האם כדור־הארץ עתיד להיחרב?
המאה ה־20 מגיעה לקִצה והמאה ה־21 עומדת לצאת לדרך. על רקע עובדה זו, יותר ויותר אנשים, שבימים כתיקונם אדישים לנבואות זעם, תוהים שמא יתרחש איזה אירוע הרה גורל בעתיד הקרוב.
אולי שמת לב שמתפרסמים מאמרים בנושא בעיתונים ובכתבי־עת, ויוצאים לאור ספרים שלמים בנידון. ימים יגידו אילו התפתחויות יחולו בפתחה של המאה ה־21. יש אומרים שהמעבר לשנת 2001 יהיה בסך הכל שינוי של שנה אחת (או של דקה אחת, מ־2000 ל־2001), ללא השלכות משמעותיות. רבים מודאגים פי כמה וכמה מן העתיד הרחוק של כוכב־לכת זה.
אחת הנבואות שצפה ועולה כיום בתדירות גבוהה היא שבשלב מסוים — בעתיד הקרוב או הרחוק — כדור־הארץ ייחרב. להלן שתיים מבין תחזיות קודרות אלו.
הסופר והפילוסוף ג׳ון לזלי מעלה בספרו סוף העולם — המדע והאתיקה של הכחדת המין האנושי (The End of the World—The Science and Ethics of Human Extinction), שראה אור ב־1996, שלוש אפשרויות להיעלמות האדם מעל פני האדמה. הוא שואל תחילה: ”האם מלחמה גרעינית כוללת תביא כליה על המין האנושי?” ואז מוסיף: ”התרחיש האפשרי יותר... הוא הכחדה מהשפעות הקרינה: מחלות סרטן, היחלשות מערכת החיסון שתוביל להתפשטות מחלות מידבקות ואינספור מומים מולדים. ייתכן גם מותם של מיקרואורגניזמים החיוניים לבריאות הסביבה”. האפשרות השלישית שמציג מר לזלי היא שכוכב שביט או אַסטֶרואיד יתנגשו בכדור־הארץ: ”יש כנראה בסביבות אלפיים כוכבי־שביט ואסטרואידים, שקוטרם נע בין קילומטר לעשרה קילומטרים, העלולים לעלות על מסלול התנגשות עם כדור־הארץ. יש גדולים מהם שמספרם קטן בהרבה וכל ניסיון לאמוד אותו הוא ניחוש פרוע, ויש קטנים מהם שמספרם גדול יותר בהרבה”.
תיאור חי של ”יום הדין”
תן דעתך לדברי מדען אחר, פול דיוויס, פרופסור מאוניברסיטת אָדֶלֵיד שבאוסטרליה. בעיתון וושינגטון טיימס נכתב, שהוא ”גדול הסופרים לענייני מדע בעולם כולו”. ב־1994 יצא לאור ספרו שלושת הרגעים האחרונים (The Last Three Minutes), אשר כונה ”אֵם כל ספרי יום הדין”. שם הפרק הראשון הוא ”יום הדין”, ובו מתואר תרחיש דמיוני של מה שעלול לקרות אם כוכב שביט יתנגש בכדור־הארץ. קרא חלק מתיאור מסמר שיער זה:
”כוכב־הלכת יזדעזע בעוצמה של עשרת אלפים רעידות אדמה. גל הדף ישטוף את פני העולם ויהרוס ויכתוש את כל מה שיעמוד בדרכו. השטח שמסביב לאתר ההתנגשות יתנשא לגובה של קילומטרים כטבעת הרים נוזלית וייצור מכתש, מאה וחמישים קילומטר קוטרו, שיחשוף את ליבת כדור־הארץ. ... עמוד עפר והריסות רחב היקף ייתמר אל האטמוספירה ויסתיר את השמש ברחבי כוכב־הלכת כולו. אור השמש יפנה את מקומו לבוהָק מהבהב ומבשר רעות של מיליארד מטאורים — גושי חומר שיחזרו מן החלל ויחדרו לאטמוספירה — וחומם היוקד יחרוך את הקרקע”.
פרופסור דיוויס מקשר את התרחיש הדמיוני הזה לתחזית שכוכב השביט סוויפט־טַטֶל יתנגש בכדור־הארץ. הוא מזהיר שלמרות הסבירות הנמוכה שאירוע כזה יתרחש בעתיד הקרוב, לדעתו ”במוקדם או במאוחר סוויפט־טטל, או עצם דומה לו, יתנגש בכדור־הארץ”. מסקנתו מבוססת על אומדנים שלפיהם 000,10 עצמים שקוטרם חצי קילומטר או יותר נעים במסלולים המצטלבים עם מסלול כדור־הארץ.
האם אתה סבור שתחזית קודרת זו עלולה להתממש? מספר מפתיע של אנשים סבורים שכן. עם זאת, הם מסירים כל דאגה מלבם במחשבה שזה יקרה רק אחרי מותם. אך היש סיבה שכדור־הארץ יישמד — אם בעתיד הקרוב ואם בעוד אלפי שנים? כדור־הארץ עצמו אינו מקור צרותיהם של האדם ובעלי־החיים. האין זה האדם שאחראי למרבית הבעיות המאפיינות את המאה ה־20 ולאפשרות ש’הארץ תושחת’ כליל? (ההתגלות י״א:18).
ביטול ההרס שהמיט האדם
מה בדבר האפשרות הסבירה יותר שהאדם יחריב כליל את כדור־הארץ בגלל ניהולו הכושל וחמדנותו? אין ספק שיש אזורים מוכי הרס בכדור־הארץ עקב בירוא יערות, זיהום בלתי מבוקר של האטמוספירה וזיהום מקורות המים. הסופרים, ברברה ווֹרד וראֶנה דיבוֹ, סיכמו היטב את המצב לפני כ־25 שנה בספרם רק עולם אחד לנו: ”שלושה תחומי־הזיהום הרחבים שעלינו לבחון — אוויר, מים, קרקע — הם אלה אשר מהווים כמובן את שלושה היסודות־המרכיבים העיקריים של חיינו הפלנטאריים”. המצב מאז לא השתנה לטובה.
כשחושבים על האפשרות שהאדם, בטיפשותו, ישחית או יחריב את כדור־הארץ, אפשר להתעודד מכושרו המופלא של כדור־הארץ להשתקם ולהתחדש. על יכולת הבראה מדהימה זו כתב ראֶנה דיבוֹ בספר אחר ששמו כושר ההתאוששות של המערכות האקולוגיות (The Resilience of Ecosystems):
”רבים חוששים שהמודעות להידרדרות הסביבה איחרה לבוא משום שלדעתם חלק ניכר מן הנזק שנגרם למערכות האקולוגיות בלתי הפיך. לדעתי, פסימיות זו נטולת בסיס מפני שלמערכות האקולוגיות יש כוחות אדירים להתאוששות מאירועים טראומתיים.
”במערכות האקולוגיות קיימים מנגנונים לשיקום עצמי. ... הם מחזירים בהדרגה את האיזון האקולוגי שהופר, ועל־ידי כך מאפשרים למערכות האקולוגיות לגבור על ההפרעות”.
זה אפשרי
אחת הדוגמאות המרשימות לכך מן השנים האחרונות היא טיהורו ההדרגתי של נהר התֶמזָה המפורסם שעל גדותיו שוכנת לונדון. הספר התֶמזָה לובש פנים חדשות (The Thames Transformed) מאת ג׳פרי הריסון ופיטר גרנט מתעד הישג מרשים זה, הממחיש מה מסוגלים בני אדם לעשות אם יפעלו יחדיו לטובת הכלל. הדוכס מאדינבורו כתב בדברי ההקדמה לספר: ”זהו סוף סוף סיפור הצלחה בקנה מידה עצום שראוי לפרסמו, גם אם יהיו שיסיקו בגללו כי הקשיים בשימור הסביבה אינם כה חמורים כפי שסברו. ... הכל יכולים לשאוב עידוד מסיפורו של נהר התמזה. החדשות הטובות הן שהשיקום אפשרי ושגם תוכניותיהם יכולות להצליח”.
בפרק ”הטיהור הגדול” כותבים הריסון וגרנט בהתלהבות על מה שהושג ב־50 השנים האחרונות: ”לראשונה בעולם, נהר מזוהם קשות ששימש לצורכי תעשייה, שוקם במידה כזו שעופות המים והדגים חזרו אליו בהמוניהם. שינוי כה מהיר, ממצב שנראה בתחילה כמעט חסר תקנה, מעודד גם את שוחר איכות הסביבה הפסימי ביותר”.
אחר כך הם מתארים את השינוי: ”מצבו של הנהר הידרדר בהדרגה במשך השנים. ייתכן שהמהלומה הסופית ניחתה עליו במלחמת העולם השנייה, כשמערכות שופכין גדולות וצינורות ביוב ניזוקו או נהרסו. בשנות ה־40’ ובשנות ה־50’ הגיע מצבו של התמזה לשפל המדרגה. הנהר היה כתעלת ביוב פתוחה; המים היו שחורים ונטולי חמצן, ובחודשי הקיץ נדדה עד למרחקים הצחנה שעלתה מן הנהר. ... הדגה ששרצה בו נעלמה לבסוף, מלבד מעט צלופחים ששרדו בזכות יכולתם לנשום מעל פני המים. מספר העופות שחיו בקטעי הנהר הבנויים שבין לונדון לווּליץ’ הידלדל ונותרו קומץ ברכיות וברבורים אשר חבו את קיומם לדגן שנשפך מן הרציפים, ולא למקורות מזון טבעיים. ... מי היה מאמין שיחול מהפך כה דרמתי? בתוך עשר שנים הפכו קטעי הנהר הללו ממקומות ריקים מעופות לבתי מחסה עבור עופות מים ממינים רבים, כולל אוכלוסייה בת 000,10 עופות בר ו־000,12 חופמים המבלים שם את חודשי החורף”.
זהו, כמובן, שינוי אחד בפינה קטנה שעל פני כוכב־הלכת. למרות זאת, יש מה ללמוד מדוגמה זו. המקרה מלמד שאין לראות בכדור־הארץ ככוכב־לכת שעתיד להיחרב בגלל הניהול הכושל, החמדנות וחוסר ההתחשבות של האדם. חינוך מתאים ומאמצים משותפים שיתועלו לטובת האנושות יוכלו לסייע לכדור־הארץ לתקן נזקים חמורים שנגרמו לאקולוגיה, לסביבה ולקרקע. אך מה בעניין השמדה מכוחות חיצוניים, כגון כוכבי שביט או אסטרואידים תועים?
במאמר הבא טמון המפתח למציאת תשובה מספקת לשאלה מעוררת תהיות זו.
[קטע מוגדל בעמוד 5]
חינוך ומאמצים משותפים יוכלו לסייע לכדור־הארץ לתקן נזקים חמורים שנגרמו לו