הכנסיות מתוודות
”האפיפיור מעמיד את הכנסייה לדין”. ”אינקוויזיציה ואנטישמיות— הכנסייה מכינה את ה’מֶאָה קוּלפָּה’a שלה”. ”’מֶאָה קוּלפָּה’ על השואה”. ”המתודיסטים מתנצלים בפני האינדיאנים ממערב ארצות־הברית”.
הנתקלת בכותרות דומות? נדמה כי יותר ויותר כנסיות מודות באשמה ומתנצלות על מעלליהן לאורך הדורות. כלי התקשורת מכריזים כל הזמן על ’מֶאָה קוּלפּות’ חדשות מפי האפיפיור.
כאשר האפיפיור מתנצל
יוחנן פאולוס ה־2 ’הודה בחטאיה ההיסטוריים של הכנסייה או התנצל’ לפחות 94 פעם בין 1980 ל־1996, מוסר הפרשן לענייני הוותיקן, לואיג׳י אָקָטולי, בספרו כאשר האפיפיור מתנצל (Quando il papa chiede perdono). לדברי אקטולי, ”בכנסייה הקתולית רק האפיפיור רשאי לומר ’מֶאָה קוּלפָּה’”. ואכן, כך פועל האפיפיור בהתייחסו לדפי ההיסטוריה הקתולית השנויים במחלוקת עצומה — מסעי הצלב, מלחמות, תמיכה בדיקטטורות, פילוגים בכנסיות, אנטישמיות, האינקוויזיציה, המאפיה והגזענות. בתזכיר שנשלח ב־1994 לקרדינלים (יש הרואים בו המסמך החשוב ביותר מטעם הכס הקדוש) הציע יוחנן פאולוס ה־2 להתוודות ”וידוי כללי על החטאים שנעשו באלף השני”.
מספר בישופים נהגו כדוגמת האפיפיור. בדצמבר 1994 דיווח העיתון האיטלקי אל ז׳ורנלה: ”בישופים אמריקנים רבים הופיעו בטלוויזיה והתנצלו קבל עם ועדה”. לשם מה? כדי לנסות להמעיט מחומרת בעיית הכמרים הפדופילים, מה שמזיק להרבה קורבנות צעירים. בינואר 1995 כתב העיתון לה רפובליקה על ”מחווה חסרת תקדים בתולדות הקתוליות המודרנית” — התייחסות לשתיקתו של האפיפיור פִּיוּס ה־12 בשואה. אותו עיתון דיווח בינואר 1995, כי הבישוף הגרמני ביקש מחילה על ”חטאיהם הרבים” של הקתולים, אשר תמכו בפשעי הנאצים. גם כנסיות פרוטסטנטיות שונות עורכות בדק בית.
מדוע?
המקרא אומר שעלינו להתוודות על חטאינו. ואכן רבים משבחים את הכנסיות על נכונותן לפשפש במעשיהן (יעקב ה׳:16). אך מדוע הכנסיות עושות זאת? כיצד התנהגות זו אמורה להשפיע על השקפתנו לגבי הכנסיות?
[הערת שוליים]
a מונח בלטינית (Mea Culpa) שמשמעו ”זו אשמתי”. הוא מהווה חלק מתפילת הווידוי הקתולית (קוֹנפיטֶאוֹר או ”אני מתוודה”), שבה המאמינים חוזרים שוב ושוב על ביטוי זה.