הם עשו את רצון יהוה
ביקור מבורך ביותר
המסע מארץ שְׁבַא לירושלים ודאי התיש את המלכה. היא היתה רגילה לחיי תפנוקים. והנה היא יוצאת, רכובה על גמל, למסע ארוך ומפרך של 400,2 קילומטר, רובו במדבר היוקד. על־פי אחד האומדנים נדרשו לה כ־75 יום להשלים את המסע, לכיוון אחד בלבד!a
מדוע עזבה מלכה עשירה זו את ביתה הנוח שבשבא ויצאה למסע מפרך?
דיווח מסקרן
מלכת שבא באה לירושלים אחרי ששמעה ”את שמע שלמה לשם יהוה” (מלכים א׳. י׳:1). לא כתוב מה בדיוק שמעה המלכה. אבל אנו כן יודעים שיהוה בירך את שלמה בחוכמה, בעושר ובכבוד עילאיים (דברי הימים ב׳. א׳:11, 12). כיצד הגיע הדבר לאוזני המלכה? הואיל ושבא היתה מרכז מסחרי, ייתכן ששמעה המלכה על גדולתו של שלמה מפי הסוחרים שביקרו בארצה. חלקם היו אולי בדרכם אל אופיר, ארץ שעמדה ביחסי מסחר הדוקים עם שלמה (מלכים א׳. ט׳:26–28).
בכל אופן, המלכה הגיעה ירושליימה ”בחיל כבד מאוד, גמלים נושאים בשמים וזהב רב מאוד ואבן יקרה” (מלכים א׳. י׳:2). יש אומרים שה’חיל הכבד’ כלל משמר מזוין. זו מסקנה היגיונית בהתחשב בעובדה שהמלכה נחשבה לאישיות רמת מעלה ושבמטענה היו דברי ערך יקרים לאין ערוך.b
אך שים לב שהמלכה שמעה על גדולתו של שלמה ”לשם יהוה”. אם כן, זה לא היה סתם מסע עסקי. נראה שהמלכה באה בעיקר כדי לשמוע את חוכמת שלמה — ואולי ללמוד משהו על יהוה אלוהיו. הואיל והיתה כנראה מצאצאי שם או חם, שעבדו את יהוה, ייתכן שעוררה דת אבותיה את סקרנותה.
חידות, ותשובות מספקות
כשפגשה את שלמה, החלה המלכה לנסותו ”בחידות” (מלכים א׳. י׳:1). אין זה אומר שהמלכה שיחקה עם שלמה במשחקים חסרי חשיבות. בתהלים מ״ט:5 מופיעה המילה ”חידה” לתיאור שאלות חשובות בנושא החטא, המוות והפדיון. סביר להניח אפוא, שמלכת שבא שוחחה עם שלמה על נושאים מעמיקים שהעמידו את חוכמתו למבחן. המקרא מציין שהיא דיברה ”אליו את כל אשר היה עם לבבה”. ושלמה אמר לה ”את כל דבריה. לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה” (מלכים א׳. י׳:2, 3).
מלכת שבא התרשמה עמוקות מחוכמת שלמה ומעושרה של ממלכתו עד כי ”לא היה בה עוד רוח” (מלכים א׳. י׳:4, 5). יש אומרים שנעתקה נשימתה. אחד החוקרים מעלה את האפשרות שהיא התעלפה! כך או כך, המלכה הוכתה בתדהמה ממראה עיניה וממשמע אוזניה. היא אמרה שאשרי עבדי שלמה על שיכולים הם לשמוע את חוכמתו, והיא בירכה את יהוה על שהכתיר את שלמה למלך. אחרי כן נתנה למלך מתנות יקרות. שווי הזהב שנתנה, להוציא את יתר המתנות, נאמד בכ־000,000,40 דולר. גם שלמה נתן לה מתנות ו”את כל חפצה אשר שאלה”c (מלכים א׳. י׳:6–13).
מוסר השכל
ישוע ציין שהסופרים והפרושים צריכים היו ללמוד מִמלכת שבא. ”מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיע אותו, כי באה מקצה הארץ לשמוע את חוכמת שלמה; והנה גדול משלמה כאן” (מתי י״ב:42). כן, מלכת שבא הוקירה את החוכמה שמאת אלוהים. אם היא גמאה 400,2 קילומטר כדי לשמוע את שלמה, אין ספק שהיה על הסופרים והפרושים להקשיב היטב לישוע, שעמד לפניהם.
גם אנחנו יכולים לגלות הערכה רבה לישוע המשיח, שלמה הגדול יותר. כיצד? דרך אחת היא למלא אחר מצוותו ’לעשות תלמידים מאנשי כל העמים’ (מתי כ״ח:19, ע״ח). דרך נוספת היא לנתח את דוגמתו ואת הלוך רוחו ולחקותם (פיליפים ב׳:5; עברים י״ב:2, 3).
אמת, נדרשים מאמצים כדי לנהוג כדוגמתו של שלמה הגדול יותר. אבל אם נעשה כן נבורך עד מאוד. יהוה מבטיח למשרתיו שאם יגלו רוח של הקרבה עצמית, ’יפתח להם את ארובות השמים ויוריק להם ברכה עד בלי די’ (מלאכי ג׳: 10).
[הערות שוליים]
a חוקרים רבים טוענים ששבא שכנה בדרום־מערב חצי האי ערב, כלומר, בתימן של ימינו.
b הגיאוגרף היווני הקדום סְטְרַבּוֹן מוסר שאנשי שבא היו עשירים מופלגים. הוא מציין שהם הרבו לעטר בזהב את רהיטיהם, את כליהם וגם את קירות בתיהם, דלתותיהם וגגותיהם.
c יש המסיקים ממשפט זה שהמלכה ושלמה קיימו יחסי מין. אגדות מספרות שאף נולד להם בן. אין שום ראיות התומכות בהשערות אלו.