם לא עדיף שנחכה למשפט האוניברסלי לטיפול בחטאי העבר?‏”‏ משפט האנושות ממשמש ובא.‏ יהוה אלוהים מכיר היטב את הדפים האפלים בתולדות הדת.‏ עד מהרה ידרוש דין וחשבון מהאשמים (‏ההתגלות י״ח:‏4–8‏)‏.‏ לפי שעה,‏ הניתן למצוא דת שאינה מעורבת בשפיכות דמים,‏ באי־סובלנות רצחנית ובפשעים אחרים שכנסיות הנצרות מתנצלות עליהם?‏ כן.‏

כיצד נוכל למוצאה?‏ עלינו לפעול בהתאם לכלל שקבע ישוע המשיח:‏ ”‏בפירותיהם תכירו אותם”‏.‏ דפי ההיסטוריה,‏ שיש דתות המעוניינות במחיקתם,‏ מסייעים לנו לזהות לא רק את מי שכונו בפי ישוע ”‏נביאי השקר”‏,‏ אלא גם את העושים ”‏פרי טוב”‏ (‏מתי ז׳:‏15–20‏)‏.‏ מי הם?‏ הנך מוזמן ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה ולהיווכח בעצמך.‏ ראה מי באמת משתדלים היום לקיים את דבר־אלוהים ואינם מנסים לשמור על עמדת השפעה בעולם (‏מעשי־השליחים י״ז:‏11‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

הכנסיות מתנצלות על זוועות כגון זו

‏[‏שלמי תודה]‏

The Complete Encyclopedia of Illustration/J.G. Heck