היוצר הגדול ומלאכתו
”[הייה] כלי לכבוד... מוכן לכל מעשה טוב” (טימותיאוס ב׳. ב׳:21).
1, 2. (א) באיזה מובן היו האיש והאשה יצירת מופת של אלוהים? (ב) לאיזו מטרה יצר היוצר הגדול את אדם וחוה?
יהוה הוא היוצר הגדול. אדם, אבינו הראשון, היה אחת מיצירות המופת של אלוהים. המקרא מספר: ”וייצר יהוה אלוהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה” (בראשית ב׳:7). אלוהים בראו מושלם ועשהו בצלמו, עדות לחוכמה ולאהבת צדק ומשפט אמיתיים.
2 מצלע האדם יצר אלוהים את האשה שתשמש לאיש עזר כנגדו. חוה עלתה ביופיה המושלם על כל הנשים יפות התואר של ימינו (בראשית ב׳:21–23). יתרה מזו, הזוג הראשון ניחן בגוף ובכישורים, שבעזרתם יכלו למלא בשלימות את המשימה להפוך את כדור־הארץ לגן־עדן. כמו כן, ניחנו ביכולת לקיים את מצוות אלוהים שבבראשית א׳:28: ”פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה, ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ”. גן־עדן כלל עולמי זה נועד להיות מאוכלס במיליארדי אנשים מאושרים הקשורים יחדיו באהבה, שהיא ”קשר מושלם של אחדות” (קולוסים ג׳:14, ע״ח).
3. כיצד הפכו הורינו הראשונים כלים לקלון, ומה היתה התוצאה?
3 למרבה הצער החליטו הורינו הראשונים למרוד בבוראם הריבון, היוצר הגדול. קו הפעולה שנקטו היה כמתואר בישעיהו כ״ט:15, 16: ”הוי המעמיקים מיהוה לַסתיר עצה. והיה במַחשָך מעשיהם, ויאמרו: ’מי רואנו ומי יודענו?’ ... אם כחומר היוצר יֵחשב? כי יאמר מעשה לעושהו: ’לא עשני?’ ויֵצֶר אמר ליוצרו: ’לא הבין’?” מרדנותם המיטה עליהם אסון — נגזר עליהם מוות נצחי. בנוסף לכך, כל המין האנושי ירש מהם חטא ומוות (רומים ה׳:12, 18). יופיה של הבריאה, מעשה ידי היוצר הגדול, הושחת.
4. כיצד נוכל לשמש לכבוד?
4 אולם, גם במצבנו הלא־מושלם יכולים אנו, צאצאי אדם החוטא, להלל את יהוה בלשון הכתוב בתהלים קל״ט:13: ”אודך על כי נוראות נפליתי [נוצרתי באורח פלאי]. נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאוד”. מה עצוב שיצירת כפיו המקורית של היוצר הגדול ניזוקה כה קשות!
היוצר מרחיב את מלאכתו
5. כיצד התכוון היוצר הגדול לנצל את כושרו היצירתי?
5 למרבה השמחה, את כושרו היצירתי לא התכוון הבורא לנצל אך ורק לבריאת האדם. השליח פאולוס שואל: ”מי אתה, בן־אדם, כי תתווכח עם אלוהים? האם יאמר מעשה לעושהו ’מדוע ככה עשיתני?’ האם מאותו חומר אין יוצר רשאי ליצור כלי אחד לכבוד, וכלי אחר לשימוש שאין בו כבוד?” (רומים ט׳:20, 21).
6, 7. (א) כיצד רבים מעוצבים כיום לשימוש שאין בו כבוד? (ב) כיצד מעוצבים הצדיקים לכבוד?
6 מפרי כפיו של היוצר הגדול יש שיעוצבו לכבוד ויש שלשימוש שאין בו כבוד. מי שחוברים אל עולם זה השוקע בביצת הרשעות מעוצבים בצורה כזו שתביא להשמדתם. כשיבוא מלך הכבוד, ישוע המשיח, לשפוט תבל, יימנו הכלים לשימוש שאין בו כבוד עם בני האדם העקשנים דמויי העז. הללו ילכו, ככתוב במתי כ״ה:46, ”לעונש עולם” ואילו הצדיקים דמויי הכבש, שעוצבו ”לכבוד”, יירשו ”חיי עולם”.
7 מתוך ענווה מניחים צדיקים אלו לאלוהים לעצבם. הם עלו על דרך החיים שהתווה אלוהים ושועים לעצה שבטימותיאוס א׳. ו׳:17–19, ’לא לבטוח בעושר שאין בו ביטחון, אלא באלוהים המעניק לנו את הכל בשפע להנאתנו’. אין הם חוסכים במאמצים ”לעשות את הטוב, להעשיר במעשים טובים, להיות נכונים לתת, להיות נדיבים, לאצור לעצמם אוצר טוב לעתיד, כדי שישיגו את החיים האמיתיים”. האמת האלוהית מעצבת אותם, ויש להם אמונה איתנה כסלע באמצעי שסיפק יהוה, בישוע המשיח, אשר ”נתן את עצמו כופר”, כדי להשיב את כל מה שאבד עקב חטאו של אדם (טימותיאוס א׳. ב׳:6). משום כך, עלינו ליישם בנפש חפצה את עצת פאולוס ’ללבוש את האישיות החדשה, ההולכת ומתחדשת [מעוצבת] בדעת לפי צלם בוראה’ (קולוסים ג׳:10).
איזה מין כלי תהיה?
8. (א) לפי מה ניתן לדעת איזה מין כלי יהיה האדם? (ב) אילו שני גורמים מכתיבים את עיצובו של הפרט?
8 לפי מה ניתן לדעת איזה מין כלי יהיה האדם? לפי גישתו והתנהגותו. הגישה וההתנהגות מעוצבות תחילה על־פי הרצונות ונטיות הלב. המלך החכם שלמה אמר: ”לב אדם יחשב דרכו, ויהוה יכין צעדו” (משלי ט״ז:9). שנית, הן מעוצבות על־פי מה ששומעים ומה שרואים וכן גם בהשפעת חברים וחוויות שונות בחיים. חשוב אפוא לזכור את העצה: ”הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים יֵרוֹע” (משלי י״ג:20). הכתוב בפטרוס ב׳. א׳:16 מזהירנו לבל נלך אחרי ”אגדות מחוכמות”. עימן נמנים רבים מתורותיה וחגיה של הנצרות הכופרת.
9. כיצד נוכל לאפשר ליוצר הגדול לעצבנו?
9 אם כן, אלוהים יכול לעצב אותנו בהתאם לתגובתנו. טוב נעשה אם נתפלל אל יהוה בענווה כמו דוד: ”חוקרני אל ודע לבבי, בחנני ודע שרעפיי. וראה אם דרך עוצב בי, ונחני בדרך עולם” (תהלים קל״ט:23, 24). יהוה דואג שבשורת המלכות תוכרז. בשורתו הטובה והדרכותיו מצאו הד בלבנו. הוא מעניק לנו, דרך ארגונו, זכויות שונות הקשורות בהטפת הבשורה הטובה; הבה נקבלן ונוקירן (פיליפים א׳:9–11).
10. אילו תוכניות רוחניות עלינו להתאמץ לקיים?
10 חשוב שנשית לבנו ללא הרף לדבר־אלוהים — להקפיד על תוכנית יומיומית של קריאת המקרא ולהפוך את כתבי־הקודש ואת שירות יהוה נושא לשיחה במשפחתנו ועם ידידינו. במסגרת תוכנית הבוקר הרוחנית הנערכת בכל משפחות בית־אל ובכל בתי השליחים של עדי־יהוה, נהוג לקרוא לסירוגין קטע קצר מן המקרא או מתוך ספר השנה. התוכל לערוך תוכנית דומה במשפחתך? תועלת רבה צומחת לנו גם מן ההתרועעות בקהילה המשיחית, מן האסיפות, ובייחוד מהשתתפותנו בשיעור המצפה השבועי.
מעוצבים להתמודד עם ניסיונות
11, 12. (א) כיצד נוכל ליישם את עצת יעקב בנושא הניסיונות הפוקדים אותנו יום יום? (ב) מה יש בפרשת איוב כדי לעודדנו לשמור על תומתנו?
11 בחיי היומיום מרשה אלוהים שמצבים מסוימים יתעוררו, ועם חלקם קשה לנו להתמודד. כיצד עלינו להתייחס אליהם? הכתוב ביעקב ד׳:8 מייעץ לנו שבמקום להתמרמר, מוטב לקרוב אל אלוהים ולהישען עליו בכל לבנו בביטחון מלא שאם נעשה כן, ’הוא יקרב אלינו’. אומנם עלינו לעמוד בקשיים ובמבחנים, אך יהוה מרשה זאת כי הם תורמים לעיצובנו, ופירותיהם משמחים. הכתוב ביעקב א׳:2, 3 מבטיח: ”לשמחה גדולה חישבו זאת, אחיי, כאשר אתם באים בכל מיני ניסיונות, שהרי יודעים אתם כי בחינת אמונתכם מביאה לידי סבלנות”.
12 עוד אמר יעקב: ”מי שמתנסה אל יאמר, ’אלוהים מנסה אותי’, שכן אלוהים לא ינוסה ברע ואין הוא מנסה איש. אלא שכל איש מתנסה כאשר הוא נמשך ומתפתה בתאוותו שלו” (יעקב א׳:13, 14). עלולים לפקוד אותנו ניסיונות רבים ומגוונים, אך כפי שקרה לאיוב, הם כולם ממלאים תפקיד בעיצובנו. כתבי־הקודש מבטיחים לנו ביעקב ה׳:11: ”הן חושבים אנו למאושרים את העומדים בסבל. שמעתם על־אודות עמידתו של איוב בסבל וראיתם את תכלית יהוה [”מה שנתן לו יהוה לבסוף”, ע״ח] — כי רחום וחנון יהוה”. ככלים ביד היוצר הגדול, נהא נא נאמנים בכל עת ונחזיק נא בביטחון, כמו איוב, שהכל יֵצֵא לטובה (איוב ב׳:3, 9, 10; כ״ז:5; ל״א:1–6; מ״ב:12–15).
עיצוב הצעירים שבקרבנו
13, 14. (א) מתי על ההורים להתחיל בעיצוב ילדיהם, ומה היעד שהם מציבים להם? (ב) ספר על כמה תוצאות משמחות.
13 ההורים יכולים לתרום לעיצוב ילדיהם מינקות, וצעירינו עשויים להיות שומרי נאמנות נהדרים, גם במבחנים קשים מאוד (טימותיאוס ב׳. ג׳:14, 15). לפני כמה שנים בארץ אפריקנית אחת נרדפו העדים עד צוואר. אחת המשפחות הנאמנות הדפיסה בחשאי את המצפה במחסן ביתם שבחצר האחורית. יום אחד עברו חיילים מבית לבית וחיפשו צעירים כדי לגייס אותם לצבא. לשני הצעירים שבמשפחה היה מספיק זמן להתחבא, אבל אילו חיפשו החיילים בבית, היו מוצאים את מכונת הדפוס ומענים או הורגים את כל המשפחה. מה עשו? שני הנערים חזרו באומץ לב על הכתוב ביוחנן ט״ו:13: ”אין אהבה גדולה מאהבתו של הנותן את נפשו בעד ידידיו”, והתעקשו להישאר בסלון. הם ידעו שאם החיילים ימצאו אותם הם ללא ספק יענו או יהרגו אותם נוכח סירובם להתגייס לצבא, אך לפחות לא ימשיכו לערוך חיפושים בבית, ויתר בני המשפחה ומכונת הדפוס יינצלו. והנה קרה דבר מדהים. החיילים פסחו על הבית והמשיכו הלאה! כלי אנוש אלו, שעוצבו לכבוד, ומכונת הדפוס, ניצלו למען ימשיכו להפיק מזון רוחני בעתו. אחד הבנים משרת עם אחותו בבית־אל ועדיין מְתַפעל את מכונת הדפוס הישנה.
14 גם ילדים יכולים ללמוד כיצד להתפלל, ואלוהים נענה לתפילותיהם. מקרה יוצא מגדר הרגיל קרה במרחץ הדמים שהשתולל ברואנדה. המורדים נערכו להוציא להורג ברימון יד ילדה בת שש עם הוריה. הבת התפללה בקול רם ומכל הלב, שחייהם יינצלו כדי שיוכלו להמשיך לשרת את יהוה. דבריה נגעו ללב המורדים, והם חסו על חיי המשפחה באומרם, ”איננו יכולים להרוג אתכם בגלל הילדה הקטנה הזו” (פטרוס א׳. ג׳:12).
15. מפני אילו השפעות משחיתות הזהיר פאולוס?
15 רוב צעירינו אינם נאלצים להתמודד עם מצבים כה קשים כדוגמת המקרים דלעיל, אבל מבחנים רבים פוקדים אותם בבית־הספר ובחברת צעירים מושחתים: שפה קלוקלת, פורנוגרפיה, בידור שפל ולחץ חברתי לעשות מעשים פסולים — תופעות שנעשו לחם חוק במקומות רבים. השליח פאולוס הזהיר שוב ושוב מפני השפעות אלו (קורינתים א׳. ה׳:6; ט״ו:33, 34; אפסים ה׳:3–7).
16. כיצד עלול האדם להפוך לכלי לקלון?
16 אחרי שדן בכלים ’לכבוד ובכלים לקלון’ אמר פאולוס: ”לפיכך אם איש יטהר את עצמו מאלה יהיה כלי לכבוד, מקודש ומועיל לבעל הבית ומוכן לכל מעשה טוב”. הבה נעודד את הצעירים שלנו לברור את ידידיהם, ’לברוח מתאוות הנעורים ולרדוף צדק, אמונה, אהבה ושלום, עם כל הקוראים אל יהוה בלב טהור’ (טימותיאוס ב׳. ב׳:20–22). תוכנית משפחתית ’לבניית איש את אחיו’ תתרום תרומה יקרה לאין ערוך בעיצוב צעירינו (תסלוניקים א׳. ה׳:11; משלי כ״ב:6). לימוד המקרא וקריאה בו באופן קבוע, תוך שימוש בספרות מתאימה מספרות החברה, יסייעו לצמיחתם הרוחנית.
עיצוב של כולם
17. כיצד יכול המוסר לעצבנו, ומה תהא התוצאה המשמחת?
17 כדי לעצבנו מייעץ לנו יהוה עצות מדברו ודרך ארגונו. אל תדחה את עצות אלוהים! קבל אותן בתבונה והנח להן לעשותך כלי לכבוד בידי יהוה. הכתוב במשלי ג׳:11, 12 מייעץ: ”מוסר יהוה, בני, אל תמאס ואל תָקוץ בתוכחתו. כי את אשר יאהב יהוה יוכיח, וכאב את בן ירצה”. עצות אבהיות נוספות מצויות בעברים י״ב:6–11: ”את אשר יאהב יהוה יוכיח... כל מוסר בעת בואו אינו נחשב לשמחה כי אם לעצב, אבל אחרי כן יתן פרי שלום וצדקה למתחנכים בו”. האפיק המרכזי למוסר זה הוא ללא ספק דבר־אלוהים (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17).
18. מה אנו לומדים מלוקס פרק ט״ו בנושא החרטה?
18 יהוה רחום וחנון (שמות ל״ד:6). הוא מוכן לסלוח לאדם גם על חטא חמור ביותר בתנאי שיביע חרטה כנה. ’בנים אובדים’ בני זמננו יכולים גם הם להיעשות כלים לכבוד (לוקס ט״ו:22–24, 32). חטאינו אולי אינם כה חמורים כחטאיו של הבן האובד. אך תגובתנו הענווה לעצות המקרא תסלול את הדרך לעיצובנו ולהיעשותנו כלים לכבוד.
19. כיצד נוכל להמשיך לשמש כלים לכבוד בידי יהוה?
19 כשהתחלנו ללמוד את האמת, הבענו נכונות לתת ליהוה לעצבנו. נטשנו את דרכי העולם, התחלנו לעטות את האישיות החדשה ונעשינו משיחיים מוקדשים וטבולים. שעינו לעצה שבאפסים ד׳:20–24 (ע״ח), ’להסיר את האישיות הישנה אשר התנהגותנו הראשונה היתה כרוכה עימה והיא נשחתת בתאוות מתעות ולעטות את האישיות החדשה שנבראה על־פי רצון אלוהים בצדקה אמיתית ובחסידות’. מי יתן וכל אחד מאיתנו ימשיך להיות כחומר ביד היוצר הגדול, יהוה, וישרתו ללא הרף ככלי לכבוד!
שאלות חזרה
◻ מה מטרת היוצר הגדול כלפי כדור־הארץ?
◻ כיצד תוכל להיות מעוצב לכבוד?
◻ כיצד ניתן לעצב את ילדינו?
◻ כיצד עלינו להתייחס למוסר?
[תמונה בעמוד 10]
האם תהיה כלי לכבוד או שמא תושלך?
[תמונה בעמוד 12]
את הצעירים ניתן לעצב מינקות