סוף סוף — צדק לכל

‏”‏נשתדל להקשיב בדרכים חדשות.‏.‏.‏ לקולות העשוקים,‏ קולות של חרדה,‏ קולות שנואשו מלמצוא אוזן קשבת.‏ .‏.‏.‏ לא נותר לנו אלא להפיח רוח חיים בחוק:‏ להבטיח סוף סוף שכפי שהכל שווים בכבודם לפני אלוהים מרגע היוולדם,‏ הכל שווים בכבודם לפני בני אדם מרגע היוולדם”‏ (‏נשיא ארה״ב ריצ׳רד מילהאוז ניקסון,‏ נאום השבעה,‏ ה־20 בינואר 1969)‏.‏

טיבם של מלכים,‏ נשיאים וראשי ממשלות לדבר,‏ עם כניסתם לתפקיד,‏ על צדק.‏ ריצ׳רד ניקסון,‏ נשיא ארצות־הברית לשעבר,‏ לא סטה מן המקובל.‏ אלא שמילותיו המלוטשות איבדו את יוקרתן מבעד לעיניה הקרות של ההיסטוריה.‏ ניקסון התחייב ”‏להפיח רוח חיים בחוק”‏,‏ אבל נמצא אשם בפלילים ונאלץ להתפטר מתפקידו.‏ חלפו שלושים שנה ו’‏קולות עשוקים,‏ של חרדה וייאוש’‏ עדיין משוועים לאוזן קשבת.‏

לא קל לשמוע את הקולות הללו ולשעות לשוועתם,‏ דבר שלמדו אינספור מנהיגים בעלי כוונות טובות.‏ ’‏צדק לכל’‏ הוכח כמטרה חמקמקה.‏ למרות זאת,‏ לפני מאות רבות של שנים הובטחה הבטחה הראויה לתשומת־לב כולנו — הבטחה מיוחדת במינה בנושא הצדק.‏

יהוה הבטיח לעמו ביד נביאו ישעיהו,‏ כי ישלח אליהם ’‏עבד’‏ שיהיה בחירו.‏ ”‏נתתי רוחי עליו”‏,‏ אמר להם יהוה.‏ ”‏משפט [‏צדק]‏ לגויים יוציא”‏ (‏ישעיהו מ״ב:‏1–3‏)‏.‏ אין מנהיג בשר ודם שירהיב עוז לצאת בהצהרה גורפת זו,‏ הצהרה שמשמעה צדק נצחי לכל הגויים.‏ האם הבטחה זו מהימנה?‏ הייתכן שיושג הישג בלתי רגיל זה?‏

הבטחה מהימנה

מהימנות ההבטחה היא כמהימנות המבטיח.‏ במקרה זה,‏ האל הכל־יכול,‏ הוא ולא אחר,‏ מבטיח ש’‏עבדו’‏ ישכין שלום כלל־עולמי.‏ להבדיל מן הפוליטיקאים,‏ אין יהוה מקל ראש בהבטחותיו.‏ ”‏חלילה לאלוהים לשקר”‏,‏ מבטיחנו המקרא (‏עברים ו׳:‏18‏)‏.‏ ”‏כאשר דימיתי כן הָיָתָה”‏,‏ מצהיר יהוה נחרצות (‏ישעיהו י״ד:‏24‏)‏.‏

ביטחוננו בהבטחה זו מקבל משנה תוקף מתולדות חייו של ’‏עבדו’‏ הנבחר של אלוהים,‏ ישוע המשיח.‏ מכונן הצדק חייב לאהוב צדק ולהתהלך במעגלי צדק.‏ לא נמצא שום דופי בחייו של ישוע עלי־אדמות.‏ הוא ’‏אהב צדק ושנא רשע’‏ (‏עברים א׳:‏9‏)‏.‏ מוצא פיו,‏ אורח חייו וגם אופן מותו הוכיחו כי היה איש שוחר צדק.‏ שר מאה רומי,‏ שכפי הנראה חזה במשפט ישוע ובהוצאתו להורג,‏ אמר במות ישוע:‏ ”‏באמת,‏ האיש הזה היה צדיק!‏”‏ (‏לוקס כ״ג:‏47‏)‏.‏

ישוע לא רק חי חיי צדקה אלא גם הוקיע את האי־צדק שרווח בימיו.‏ לשם כך לא פעל בחתרנות ולא חולל מהפכות,‏ אלא לימד את שומעיו מהו צדק אמיתי.‏ בדרשת ההר הסביר בחוכמה כיצד לתת ביטוי לצדק ולצדקה אמיתיים (‏מתי פרקים ה׳ עד ז׳‏‏)‏.‏

ישוע נאה דרש ונאה קיים.‏ הוא לא בז למצורעים האומללים,‏ שהיו ’‏אסורים במגע’‏ בקרב הציבור היהודי.‏ אדרבה,‏ הוא דיבר עימם,‏ נגע בהם ואף ריפא אותם (‏מרקוס א׳:‏40–42‏)‏.‏ כל מי שפגש,‏ כולל העניים והנדכאים,‏ היו חשובים לו (‏מתי ט׳:‏36‏)‏.‏ ”‏בואו אלי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה”‏,‏ אמר (‏מתי י״א:‏28‏)‏.‏

מעל לכל,‏ ישוע לא נתן לאי־צדק שסביבו להופכו לאדם מושחת או מריר.‏ מעולם לא השיב רעה תחת רעה (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ גם כשהתייסר מכאבי תופת,‏ התפלל אל אביו שבשמים בעד החיילים שהוקיעו אותו.‏ ”‏אבי,‏ סלח להם”‏,‏ התחנן,‏ ”‏כי אינם יודעים מה שהם עושים”‏ (‏לוקס כ״ג:‏34‏)‏.‏ ישוע אכן ’‏הוציא משפט לגויים’‏,‏ כלומר הבהיר להם מהו צדק אמיתי (‏מתי י״ב:‏18‏)‏.‏ היש הוכחה שאלוהים חפץ לכונן עולם צודק הגדולה מדוגמתו החיה של בנו?‏

האי־צדק הנו בר־כיבוש

הוכחות חיות שהאי־צדק הנו בר־כיבוש קיימות גם בעולם של ימינו.‏ עדי־יהוה,‏ כיחידים וכארגון,‏ משתדלים להתגבר על דעות קדומות,‏ משוא פנים,‏ גזענות ואלימות.‏ תן דעתך לדוגמה שלהלן.‏

פדרוa האמין שפעולות גרילה הן הדרך היחידה להשכין צדק בארץ הבסקים,‏ חבל ארץ בספרד,‏ מקום מגוריו.‏ על כן התגייס לארגון טרור שנתן לו הכשרה צבאית בצרפת.‏ בתום ההכשרה הוטל עליו להקים חוליית טרור ולפוצץ בסיסי משטרה.‏ המשטרה עצרה אותו לאחר שאנשיו כבר החלו בהכנת חומרי הנפץ.‏ הוא ישב בכלא 18 חודש,‏ אך גם מאחורי הסורגים המשיך בפעילות פוליטית.‏ הוא השתתף בשביתות רעב ויום אחד חתך לעצמו את הוורידים.‏

פדרו האמין שהוא נלחם למען הצדק.‏ לימים,‏ למד על יהוה ועל מטרותיו.‏ כשהיה בכלא התחילה אשתו ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה,‏ וכששוחרר,‏ הזמינה אותו לאחת האסיפות.‏ האסיפה הסבה לו הנאה רבה,‏ והוא ביקש ללמוד את המקרא.‏ השיעורים חוללו שינויים גדולים בהשקפתו ובאורח חייו.‏ פדרו ואשתו נטבלו לבסוף ב־1989.‏

‏”‏אני מודה ליהוה שלא הרגתי איש בשנות חיי כטרוריסט”‏,‏ אומר פדרו.‏ ”‏היום אני משתמש בחרב רוחו של אלוהים,‏ כתבי־הקודש,‏ כדי לבשר על שלום וצדק אמיתיים — בשורה של מלכות אלוהים”‏.‏ לא מזמן ביקר פדרו,‏ שהוא כיום זקן־קהילה של עדי־יהוה,‏ בבסיסי המשטרה שהתכוון לפוצץ.‏ הפעם הלך לשם כדי לבשר בשורת שלום למשפחות המתגוררות במקום.‏

עדי־יהוה מחוללים שינויים אלו מפני שהם כמהים לעולם של צדק (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏13‏)‏.‏ אף שהם סומכים ללא סייג על הבטחתו של אלוהים לכונן עולם זה,‏ ברי להם שמחובתם לחיות לפי עקרונות הצדק.‏ המקרא מבהיר לנו חד וחלק שאלוהים מצפה מאיתנו לעשות כן.‏

זריעת זרעי צדקה

אמת,‏ כשנעשה לנו עוול,‏ עשוי לקנן בנו הרצון לזעוק:‏ ”‏איה אלוהי המשפט?‏”‏ כך זעקו היהודים בימי מלאכי (‏מלאכי ב׳:‏17‏)‏.‏ האם חשב אלוהים שתלונתם מוצדקת?‏ להיפך,‏ דבריהם ’‏הוגיעו’‏ אותו,‏ משום שהם בגדו בנשיהם המזדקנות וגירשו אותן ללא כל סיבה מוצדקת.‏ יהוה הביע את דאגתו בדבר ’‏נשות נעוריהם,‏ אשר הם בגדו בן,‏ והן חברותיהם ונשות בריתם’‏ (‏מלאכי ב׳:‏14‏)‏.‏

מה לנו כי נלין על אי־צדק אם אנו בעצמנו נוהגים באי־צדק?‏ מצד שני,‏ אם מתוך הרצון לחקות את ישוע נעקור מלבנו דעות קדומות ורגשי גזענות,‏ אם לא ננהג במשוא פנים אלא נאהב כל אדם ואם לא נשיב רעה תחת רעה,‏ אזי נוכיח שאנו באמת אוהבים צדק.‏

כדי לקצור צדק מפציר בנו המקרא ’‏לזרוע לצדקה’‏ (‏הושע י׳:‏12‏)‏.‏ ניצחון אישי על אי־צדק,‏ גם אם נראה שולי,‏ הוא בעל חשיבות.‏ מרטין לותר קינג כתב במכתב מכלא ברמינגם:‏ ”‏אי־צדק במקום כלשהו הוא איום על הצדק בכל מקום”‏ ספר הציטטות הגדול עמ׳ 453.‏ ב’‏מבקשי הצדק’‏ בוחר אלוהים לרשת את עולמו החדש רב הצדק הקרב ובא (‏צפניה ב׳:‏3‏)‏.‏

איננו יכולים לבנות את תקוותנו לבוא הצדק על יסוד מעורער של הבטחות אנוש,‏ אבל אפשר לסמוך על דברו של בוראנו האוהב.‏ זו הסיבה שישוע אמר לתלמידיו להתפלל לבוא מלכות אלוהים (‏מתי ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ ישוע,‏ שהוכתר למלך המלכות,‏ ”‏יציל אביון מְשַווע,‏ ועני ואין עוזר לו.‏ יחוס על דל ואביון,‏ ונפשות אביונים יושיע”‏ (‏תהלים ע״ב:‏12,‏ 13‏)‏.‏

ברור אפוא,‏ שאי־צדק אינו תופעה נצחית.‏ שלטון המשיח,‏ שיתפרש על העולם כולו,‏ יכבוש את האי־צדק לעד כפי שמבטיח לנו אלוהים מפי ירמיהו הנביא:‏ ”‏הנה ימים באים.‏.‏.‏ והקימותי את הדבר הטוב אשר דיברתי.‏ .‏.‏.‏ בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה,‏ ועשה משפט וצדקה בארץ”‏ (‏ירמיהו ל״ג:‏14,‏ 15‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏