דבר יהוה חי

נקודות בולטות מספר דניאל

‏”‏ספר דניאל הוא אחד הספרים המרתקים ביותר במקרא”‏,‏ נאמר במילון המקרא המאויר מאת הולמן (‏אנג׳)‏.‏ ”‏אמיתות על־זמניות ממלאות את דפיו”‏.‏ סיפורו של דניאל מתחיל בשנת 618 לפה״ס,‏ כאשר נבוכדנאצר מלך בבל בא לירושלים,‏ צר על העיר ושובה ”‏מבני ישראל”‏ לבבל (‏דניאל א׳:‏1–3‏)‏.‏ בין הגולים נמצא דניאל,‏ ככל הנראה רק בשנות העשרה שלו.‏ הספר נחתם כאשר דניאל עדיין חי בבבל.‏ דניאל מתקרב לגיל 100,‏ ואלוהים מבטיח לו:‏ ”‏ותנוח,‏ ותעמוד לגורלך לקץ הימין”‏ (‏דניאל י״ב:‏13‏)‏.‏

החלק הראשון של הספר מוצג בסדר כרונולוגי בגוף שלישי,‏ ואילו החלק האחרון מוצג בגוף ראשון.‏ דניאל הוא כותבו של הספר,‏ אשר מכיל נבואות באשר לעלייתן ולנפילתן של מעצמות עולם,‏ למועד ביאת המשיח ולמאורעות המתרחשים בימינו.‏a הנביא הקשיש גם מביט אל שנות חייו הארוכות ומספר על מאורעות אשר מעודדים אותנו להיות גברים ונשים נאמנים לאלוהים.‏ המסר של דניאל חי ופועל (‏עברים ד׳:‏12‏)‏.‏

מה נוכל ללמוד מהתיאור הכרונולוגי?‏

‏(‏דניאל א׳:‏1 עד ו׳:‏29‏)‏

השנה היא 617 לפה״ס.‏ דניאל ושלושת רעיו הצעירים,‏ שדרך,‏ מישך ועבד נגו,‏ נמצאים בחצר המלוכה הבבלית.‏ במהלך תקופת הכשרה בת שלוש שנים בחיי חצר המלוכה,‏ שומרים הנערים על נאמנותם לאלוהים.‏ לאחר שמונה שנים בקירוב,‏ חולם המלך נבוכדנאצר חלום מסתורי.‏ דניאל מגלה את החלום ואחר כך פותר אותו.‏ המלך מכיר בכך שיהוה הוא ”‏אלוהי האלוהים ואדון המלכים ומגלה הסודות”‏ (‏דניאל ב׳:‏47‏)‏.‏ אך עד מהרה נראה שנבוכדנאצר שוכח את הלקח הזה.‏ כאשר שלושת רעיו של דניאל מסרבים להשתחוות לצלם ענק,‏ המלך משליך אותם לכבשן אש.‏ אלוהי האמת מציל את השלושה,‏ ונבוכדנאצר נאלץ להודות ”‏כי אין אל אחר היכול להציל כמוהו”‏ (‏דניאל ג׳:‏29‏)‏.‏

נבוכדנאצר חולם חלום נוסף בעל משמעות.‏ הוא רואה עץ גבוה מאוד שנכרת ונמנע ממנו לצמוח.‏ דניאל מסביר את פשר החלום.‏ החלום מתגשם בחלקו בתקופה שבה נטרפה דעתו של נבוכדנאצר ולאחריה שב לאיתנו.‏ עשרות שנים חולפות להן,‏ והמלך בלשאצר עורך משתה גדול לנכבדיו,‏ בו הוא משתמש בבוז בכלים שנלקחו ממקדש יהוה.‏ באותו לילה נהרג בלשאצר ודריווש המדי עולה לשלטון (‏דניאל ה׳:‏30 עד ו׳:‏1‏)‏.‏ בימי דריווש,‏ דניאל הקשיש כבר מעל גיל 90.‏ פקידי ממשל צרי עין זוממים להביא להריגתו,‏ אבל יהוה ממלט את נפשו ”‏מיד האריות”‏ (‏דניאל ו׳:‏28‏)‏.‏

תשובות לשאלות מקראיות:‏

א׳:‏11–15 ‏— האם בעקבות התפריט הצמחוני היה מראיהם של ארבעת צעירי יהודה טוב יותר מהיתר?‏ לא.‏ אין תפריט היכול לחולל שינויים כאלה תוך עשרה ימים בלבד.‏ השינוי במראה הנערים העברים נזקף כולו לזכותו של יהוה,‏ שבירך אותם מכיוון שבטחו בו (‏משלי י׳:‏22‏)‏.‏

ב׳:‏1 ‏— מתי חלם נבוכדנאצר את החלום אודות הצלם הענק?‏ הכתוב מוסר שהיה זה ”‏בשנת שתיים למלכות נבוכדנצר”‏.‏ נבוכדנאצר עלה על כס המלוכה בשנת 624 לפה״ס.‏ יוצא אפוא שהשנה השנייה למלכותו החלה ב־623 לפה״ס — מספר שנים לפני שפלש ליהודה.‏ אך באותה עת,‏ דניאל לא היה בבבל כדי לפרש את החלום.‏ כפי הנראה,‏ מתחילים לספור את ’‏השנה השנייה’‏ מ־607 לפה״ס,‏ השנה שבה החריב מלך בבל את ירושלים והפך לשליט העולם.‏

ב׳:‏32,‏ 39 ‏— באיזה מובן הייתה מלכות הכסף נחותה לעומת ראש הזהב,‏ וכיצד מלכות הנחושת הייתה נחותה לעומת מלכות הכסף?‏ ממלכת מדי ופרס המסומלת על־ידי חלקי הכסף של הצלם הייתה נחותה מבבל,‏ ראש הזהב,‏ משום שלא הייתה ייחודית כמו קודמתה אשר הפילה את יהודה.‏ המעצמה הבאה הייתה יוון,‏ שסומלה על־ידי הנחושת.‏ יוון הייתה נחותה,‏ באותו אופן שנחושת נחותה מכסף.‏ האימפריה היוונית חלשה אומנם על שטח נרחב יותר,‏ אך להבדיל ממדי ופרס לא נפלה בידה הזכות המיוחדת לשחרר את עם אלוהים מגלות.‏

ד׳:‏5,‏ 6 ‏— האם דניאל הפך לאחד מהחרטומים?‏ לא.‏ הביטוי ”‏רב החרטומים”‏ מתייחס אך ורק לתפקידו של דניאל כ”‏ראש על כל חכמי בבל”‏ (‏דניאל ב׳:‏48‏)‏.‏

ד׳:‏7,‏ 8,‏ 17–19 ‏— מה סימל העץ הגבוה בחלומו של נבוכדנאצר?‏ העץ סימל את נבוכדנאצר כשליטה של מעצמת עולם.‏ ואולם,‏ הואיל ונאמר כי השלטון השתרע ”‏עד קצה הארץ”‏,‏ אין ספק שהדבר מצביע על משהו גדול בהרבה.‏ דניאל ד׳:‏14 מקשר את החלום לשלטונו של ”‏האל העליון”‏ על בני האדם.‏ מכאן שהעץ מסמל גם את ריבונותו האוניברסלית של יהוה,‏ בייחוד בנוגע לכדור־הארץ.‏ אם כן,‏ לחלום זה שתי התגשמויות — הראשונה בשלטונו של נבוכדנאצר והשנייה בריבונותו של יהוה.‏

ד׳:‏13,‏ 20,‏ 22,‏ 29,‏ 30 ‏— כמה זמן נמשכו ’‏שבעת העידנים’‏?‏ לא סביר שכל השינויים במראהו של נבוכדנאצר התחוללו בשבעה ימים בלבד.‏ במקרה שלו,‏ העידנים הם שבע שנים בנות 360 יום בשנה,‏ כלומר 520,‏2 יום.‏ בהתגשמות הגדולה יותר,‏ ”‏שבעה עידנים”‏ מציינים 520,‏2 שנה (‏יחזקאל ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ הללו החלו בחורבן ירושלים ב־607 לפה״ס והסתיימו בהכתרתו של ישוע כמלך שמימי ב־1914 (‏לוקס כ״א:‏24‏)‏.‏

ו׳:‏7–11 ‏— מאחר שאין צורך בתנוחה מסוימת כדי להתפלל ליהוה,‏ האם לא היה נוהג דניאל בחוכמה אילו התפלל בחשאי במשך 30 יום?‏ מנהגו של דניאל להתפלל שלוש פעמים ביום היה ידוע לכול.‏ זאת הסיבה שחורשי רעתו העלו את הרעיון להוציא צו המגביל את התפילה.‏ כל חריגה בשגרה של דניאל בעניין זה עלולה הייתה להתפרש כהתפשרות מצדו ולהצביע על כך שאינו משרת את יהוה במסירות בלעדית.‏

לקחים עבורנו:‏

א׳:‏3–8‏.‏ החלטתם הנחושה של דניאל ושל רעיו לשמור אמונים ליהוה מעידה,‏ כמאה עדים,‏ עד כמה יקר ערך החינוך שקיבלו בוודאי מהוריהם.‏ כאשר הורים יראי אלוהים מציבים עניינים רוחניים בראש סדר העדיפויות שלהם ומלמדים את ילדיהם לנהוג כמותם,‏ רוב הסיכויים שילדיהם יצליחו לעמוד בפני פיתויים ולחצים שיתקלו בהם בבית־הספר או בכל מקום אחר.‏

א׳:‏10–12‏.‏ דניאל הבין את הסיבה לכך ש”‏שר הסריסים”‏ ירא מפני המלך,‏ ולכן לא לחץ עליו בעניין.‏ אבל הוא פנה מאוחר יותר אל ”‏המלצר”‏,‏ כלומר לשומר,‏ אשר מעמדו ככל הנראה איפשר לו להיות גמיש יותר בנושא.‏ כשאנו עומדים מול מצבים קשים עלינו לנהוג באותו אופן — לגלות תובנה,‏ הבנה וחוכמה.‏

ב׳:‏29,‏ 30‏.‏ בדומה לדניאל,‏ עלינו לזקוף לזכותו המלאה של יהוה את הידע,‏ התכונות והכשרונות שרכשנו כתוצאה מכך שניצלנו את המתנות הרוחניות שלו.‏

ג׳:‏16–18‏.‏ שלושת העברים ככל הנראה לא היו משיבים בביטחון גמור מעין זה,‏ אילו גילו קודם לכן נכונות להתפשר ביחס לתזונתם.‏ גם עלינו לחתור להיות ’‏נאמנים בכל דבר’‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏11‏)‏.‏

ד׳:‏21–24‏.‏ כדי להכריז את בשורת המלכות,‏ הכוללת את משפטי יהוה,‏ צריכים להיות לנו האמונה והאומץ שגילה דניאל,‏ כאשר הודיע למלך נבוכדנאצר מה יעלה בגורלו ומה עליו לעשות ’‏כדי שתארך שלוותו’‏.‏

ה׳:‏30 עד ו׳:‏1‏.‏ ”‏המשל.‏.‏.‏ על מלך בבל”‏ התגשם (‏ישעיהו י״ד:‏3,‏ 4,‏ 12–15‏)‏.‏ גם סופו של השטן,‏ שיהירותו דומה לזו של בית המלוכה הבבלי,‏ יהיה מביש (‏דניאל ד׳:‏27;‏ ה׳:‏2–4,‏ 23‏)‏.‏

מה חושפים חזיונותיו של דניאל?‏

‏(‏דניאל ז׳:‏1 עד י״ב:‏13‏)‏

בשנת 553 לפה״ס רואה דניאל את חלום החזיונות הראשון שלו,‏ והוא מעל גיל 70.‏ דניאל רואה ארבע חיות גדולות המסמלות שורה של מעצמות עולם מתקופתו ועד ימינו אנו.‏ בחזון אחר נחשפת בפניו סצינה מתוך המתרחש בשמיים,‏ והוא רואה ”‏אחד הדומה לבן אדם”‏ אשר ניתן לו ”‏שלטון עולם”‏ (‏דניאל ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ שנתיים לאחר מכן,‏ רואה דניאל חזון שבו מופיעים מדי ופרס,‏ יוון ודמות נוספת ההופכת ל”‏מלך עז פנים”‏ (‏דניאל ח׳:‏23‏)‏.‏

השנה היא 539 לפה״ס.‏ בבל נפלה,‏ ודריווש המדי שולט כעת על מלכות הכשדים.‏ דניאל מתפלל ליהוה באשר לשיקום מולדתו.‏ בעודו מתפלל,‏ יהוה שולח אליו את המלאך גבריאל כדי ’‏להשכילו בינה’‏ ביחס לביאת המשיח (‏דניאל ט׳:‏20–25‏)‏.‏ הזמן חולף,‏ והשנה היא 535/‏536 לפה״ס.‏ שארית חזרה לירושלים.‏ אולם,‏ עבודות בניית המקדש נתקלות בהתנגדות.‏ המצב מדאיג את דניאל והוא מתפלל ליהוה.‏ יהוה שולח לדניאל מלאך רם דרג.‏ לאחר שהמלאך מחזק ומעודד את דניאל,‏ הוא מודיע לו על הנבואה המתארת מאבק עליונות בין מלך הצפון למלך הדרום.‏ העימות בין שני המלכים משתרע מהתקופה שבה מלכות אלכסנדר הגדול התחלקה בין ארבעת מצביאיו,‏ ועד לעת שבה ”‏יעמוד”‏ מיכאל,‏ השר הגדול (‏דניאל י״ב:‏1‏)‏.‏

תשובות לשאלות מקראיות:‏

ח׳:‏9 ‏— מה מסמלת המילה ”‏הצבי”‏?‏ במקרה הזה ”‏הצבי”‏ מסמל את המצב הארצי של המשיחיים המשוחים במהלך תקופתה של המעצמה העולמית אנגלו־אמריקה.‏

ח׳:‏25 ‏— מיהו ’‏שר השרים’‏?‏ המילה שר נגזרת מן השורש שרר שמשמעו משל,‏ שלט.‏ התואר ’‏שר השרים’‏ שמור אך ורק ליהוה אלוהים — שליט כל השרים שבשמיים,‏ לרבות ”‏מיכאל,‏ אחד השרים הראשונים”‏ (‏דניאל י׳:‏13‏)‏.‏

ט׳:‏21 ‏— מדוע מכנה דניאל את המלאך גבריאל ”‏האיש”‏?‏ משום שגבריאל הופיע לפניו בדמות אדם,‏ כפי שנגלה אליו בחזון קודם (‏דניאל ח׳:‏15–17‏)‏.‏

ט׳:‏27 ‏— איזו ברית ’‏הוגברה (‏נשארה בתוקף)‏ לרבים’‏,‏ עד השבוע האחרון בשבעים השבועים,‏ כלומר עד 36 לספירה?‏ עם הוקעתו של ישוע ב־33 לספירה חדלה ברית התורה להיות בתוקף.‏ אולם,‏ בכך שהגביר את ברית אברהם למען עם ישראל הגשמי עד 36 לספירה,‏ האריך יהוה את תקופת החסד המיוחד שנטה ליהודים על בסיס היותם מזרע אברהם.‏ ברית אברהם ממשיכה להיות בתוקף באשר ל”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏ (‏גלטים ג׳:‏7–9,‏ 14–18,‏ 29;‏ ו׳:‏16‏)‏.‏

לקחים עבורנו:‏

ט׳:‏1–23;‏ י׳:‏11‏.‏ דניאל נקרא ”‏חמודות”‏ מכיוון שהיה עניו,‏ מסור לאלוהים,‏ חרוץ ומכיוון שהִרבה להתפלל.‏ התכונות הללו גם עזרו לו לשמור על נאמנותו עד יומו האחרון.‏ הבה נהיה נחושים לחקות את דוגמתו של דניאל.‏

ט׳:‏17–19‏.‏ גם כאשר אנו מתפללים שיבוא העולם החדש שיכונן אלוהים אשר ”‏צדק ישכון”‏ בו,‏ האין מה שצריך לעמוד בראש מעיינינו הוא קידוש שם יהוה והצדקת ריבונותו,‏ יותר מאשר הקץ לסבלנו ולבעיותינו?‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏13‏)‏.‏

י׳:‏9–11,‏ 18,‏ 19‏.‏ כדוגמת המלאך שבא לדניאל,‏ עלינו לעודד ולחזק זה את זה במתן עזרה ובמילים מנחמות.‏

י״ב:‏3‏.‏ במהלך אחרית הימים ”‏המשכילים”‏ — המשיחיים המשוחים — ’‏מאירים כמאורות’‏ ו’‏מצדיקים רבים’‏,‏ כולל את ’‏ההמון הרב’‏ מן ’‏הצאן האחרות’‏ (‏פיליפים ב׳:‏15,‏ דל’‏;‏ ההתגלות ז׳:‏9;‏ יוחנן י׳:‏16‏)‏.‏ במהלך אלף שנות שלטון המשיח יפעלו המשוחים לצד המשיח כדי לסייע לעושי רצון אלוהים להפיק את מרב התועלת מקורבן הכופר,‏ ובכך ’‏יאירו ככוכבים’‏ במלוא מובן המילה.‏ על ’‏הצאן אחרות’‏ לדבוק במשוחים בנאמנות,‏ ולתמוך בהם בלב שלם בכל ההיבטים.‏

יהוה ’‏מברך את יראיו’‏

מה מלמד אותנו ספר דניאל על האל אותו אנו משרתים?‏ שים לב לנבואות שהספר מכיל — אלו שכבר התגשמו ואלו שעתידות להתגשם.‏ הנבואות מתארות בצבעים חיים את יהוה כאל המוציא לפועל את דברו!‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏11‏)‏.‏

מה מראה לנו החלק הסיפורי שבספר דניאל על אלוהינו?‏ ארבעת הצעירים העברים אשר סירבו להיטמע בחיי חצר המלוכה הבבלית,‏ קיבלו ’‏מדע,‏ השכל וחוכמה’‏ (‏דניאל א׳:‏17‏)‏.‏ אלוהי האמת שלח את מלאכו והציל את שדרך,‏ מישך ועבד נגו מתוך כבשן האש.‏ דניאל ניצל מגוב האריות.‏ יהוה הוא ’‏עזרם ומגינם של מי שבוטחים בו’‏ ו’‏מברך את יראיו’‏ (‏תהלים קט״ו:‏9,‏ 13‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

מדוע נקרא דניאל ”‏חמודות”‏?‏