שים לב לדבר הנבואה שמאת אלוהים המצביע על ימינו
”הבן, בן־אדם, כי לעת קץ החזון” (דניאל ח׳:17).
1. מה חפץ יהוה שכל בני האדם ידעו?
יהוה אינו שומר לעצמו את המידע לגבי מאורעות העתיד. להיפך, הוא מגלה הסודות. הוא חפץ שכולנו נדע שאנו חיים בעיצומה של ’עת הקץ’. אלו הן חדשות חשובות מאוד לששת המיליארדים החיים כיום על כדור־הארץ.
2. מדוע בני האדם מודאגים לגבי עתיד האנושות?
2 האם זה מפתיע שהעולם הזה קרב אל קִצו? האדם יכול ללכת על הירח, אך במקומות רבים אינו יכול לטייל להנאתו ברחובות שבכדור־הארץ ללא חשש. הוא יכול לצייד את ביתו במכשור חדיש, אך אינו יכול לעצור את התמוטטות מוסד המשפחה. הוא יכול ליצור את אוטוסטראדת המידע, אך אינו יכול ללמד את האנשים לחיות בשלום זה עם זה. כישלונות אלו הם נדבך נוסף בשפע הראיות המקראיות שאנו חיים בעת הקץ.
3. מתי הוזכרו לראשונה עלי־אדמות המילים ’עת הקץ’?
3 מילים מרשימות אלו — ’עת הקץ’ — הוזכרו לראשונה עלי־אדמות לפני כ־600,2 שנה בפי המלאך גבריאל. אחוז בְּעָתָה שמע נביא אלוהים את גבריאל אומר: ”הבן, בן־אדם, כי לעת קץ החזון” (דניאל ח׳:17).
זו ’עת הקץ’!
4. באילו דרכים אחרות מתייחס המקרא לעת הקץ?
4 הביטויים ”עת קץ” ו”מועד קץ” מופיעים שש פעמים בספר דניאל (דניאל ח׳:17, 19; י״א:35, 40; י״ב:4, 9). תקופה זו מקבילה לתקופת ”אחרית הימים” שעליה ניבא השליח פאולוס (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). ישוע המשיח דיבר על אותה תקופה כעל עת ”נוכחותו” כמלך המוכתר (מתי כ״ד:37–39, ע״ח).
5, 6. מי ’משוטטים’ בעת הקץ, ומה התוצאה?
5 בדניאל י״ב:4 נאמר: ”ואתה, דניאל, סתום הדברים וחתום הספר עד עת קץ. ישוטטו רבים ותירבה הדעת”. חלק ניכר ממה שכתב דניאל היה סתום וחתום להבנת האדם במשך מאות שנים. ומה לגבי ימינו?
6 ב’עת הקץ’ הנוכחית ’משוטטים’ או מדפדפים משיחיים נאמנים רבים בדפי דבר־אלוהים. ומה התוצאה? תודות לברכת יהוה על מאמציהם נעשתה הדעת מרובה. למשל, עדיו המשוחים של יהוה התברכו בהבנה, שישוע המשיח הוכתר למלך שמימי בשנת 1914. המשוחים ובני לווייתם פועלים כעצת השליח פטרוס שבפטרוס ב׳. א׳:19–21, ו’שמים לב לדבר הנבואה’. משום כך, אין להם צל של ספק שזו ’עת הקץ’.
7. מה הן כמה מן הפרשות ההופכות את ספר דניאל לספר מיוחד במינו?
7 ספר דניאל הוא ספר מיוחד במינו. מסופר בו על מלך המאיים להוציא להורג את חכמיו, משום שאין בכוחם לגלות לו את חלומו התמוה ואת פתרונו, אך נביא אלוהים מצליח לפתור את התעלומה. שלושה צעירים מסרבים להשתחוות לצלם תמיר ומושלכים לכבשן אש שהוסק יתר על המידה, והנה הם נותרים בריאים ושלמים. מאות אנשים המשתתפים במשתה חגיגי רואים יד כותבת דברים סתומים על כותל הארמון. אדם קשיש מושלך לגוב אריות בגין עלילה שטפלו עליו חורשי רעתו, ויוצא משם ללא פגע. ארבע חיות נראות בחזון, והן נושאות משמעות נבואית הנוגעת גם לעת הקץ.
8, 9. איזו תועלת יכולה לצמוח לנו מספר דניאל במיוחד היום, בעת הקץ?
8 ברור אפוא, שלספר דניאל שני מאפיינים שונים בתכלית — הוא ספר עלילתי וספר נבואי. העלילות והנבואות שבו מחזקות את אמונתנו. סיפורי המעשה מלמדים שיהוה אלוהים מברך את הנאמנים לו. הנבואות מראות שיהוה יודע את השתלשלות המאורעות מאות ואף אלפי שנים מראש, ועובדה זו תורמת לבניית אמונה.
9 מספר נבואות בספר דניאל מפנות את תשומת הלב למלכות אלוהים. בראותנו את התגשמותן, מתחזקת אמונתנו, ואנו נעשים יותר ויותר משוכנעים שזו עת הקץ. אלא שיש מבקרי מקרא התוקפים את דניאל וטוענים שהנבואות בספר הנושא את שמו נכתבו בעצם לאחר התגשמותן. אם טענות אלו נכונות, הרי שמרחף ענן כבד של ספקות מעל הנבואות בספר דניאל שעניינן בעת הקץ. הספקנים מטילים ספק גם בעלילות שבספר. הבה נחקור את הנושא.
ספר דניאל עומד למשפט!
10. במה מואשם ספר דניאל?
10 דמיין לעצמך שאתה בבית משפט בעיצומו של משפט. התובע עומד על כך שהנתבע אשם בהונאה. ספר דניאל מציג את עצמו כיצירה אותנטית שנכתבה בידי נביא עברי בן המאות השישית והשביעית לפה״ס. אלא שהמבקרים טוענים שהספר אינו אלא תרמית. נבחן תחילה אם העלילות שבספר עולות בקנה אחד עם העובדות ההיסטוריות.
11, 12. מה הוכח באשר לטענה שבלשאצר הוא דמות בדויה?
11 נדון תחילה במה שניתן לכנות ’תעלומת המלך החסר’. דניאל פרק ה׳ מראה שבעת נפילת בבל ב־539 לפה״ס, מָלך על העיר בלשאצר. פרט זה היווה כלי ניגוח בידי המבקרים, שכן בלשאצר לא נזכר בשום מקום פרט למקרא. על־פי היסטוריונים קדומים נחשב נבונאיד לאחרון מלכי בבל.
12 ב־1854 נמצאו כמה גלילי חרס קטנים בחורבות העיר אוּר שבבבל הקדומה, עירק של ימינו. באחת הכתובות שנכתבו בכתב היתדות מופיעה תפילה שבה מזכיר המלך נבונאיד את ”בֵּל־שר־אֻצֻר, בכורי”. אפילו המבקרים נאלצו להודות: זה הבלשאצר של ספר דניאל. אם כן, המלך החסר לא היה חסר כלל. פשוט לא מצאו אותו במקורות החילוניים. זו ראיה אחת מני רבות, שספר דניאל הוא ספר אותנטי המהווה חלק מדבר־אלוהים וראוי למלוא תשומת לבנו עתה, בעת הקץ.
13, 14. מי היה נבוכדנאצר, ואל מי היתה נתונה מסירותו בראש ובראשונה?
13 בספר דניאל שזורות נבואות על עלייתן ונפילתן של מעצמות עולם ועל פעליהם של כמה מן המלכים שעמדו בראשן. אחד מהם היה מלך גיבור שבנה אימפריה. כשהיה יורש העצר של בבל, הנחיתו הוא וצבאו מכת מחץ על כוחותיו של פרעה־נכו בכַּרְכְּמִיש. אלא שאז הגיעה אל הנסיך הבבלי המנצח הידיעה על מות אביו נבופלאסר, אשר בעטיה נאלץ לעזוב את המקום ולהותיר את המשך העבודה בידי מצביאיו. ב־624 לפה״ס עלה צעיר זה, נבוכדנאצר שמו, על כס המלוכה. ב־43 שנות מלכותו בנה אימפריה שהתפרשה על פני שטחים שהוחזקו בעבר בידי אשור, והרחיב את גבולותיו בכיבוש סוריה וארץ ישראל עד לגבול מצרים.
14 מסירותו הדתית של נבוכדנאצר היתה נתונה בראש ובראשונה למרדוך, ראש אלי בבל. לזכות אל זה זקף המלך את כל ניצחונותיו. הוא בנה מקדשים למרדוך ולאלילים בבליים רבים, ואת המקדשים הקיימים קישט. ייתכן שאת צלם הזהב שהקים בבקעת דורא הקדיש למרדוך (דניאל ג׳:1, 2). נבוכדנאצר נשען כנראה במידה רבה על מגידי עתידות בתכנון מהלכיו הצבאיים.
15, 16. מה תרם נבוכדנאצר לבבל, ומה אירע לו כשהתרברב בגדולתה?
15 נבוכדנאצר השלים את בניית החומות הכפולות והמאסיביות של בבל, מפעל בנייה שבו החל אביו, והפך את בירתו לעיר שלכאורה בלתי ניתנת לכיבוש. מספרים שכדי לרצות את מלכתו המדית, שנפשה כלתה לגבעות וליערות שבמולדתה, נטע נבוכדנאצר את הגנים התלויים, הנמנים עם שבעת פלאי העולם הקדום. הוא הפך את בבל לעיר הבצורה הגדולה ביותר בימיו. ועד כמה התגאה במרכז זה של פולחן כזב!
16 ”האין זו בבל הגדולה אשר אני בניתיה?”, התרבב נבוכדנאצר. אך על־פי דניאל ד׳:27–33, ”בעוד הדבר בפי המלך”, נטרפה עליו דעתו. שבע שנים לא היה כשיר למלוך ומאכלו היה עשב השדה, בדיוק כפי שניבא דניאל. לאחר מכן הושבה לו מלכותו. האם אתה יודע מהי המשמעות הנבואית של פרשה זו? התוכל להסביר כיצד התגשמותה הגדולה מביאה אותנו לעת הקץ?
היבטים נבואיים
17. תאר את החלום הנבואי שנתן אלוהים לנבוכדנאצר בשנה השנייה למלכותו כשליט העולם.
17 ננתח כעת כמה היבטים נבואיים בספר דניאל. בשנה השנייה למלכותו של נבוכדנאצר כשליט העולם על־פי נבואת המקרא (606/605 לפה״ס), נתן לו אלוהים חלום ביעותים. לפי דניאל פרק ב׳, הוא ראה בחלום צלם ענק שראשו זהב, חזהו וזרועותיו כסף, בטנו וירכיו נחושת, רגליו ברזל וכפות רגליו חלקן ברזל וחלקן חרס. מה סימלו איבריו השונים של הצלם?
18. את מה סימלו ראש הזהב של הצלם, החזה וזרועות הכסף והבטן והירכיים עשויות הנחושת?
18 נביא אלוהים אמר לנבוכדנאצר: ”אתה המלך... אתה הוא ראש הזהב” (דניאל ב׳:37, 38). נבוכדנאצר היה הראשון בשושלת מלכי המעצמה הבבלית. מעצמה זו נפלה בידי מדי ופרס, שסומלה על־ידי החזה וזרועות הכסף של הצלם. המעצמה הבאה היתה יוון, ואותה סימלו הבטן והירכיים עשויות הנחושת. כיצד עלתה מעצמת עולם זו?
19, 20. מי היה אלכסנדר הגדול, ואיזה תפקיד מילא בהפיכת יוון למעצמת עולם?
19 במאה הרביעית לפה״ס מילא לעלם צעיר תפקיד חשוב בנבואת דניאל. הוא נולד ב־356 לפה״ס, והעולם כינה אותו אלכסנדר הגדול. בעקבות ההתנקשות בחיי אביו, פיליפוס, ב־336 לפה״ס, ירש אלכסנדר בן ה־20 את כיסאו והיה למלך מקדוניה.
20 בתחילת חודש מאי, שנת 334 לפה״ס, יצא אלכסנדר למסע כיבושים בראש צבא קטן, אך יעיל, של 000,30 רגלים ו־000,5 פרשים. באותה שנה נחל את ניצחונו הראשון על הפרסים בקרב על נהר הגַרנִיקוֹס שבצפון־מערב אסיה הקטנה (טורקיה של ימינו). עד 326 לפה״ס כבר הכניע כובש זריז זה את הפרסים, והרחיק לכת עד נהר האינדוס שבמזרח, השוכן בפקיסטן של ימינו. ב־13 ביוני 323 לפה״ס, בקרב האחרון שלו, גבר עליו בבבל האויב המבעית מכל — המוות — והוא בן 32 ו־8 חודשים בלבד (קורינתים א׳. ט״ו:55). בזכות כיבושיו הפכה יוון למעצמת עולם, כפי שניבא דניאל.
21. איזו מעצמה עולמית בנוסף לאימפריה הרומית סימלו שוקי הברזל של הצלם?
21 מה מסמלות שוקי הברזל של הצלם הענק? ובכן, רומא היתה חזקה כברזל, והיא שיברה ופוררה את המעצמה היוונית. הרומאים לא גילו שום כבוד למלכות אלוהים שעליה בישר ישוע המשיח, והמיתו את ישוע על עמוד־הוקעה ב־33 לספירה. במאמציה לקעקע את הדת המשיחית האמיתית, רדפה רומא את תלמידי ישוע. ואולם, שוקי הברזל של הצלם בחלום נבוכנאצר לא סימלו רק את האימפריה הרומית, אלא גם את הגוף הפוליטי שצמח ממנה — המעצמה העולמית האנגלו־אמריקנית.
22. כיצד עוזר לנו החלום להבין שאנו חיים בשלהי עת הקץ?
22 ממחקר מעמיק עולה שאנו חיים בשלהי עת הקץ, משום שהגענו לכפות רגלי הצלם אשר חלקן ברזל וחלקן חרס. הממשלות בנות זמננו חלקן דומות לברזל — הן רודניות ועריצות — וחלקן דומות לחרס. חרף טבעו השברירי של החרס, אשר קורץ מאותו חומר שממנו קורץ ”זרע־אנוש”, נאלצים משטרים דמויי ברזל לתת לעם הפשוט להטביע את חותמו על הממשלות המושלות עליו (דניאל ב׳:43; איוב י׳:9). כמובן, השלטונות הרודניים והעם הפשוט אינם דבקים זה בזה, כפי שהברזל אינו מתאחד עם החרס. מלכות אלוהים תשים בקרוב קץ לעולם זה המפולג מבחינה פוליטית (דניאל ב׳:44).
23. תאר את החלום והחזיונות שהיו לדניאל בשנה הראשונה למלכות בלשאצר.
23 גם פרק ז׳ בנבואות דניאל המרתקות מביא אותנו לעת הקץ. בפרק זה מסופר על מאורע שהתרחש בשנה הראשונה לבלשאצר מלך בבל. דניאל, שהיה אז בשנות ה־70 לחייו, ראה ”חלום וחזיונות ראשו באו לו בהיותו על משכבו”. הוא נבהל מאוד! ”והנה”, קורא דניאל, ”ארבע רוחות השמים מגיחות אל הים הגדול. וארבע חיות גדולות עולות מן הים, שונות זו מזו” (דניאל ז׳:1–8, 15). אילו חיות מדהימות! הראשונה היא אריה מכונף, והשנייה דומה לדוב. אחרי כן מגיח נמר בעל ארבע כנפיים וארבעה ראשים. החיה הרביעית חזקה מאוד, ויש לה שיני ברזל גדולות ועשר קרניים. בין עשר קרניה צומחת קרן ”קטנה”, ולה ”עיניים כעיני אנוש” ”ופה שדיבר דברים גדולים”. יצורים ממש מוזרים!
24. מה רואה דניאל בשמים, על־פי דניאל ז׳:9–14, ועל מה מצביע החזון?
24 בהמשך מתמקדים חזיונות הנביא בשמים (דניאל ז׳:9–14). ”עתיק היומין”, יהוה אלוהים, נראה יושב בתפארת על כס המשפט. ’אלפי אלפים משרתים אותו וריבוא רבבות עומדים לפניו’. הוא דן את החיות לכף חובה, מסיר מהן את ממשלתן ומשמיד את החיה הרביעית. השלטון הנצחי על ”כל העמים, האומות והלשונות” מופקד בידי ”אחד הדומה לבן־אדם”. החזון מצביע על עת הקץ ועל הכתרת בן־האדם, ישוע המשיח, למלך בשנת 1914.
25, 26. אילו שאלות מתעוררות כשקוראים את ספר דניאל, ואיזה ספר יכול לעזור לנו להשיב עליהן?
25 אין ספק שלקוראי ספר דניאל יש שאלות. למשל, מה מסמלות ארבע החיות שבדניאל פרק ז׳? מה ההסבר לנבואת ’שבעים השבועים’ שבדניאל ט׳:24–27? מה באשר לדניאל פרק י״א וההתנגשות הנבואית בין ”מלך הצפון” ל”מלך הנגב”? מה נוכל לצפות ממלכים אלו כיום, בעת הקץ?
26 יהוה השכיל בנידון את משרתיו המשוחים עלי־אדמות, המכונים בדניאל ז׳:18 ’עם קדושי עליון’. יתרה מזו, ”העבד הנאמן והנבון” עוזר לנו להבין לעומק את נבואות דניאל שנכתבו בהשראה (מתי כ״ד:45, ע״ח). עזרה זו באה לידי ביטוי בספר החדש שית לבך לנבואות דניאל! ספר זה, הדן בכל ספר דניאל, הוא בן 320 עמודים ומעוטר בתמונות יפות. הספר עוסק בכל נבואה מחזקת אמונה ובכל עלילה שכתב הנביא האהוב דניאל.
משמעות אמיתית לימינו
27, 28. (א) מה אפשר לומר לגבי התגשמותן של הנבואות שבספר דניאל? (ב) באיזו תקופה אנו חיים, ומה עלינו לעשות?
27 תן דעתך לנקודה חשובה זו: כל הנבואות שבספר דניאל כבר התגשמו מלבד פרטים אחדים. למשל, בעולם של ימינו שורר המצב שמסמלות כפות רגליו של הצלם בדניאל פרק ב׳. הכבלים שכבלו את שורשי האילן הכרות בדניאל ד׳ כבר הוסרו ב־1914, עם הקמת מלכותו של ישוע המלך המשיח. בעת ההיא, כמנובא בדניאל פרק ז׳, נתן עתיק היומין את השלטון לבן־האדם (דניאל ז׳:13, 14; מתי ט״ז:27 עד י״ז:9).
28 פרקי הזמן של 300,2 יום, 290,1 יום ו־335,1 יום שבדניאל פרק ח׳ ופרק י״ב חלפו עברו. מבדיקת דניאל פרק י״א מתברר שהמאבק בין ”מלך הצפון” ו”מלך הנגב” הגיע לשלביו הסופיים. כל העובדות האלו מאשרות ביתר תוקף שאנו חיים בשלהי עת הקץ. מה עלינו לעשות בהתחשב בתקופה המיוחדת שבה אנו חיים? אין ספק שעלינו לשים לב לדבר הנבואה שמאת יהוה אלוהים.
מהי תשובתך?
• מה חפץ אלוהים שכל בני האדם ידעו לגבי ימינו?
• כיצד יכול ספר דניאל לחזק את אמונתנו?
• מה היו ומה סימלו חלקיו השונים של הצלם שראה נבוכדנאצר בחלומו?
• מה אפשר לומר לגבי התגשמותן של הנבואות שבספר דניאל?