ירושלים — ”קריית מלך רב”
”לא להישבע... בירושלים, שהרי קריית מלך רב היא” (מתי ה׳:34, 35).
1, 2. מה עשוי להתמיה בנוגע לירושלים?
השם ירושלים מצית רגשות עזים בלבם של בני דתות שונות. לאמיתו של דבר, איש מאיתנו אינו יכול להתעלם מעיר עתיקת יומין זו שכן שמה מככב פעמים רבות בחדשות. למרבה הצער, דיווחים רבים מלמדים, שירושלים אינה תמיד משכן של שלום.
2 מצב זה מתמיה קוראי מקרא. שמה המקוצר של ירושלים היה שָלֵם, שפירושו ”שלום” (בראשית י״ד:18; תהלים ע״ו:3; עברים ז׳:1, 2). אולי תשאל אפוא, ’מדוע בעיר שזה שמה יש כה מעט שלום בעשרות השנים האחרונות?’
3. היכן ניתן למצוא מידע מהימן על ירושלים?
3 כדי להשיב על השאלה עלינו לעלעל בדפי ההיסטוריה וללמוד על ירושלים בימי קדם. יש שיטענו, ’אין לי זמן ללמוד היסטוריה קדומה’. למרות זאת, ידע מדויק על תולדות ירושלים הקדומה יועיל לכולנו. את הסיבה לכך מאיר המקרא במילים: ”כל מה שנכתב מקדם, נכתב להדרכתנו, כדי שתהיה לנו תקווה מתוך הסבלנות והנחמה שבכתובים” (רומים ט״ו:4). ידע מקראי על־אודות ירושלים עשוי לשמש לנו מקור נחמה, ולהפיח בלבנו תקווה שישרור שלום לא רק בעיר זו, אלא בעולם כולו.
מכון ”כיסא יהוה”
4, 5. בזכות אילו מעשים שעשה דוד מילאה ירושלים תפקיד מכריע בהגשמת מטרת אלוהים?
4 במאה ה־11 לפה״ס קנתה לה ירושלים שם עולם כבירתו של עם בטוח ושליו. יהוה אלוהים משח את דוד הצעיר למלך על עם ישראל הקדום. ההנהגה שכנה בירושלים, ושם ישבו דוד ובניו המלכים על ”כיסא מלכות יהוה” או על ”כיסא יהוה” (דברי־הימים א׳. כ״ח:5; כ״ט:23).
5 דוד ירא האלוהים — בן לשבט יהודה — כבש את ירושלים מידי היבוסים עובדי האלילים. שטח העיר כלל אז אך ורק גבעה שכונתה ציון — לימים, שם נרדף לירושלים. דוד העביר אל ירושלים את ארון הברית — הברית שכרת אלוהים עם עַם ישראל — והניחוֹ באוהל. שנים רבות קודם לכן דיבר אלוהים אל משה מתוך ענן מעל ארון הקודש (שמות כ״ה:1, 21, 22; ויקרא ט״ז:2; דברי־הימים א׳. ט״ו:1–3). הארון סימל את נוכחות האל, שכן יהוה היה מלכה האמיתי של ישראל. יוצא מכך, שבשני מובנים מָלַך יהוה אלוהים מירושלים.
6. איזו הבטחה הבטיח יהוה לגבי דוד וירושלים?
6 יהוה הבטיח לדוד שמלכות ביתו, שיוצגה על־ידי ירושלים או ציון, תעמוד לעולם. פירושו שצאצא משושלת דוד יירש את הזכות למלוך לנצח כבחיר אלוהים ומשיחו (תהלים קל״ב:11–14; לוקס א׳:31–33). המקרא מוסר כי יורש זה של ”כיסא יהוה” ימלוך על כל העמים ולא רק על ירושלים (תהלים ב׳:6–8; דניאל ז׳:13, 14).
7. כיצד קידם דוד המלך את עבודת אלוהים הטהורה?
7 הניסיונות להפיל את דוד המלך, משיח יהוה, מכס מלכותו עלו בתוהו. תחת זאת נכבשו עמי אויב, התרחבו גבולות הארץ המובטחת, והיא הגיעה לגודל שהועיד לה אלוהים. דוד ניצל את המצב לקידום עבודת אלוהים הטהורה. חלק ניכר ממזמוריו מהללים את יהוה בתור מלך ציון האמיתי (שמואל ב׳. ח׳:1–15; תהלים ט׳:2, 12; כ״ד:1, 3, 7–10; ס״ה:2, 3; ס״ח:2, 25, 30; ק״י:1, 2; קכ״ב:1–4).
8, 9. כיצד התרחבה עבודת אלוהים האמיתית בירושלים בימי המלך שלמה?
8 במלכות שלמה בן דוד העפילה עבודת יהוה לשיאים חדשים. שלמה הרחיב את העיר צפונה וכלל בה את הר המוריה (המקום שבו שוכן מבנה כיפת הסלע). במקום רם זה נפלה בחלקו הזכות לבנות מקדש מרהיב לתהילת יהוה. ארון הברית הונח בקודש הקודשים של המקדש (מלכים א׳. ו׳:1–38).
9 עם ישראל נהנה משלום כל עוד תמך מכל הלב בעבודת יהוה שהתרכזה בירושלים. כתבי־הקודש היטיבו לתאר את המצב באומרם: ”יהודה וישראל רבים, כחול אשר על הים לרוב, אוכלים ושותים ושמחים. ... ושלום היה לו [לשלמה] מכל עבריו מסביב. וישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו” (מלכים א׳. ד׳:20; ה׳:4, 5).
10, 11. כיצד תומכת הארכיאולוגיה בכתוב במקרא על ירושלים בימי מלכות שלמה?
10 תגליות ארכיאולוגיות תומכות בעובדה שימי מלכות שלמה הצטיינו בשגשוג ובפריחה. בספרו ארכיאולוגיה של ארץ ישראל מציין פרופסור יוחנן אהרוני: ”העושר שזרם לחצר־המלך מכל העברים והמסחר הענף... הביאו למהפכה מהירה המורגשת בכל גילויי התרבות החומרית. ... השינוי בתרבות החומרית... מורגש לא פחות בחפצי־מותרות ובמיוחד בקיראמיקה. ... טיב הקיראמיקה וצריפתה השתפרו ללא־הכר”.
11 דברים דומים כתב ג׳רי מ. לנדיי: ”בימי שלמה התקדמה בשלושה עשורים התרבות החומרית של בני ישראל יותר מבמאתיים השנים קודם לכן. בשכבה שמתקופת שלמה מצאנו שרידים של מבנים מרשימים, של ערים גדולות מוקפות בחומות מסיביות, של שכונות מגורים שצצו כפטריות אחרי הגשם ובהן בתי עשירים בנויים לתלפיות — קפיצת מדרגה במיומנות הקדר ובתהליכי ייצור כלי החרס. עוד מצאנו שרידי כלים, סמל לסחורות שהובאו מארצות רחוקות ועדות לסחר בינלאומי נמרץ” (בית דוד [The House of David]).
משלום לשממה
12, 13. כיצד חדלה עבודת אלוהים האמיתית להתקיים בירושלים?
12 השלום והשפע של ירושלים, עיר משכנו של היכל יהוה, היו נושא מתאים לתפילות. דוד כתב: ”שאלו שלום ירושלים, יִשְלָיוּ אוהבייך. יהי שלום בחיליך, שלווה בארמנותייך. למען אחיי ורעיי אדברה: ’נא שלום בך’” (תהלים קכ״ב:6–8). שלמה זכה לבנות את המקדש המפואר בעיר שלֵווה זו, אך לבסוף נשא נשים רבות עובדות אלילים. לעת זִקנה היטו הנשים את לבבו לקידום פולחן אלילי כזב של ימיו. נגע הכפירה השחית את הארץ כולה והסיר את השלום מעליה ומעל יושביה (מלכים א׳. י״א:1–8; י״ד:21–24).
13 בתחילת מלכות רחבעם בן שלמה מרדו בו עשרה שבטים ויסדו את ממלכת ישראל הצפונית. אלוהים הרשה לאשורים לשים קץ לממלכת ישראל כי יושביה עבדו אלילים (מלכים א׳. י״ב:16–30). ירושלים הוסיפה לעמוד במרכזה של מלכות יהודה הדרומית בת שני השבטים. אך גם תושבי יהודה פנו, עם הזמן, עורף לעבודת אלוהים הטהורה, ועל כן הניח אלוהים לבבלים לכבוש את העיר הסוררת ב־607 לפה״ס. במשך 70 שנה נמקו הגולים היהודים בשבי הבבלי. ברחמי אלוהים הותר להם לשוב אל ירושלים ולהשיב את עבודת אלוהים האמיתית על כנה (דברי־הימים ב׳. ל״ו:15–21).
14, 15. כיצד זכתה ירושלים בשנית לתפקיד מכריע אחרי גלות בבל, אך מה היה ההבדל?
14 בשבעים שנות השממה ודאי כוסו המבנים החרבים בעשבים שוטים. חומת ירושלים היתה הרוסה ונתהוו בה פרצות גדולות, זכר לשערים ולמגדלי התמיכה שעמדו שם קודם לכן. אבל רוחם של שבי ציון לא נפלה. הם בנו מזבח על חורבות המקדש הראשון והחלו להקריב יום יום קורבנות ליהוה.
15 זו היתה התחלה מבשרת גדולות, אם כי ירושלים המשוקמת לא שבה להיות בירת ממלכה שבראשה מולך צאצא מבית דוד. היהודים נשלטו בידי פחה, שמינו כובשי בבל, וחויבו להעלות מסים לאדוניהם הפרסים (נחמיה ט׳:34–37). אף שהיתה ל”מרמס” נותרה ירושלים העיר האחת והיחידה בעולם כולו שבמיוחד נשאה חן בעיני יהוה אלוהים (לוקס כ״א:24). בנוסף לכך, מהיותה מרכז של עבודת אלוהים הטהורה, ייצגה העיר את זכותו של אלוהים להחיל את ריבונותו על העולם דרך צאצא של דוד המלך.
התנגדות מצד שכנים אנשי דת כזב
16. מדוע חדלו שבי ציון לשקם את ירושלים?
16 עד מהרה הניחו היהודים ששבו לירושלים מן הגלות את היסודות לבניית בית מקדש חדש. אלא ששכנים אנשי דת כזב שיגרו איגרת משמיצה אל ארתחשסתא מלך פרס וטענו שבכוונת היהודים למרוד בו. בתגובה לכך ביטל המלך את הבנייה בירושלים. ראה את עצמך בעיני רוחך חי בעיר באותם ימים. אין ספק שהיית תוהה מה צופן לה העתיד. היהודים חדלו מבניית המקדש ונעשו חומרניים מאוד (עזרא ד׳:11–24; חגי א׳:2–6).
17, 18. באילו אמצעים השתמש יהוה כדי לוודא שירושלים תיבנה מחדש?
17 כ־17 שנה אחרי שיבת ציון הקים אלוהים את הנביאים חגי וזכריה, כדי שיעמידו את העם על טעותו. היהודים הביעו חרטה והחלו שוב לבנות את המקדש. בינתיים עלה דרייווש על כס מלכות פרס. הוא אישש את הצו שהוציא המלך כורש, שלפיו המקדש בירושלים ישוב וייבנה. דרייווש שלח איגרת אל שכני היהודים וציווה עליהם ’להתרחק מירושלים’ ולתמוך בבונים מבחינה כספית ממס המלך כדי שתושלם מלאכת הבנייה (עזרא ו׳:1–13).
18 היהודים השלימו את בניית המקדש בשנה ה־22 לשובם. ניתן להבין מדוע ציון דרך זה היה מאורע שנחוג בשמחה גדולה. ואולם, ירושלים וחומותיה נותרו במידה רבה חרֵבות. את תשומת־הלב הדרושה קיבלה העיר ”בימי נחמיה הפחה ועזרא הכהן הסופר” (נחמיה י״ב:26, 27). נראה כי בתום המאה החמישית לפה״ס הושלמה כליל בניית ירושלים, והיא היתה לעיר חשובה בעולם העתיק.
המשיח בא!
19. כיצד העיד ישוע שהוא מכיר במעמדה הייחודי של ירושלים?
19 הבה נקפוץ כמה מאות שנים קדימה אל אירוע בעל חשיבות אוניברסלית, הולדת ישוע המשיח. מלאך יהוה אלוהים אמר לבתולה שהיתה לאמו של ישוע: ”יהוה אלוהים יתן לו את כיסא דוד אביו... ואין קץ למלכותו” (לוקס א׳:32, 33). חלפו שנים וישוע נשא את דרשת ההר המפורסמת. בדרשה זו חיזק את ידי השומעים והשיא להם עצות בנושאים רבים. למשל, הוא קרא למאזיניו לקיים את נדריהם לאלוהים ולהישמר שלא יישבעו שבועות שווא. כה אמר ישוע: ”עוד שמעתם כי נאמר לראשונים ’לא תישבע לשקר ושלם לאדני נדריך’. ואני אומר לכם שלא להישבע בכלל: לא בשמים, כי כיסא אלוהים הם; אף לא בארץ, כי הדום רגליו היא; ולא בירושלים, שהרי קריית מלך רב היא” (מתי ה׳:33–35). ישוע הכיר במעמדה הייחודי של ירושלים — מעמד שממנו נהנתה מאות שנים. כן, זו היתה ”קריית מלך רב”, והמלך הוא לא אחר מאשר יהוה אלוהים.
20, 21. איזה שינוי דרמטי חל בגישתם של רבים מתושבי ירושלים?
20 בימיו האחרונים עלי־אדמות הציג עצמו ישוע לתושבי ירושלים כמלך המשיח הראוי לתפקידו. במאורע מרגש זה קראו רבים בשמחה: ”ברוך הבא בשם יהוה! תבורך מלכות דוד אבינו הבאה עלינו!” (מרקוס י״א:1–10; יוחנן י״ב:12–15).
21 אך כעבור פחות משבוע הסיתו מנהיגי הדת של ירושלים את ההמונים נגדו. ישוע ניבא שירושלים והאומה כולה יאבדו את חסדו של אלוהים (מתי כ״א:23, 33–45; כ״ב:1–7). כה הכריז: ”ירושלים, ירושלים, ההורגת את הנביאים וסוקלת את השלוחים אליה, כמה פעמים חפצתי לקבץ את בנייך כתרנגולת המקבצת את אפרוחיה תחת כנפיה ולא רציתם. הנה ביתכם יינטש לכם” (מתי כ״ג:37, 38). בפסח של 33 לספירה הוצא ישוע להורג מחוץ לירושלים בידי אויביו על לא עוול בכפו. אולם יהוה הקים את משיחו לתחייה וכיבדו בחיי אלמוות רוחניים בציון השמימית, צעד שכולנו יכולים להפיק ממנו תועלת (מעשי־השליחים ב׳:32–36).
22. מהי משמעות האזכורים הרבים של ירושלים אחרי מות ישוע?
22 מאז ואילך ניתן להבין את רוב הנבואות שטרם התגשמו, אשר נובאו על ציון או ירושלים, כנבואות שעניינן בסידורים שמימיים או בתלמידיו המשוחים של ישוע (תהלים ב׳:6–8; ק״י:1–4; ישעיהו ב׳:2–4; ס״ה:17, 18; זכריה י״ב:3; י״ד:12, 16, 17). אזכורים שונים של ”ירושלים” או ”ציון” אחרי מות ישוע נושאים בבירור משמעות סמלית ואינם מתייחסים לעיר עצמה (גלטים ד׳:26; עברים י״ב:22; פטרוס א׳. ב׳:6; ההתגלות ג׳:12; י״ד:1; כ״א:2, 10). ההוכחה הניצחת שירושלים אינה עוד ”קריית מלך רב” ניתנה ב־70 לספירה כשצבאות רומא המיטו עליה שממה כפי שניבאו דניאל וישוע המשיח (דניאל ט׳:26; לוקס י״ט:41–44). לא ישוע ואף לא אחד ממחברי המקרא ניבאו שירושלים הארצית תשוב ליהנות מחסדו המיוחד של יהוה אלוהים כבעבר (גלטים ד׳:25; עברים י״ג:14).
הצצה מוקדמת אל שלום עולמים
23. מדוע עלינו להוסיף ולהתעניין בירושלים?
23 לאחר סקירת תולדותיה של ירושלים הארצית הקדומה אין להתכחש לעובדה שהעיר היתה כמשמעות שמה — ”היסוד של שלום כפול” — בימיו השלווים של שלמה המלך. אך זו היתה רק הצצה מוקדמת אל השלום והשפע שבהם יזכו אוהבי אלוהים אשר יחיו בארץ שתהפוך לגן־עדן (לוקס כ״ג:43).
24. מה ניתן ללמוד מן התנאים ששררו בימי שלמה?
24 מזמור ע״ב מגולל את התנאים ששררו בימי שלמה המלך. מזמור יפהפה זה מדבר בלשון נבואית על הברכות שיורעפו על בני אדם בשלטונו השמימי של המשיח ישוע. עליו שר מחבר המזמור: ”יפרח בימיו צדיק, ורוב שלום עד בלי ירח. ... יציל אביון משווע, ועני ואין עוזר לו. יחוס על דל ואביון, ונפשות אביונים יושיע. מתוך ומחמס יגאל נפשם, וייקר דמם בעיניו. יהי פיסת בר בארץ, בראש הרים ירעש. כלבנון פריו, ויציצו מֵעִיר כעשב הארץ” (תהלים ע״ב:7, 8, 12–14, 16).
25. מדוע כדאי לנו להרחיב את ידיעותינו על ירושלים?
25 איזו נחמה ותקווה מעניקות מילים אלו לאוהבי אלוהים בירושלים ובכל מקום אחר בעולם! ביכולתך להימנות עם כל מי שייהנו משלום חובק עולם זה תחת כנפיה של מלכות אלוהים שבידי המשיח. הכרת תולדות ירושלים מסייעת לנו להבין את מטרת אלוהים כלפי האנושות. המאמרים הבאים יתמקדו באירועים שהתרחשו בעשורים השביעי והשמיני אחרי שיבת ציון. זהו מקור נחמה לכל החפצים לעבוד את יהוה אלוהים, מלך רב, כרצוי בעיניו.
האם אתה זוכר?
◻ כיצד הפכה ירושלים למכון ”כיסא יהוה”?
◻ איזה תפקיד חשוב מילא שלמה בקידום עבודת אלוהים האמיתית?
◻ מניין לנו שירושלים חדלה לשמש מרכז של עבודת יהוה?
◻ מדוע אנו מעוניינים להרחיב את ידיעותינו על ירושלים?
[תמונה בעמוד 10]
עיר דוד שכנה על רכס דרומי, ושלמה הרחיב את העיר צפונה ובנה את בית המקדש
[שלמי תודה]
.Est (Near Eastern History) Pictorial Archive
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 8]
.Est (Near Eastern History) Pictorial Archive