האם השטן גורם לנו לחלות?
המחלות לא נועדו להיות חלק מחיינו. אלוהים הועיד לנו חיי נצח בבריאות מושלמת. יצור רוחני, השטן, פיתה את הורינו הראשונים, אדם וחוה, לחטוא, והביא לידי כך שהאנושות תוכה בחולי, כאב ומוות (בראשית ג׳:1–5, 17–19; רומים ה׳:12).
היש בזה לומר שכל מחלה היא תוצאה ישירה של יד מכוונת מעולם הרוחות? במאמר הקודם הזכרנו שרבים חושבים כך. בזה האמינה סבתהּ של אומג׳י הקטנה. האם בעיית השלשולים שממנה סבלה, בעיה שעלולה להיות קטלנית לפעוטות בארצות טרופיות, נגרמה על־ידי רוחות סמויות מן העין?
חלקו של השטן בעניין
תשובתו של המקרא ברורה מאוד. ראשית, המקרא מלמד שאין לאבותינו רוחות שיכולות להשפיע על חיינו, משום ש”המתים אינם יודעים מאומה”. אין באדם רוח הממשיכה לחיות לאחר מותו. המתים ישנים בקבר, אשר בו ”אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה” (קהלת ט׳:5, 10). הם אינם מסוגלים בשום פנים ואופן לחולל מחלות!
אלא שהמקרא אומר שכן קיימות רוחות רעות. המורד הראשון ביקום היה יצור רוחני, המכונה כיום השטן. מי שהצטרפו אליו נקראים שדים. היש בכוחם של השטן והשדים לחולל מחלות? מסתבר שכבר היו דברים מעולם. כמה מנִסי הריפוי של ישוע היו כרוכים בגירוש שדים (לוקס ט׳:37–43; י״ג:10–16). אולם, ברוב המקרים, למחלות שריפא ישוע לא היה קשר ישיר לשדים (מתי י״ב:15; י״ד:14; י״ט:2). גם כיום המחלות ככלל מקורן בגורמים טבעיים ולא על־טבעיים.
ומה לגבי כישוף? משלי י״ח:10 מבטיחנו: ”מגדל עוז שם יהוה, בו ירוץ צדיק ונשגב”. וביעקב ד׳:7 נאמר: ”התייצבו נגד השטן ויברח מפניכם”. אלוהים יכול להגן על נאמניו מִכשפים ומכל השפעה מיסטית זו או אחרת. הגנה זו כלולה בהבטחה שנתן ישוע: ”האמת תשחרר אתכם” (יוחנן ח׳:32).
מה לגבי איוב? האם לא היתה זו רוח רעה שגרמה לו לחלות? כן. במקרא כתוב שהשטן היה אחראי למחלתו. אבל הסיפור של איוב יוצא דופן. זמן רב הגן אלוהים על איוב מפני התקפות ישירות מהשדים. השטן הזמין את יהוה למעין התמודדות וקרא לו להכות את איוב. מאחר שמחלוקות כבדות משקל היו מעורבות בעניין, הסיר יהוה חלקית את הגנתו מעבדו במקרה בודד זה.
בכל זאת, אלוהים הציב גבולות. הוא הרשה לשטן לפגוע באיוב — להביא עליו מחלה זמנית — אך לא להמיתו (איוב ב׳:5, 6). כשבאו סבלותיו של איוב אל קצם, גמל לו יהוה ביד רחבה על נאמנותו (איוב מ״ב:10–17). העקרונות שאמיתותם הוכחה בנאמנותו של איוב מתועדים זה דורי דורות במקרא, וכל אדם יכול ללומדם. אין צורך במבחן נוסף מסוג זה.
כיצד פועל השטן?
ברוב המקרים הקשר היחיד בין השטן לבין מחלותינו הוא העובדה שהשטן פיתה את הזוג הראשון לחטוא. הוא ושדיו אינם הגורם הישיר לכל מחלה ומדווה. על כל פנים, השטן בהחלט מסוגל לנסות להשפיע עלינו להחליט החלטות לא נבונות ולהתפשר על אמונתנו, מה שעלול בסופו של דבר להזיק לבריאות. הוא לא כישף את אדם וחוה, לא רצח אותם ולא היכה אותם במחלה. הוא פשוט שכנע את חוה להמרות את פי אלוהים ואדם נהג כמותה. חולי ומוות הם חלק מהשלכות מעשיהם (רומים ה׳:19).
מלך מואב, שחשש מפני עם ישראל שחנו ליד גבולות ארצו, שכר את בלעם, נביא לא נאמן, לקללם. אולם בלעם נכשל משום שיהוה הגן על עמו. אז ניסו המואבים לפתות את בני ישראל להדיחם לעבודת אלילים ולאי־מוסריות מינית. הטכסיס עלה יפה, והגנת יהוה סרה מהעם (במדבר כ״ב:5, 6, 12, 35; כ״ד:10; כ״ה:1–9; ההתגלות ב׳:14).
לקח חשוב טמון במאורע היסטורי זה. אלוהים אומנם מגן על עובדיו הנאמנים מהתקפות ישירות מצד רוחות רעות, אבל השטן מנסה להדיח אותם להתפשר על אמונתם. הוא עלול לפתותם לאי־מוסריות. כאריה שואג הוא מנסה גם להפחיד אותם, כדי שיפעלו בדרך שתביא להסרת הגנתו של אלוהים (פטרוס א׳. ה׳:8). מסיבות אלה אמר השליח פאולוס על השטן ש”בידו ממשלת המוות” (עברים ב׳:14).
סבתהּ של אומג׳י ניסתה לשכנע את הווה להשתמש בקמיעות ובפֶטישים להגנה ממחלות. מה היה קורה אילו נכנעה לה הווה? הדבר היה מעיד על סדקים בביטחונה ביהוה אלוהים, והיא כבר לא היתה חוסה בבטחה בצל כנפיו (שמות כ׳:5; מתי ד׳:10; קורינתים א׳. י׳:21).
השטן השתמש בשיטת השכנוע גם במקרה של איוב. הוא לא הסתפק בכך שגזל ממנו את משפחתו, את עושרו ואת בריאותו. אשתו יעצה לו עצת אחיתופל: ”קלל אלוהים וָמוּת!” אמרה (איוב ב׳:9, תיקון סופרים). אחר כך ביקרו אצלו שלושה ”חברים” שהתאמצו לשכנעו שהוא הוא אשם בסבלותיו (איוב י״ט:1–3). כך ניצל השטן את חולשתו של איוב וניסה לרפות את ידיו ולערער את ביטחונו בצדקת יהוה. למרות זאת, איוב נשען על יהוה כתקוותו היחידה. (השווה תהלים נ״ה:23.)
גם אנחנו, כשאנו חולים, עלולים להיתקף דיכאון. השטן יעוט על הזדמנות זו וינסה לגרום לנו להתפשר בדרך כלשהי על אמונתנו. לפיכך, בשעת מחלה חשוב לזכור שהגורם השורשי לסבל הוא כנראה האי־שלימות שירשנו, ולא גורם מיסטי כלשהו. זכור, יצחק הנאמן התעוור כמה שנים לפני מותו (בראשית כ״ז:1). הגורם לא היה רוחות רעות, אלא זִקנה. רחל נפטרה בלידה קשה, לא בגלל השטן, אלא בגלל שבריריות האדם (בראשית ל״ה:17–19). בסופו של דבר כל נאמני קדם מתו, לא בעקבות כישוף או קללה, אלא בעקבות האי־שלימות התורשתית.
הרעיון שהרוחות הסמויות הן הגורם הישיר לכל מחלה הוא מלכודת. הוא עלול לעורר פחד חולני מפני הרוחות. חולה שמאמין בכך, ינסה אולי לפייס את השדים, במקום להתרחק מכל קשר איתם. אם יצליח השטן לגרום לנו לעסוק מתוך פחד במנהגים ספיריטיסטיים, הרי שיצליח לגרום לנו לבגוד באלוהי האמת, יהוה (קורינתים ב׳. ו׳:15). יראת אלוהים בריאה צריכה להנחות את צעדינו, ולא אמונות תפלות ופחד מפני יריבו של אלוהים (ההתגלות י״ד:7).
לאומג׳י הקטנה יש ההגנה הטובה ביותר מפני רוחות רעות. אלוהים מחשיב אותה ל’קדושה’, לדברי השליח פאולוס, משום שאמהּ היא אשה מאמינה וביכולתה להתפלל לאלוהים שיתמוך בבתה באמצעות רוח הקודש (קורינתים א׳. ז׳:14). מבורכת בדעת מדויקת זו, דאגה הווה שאומג׳י תקבל טיפול רפואי טוב, במקום להסתמך על קמיעות.
גורמים שונים למחלות
רוב האנשים אינם מאמינים ברוחות. כשהם חולים, הם הולכים לרופא, אם הם יכולים להרשות לעצמם. כמובן, ביקור אצל רופא אינו מבטיח החלמה. רופאים אינם מחוללים נסים. אבל יש רבים בעלי אמונות תפלות שיכלו להירפא, אילולא פנו לרופא מאוחר מדי. הם מנסים תחילה את שיטות הריפוי הספיריטיסטיות, ופונים לרופא רק אם אין ברירה. אם מלכתחילה היו נוהגים כך, ניתן היה למנוע מקרי מוות רבים.
יש שמתים בטרם עת בגלל בּוּרות. הם אינם מזהים את תסמיני המחלה ואינם יודעים כיצד למנוע מחלות. יֶדע יכול לחסוך סבל מיותר. ראוי לציין ששיעור התמותה ממחלות בקרב ילדים לאמהות יודעות קרוא וכתוב נמוך יחסית משיעורו בקרב ילדים לאמהות אנאלפבתיות. מכאן שהבורות עלולה להיות קטלנית.
רשלנות היא גורם נוסף למחלות. רבים, למשל, לוקים במחלות כי לא אכפת להם שחרקים זוחלים על מזונם או שהאוכל הוכן בידיים לא נקיות. שינה ללא כילה להגנה מפני יתושים באזורים מוכי מלריה מסוכנת גם היא.a בדרך כלל ”טוב קורטוב של מניעה מאשר לוג של רפואה”.
מיליונים לוקים במחלות בעקבות אורח חיים לא־נבון ומתים בטרם עת. שכרות, אי־מוסריות מינית, צריכת סמים וטבק הרסו את בריאותם של רבים. כאשר בעל הרגלים פסולים כאלה נופל למשכב, האם ניתן לומר שהגורם למחלתו הוא כישוף או התקפת שד? לא, הוא אשם בחוליו. אם יאשים את הרוחות, יתנער מן האחריות על אורח חייו הלא־נבון.
יש, כמובן, גורמים שמחוץ לשליטתנו. אנו עלולים להיחשף, למשל, לחיידקים מחוללי מחלות או לזיהום. זה מה שקרה לאומג׳י. אמהּ לא ידעה מה הגורם לשלשולים. ילדיה בריאים בדרך כלל יחסית לילדים אחרים, כי היא שומרת על ניקיון הבית והחצר ותמיד שוטפת ידיים לפני הכנת הארוחות. אבל אין ילד שאינו חולה מדי פעם. קיימים כ־25 סוגי זיהומים אורגניים שעלולים לגרום לשלשול. הסיכויים לדעת איזה מהם פגע באומג׳י קלושים ביותר.
הפתרון לטווח הארוך
אלוהים אינו אשם שאנו חולים. ”אלוהים לא ינוסה ברע ואין הוא מנסה איש” (יעקב א׳:13). כאשר נופל אחד מיראיו למשכב, מעניק לו יהוה תמיכה רוחנית. ”יהוה יסעדנו על ערש דווי, כל משכבו הפכת בחוליו” (תהלים מ״א:4). אלוהים חש חמלה. הוא רוצה לעזור לנו, לא לפגוע בנו.
ליהוה פתרון לטווח ארוך לבעיית המחלות: מותו ותחייתו של ישוע. ישרי הלב נפדים מהחטא בזכות קורבן הכופר של ישוע, והם יוכלו לזכות בסופו של דבר לבריאות מושלמת ולחיי נצח בגן־עדן עלי־אדמות (מתי ה׳:5; יוחנן ג׳:16). הנסים שחולל ישוע היו דגם לריפוי האמיתי שתבצע מלכות אלוהים. אלוהים ישמיד גם את השטן ושדיו (רומים ט״ז:20). יהוה הכין, ללא ספק, יהוה הכין ברכות נפלאות למאמיניו. עלינו רק להיות סבלניים ולהחזיק מעמד.
בינתיים, אלוהים מעניק תושייה והכוונה רוחנית באמצעות המקרא ואגודת האחים הכלל עולמית של עובדיו הנאמנים. הוא מלמדנו להימנע מהרגלים המזיקים לבריאות ודואג שיהיו לנו ידידי אמת, שיעזרו לנו בעת צרה.
נחזור לאיוב. פנייה לרופא אליל היתה הצעד הגרוע ביותר שיכול היה לעשות! אלוהים לא היה מגן עליו, והוא היה מפסיד את כל הברכות שקיבל לאחר שעמד בניסיון. אלוהים לא שכח את איוב ולא ישכח אותנו. ”וכוח סבלות איוב הלא שמעתם, וגם ראיתם מה היתה אחריתו מאת יהוה”, אמר התלמיד יעקב (יעקב ה׳:11, גינ׳). אם לא נאמר נואש, גם אנו נזכה לברכות נפלאות במועד שקבע אלוהים.
מה קרה לאומג׳י הקטנה? אמה נזכרה במאמר על תמיסות נגד התייבשות, שפורסם בחוברת עורו! הנלווית לחוברת המצפה.b היא יישמה את ההצעות שהובאו במאמר והכינה תמיסה לאומג׳י. כיום הילדה בריאה ושלימה.
[הערות שוליים]
a כמעט חצי מיליארד איש חולים במלריה. כשני מיליון מתים כל שנה מהמחלה, בעיקר באפריקה.
b ראה עורו! מינואר 1986, עמודים 29, 30, ”משקה מלוח המציל חיים!”
[תמונות בעמוד 7]
יהוה דאג לפתרון נצחי לבעיית החולי