יהוה — מקור המשפט והצדקה האמיתיים
”הצור תמים פָעֳלו, כי כל דרכיו משפט. אל אמונה ואין עוול” (דברים ל״ב:4).
1. מדוע הצורך בצדק טבוע בנו מלידה?
כפי שכל אדם זקוק מטבע ברייתו לאהבה, כולנו חפצים שינהגו עימנו בצדק. המדינאי האמריקני תומס ג׳פרסון כתב: ”[הצדק] הוא אינסטינקט מוּלד... הוא טבוע בנו כמו חוש המישוש, חוש הראייה וחוש השמיעה”. ומה הפלא, הרי יהוה ברא אותנו בצלמו (בראשית א׳:26). הוא חנן אותנו בתכונות המשקפות את אישיותו, ואחת מהן היא תכונת הצדק. משום כך טבוע בנו צורך פנימי שצדק ייעשה, ואנו כמהים לחיות בעולם של משפט וצדקה אמיתיים.
2. עד כמה חשוב הצדק ליהוה, ומדוע עלינו לעמוד על משמעות הצדק האלוהי?
2 המקרא מבטיחנו ש”כל דרכיו [של יהוה] משפט” (דברים ל״ב:4). עם זאת, בעולם מוכה אי־צדק, אין זה קל לעמוד על משמעות הצדק האלוהי. אך מתוך דבר־אלוהים נוכל להבין כיצד אלוהים עושה צדק, ומהבנה זו נעריך את דרכיו הנפלאות (רומים י״א:33). חשוב להבין מהו צדק בראי המקרא, כי ייתכן שתפיסתנו בנושא מושפעת מדעות אנוש. מנקודת מבט אנושית הצדק אינו אלא אכיפת חוקים הוגנת. או כפי שכתב הפילוסוף פרנסיס בֵּיקון: ”הצדק הוא להשיב לכל אדם כגמולו”.ספר הציטטות (צדק) אלא שהצדק של יהוה מקיף בהרבה.
הצדק של יהוה מחמם לב
3. מה ניתן ללמוד אם בוחנים את המילים המקראיות שהוראתן צדק?
3 את עומק הצדק האלוהי ניתן להבין טוב יותר אם בוחנים את המילים המקראיות שהוראתן צדק.a מעניין לציין שבמקרא אין הבדל רב בין משפט לצדקה. למעשה, המילים משפט וצדקה משמשות לעתים כמילים נרדפות. לדוגמה, בעמוס ה׳:24 מאיץ יהוה בעמו: ”וְיִגַל כמים משפט, וצדקה כנחל איתן”. יתרה מזו, המונחים ”משפט וצדקה” באים לפעמים יחדיו לשם הדגשה (תהלים ל״ג:5; ישעיהו ל״ג:5; ירמיהו ל״ג:15; יחזקאל י״ח:21; מ״ה:9).
4. מה פירוש הדבר לעשות צדק ומהו הסטנדרט המוחלט של תכונת הצדק?
4 מהי משמעותן של מילים אלו בעברית וביוונית? לעשות צדק פירושו במקרא לעשות את הנכון וההוגן. הואיל ויהוה הוא שקובע את ערכי המוסר ואת עקרונות המוסר, כלומר מה נכון ומה הוגן, הרי שדרכיו הן הסטנדרט המוחלט של תכונת הצדק. המילה צדק, לפי מילון תיאולוגי לתנ״ך (Theological Wordbook of the Old Testament) ”היא סטנדרט אתי ומוסרי, ובתנ״ך הסטנדרט הוא, כמובן, טבעו ורצונו של האל”. מכאן שהדרך שבה מחיל אלוהים את עקרונותיו, ובייחוד הדרך שבה הוא נוהג בבני אדם לא־מושלמים, חושפות את פניהם של המשפט והצדקה האמיתיים.
5. אילו תכונות קשורות קשר הדוק לצדק האלוהי?
5 כתבי־הקודש מלמדים בבירור שהצדק האלוהי מחמם לב ואין הוא מחמיר ונוקשה. דוד שר: ”יהוה אוהב משפט, ולא יעזוב את חסידיו” (תהלים ל״ז:28). אלוהים, מהיותו אל של צדק, נוהג עם משרתיו בנאמנות ובחמלה. הצדק האלוהי רגיש לצרכינו ומתחשב במגרעותינו (תהלים ק״ג:14). אין להסיק מכך שאלוהים מתעלם מן הרשע, מפני שהתעלמות כזו תהווה קרקע פורייה לאי־צדק (שמואל א׳. ג׳:12, 13; קהלת ח׳:11). יהוה הבהיר למשה שהוא ”רחום וחנון ארך אפיים ורב־חסד ואמת”. חרף נכונותו לשאת עוון ופשע, לא ינקה אלוהים מעונש את החייב בדין (שמות ל״ד:6, 7).
6. כיצד נוהג יהוה בילדיו הארציים?
6 כשחושבים על האופן שבו יהוה עושה צדק, אל לנו לראות בו שופט קשוח הלהוט לגזור את דין החוטאים. אדרבה, יש לראות בו אב אוהב ושקול הנוהג בילדיו בדרך הטובה ביותר. ”יהוה, אבינו אתה”, אמר ישעיהו הנביא (ישעיהו ס״ד:7). בתור אב הוגן וצדיק, מוצא יהוה את האיזון בין דבקות בטוב ובישר לבין רחמים כלפי ילדיו הארציים, הזקוקים לעזרתו או לסליחתו מכורח נסיבות קשות או חולשות בשר (תהלים ק״ג:6, 10, 13).
מהות הצדק
7. (א) מה ניתן ללמוד על הצדק האלוהי מנבואת ישעיהו? (ב) מה היה תפקידו של ישוע כשלימד את הגויים משפט?
7 טבעו הרחמני של הצדק של יהוה הובלט בבוא המשיח. ישוע לימד מהו הצדק האלוהי וחי לאורו, כפי שניבא ישעיהו הנביא. הצדק של אלוהים דורש לנהוג ברכּוּת עם הנדכאים לבל יישברו באין מרפא. ישוע, ’עבד’ יהוה, ירד ארצה להבהיר לגויים מאפיין זה ממאפייני הצדק של אלוהים. כך עשה בעיקר על־ידי ששימש דוגמה חיה למהות הצדק האלוהי. בתור ”צמח הצדקה” של דוד המלך, ’דרש משפט והיה מהיר צדק’ (ישעיהו ט״ז:5; מ״ב:1–4; מתי י״ב:18–21; ירמיהו ל״ג:14, 15).
8. מדוע מהות המשפט והצדקה האמיתיים נעשתה מעורפלת במאה הראשונה לספירה?
8 הבהרה זו של מהות הצדק של יהוה היתה הכרחית במיוחד במאה הראשונה לספירה. זקני ישראל ומנהיגי הדת — הסופרים, הפרושים ואחרים — הביעו במוצא פיהם ובהתנהגותם השקפה מעוותת בנושא המשפט והצדקה. עקב כך, פשוטי העם, שנבצר מהם לעמוד בדרישות שהציבו הסופרים והפרושים, חשבו כנראה שצדקת אלוהים רחוקה מהם כרחוק מזרח ממערב (מתי כ״ג:4; לוקס י״א:46). ישוע הוכיח שלא כך הדבר. הוא בחר את תלמידיו מקרב פשוטי העם, ולימדם את ערכי הצדק של אלוהים (מתי ט׳:36; י״א:28–30).
9, 10. (א) כיצד ביקשו הסופרים והפרושים להפגין את צדקתם? (ב) כיצד ומדוע הוכיח ישוע שמִנהגי הסופרים והפרושים הם חסרי תועלת?
9 הפרושים, לעומת זאת, ביקשו להפגין את ’צדקתם’ בתפילות ובמתן תרומות לעיני כל (מתי ו׳:1–6). כדרך נוספת להראות את צדקתם החזיקו בחוקים ובכללים לאין מספר — רבים מהם נֶהגו במוחם. בגלל קווי־פעולה אלו ’הזניחו את המשפט ואת אהבת אלוהים’ (לוקס י״א:42). מבחוץ נראו צדיקים, אבל בפנים היו ’מלאי עוול’ (מתי כ״ג:28). במילים פשוטות, הם לא ידעו מהי צדקת אלוהים.
10 זו הסיבה שישוע הזהיר את תלמידיו: ”אם לא תהיה צדקתכם מרובה מצדקת הסופרים והפרושים לא תיכנסו למלכות השמים” (מתי ה׳:20). הניגוד החד בין הצדק האלוהי שהפגין ישוע לבין צדקנותם צרת האופקים של הסופרים והפרושים הוליד עימותים תכופים ביניהם.
הצדק האלוהי מול צדק מעוות
11. (א) מדוע שאלו הפרושים את ישוע אם מותר לרפא בשבת? (ב) מה עלה מתשובתו?
11 בשירותו בגליל באביב שנת 31 לספירה ראה ישוע בבית־הכנסת איש שידו יבשה. מאחר שהיום היה שבת, שאלוהו הפרושים: ”האם מותר לרפא בשבת?” משאלתם עולה כי במקום לחמול על האיש האומלל, חיפשו כלל שבעזרתו יוכלו להאשים את ישוע. אין פלא שישוע התעצב על קשי לבבם. אחר כך שאל את הפרושים בנימה מתריסה: ”האם מותר להיטיב בשבת”? הם שתקו. בתשובה על שאלתו שאל אותם אם לא יצילו כבש שנפל בשבת לתוך בור.b ”וכמה חשוב האדם יותר מן הכבש!” אמר ישוע בהיגיון חותך. ”לכן מותר [או ראוי] לעשות את הטוב בשבת”. הצדק של אלוהים לעולם לא יוגבל בידי מסורות אנוש. אחרי שהבהיר נקודה זו ריפא ישוע את יד האיש (מתי י״ב:9–13; מרקוס ג׳:1–5).
12, 13. (א) כיצד הוכיח ישוע כי הוא חפץ לעזור לחוטאים בניגוד לסופרים ולפרושים? (ב) מה ההבדל בין הצדק האלוהי לבין צדקנות?
12 הפרושים לא חסו על המוגבלים בגופם, והזניחו עוד יותר את עניי הרוח. מתוך השקפתם המעוותת בנושא הצדק התעלמו מן המוכסים והחוטאים ובזו להם (יוחנן ז׳:49). אף־על־פי־כן, מוכסים וחוטאים רבים נמשכו לתורתו של ישוע. הם חשו ללא ספק שאין הוא חפץ לשפוט אותם אלא לעזור להם (מתי כ״א:31; לוקס ט״ו:1). אולם, הפרושים זלזלו במאמציו של ישוע לרפא את החולים מבחינה רוחנית. ”הנה זה מקבל את החוטאים ואוכל בחברתם”, התלוננו בנימת תוכחה (לוקס ט״ו:2). בתגובה להאשמה שהטיחו בו, שוב השתמש ישוע בדוגמה הלקוחה מעולמם של רועי הצאן. כפי שרועה צאן שמח על מציאת כבש אובד, כן שמחים המלאכים בשמים על חוטא אחד שחוזר בתשובה (לוקס ט״ו:3–7). ישוע עצמו שמח כשעלה בידו לעזור לזכי לסור מדרך הרע. הוא אמר: ”בן־האדם בא לבקש את האובד ולהושיעו” (לוקס י״ט:8–10).
13 עימותים אלו הבליטו את הניגוד בין הצדק האלוהי המבקש לרפא ולהושיע לבין הצדקנות המבקשת לרומם את המעטים ולהרשיע את הרבים. בגלל טקסים ריקים מתוכן ומסורות אנוש נעשו הסופרים והפרושים יהירים ומלאי חשיבות עצמית. ישוע ציין כי הם ”מזניחים את הדברים החשובים יותר שבתורה — את המשפט, את החסד ואת האמונה” (מתי כ״ג:23). יהיו נא מעשינו מעשי צדק כדוגמת ישוע ונישמר ממלכודת הצדקנות.
14. כיצד ממחיש אחד הנסים שחולל ישוע שהצדק של אלוהים מתחשב בנסיבות?
14 ישוע התעלם מן הכללים השרירותיים של הפרושים, אך קיים את מצוות התורה (מתי ה׳:17, 18). בעשותו כן, לא נתן לחוקים היבשים של תורת הצדק לדחוק לקרן זווית את עקרונותיה. אשה שהיתה זבת דם זה שתים־עשרה שנה נגעה בכנף בגדו ונרפאה. ישוע אמר לה: ”אמונתך הושיעה אותך, בתי, לכי לשלום” (לוקס ח׳:43–48). מדבריו מלאי האהדה של ישוע עולה, שהצדק של אלוהים התחשב בנסיבותיה. היא נחשבה לטמאה, ועל כן בהימצאותה בקרב ההמון הפרה את תורת משה, אבל אמונתה זיכתה אותה בגמול (ויקרא ט״ו:25–27; השווה רומים ט׳:30–33).
צדק לכל
15, 16. (א) מה אנו למדים על צדק מתוך המשל של ישוע על השומרוני הטוב? (ב) מדוע אל לנו להיות ’צדיקים הרבה’?
15 ישוע לא רק הדגיש את טבעו הרחמני של הצדק האלוהי, אלא גם לימד שצדק זה נועד לכל אדם. יהוה רצה שישוע ’יוציא משפט לגויים’ (ישעיהו מ״ב:1). נקודה זו הודגשה באחד ממשליו המוכרים ביותר של ישוע, המשל על השומרוני הרֵע. המשל ניתן בתשובה לשאלה ששאל איש אחד, בעל תורה, שרצה ”להמציא הצדק לעצמו”. ”מי הוא רעי?” שאל האיש, ללא ספק מתוך מחשבה שאהבת הרֵע מוגבלת לבני העם היהודי. השומרוני במשל של ישוע התנהג בהתאם לצדק האלוהי, משום שהקדיש מזמנו ומכספו לעזרת אדם זר שלא מבני עמו. בסיום המשל יעץ ישוע לבעל התורה: ”עשה כן גם אתה” (לוקס י׳:25–37). אם גם אנו ניטיב עם כל אדם, בלי תלות בגזעו או במוצאו האתני, תשקף התנהגותנו את הצדק של אלוהים (מעשי־השליחים י׳:34, 35).
16 מאידך גיסא, דוגמתם של הסופרים והפרושים מזכירה לנו שכדי לעשות צדק אלוהי אל לנו להיות ’צדיקים הרבה’ (קהלת ז׳:16). מאמצים להרשים אחרים בגילויי צדקה ראוותניים או ייחוס חשיבות יתרה לכללי אנוש לא יקנו לנו מעמד רצוי לפני אלוהים (מתי ו׳:1).
17. מדוע חשוב מאוד לגלות צדק אלוהי?
17 אחת הסיבות שישוע הבהיר לגויים את מהות הצדק של אלוהים היא שכל תלמידיו ילמדו לגלות תכונה זו. מדוע זה כה חשוב? כתבי־הקודש מפצירים בנו ’ללכת בדרכי אלוהים’, שכל דרכיו משפט (אפסים ה׳:1). הכתוב במיכה ו׳:8 מסביר שאחת מדרישות יהוה היא ללכת עימו ו’לעשות משפט’. יתרה מזו, הכתוב בצפניה ב׳:2, 3 מזכיר לנו שכדי להיסתר ביום אף יהוה עלינו ’לבקש צדק’ בטרם יבוא היום.
18. על אילו שאלות ישיב המאמר הבא?
18 אם כן, תקופה מכרעת זו, אחרית הימים, היא ”עת רצון” לעשיית משפט (קורינתים ב׳. ו׳:2). אנו סמוכים ובטוחים שאם, כמו איוב, ’צדק נלבש’ ו’משפט יהיה לנו כמעיל’, יברכנו יהוה (איוב כ״ט:14). כיצד האמונה בצדק של יהוה מסייעת לנו להביט אל העתיד בביטחון? כיצד הצדק האלוהי מגן עלינו מבחינה רוחנית בעודנו מחכים ל”ארץ חדשה” אשר צדק ישכון בה? (פטרוס ב׳. ג׳:13) המאמר הבא ישיב על שאלות אלו.
[הערות שוליים]
a התנ״ך מתייחס לשלוש מילים עיקריות. האחת ”משפט” שאחת מהוראותיה היא ”צדק”. השתיים האחרות הן ”צדק” ו”צדקה”. המילה היוונית שתורגמה ל”צדקה” (דִיקַיְאוֹסִינֶה) מוגדרת כ”תכונתו של הדבר הנכון או הצודק”.
b ישוע בחר בדוגמה טובה מפני שהתורה שבעל־פה התירה ליהודים לעזור בשבת לבעל־חיים במצוקה. גם במקרים אחרים נוצרו עימותים סביב השאלה אם מותר לרפא בשבת (לוקס י״ג:10–17; י״ד:1–6; יוחנן ט׳:13–16).
התוכל להשיב?
◻ מהו הצדק האלוהי?
◻ כיצד לימד ישוע את הגויים משפט?
◻ במה היתה מעוותת צדקתם של הפרושים?
◻ מדוע עלינו לעשות משפט?
[תמונה בעמוד 8]
ישוע הבהיר את עומק הצדק האלוהי