יהוה מכין את הדרך
”בשורה זו של המלכות תוכרז” (מתי כ״ד:14).
1. אילו הישגים קצרה וקוצרת פעילות ההטפה במאה הראשונה ובמאה ה־20?
מאהבתו חפץ יהוה ”שכל בני אדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת” (טימותיאוס א׳. ב׳:4). לשם כך, יש צורך בפעילות הטפה והוראה חובקת עולם. תודות לפעילות זו נעשתה הקהילה המשיחית במאה הראשונה ”עמוד האמת ויסודה” (טימותיאוס א׳. ג׳:15). אחר כך באה תקופה ארוכה של כפירה, שבה התעמעם אור האמת. בתקופה שלנו, ב’עת הקץ’, רבה ”הדעת” המעניקה למיליונים תקווה מקראית להיוושע ולחיות לנצח (דניאל י״ב:4).
2. מה עשה יהוה בקשר לפעילות ההטפה?
2 פעילות ההטפה במאה הראשונה ובמאה ה־20 נחלה ונוחלת הצלחה כבירה, וזאת חרף מאמציו הבלתי נלאים של השטן לסכל את מטרת אלוהים. עובדה זו מזכירה את נבואת ישעיהו. על שיבת גולי ציון ליהודה במאה השישית לפה״ס, כתב ישעיהו: ”כל גיא יינשא, וכל הר וגבעה ישפָּלו, והיה העקוב למישור, והרכסים לבקעה” (ישעיהו מ׳:4). יהוה הכין ויישר את הדרך גם למִבצעי ההטפה הגדולים במאה הראשונה ובמאה ה־20.
3. באילו דרכים יכול יהוה להגשים את מטרותיו?
3 אין זה אומר שיהוה עומד מאחורי כל התפתחות החלה בעולם כדי לקדם את הכרזת הבשורה; ואין להסיק מכך שיהוה ידע מראש כל דבר ודבר שיקרה. נכון, בכוחו לחזות ולהכתיב את אירועי העתיד (ישעיהו מ״ו:9–11). אך הוא יכול גם להגיב להתפתחויות מבלי לדעת אותן מראש. כמו רועה צאן מנוסה היודע כיצד לנהל את צאנו ולהגן עליו, כך מנחה יהוה את משרתיו. הוא מוביל אותם לישועה, מגן על רוחניותם ומסייע להם לנצל הזדמנויות והתפתחויות שיתרמו להצלחת הטפת הבשורה בעולם כולו (תהלים כ״ג:1–4).
משימה קשה
4, 5. מדוע הטפת הבשורה היא משימה קשה?
4 בדומה לבניית התיבה בימי נוח, הטפת הבשורה על המלכות במאה הראשונה ובימינו היתה, ועודנה, פרויקט אדיר. קשה להעביר מסר כלשהו לכל העמים, אבל משימה זו קשה במיוחד. במאה הראשונה היו תלמידים מעטים יחסית. ישוע מנהיגם הוצא להורג באשמת מורד. בשלב ההוא היתה הדת היהודית מבוססת היטב. בירושלים ניצב מקדש רב הוד, ובאיזור הים התיכון התקיימו דתות לא־יהודיות מושרשות בעלות מקדשים וכהונה. גם כשהחלה ’עת הקץ’ ב־1914 היו משיחיים משוחים מעטים, לעומת חסידים רבים של דתות אחרות שהתיימרו לשרת את אלוהים (דניאל י״ב:9).
5 ישוע הזהיר את תלמידיו שהם יירדפו. הוא אמר: ”ימסרו אתכם לרודפים ויהרגו אתכם ותהיו שנואים על כל הגויים בגלל שמי” (מתי כ״ד:9). בנוסף לבעיות אלו, ובייחוד ב”אחרית הימים” מוצאים את עצמם המשיחיים ב”זמנים קשים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). היקף המלאכה, הרדיפות וקשיי הזמנים מכבידים על פעילות ההטפה. דרושה אמונה רבה.
6. מה נאמר למשרתי יהוה כהבטחה להצלחת המשימה?
6 יהוה אומנם ידע שיהיו קשיים, אך הוא גם ידע שמאומה לא יוכל להשבית את המלאכה. ההצלחה נובאה בנבואה מוכרת שהתגשמה במאה הראשונה ומתגשמת במאה ה־20: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם” (מתי כ״ד:14).
7. מה היה היקפה של מלאכת ההטפה במאה הראשונה?
7 חדורי אמונה ומלאי רוח הקודש ביצעו משרתי אלוהים במאה הראשונה את מלאכתם. יהוה היה עימם, והם נחלו הצלחה שעלתה על כל ציפיותיהם. באיגרתו אל הקולוסים, כ־27 שנה אחרי מותו של ישוע, כתב פאולוס שהבשורה ”הוכרזה לכל הבריאה מתחת לשמים” (קולוסים א׳:23). בשלהי המאה ה־20, מוכרזת הבשורה ב־233 ארצות.
8. באילו נסיבות חבקו רבים את הבשורה הטובה? הבא דוגמה.
8 מיליונים חבקו את הבשורה הטובה בעשרות השנים האחרונות, ורבים מהם בנסיבות קשות — בעתות מלחמה, חרם ורדיפות עזות. כך גם קרה במאה הראשונה. למשל, פאולוס וסילא הולקו באכזריות והושלכו לכלא. במצב כזה קלושים הסיכויים לעשות תלמידים. אבל יהוה ניצל את המצב לעשיית תלמידים. פאולוס וסילא שוחררו, והסוהר ומשפחתו נעשו מאמינים (מעשי השליחים ט״ז:19–33). מקרים כאלו מלמדים שמתנגדי הבשורה לא יוכלו להשתיקה (ישעיהו נ״ד:17). עם זאת, תולדות הקהילה המשיחית לא היו מלוּות כל הזמן בהתנגדות וברדיפות בלתי פוסקות. הבה נתמקד בכמה התפתחויות חיוביות שתרמו ליישור הדרך להצלחת הטפת הבשורה במאה הראשונה ובמאה ה־20.
סביבה דתית
9, 10. כיצד יצר יהוה ציפייה להטפת הבשורה במאה הראשונה ובמאה ה־20?
9 תן דעתך לתקופות שבהן נערכו מבצעי ההטפה העולמיים. באשר למאה הראשונה, הנבואה על 70 השבועות שבדניאל ט׳:24–27 הצביעה על שנת ביאתו של המשיח — 29 לספירה. היהודים במאה הראשונה לא ידעו את המועד המדויק, אך ציפו למשיח (לוקס ג׳:15). הספר מנואל ביבליק (צרפתית) מציין: ”אנשים ידעו ששבעים השבועות של שנים שקבע דניאל עמדו להסתיים; איש לא הופתע למשמע הכרזתו של יוחנן המטביל שמלכות אלוהים קרֵבה”.
10 מה באשר לימינו? בימינו חלה התפתחות בעלת חשיבות עליונה — המלכתו של ישוע בשמים, שציינה את תחילת נוכחותו באון מלכות. מאחת הנבואות במקרא עולה כי הדבר אירע ב־1914 (דניאל ד׳:10–14). אנשי דת בני זמננו חזו אירוע זה והיו שרויים בציפייה. הציפייה שרתה גם בקרב תלמידי המקרא הכנים, שהחלו להוציא כתב־עת זה ב־1879 בשם המצפה של ציון המכריז על נוכחות המשיח. הנה כי כן, במאה הראשונה ובתקופתנו, סללו ציפיות דתיות את הדרך להטפת הבשורה הטובה.a
11. אילו יסודות דתיים שתרמו להטפת הבשורה הונחו?
11 גורם נוסף שתרם לפעילותם של המשיחיים במאה הראשונה ובמאה הנוכחית היא העובדה שרבים הכירו ומכירים את כתבי־הקודש. במאה הראשונה היו קהילות יהודיות שחיו בקרב עמים נוכרים. בקהילות אלו היו בתי כנסת ובהם נפגשו היהודים וקראו ודנו במקרא. המשיחיים הקדומים יכלו אפוא לבנות על הידע הדתי שרכש הציבור (מעשי השליחים ח׳:28–36; י״ז:1, 2). בתחילת המאה שררה בארצות רבות אווירה דומה. בעולם הנוצרי קל היה להשיג את המקרא, בייחוד בארצות הפרוטסטנטיות. נהוג היה לקרוא בו בכנסיות רבות; ולמיליונים היה עותק אישי. המקרא נמצא ברשות ההמונים, אבל הם היו זקוקים לעזרה כדי להבין מה יש להם בידיים.
יתרונות החוק
12. כיצד על־פי־רוב הגנו חוקי רומא על האזרחים במאה הראשונה?
12 חוקי רשויות השלטון עמדו לא אחת לצדה של פעילות ההטפה. האימפריה הרומית, שחלשה על העולם במאה הראשונה, וחוקיה הכתובים השפיעו עמוקות על חיי היומיום. החוקים הגנו על האזרחים, והצמיחו תועלת למשיחיים הקדומים. למשל, פאולוס נעזר בחוקי רומא כדי להשתחרר מן הכלא ולא להיענש בהלקאות (מעשי השליחים ט״ז:37–39; כ״ב:25, 29). במקרה אחר, אזכור המערכת המשפטית הרומית תרם להרגעת אספסוף זועם באפסוס (מעשי השליחים י״ט:35–41). פאולוס ניצל מהתקפה אלימה בירושלים בזכות אזרחותו הרומית (מעשי השליחים כ״ג:27). לימים, הותר לו על־פי החוק הרומי לפנות אל הקיסר ולהעמיד הגנה חוקית על אמונתו (מעשי השליחים כ״ה:11). חלק מן הקיסרים היו רודנים, אך בדרך כלל אפשרו החוקים במאה הראשונה ’להגן על הבשורה הטובה ולעגנה בחוק’ (פיליפים א׳:7, ע״ח).
13. כיצד תורם החוק לפעילות ההטפה בימינו?
13 הוא הדין כיום בארצות רבות. אף שיש אשר ’היוצרים עמל [צרות] עלֵי [על בסיס] חוק’, נחשב חופש הדת בחוקי רוב הארצות לזכות יסוד (תהלים צ״ד:20). בידיעה שעדי־יהוה אינם מסכנים את שלום הציבור הקנו לנו ממשלות רבות הכרה חוקית. בארצות־הברית, שבה מודפס חלק ניכר מן הספרות של עדי־יהוה, יוצא כתב־העת המצפה זה 120 שנה ברציפות תודות לחוקי המדינה, ומופץ בעולם כולו.
עתות שלום וסובלנות
14, 15. איזו תועלת צמחה לפעילות ההטפה במאה הראשונה תודות ליציבות חברתית יחסית?
14 פעילות ההטפה ראתה עדנה גם בתקופות של שלום יחסי. ישוע אומנם חזה בדייקנות שבימים ההם ”גוי יקום על גוי”, אך בין לבין היו פרקי זמן של יציבות שבהן ניתן היה לבשר את בשורת המלכות במלוא המרץ (מתי כ״ד:7). המשיחיים במאה הראשונה חיו במסגרת הפַּקְס רומנה (השלום הרומי). היסטוריון אחד כתב: ”רומא שִעבּדה כליל את עמי העולם הים־תיכוני, עד כדי כך ששמה עבורם קץ לתקופה ארוכה של מלחמות כמעט בלתי פוסקות”. יציבות זו סללה את הדרך בפני המשיחיים הראשונים לנוע בביטחון יחסי ברחבי העולם הרומי.
15 האימפריה הרומית השתדלה לאחד את העמים תחת ידה החזקה. מדיניות זו תרמה לא רק לתחבורה, לסובלנות ולחילופי רעיונות, אלא גם לאחווה בינלאומית. הספר בדרך לציביליזציה (On the Road to Civilization) מציין: ”האחדות ששררה באימפריה [הרומית] הפכה את שדה [פעילות ההטפה המשיחית] לשדה נוח לעבודה. מחסומים לאומיים הוסרו. אזרח רומי היה אזרח העולם. ... יתרה מזו, באומה שפיתחה את מושג האזרחות האוניברסלית ניתן היה להבין דת שהטיפה לאחווה בין בני אדם”. (השווה מעשי השליחים י׳:34, 35; פטרוס א׳. ב׳:17.)
16, 17. מניין צומחים המאמצים בימינו לעשיית שלום, ואיזו מסקנה הסיקו רבים?
16 ומה בימינו? במאה ה־20 התחוללו המלחמות ההרסניות ביותר בהיסטוריה, ומלחמות אזוריות עדיין משתוללות בכמה ארצות (ההתגלות ו׳:4). עם זאת, היו פרקי זמן של שלום יחסי. מעצמות העולם לא נלחמו זו בזו במלחמה כוללת מזה כ־50 שנה. נסיבות אלו הקלו במידה רבה את הכרזת הבשורה.
17 זוועות המלחמות במאה ה־20 הובילו רבים לידי הכרה שיש צורך בממשלה עולמית. החשש מפני מלחמת עולם הוליד את הקמתם של חבר־הלאומים וארגון האומות המאוחדות (ההתגלות י״ג:14). מטרתם המרכזית של שני ארגונים אלו היא לקיים את השלום בעולם ולקדם שיתוף פעולה בינלאומי. אדם שמודע לצורך זה עשוי להגיב בחיוב לבשורה על הממשלה העולמית שתביא שלום אמיתי ונצחי — מלכות אלוהים.
18. איזו גישה בנושא הדת הקלה את פעילות ההטפה?
18 המשיחיים נרדפו לעתים עד צוואר, ועם זאת היו במאה הראשונה ובמאה ה־20 פרקי זמן של סובלנות דתית (יוחנן ט״ו:20; מעשי השליחים ט׳:31). הרומאים אימצו את האלים והאלילות של העמים הכבושים והסתגלו אליהם. פרופסור רודני סטארק כתב: ”חופש הדת תחת שלטון רומא היה כה רב, שבמובנים רבים לא ידע העולם חופש מעין זה עד המהפכה האמריקנית”. תושבי ארצות רבות נעשים כיום יותר פתוחים לדעות אחרות, והם מוכנים לשמוע את המסר המקראי שבפיהם של עדי־יהוה.
תפקידה של הטכנולוגיה
19. כיצד השתמשו המשיחיים הקדומים במִצחָף?
19 שים לב כיצד עזר יהוה למשרתיו להפיק תועלת מן הקִדמה הטכנולוגית. המשיחיים הקדומים לא חיו בעידן של התקדמות טכנולוגית מהירה, אך הם מצאו שימוש בהמצאה אחת והיא המִצְחָף (קודֶקס). המצחף תפס את מקומה של המגילה המסורבלת. הספר הולדת המצחף (The Birth of the Codex) מציין: ”בניגוד לתהליך האיטי וההדרגתי שבה דחק המצחף את רגלי המגילה בספרות החילונית, נראה כי המשיחיים אימצו את המצחף באופן מיידי ובהיקף כלל־עולמי”. עוד נכתב בספר: ”היקף השימוש במצחף בספרות המשיחית במאה השנייה לספירה מלמד שהשימוש בו החל זמן רב לפני שנת 100 לספירה”. המצחף קל יותר לשימוש מן המגילה, וניתן לאתר בו פסוקים מהר יותר. זה ודאי עזר למשיחיים הקדומים, שבדומה לפאולוס לא רק הסבירו את הכתובים, אלא גם הוכיחו על סמך פסוקים אחרים את מה שהם מלמדים (מעשי השליחים י״ז:2, 3).
20. כיצד משתמשים משרתי אלוהים בטכנולוגיה המודרנית בפעילות ההטפה הכלל עולמית, ומדוע?
20 בימינו חלה התקדמות טכנולוגית מדהימה. תודות למכבשי דפוס מהירים, יוצאים לאור בו־זמנית פרסומים מקראיים בעשרות שפות. הטכנולוגיה המודרנית מאיצה את מלאכת תרגום המקרא. במשאיות, רכבות, אוניות ומטוסים ניתן להעביר ספרות מקראית במהירות לכל מקום על פני כדור־הארץ. בזכות הטלפונים והפקסימיליות קיימת תקשורת מיידית. בעזרת רוחו הניע יהוה את משרתיו למצוא שימוש מעשי בטכנולוגיה זו לקידומה ולהפצתה של הבשורה בעולם כולו. מה שעומד בראש מעיניהם אינה החתירה לדעת ולנצל כל חידוש והמצאה, אלא עשיית מלאכת ההטפה ביעילות המרבית.
21. במה אנו סמוכים ובטוחים?
21 ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם”, ניבא ישוע (מתי כ״ד:14). כפי שהמשיחיים הקדומים חזו בהתגשמותה של הנבואה, גם אנו נחזה בהתגשמותה, אם כי בקנה מידה רחב יותר. חרף היקף המלאכה וקשייה, אם בזמנים טובים ואם בזמנים קשים, לנוכח שינויים בחוקים ובגישות, בעתות מלחמה ובעתות שלום, ובעזרת מגוון ההמצאות הטכנולוגיות, הוכרזה ומוכרזת הבשורה. האין חוכמתו של יהוה וראייתו המדהימה למרחוק מעוררות בך יראת כבוד? אנו סמוכים ובטוחים שפעילות ההטפה תושלם על־פי לוח הזמנים של יהוה ושמטרתו האוהבת תתגשם לברכת כל הצדיקים. הם יירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים ל״ז:29; חבקוק ב׳:3). אם נתאים את חיינו למטרת יהוה, נהיה ביניהם (טימותיאוס א׳. ד׳:16).
[הערת שוליים]
a להסבר מפורט יותר על שתי נבואות משיחיות אלו, ראה הספר דעת המובילה לחיי־נצח, עמודים 36, 97, 98–107, שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
שאלות חזרה
◻ מדוע הטפת הבשורה היא משימה קשה?
◻ באילו דרכים תורמים הסדרים ממשלתיים ויציבות חברתית יחסית לפעילותם של המשיחיים?
◻ אילו התפתחויות עתידיות מובטחות לנו לאור ברכתו של יהוה על פעילות ההטפה?