כוחה של תפילה
היום נוטה לערוב בעיר נחור שבמזרח התיכון. איש ארמי, אליעזר שמו, מגיע עם שיירה של עשרה גמלים אל באר שמחוץ לעיר. הוא ודאי עייף וצמא, אך מחשבותיו נתונות לצורכי האחרים. הוא בא מארץ זרה כדי למצוא אשה לבן אדונו. עליו לחפש אותה בקרב בני משפחת אדונו. כיצד ימלא משימה קשה זו?
אליעזר מאמין בכוחה של תפילה. מתוך אמונה יוצאת מן הכלל, חזקה כאמונתו של ילד, הוא מבקש בענווה: ”יהוה, אלוהי אדוני אברהם, הַקְרֵה נא לפניי היום, ועשה חסד עם אדוני אברהם. הנה אנוכי ניצב על עֵין המים, ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים. והיה הנערה אשר אומר אליה, ’הטי נא כדך ואשתה’, ואמרה, ’שתה וגם גמליך אשקה’, אותה הוכחת לעבדך, ליצחק. ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני” (בראשית כ״ד:12–14).
לא לשווא מאמין אליעזר בכוחה של תפילה. הבחורה הראשונה שהגיעה לבאר היתה נכדתו של אחי אברהם! שמה רבקה, והיא רווקה, בתולה וטובת מראה. לא רק לאליעזר מביאה היא מים, אלא גם מציעה ברוב חסדה להרוות את צמאונם של גמליו. לאחר התייעצות משפחתית, מסכימה רבקה בנפש חפצה להתלוות אל אליעזר לארץ רחוקה ולהינשא ליצחק בן אברהם. בתקופה ההיא התערב לעתים אלוהים בדרך נס במתרחש. עד כמה מרשים מענהו הדרמתי והברור לתפילת אליעזר!
יש מה ללמוד מתפילתו של אליעזר. היא מעידה על אמונה איתנה, על ענווה ועל דאגה בלתי אנוכית לצורכי הזולת. בתפילתו גילה אליעזר גם את כניעתו לדרך הפעולה של יהוה במגעיו עם בני האדם. הוא ודאי ידע על הקִרבה ששררה בין אלוהים לאברהם ועל הבטחת אלוהים שכל גויי הארץ יתברכו באמצעות אברהם (בראשית י״ב:3). זו הסיבה שאליעזר פתח את תפילתו במילים: ”יהוה, אלוהי אדונִי אברהם”.
ישוע המשיח הוא זרע אברהם, שבו יתברכו כל עושי רצון אלוהים (בראשית כ״ב:18). כדי שתפילותינו ייענו, עלינו להכיר בענווה בעובדה שאלוהים בחר בישוע כאמצעי מרכזי במגעיו עם האנושות. ישוע המשיח אמר: ”אם עומדים אתם בי ודבריי עומדים בכם, בקשו מה שתרצו, ויהיה לכם” (יוחנן ט״ו:7).
אחד מתלמידי המשיח שנוכח באמיתות דברי ישוע היה השליח פאולוס. אמונתו בכוחה של תפילה לא היתה לשווא. הוא עודד את אחיו לאמונה להציג את כל דאגותיהם לפני אלוהים בתפילה, והוסיף: ”הכל אני יכול בעזרתו של הנותן בי כוח” (פיליפים ד׳:6, 7, 13). האם זה אומר שאלוהים נעתר לכל מה שביקש ממנו פאולוס? הבה ונראה.
לא כל התפילות נענות
בשירותו המסור סבל פאולוס ממה שתואר בפיו כ’קוץ בבשרו’ (קורינתים ב׳. י״ב:7). ייתכן שהיתה זו מצוקה נפשית ורגשית שנגרמה לו בידי מתנגדים ו”אחי שקר” (קורינתים ב׳. י״א:26; גלטים ב׳:4). אולי מדובר במחלת עיניים כרונית וטורדנית (גלטים ד׳:15). כך או כך, ה’קוץ בבשר’ החליש את פאולוס. ”התחננתי שלוש פעמים אל האדון [יהוה] להסירו ממני”, כתב. אך בקשתו לא נענתה. האדון הבהיר שדי היה לו בברכות הרוחניות שקיבל מאלוהים, כמו הכוח לעמוד במבחנים. עוד אמר לו אלוהים: ”בחולשה תושלם גבורתי” (קורינתים ב׳. י״ב:8, 9).
מה אנו למדים מן הדוגמאות של אליעזר ופאולוס? יהוה אלוהים שומע את תפילות הענווים החפצים לעובדו. אך אין זה אומר שהוא תמיד נענה לבקשותיהם, משום שאלוהים רואה לטווח ארוך. הוא יודע טוב יותר מאיתנו מה יהיה לתועלתנו המרבית. חשוב מכך, הוא תמיד פועל על־פי מטרתו המוצהרת במקרא.
עת לריפוי רוחני
אלוהים מבטיח לרפא את האנושות מתחלואיה הפיסיים, הנפשיים והרגשיים במרוצת אלף שנות שלטון בְּנו (ההתגלות כ׳:1–3; כ״א:3–5). משיחיים כנים מייחלים לעתיד מובטח זה, באמונה שלימה שאלוהים מסוגל להביא זאת לידי התגשמות. אין הם מצפים לריפוי פלאי זה כעת, אך הם מתפללים לאלוהים שינחם ויחזק אותם כדי שיוכלו לעמוד במבחני האמונה (תהלים נ״ה:23). כשהם נופלים למשכב, הם מתפללים לאלוהים שינחה אותם להשיג את הטיפול הרפואי הטוב ביותר שיוכלו לקבל בהתאם למצבם הכלכלי.
דתות מסוימות מעודדות את החולים להתפלל לרפואה שלימה עכשיו, ומזכירים את נסי הריפוי שחוללו ישוע והשליחים. אלא שנסים אלו בוצעו למטרה מיוחדת. תכליתם היתה להוכיח שישוע הוא המשיח האמיתי, ולהראות שחסד אלוהים הוסר מן העם היהודי ועבר לקהילה המשיחית עולת הימים. בימים ההם נועדו מתנות הריפוי לחזק את האמונה של הקהילה המשיחית שהיתה עוד בחיתוליה. כשעמדה הקהילה על רגליה והתבגרה, ’חדלו’ מתנות הרוח (קורינתים א׳. י״ג:8, 11).
בתקופה מכרעת זו מדריך יהוה אלוהים את עובדיו בפעילות חשובה בהרבה — ריפוי רוחני. לפני שיהיה מאוחר מדי חייבים בני האדם להגיב בדחיפות לקריאה: ”דירשו יהוה בהימצאו, קְרָאוהו בהיותו קרוב. יעזוב רשע דרכו, ואיש אוון מחשבותיו; וישוב אל יהוה, וירחמהו, ואל אלוהינו, כי ירבה לסלוח” (ישעיהו נ״ה:6, 7).
ריפוי רוחני זה של חוטאים החוזרים בתשובה הוא פועל יוצא של הטפת הבשורה על מלכות אלוהים (מתי כ״ד:14). בהסמיכו את משרתיו לבצע מלאכה מצילת חיים זו, עוזר יהוה אלוהים למיליונים בני כל האומות להתחרט על חטאיהם ולכונן עימו יחסים טובים, לפני קץ הסדר הנוכחי המרושע. כל המתפללים לאלוהים בכנות שירפא אותם מבחינה רוחנית וכל המתפללים אליו שיעזור להם להשתתף בריפוי זה, נוכחים שתפילותיהם נענות.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
אליעזר ורבקה/The Doré Bible Illustrations/Dover Publications