הר אתוס — ’הר קדוש’?
בעיני יותר מ־220 מיליון חברי הכנסייה האורתודוקסית נחשב הר אַתוֹס, צוק גבנוני בצפון יוון, ל”הר הקדוש ביותר לעולם הנוצרי האורתודוקסי”. עלייה לרגל אל ה”הר הקדוש” היא, משאלת לבם של מאמינים רבים. מהו ה”הר הקדוש”? כיצד זכה למעמד זה? והאם זהו ה”הר” שיראי אלוהים נדרשים לשאת אליו את עיניהם כדי למצוא הכוונה רוחנית ולעבוד את אלוהים?
במקרא מופיע הביטוי ’הר הקודש’, והוא קשור בעבודת יהוה הקדושה, הטהורה והנעלה. הר ציון בירושלים הקדומה נעשה ל’הר קדוש’ אחרי שדוד המלך העביר לשם את ארון הברית (תהלים ט״ו:1; מ״ג:3; שמואל ב׳. ו׳:12, 17). לאחר בניית מקדש שלמה על הר המוריה, החלה המילה ”ציון” לקפל בתוכה את מתחם המקדש, ומתוך כך נותר הר ציון ’הר קודשו’ של אלוהים (תהלים ב׳:6; יואל ד׳:17). הואיל ומקדשו של אלוהים שכן בירושלים, כונתה לעתים העיר כולה ’הר קודשו’ של אלוהים (ישעיהו ס״ו:20; דניאל ט׳:16, 20).
מה לגבי ימינו? האם הר אתוס — או כל הר אחר — הוא ’הר הקודש’ שאליו צריך לנהור כדי לשרת את אלוהים כרצוי בעיניו?
”הר קדוש” של נזירים
הר אתוס ניצב בצדו המזרחי של חצי האי כַּלקידיקְיָה, בקצה רצועת יבשה צרה הבולטת אל תוך הים האגאי מזרחית לעיר המודרנית תסלוניקי. זהו הר מרשים עשוי שיש, המתנשא לגובה של 032,2 מטר.
זה זמן רב נחשב ההר למקום קדוש. על־פי המיתולוגיה היוונית היה ההר מקום משכנם של האלים לפני שעברו לאולימפוס. זמן מה אחרי ימי קונסטנטינוס הגדול (המאה הרביעית לספירה) נעשה ההר קדוש לכנסיות הנוצריות. האגדה מספרת שמרים ”הבתולה”, בליווי יוחנן המבשר, שמה פעמיה לקפריסין כדי לבקר את אלעזר ובדרך חנתה באתוס בשל סערה כבדה שפקדה את האיזור. היא הוקסמה מיופיו של ההר וביקשה אותו מישוע. זו הסיבה שההר מכונה ”גן הבתולה הקדושה”. מאמצע התקופה הביזנטית הפך ההר הסלעי כולו להר קדוש. כינוי זה אומץ ואושרר רשמית בשנת 1046 מתוקף צו שהוציא הקיסר קונסטנטינוס ה־9 מונומכוס.
בשל היותו סלעי ומבודד, אתוס הוא מסוג המקומות שמתאימים לחיי סגפנות. לאורך הדורות נמשכו אליו אנשי דת מכל העולם הנוצרי אורתודוקסי — יוונים, סרבים, רומנים, בולגרים, רוסים ואחרים — והקימו עליו מנזרים רבים, ובהם כנסיות וקהילות. כ־20 מהם עדיין עומדים על תילם.
הר אתוס כיום
משנת 1926 הוכרזה אתוס כאיזור אוטונומי. אחרי שנים של ירידה במספר התושבים, גדל שיעור האוכלוסין, וכעת חיים במקום יותר מ־000,2 נזירים.
לכל אחד מהמנזרים רשת של חוות, קפלות ובתי מגורים. קודש הקודשים של הנזירים מצוי במושבה קרוליה, השוכנת במרומי הצוקים התלולים בפסגת הר אתוס. באתר פרושות בקתות שניתן להגיע אליהן אך ורק דרך שבילים מפותלים, מדרגות אבן ושרשראות. הנזירים באתוס עדיין מקיימים את פולחנם היומיומי הקדום. הם חיים על־פי השעון הביזנטי (לפיו היום מתחיל עם שקיעת החמה) ועל־פי הלוח היוליאני (המפגר ב־13 יום אחרי הלוח הגריגוריאני).
האתר הדתי אומנם חב את ”קדושתו” לאשה, אך זה 000,1 שנים נחשב כל חצי האי בעיני הנזירים לאיזור שהכניסה אליו אסורה לנשים ולנקבות של בעלי חיים וכן גם לסריסים ולגברים ללא זקן. לאחרונה חלה הקלה באשר לאיסור כניסתם של נקבות בעלי החיים מסוגים שונים וגברים מגולחי זקן, ואולם לנשים עדיין אסור בתכלית האיסור לעבור את גבול 500 המטרים מקו החוף של אתוס.
’הר קדוש’ לכל
האם אתוס הוא ’ההר הקדוש’ אשר אליו צריכים לעלות משיחיים יראי אלוהים כדי לעבוד את יהוה? בפנותו אל אשה שומרונית אשר האמינה כי את האלוהים צריך לעבוד בהר גריזים, הבהיר ישוע ששום הר לא ייחשב עוד למקום המיועד לעבודת אלוהים. ”תבוא שעה שלא ב[גריזים] ולא בירושלים תשתחוו לאב”, אמר ישוע. מדוע? כי ”האלוהים הוא רוח והעובדים אותו צריכים לעובדו ברוח ובאמת” (יוחנן ד׳:21, 24).
בהצביעו על ימינו ניבא ישעיהו הנביא כי ”הר בית יהוה” הסמלי יהיה ”נכון... בראש ההרים” ו’יינשא מגבעות’, ובלשון השאלה ינהרו אליו אנשים מכל הגויים (ישעיהו ב׳:2, 3).
גברים וגם נשים החפצים להשביע את רצון אלוהים מוזמנים לעבוד את יהוה ”ברוח ובאמת”. מיליונים בעולם כולו מצאו את הדרך ל’הר יהוה’. הם, ועוד רבים אחרים, חשים כפי שחשה עורכת־דין יוונייה אשר אמרה על־אודות אתוס: ”אני בספק שהרוחניות נמצאת אך ורק בין כתלים ובמנזרים”. (השווה מעשי השליחים י״ז:24.)
[תיבה בעמוד 31]
אוצר עתיק
ברבות השנים צברו הנזירים באתוס אוצר ובו כ־000,15 כתבי־יד, שחלקם מתוארכים למאה הרביעית לספירה, עובדה ההופכת את האוצר לאחת האסופות היקרות בעולם. הוא כולל מגילות ודפים של ספרי הבשורה ושל ספר תהלים וכן גם מזמורי הלל אחרים בשלימותם או בחלקם. באוצר טמונים גם ציורים, איקונות, פסלים ועבודות מתכת עתיקים מאוד. מעריכים כי רבע מכל כתבי־היד היווניים בעולם נמצאים בהר אתוס, מה גם שרבים מהם טרם קוטלגו כהלכה. ב־1997, הסכימו הנזירים להציג לראשונה חלק מאוצרותיהם בתערוכה בתסלוניקי.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 31]
Telis/Greek National Tourist Organization