דיווחים ממבשרי המלכות
’מדי יום ביום בכיכר העיר’
השליח פאולוס ניצל כל הזדמנות לבשר את בשורת המלכות. למציאת הראויים, דיבר ”בבית הכנסת עם היהודים... ומדי יום ביום דיבר בכיכר העיר עם המזדמנים לשם” (מעשי־השליחים י״ז:17).
התלהבות זו הפכה, מאז המאה הראשונה לספירה, לאחד המאפיינים של עובדי יהוה האמיתיים (מתי כ״ח:19, 20). גם היום עדי־יהוה מנצלים בהתלהבות כל מיני שיטות על מנת לסייע לישרי־הלב להגיע להכרת האמת (טימותיאוס א׳. ב׳:3, 4). הסיפור שלהלן, מאוסטרליה, ממחיש את אמיתות הדבר:
חמישה ימים בשבוע סיד והרולד ניצבים, כל אחד בתורו, ליד דוכן של ספרות מקראית סמוך לתחנת רכבת בסידני. זה חמש שנים הם מבשרים כך את הבשורה על מלכות אלוהים. סיד, בן 95, מספר: ”כשמלאו לי 87 לא יכולתי עוד לנהוג במכונית. הייתי מאוכזב מפני שאהבתי לבשר בציבור. יום אחד ראיתי בקרבת אקו פוינט — מרכז תיירות פופולרי בעיר קטוּמבּה — אמן מוכר תמונות נוף. היבטתי בתמונות וחשבתי לעצמי, ’יש לי תמונות יפות יותר בתיק השירות — והן ממש בזיל הזול!’ לכן החלטתי להקים דוכן קטן, להציב אותו במקום ציבורי ולהציע לעוברים ושבים ספרות מקראית של עדי־יהוה שיש בה תמונות יפות.
”לפני ארבע שנים העברתי את הדוכן לסידני, והרולד הצטרף אלי. אנחנו משגיחים על הדוכן בתורנות ומבשרים יחד עם הקהילות המקומיות”. הרולד, בן 83, אומר: ”מעטים נמצאים בבתיהם בין יום שני ליום שישי. לכן, אנחנו מבשרים את בשורת המלכות איפה שיש אנשים. ברור שההצלחה שלנו רבה יותר. כמות הספרות שאנו מחלקים גדולה בהרבה מן הממוצע במדינה זו”.
”עברנו ארבע או חמש פעמים ממקום למקום במשך השנים”, מספר סיד, ”ובכל זאת בתוך זמן קצר כולם כבר מכירים אותנו. יש שניגשים אלינו ומבקשים ספרות. אחרים שואלים שאלות. ויש שרוצים לשוחח כמה דקות. רק ככה הביקורים־החוזרים שלי באים אלי”, אומר סיד ומצחקק.
”רבים מתעניינים במקרא בכנות”, מוסיף הרולד. ”בחודש אחד נוסדו שיעורי־מקרא עם ארבעה אנשים תודות לספרות שקיבלו מאיתנו ולתשובות המקראיות שנָתַנו להם. מקרים כאלו מחזקים מאוד את ידינו”.
כמו סיד והרולד — וכמו השליח פאולוס — עדי־יהוה באשר הם שם מנצלים את כל האמצעים שלרשותם לבשר את הבשורה החשובה שבפיהם. אם כן, ’הבשורה’ עודנה מוכרזת ”בכל העולם” (מתי כ״ד:14).