הוקרת הזכויות בעבודת אלוהים

אין להקל ראש בתפקידים הכרוכים בעבודת אלוהים.‏ יהוה הוקיע קשות את הכוהנים ביהודה הקדומה שהתייחסו בשוויון נפש אל הזכויות שנפלו בחלקם במקדשו (‏מלאכי א׳:‏6–14‏)‏.‏ וכאשר היו מבני ישראל שהסיתו את הנזירים לזלזל בהתחייבויות שקיבלו על עצמם במסגרת עבודת אלוהים,‏ גער יהוה בחוטאים הללו (‏עמוס ב׳:‏11–16‏)‏.‏ המשיחיים האמיתיים עסוקים בעבודת אלוהים,‏ ונוהגים בה בכובד־ראש (‏רומים י״ב:‏1‏)‏.‏ לעבודת אלוהים צדדים רבים,‏ וכולם חשובים.‏

בהיותו עלי־אדמות הכשיר ישוע את תלמידיו לבשר על מלכות אלוהים.‏ המסר שבפיהם נועד להגיע עם הזמן עד קצווי תבל (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20;‏ מעשי־השליחים א׳:‏8‏)‏.‏ בשורה זו דחופה שבעתיים באחרית ימיו של סדר־הדברים הנוכחי.‏

כל עדי־יהוה משתתפים בפעילות זו.‏ מאות אלפים מביניהם יכולים,‏ לשמחתם,‏ לבשר כחלוצים.‏ למילוי צורכי הפעילות הכלל־עולמית,‏ מתפנים אלפים לשרת בשירות מלא מיוחד כחברי בית־אל,‏ כמשגיחי נפה או מחוז וכשליחים.‏ מה עשוי להידרש מן החפצים להמשיך לשרת בשירות מיוחד זה?‏

צרכים משפחתיים בוערים

בדרך כלל,‏ לפני שמתחילים בשירות מלא מיוחד יש לחולל שינויים בנסיבות.‏ לא הכל יכולים לעשות כן.‏ ייתכן שהתחייבויות מקראיות שאדם קיבל על עצמו מוציאות זאת מכלל אפשרות מלכתחילה.‏ אך מה קורה כאשר מישהו שכבר משרת בשירות מלא מיוחד נאלץ להתמודד עם צרכים משפחתיים בוערים,‏ הקשורים אולי להורים קשישים?‏ את ההדרכה הנחוצה ניתן לשאוב מן העצות והעקרונות המקראיים שלהלן.‏

הקשר שלנו עם יהוה חייב לעמוד במרכז חיינו (‏קהלת י״ב:‏13;‏ מרקוס י״ב:‏28–30‏)‏.‏ עלינו להוקיר זכויות קדושות שהופקדו בידינו (‏לוקס א׳:‏74,‏ 75;‏ עברים י״ב:‏16‏)‏.‏ ישוע אמר לאיש אחד,‏ שסדר העדיפויות שלו היה טעון שיפור,‏ כי עליו להקדיש את מלוא זמנו להכרזת מלכות אלוהים.‏ האיש התכוון,‏ כפי הנראה,‏ לדחות פעילות זו עד מות אביו (‏לוקס ט׳:‏59,‏ 60‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ ישוע חשף את החשיבה המוטעית שאפיינה את כל מי שטען כי הקדיש את כל אשר לו לאלוהים ולא ’‏עשה מאומה למען אביו או אמו’‏ (‏מרקוס ז׳:‏9–13‏)‏.‏ גם השליח פאולוס הצביע על האחריות הכבדה לדאוג ’‏לקרובים’‏ ובכללם ההורים והורי־ההורים (‏טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏3–8‏)‏.‏

האם יוצא מכך שכאשר מתעוררים צרכים דחופים חייבים המשרתים בשירות מלא לפרוש מתפקידם ולסעוד את בני משפחתם?‏ התשובה תלויה בגורמים רבים.‏ זו החלטה אישית (‏גלטים ו׳:‏5‏)‏.‏ לא מעט הגיעו למסקנה שלמרות אהבתם העזה לתפקידם,‏ מן התבונה שיהיו עם הוריהם ויעזרו להם כפי הצורך.‏ מדוע?‏ ייתכן שנוצר צורך קריטי,‏ ואין שום בן משפחה אחר שיכול לעזור,‏ או נבצר מן הקהילה המקומית לעשות את הדרוש.‏ יש שהצליחו לשרת כחלוצים ובמקביל לכך להושיט עזרה להוריהם.‏ לאחרים התאפשר לחזור לשירות מלא מיוחד אחרי שהבעיה המשפחתית טופלה.‏ אך,‏ במקרים רבים ניתן היה לטפל אחרת במצב.‏

עמידה באחריות

היו בשירות מלא מיוחד שאפילו לנוכח צרכים בוערים הצליחו לטפל בנזקקים מבלי לפרוש מתפקידם.‏ תן דעתך לדוגמאות אחדות מני רבות.‏

זוג המשרת במרכז העולמי של עדי־יהוה החל בשירות בית־אל ב־1978,‏ זאת לאחר שכבר שירתו במלוא זמנם כשהבעל בתפקיד משגיח נפה וכמשגיח מחוז.‏ תפקידו של האח בארגון התיאוקרטי כרוך באחריות כבדה.‏ אבל הוריו זקוקים לעזרה.‏ חברי בית־אל אלו נוסעים אל ההורים שלוש או ארבע פעמים בשנה — כ־500,‏3 ק״מ הלוך וחזור — ומטפלים בהם.‏ הם בנו במו ידיהם בית שיענה על צורכי ההורים.‏ כבר קרה שהם נאלצו לנסוע להורים עקב מקרה חירום.‏ זה 20 שנה בערך הם מנצלים את כל חופשתם השנתית כדי לעמוד באחריותם.‏ הם אוהבים ומכבדים את ההורים,‏ אך גם מוקירים את זכויותיהם בעבודת אלוהים.‏

אח אחר נתקל לאחר 36 שנות שירות כמשגיח נודד במצב,‏ שלהגדרתו היה אחד המצבים הקשים ביותר בחייו.‏ חמותו בת ה־85,‏ עובדת יהוה נאמנה,‏ היתה זקוקה למישהו שיגור איתה ויטפל בה.‏ רוב ילדיה סברו אותה עת שלא יהיה נוח שתתגורר בביתם.‏ אחד מקרובי המשפחה אמר למשגיח הנודד,‏ שהוא ואשתו חייבים לעזוב את השירות המלא ולטפל באֵם למען המשפחה.‏ אלא שבני הזוג לא ויתרו על שירותם היקר וגם לא התעלמו מצורכי האֵם.‏ במשך תשע שנים חיה איתם חמותו.‏ בתחילה חיו בקרוון,‏ אחר כך התגוררו בדירות שונות שהקצו להם הנפות.‏ לאורך תקופות ארוכות מילא האח את תפקידו כמשגיח מחוז,‏ ואילו אשתו נשארה עם אמהּ וטיפלה בה במסירות ובאהבה.‏ מדי שבוע,‏ לאחר האסיפות שבימי ראשון,‏ נסע האח מרחקים גדולים כדי לעזור להן.‏ רבים שהיו מודעים למצב הביעו את הערכתם העמוקה על מה שעושה הזוג.‏ עם הזמן בני משפחה אחרים ראו חובה לעצמם להושיט עזרה.‏ אלפי משרתי יהוה ממשיכים להפיק תועלת משירותם של בני זוג אלה,‏ בעלי רוח של הקרבה עצמית,‏ מפני שלא ויתרו על הזכות שנפלה בחלקם לשרת בשירות מלא מיוחד.‏

שיתוף פעולה מצד המשפחה

בני משפחה המעריכים את השירות המלא המיוחד עשויים לשתף פעולה זה עם זה כדי לאפשר לפחות לאחדים במשפחה לשרת בשירות מלא.‏

רוח זו של שיתוף פעולה משפחתי מסייעת לזוג קנדי המשרתים כשליחים במערב אפריקה.‏ הם נערכו למקרה חירום אך קיוו שלא יקרה דבר.‏ לפני שנענו להזמנה ללמוד בבית־ספר גלעד של חברת המצפה,‏ כהכנה לשירות בארץ זרה,‏ שוחח הבעל עם אחיו הצעיר על הטיפול באמם למקרה שתחלה או תהיה מוגבלת.‏ מאהבתו לאמו ומהוקרתו כלפי השליחות של אחיו,‏ אמר האח הצעיר:‏ ”‏לי יש משפחה וילדים.‏ אינני יכול לעבור למקום רחוק ולעשות את מה שאתה עושה.‏ לכן אם יקרה משהו לאמא,‏ אני אטפל בה”‏.‏

זוג המשרתים בדרום אמריקה נהנו משיתוף פעולה הדוק מצד משפחתה של האשה בטיפול באמהּ הקשישה.‏ אחת מאחיותיה וגיסהּ טיפלו באֵם עד אשר לקתה האחות במחלה סופנית.‏ מה עכשיו?‏ כדי להסיר דאגה מלבם כתב הגיס:‏ ”‏כל עוד אני וילדיי בחיים לא תצטרכו לעזוב את שליחותכם”‏.‏ עזרה משפחתית נוספת התקבלה כאשר אחות אחרת ובעלה עזבו את ביתם ועברו להתגורר בקרבת האֵם כדי לטפל בה.‏ וכך עשו עד יום מותה.‏ איזו רוח נפלאה של שיתוף פעולה!‏ הם כולם תמכו בשירותם של השליחים.‏

הורים הנותנים ליהוה ביד רחבה

הורים רבים מגלים הערכה ראויה לציון כלפי עבודת אלוהים.‏ ילדיהם הם מבין נכסיהם היקרים ביותר שמהם יוכלו לכבד את יהוה (‏משלי ג׳:‏9‏)‏.‏ לא מעט הורים משיחיים מעודדים את ילדיהם לשרת בשירות מלא.‏ חלקם חשים כמו חנה,‏ שהקדישה את שמואל בנה לשירות יהוה ”‏עד עולם”‏,‏ כלומר,‏ ל”‏כל הימים אשר היה”‏ (‏שמואל א׳.‏ א׳:‏22,‏ 28‏)‏.‏

אחת מאמהות אלו כתבה לבתהּ שבאפריקה:‏ ”‏אנחנו מודים ליהוה על הזכות הנפלאה שנפלה בחלקך.‏ לא יכולנו לקוות לדבר טוב יותר”‏.‏ בהזדמנות אחרת אמרה:‏ ”‏נכון שאנחנו לא ביחד,‏ וזו הקרבה,‏ אבל עד כמה אנו שמחים לראות איך יהוה דואג לך!‏”‏

שליח באקוודור חשב על המצבים השונים שהתעוררו בטיפול בהוריו הקשישים וכתב:‏ ”‏אני חושב שהתפילות של אבי עזרו לאשתי ולי יותר מכל.‏ אחרי מותו אמרה לנו אמי:‏ ’‏לא חלף יום מבלי שאביך התפלל ליהוה שתוכל להמשיך למלא את תפקידך’‏”‏.‏

זוג מבוגר בקליפורניה שבארה״ב שמחו שאחד מבניהם משרת בשירות מלא.‏ במות אמו התגורר הבן עם אשתו בספרד.‏ בני משפחה אמרו כי יש למצוא דרכים לטפל באבא.‏ הם היו עסוקים בעבודה חילונית ובגידול ילדים ולכן לא יכלו,‏ לטענתם,‏ לטפל בו.‏ במקום זאת,‏ לחצו על הזוג לשוב הביתה ולטפל באבא.‏ אך האב בן ה־79 נהנה עדיין מבריאות תקינה וגם היתה לו ראייה רוחנית ברורה.‏ באסיפה משפחתית,‏ שבה נשמעו כל מיני דעות,‏ קם האב ואמר בתוקף:‏ ”‏אני רוצה שהם יחזרו לספרד וימשיכו לשרת שם”‏.‏ כך עשו,‏ ובנוסף לזה עזרו לו בדרכים מעשיות.‏ תפקידם הנוכחי הוא שירות נפה בספרד.‏ מאז אותה אסיפה משפחתית,‏ הביעו בני משפחה אחרים את הערכתם על מה שעושה הזוג בארץ זרה.‏ חלפו שנים מספר ואחד הבנים לקח את אביו אל ביתו וטיפל בו עד יום מותו.‏

בפנסילבניה שבארה״ב גר אח ממשוחי הרוח ששירת כחלוץ קרוב ל־40 שנה.‏ בהיותו בן 90 חלתה אשתו במחלה קשה ונפטרה.‏ היו לו בן אחד ושלוש בנות מלבד אינספור ילדים רוחניים.‏ אחת מבנותיו שירתה עד אז בשירות מלא יותר מ־40 שנה.‏ היא ובעלה היו בתחילה שליחים.‏ אחר כך התלוותה אליו בתפקידו כמשגיח נודד ולבסוף שירתו בבית־אל.‏ היא דאגה שיינתן לאביה טיפול הולם.‏ אחים מקומיים עזרו לו להגיע לאסיפות שבאולם־המלכות.‏ אחרי שנפטר בעלה,‏ שאלה את אביה אם ברצונו שתעזוב את בית־אל ותטפל בו.‏ הוא הוקיר זכויות קדושות,‏ והגיע למסקנה שיש דרכים אחרות לטפל בצרכיו.‏ על כן השיב:‏ ”‏זה יהיה הדבר הגרוע ביותר שתעשי,‏ וזה יהיה גרוע יותר אם ארשה לך לעשות זאת”‏.‏

קהילות תומכות

יש קהילות שעוזרות רבות להוריהם הקשישים של אחים ואחיות המשרתים בשירות מלא מיוחד.‏ הקהילות מעריכות במיוחד את האחים שהקדישו שנים רבות לשירות זה.‏ אומנם אין הקהילות יכולות לפטור אותם מאחריותם המקראית,‏ אך הן מקלות מעליהם את המעמסה כדי שהילדים לא ייאלצו לפרוש מתפקידיהם המיוחדים.‏

זוג מגרמניה שירת במדינה זרה,‏ ולאחר קרוב ל־17 שנה,‏ שברובן שימש הבעל כמשגיח נודד,‏ הידרדר מצבה הבריאותי של אמו הקשישה.‏ מדי שנה הקדישו בני הזוג את החופשה השנתית שלהם כדי לעזור לה.‏ עדי־יהוה,‏ שגרו בקרבת מקום,‏ עזרו אף הם.‏ כשמצבה החמיר לזמן מה ובני הזוג היו לצדה,‏ נפגשו עימם הזקנים מן הקהילה המקומית.‏ הם ידעו היטב מה עושים בני הזוג באופן קבוע עבור האֵם.‏ הם גם הוקירו את השירות המיוחד שלהם.‏ לכן זקני־הקהילה הציעו תוכנית לטיפול באם ואמרו:‏ ”‏אינכם יכולים לעשות עבורה יותר ממה שאתה עושים;‏ נעזור לכם כדי שתוכלו להמשיך בתפקידכם בספרד”‏.‏ כבר שבע שנים שהזקנים הללו עושים כן.‏

אח המשרת בסנגל מאז 1967 זכה לאהבה ולתמיכה מן הקהילה שלה השתייך אביו.‏ כשנוצרה בעיה חמורה נסע הבעל לארצות־הברית לבדו,‏ בשיתוף פעולה מצד אשתו האוהבת כדי לעזור להוריו.‏ הוא נאלץ להישאר שם כמה חודשים.‏ המצב היה קשה,‏ אך מאחר שעשה כל שביכולתו,‏ נרתמה הקהילה לעזרתו למען לא ייאלץ לעזוב את שליחותו.‏ במשך תקופה של יותר מ־18 שנה עזרה הקהילה בדרכים רבות,‏ תחילה לאב (‏אף שבשלב מסוים לא זיהה עוד את חלקם)‏ ואחר כך לאֵם.‏ האם מתוך כך שוחרר הבן מאחריותו?‏ לא;‏ הוא נסע פעמים רבות וניצל את חופשתו לעזור להוריו כמיטב יכולתו.‏ אך רבים בקהילה חשו סיפוק מעצם הידיעה שסייעו לזוג חרוץ להמשיך בשירות מלא מיוחד בסנגל.‏

ישוע אמר שמי שיעזבו הכל למען הבשורה יקבלו אחים,‏ אחיות,‏ אמהות ובנים פי מאה (‏מרקוס י׳:‏29,‏ 30‏)‏.‏ ואכן כך המצב בקרב משרתי יהוה.‏ זוג המשרת כעת בבנין שבמערב אפריקה חוו זאת בדרך מיוחדת.‏ שני עדים בקהילה של הוריהם אמרו להם לא לחשוש מה יהא על ההורים והוסיפו:‏ ”‏הוריכם הם גם הורינו”‏.‏

כן,‏ קיימות דרכים רבות להוכיח שאנו מוקירים זכויות בעבודת אלוהים.‏ היש דרכים שבהן תוכל לעשות כן ביתר שאת?‏

‏[‏תמונות בעמוד 26]‏

הם התפנו לשירות מלא מיוחד