מוסיקה הערבה לאוזני אלוהים

על המוסיקה נאמר שזו ה”‏עתיקה והטבעית ביותר מכל האומנויות היפות”‏.‏ היא,‏ בדומה לכושר הדיבור,‏ מייחדת את האדם מן הבהמה.‏ המוסיקה מעוררת רגשות.‏ היא עשויה לענג את האוזן,‏ להדהד במחשבות,‏ ומעל לכל,‏ לשמח את לב אלוהים.‏

על־פי המקרא היה עם ישראל עם חובב מוסיקה.‏ המוסיקה היתה ”‏מבין האומנויות החשובות בימי המקרא”‏ מציין מילון המקרא בהוצאה האנגר.‏ מוסיקה קולית (‏ווקאלית)‏ ומוסיקה כֵּלית (‏אינסטרומנטאלית)‏ תפסו מקום בפולחנו של עם ישראל כחלק מחיי היומיום.‏ אך עיקר המוסיקה הופקה מקולות זמרה של אנשים.‏

דוד המלך מינה כמה מן הלוויים ”‏על ידי שיר”‏,‏ כלומר,‏ שיהיו ממונים על השירה במשכן,‏ לפני חנוכת המקדש שבנה בנו שלמה (‏דברי הימים א׳.‏ ו׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ כשהועבר ארון הברית,‏ אשר סימל את נוכחות יהוה,‏ אל ירושלים,‏ דאג דוד שכמה לוויים ’‏יזכירו ויודו ויהללו ליהוה’‏.‏ שירי תהילתם לוו ב”‏כלי נבלים ובכינורות.‏.‏.‏ במצילתיים משמיע.‏.‏.‏ בחצוצרות”‏.‏ הם ”‏נקבו בשמות להודות ליהוה,‏ ’‏כי לעולם חסדו’‏”‏ (‏דברי הימים א׳.‏ ט׳:‏4–6,‏ 41;‏ כ״ה:‏1‏)‏.‏

הפזמון החוזר ”‏כי לעולם חסדו [‏של יהוה]‏”‏ מופיע פעמים רבות בספר תהלים,‏ הספר המוסיקלי ביותר במקרא.‏ למשל,‏ זהו חלקו השני של כל אחד ואחד מ־26 הפסוקים שבמזמור קל״ו‏.‏ ”‏קצרותו מקילה על האדם לחזור על הפזמון”‏,‏ מציין חוקר מקרא אחד.‏ ”‏כל מי ששומע את המשפט יכול לזכור אותו”‏.‏

הכתובות בראש מזמורי התהלים מצביעות על שימוש נרחב בכלי נגינה.‏ בתהלים ק״נ מוזכרים שופר,‏ כינור,‏ תוף,‏ עוגב [‏אבוב]‏,‏ צלצל [‏מצילתיים]‏ וכלי מיתרים.‏ ואולם,‏ הדגש הוא בקולות הזמרה.‏ בפסוק 6 נאמר:‏ ”‏כל הנשמה תהלל יה.‏ הללו יה!‏”‏

הואיל והמוסיקה היא דרך להבעת רגשות,‏ חוברו בימי המקרא קינות ומזמורים כביטוי למחשבות נוגות.‏ יש לציין שסגנון שירה זה לא תפס מקום רב ברפרטואר המוסיקלי של עם ישראל.‏ ”‏אך ורק בקינות הועדפה הקריאה הקצובה והנשנית על פני לחן מוסיקלי ועל פני סלסול הקול ויצירת הֶדגשים בהבעת המילים”‏,‏ מציינת האנציקלופדיה המקראית הבנה מכתבי־הקודש.‏a

בלילה שלפני מות ישוע שרו הוא ותלמידיו שירי תהילה ליהוה.‏ הם דקלמו את מזמורי ההלל (‏תהלים קי״ג עד קי״ח‏)‏.‏ קרוב לוודאי שהדבר חיזק את תלמידי ישוע לקראת אובדן אדונם.‏ נחישותם לשמור אמונים לריבון היקום,‏ יהוה,‏ ודאי הלכה והתחזקה כשחזרו חמש פעמים על הפזמון ”‏כי לעולם חסדו”‏ (‏תהלים קי״ח:‏1–4,‏ 29‏)‏.‏

המשיחיים הקדומים באפסוס ובקולוסה שרו לאלוהים ”‏במזמורים ותשבחות”‏ (‏מיוונית:‏ מזמורי הלל)‏.‏ הם גם שרו ”‏שירים רוחניים”‏ בלבבם (‏אפסים ה׳:‏19;‏ קולוסים ג׳:‏16‏)‏.‏ בשירה ובדיבור היללו את אלוהים במוצא פיהם,‏ שהרי ישוע אמר:‏ ”‏מתוך השופע בלב מדבר הפה”‏ (‏מתי י״ב:‏34‏)‏.‏

מוסיקה שאינה עריבה לאוזנו של אלוהים

לא כל מוסיקה שהושמעה בימי המקרא נעמה לאוזנו של אלוהים.‏ תן דעתך למה שאירע בהר סיני,‏ שבו קיבל משה את התורה ובכללה את עשרת הדברות.‏ כשירד מן ההר מה הגיע לאוזניו?‏ ”‏אין קול ענוֹת גבורה,‏ ואין קול ענוֹת חלושה,‏ קול ענוֹת אנוכי שומע”‏.‏ מוסיקה זו היתה קשורה לעבודת אלילים.‏ הדבר עורר את זעמו של אלוהים והוביל למותם של כ־000,‏3 איש מתוך החוגגים (‏שמות ל״ב:‏​18,‏ 25–28‏)‏.‏

בני אדם מלחינים ומנגנים סוגי מוסיקה שונים להנאתם,‏ אבל לא הכל מוצא חן בעיני אלוהים.‏ מדוע?‏ השליח פאולוס הסביר:‏ ”‏הכל חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים המה”‏ (‏רומים ג׳:‏23‏)‏.‏ טקסי פוריות אליליים,‏ תורת הישארות הנפש ופולחן מרים כ”‏אם אלוהים”‏ הם מוטיבים מרכזיים ביצירות מוסיקליות.‏ אמונות ומנהגים אלו ממיטים חרפה על אלוהי האמת,‏ מפני שהם סותרים את הכתוב במקרא שנכתב בהשראתו (‏דברים י״ח:‏10–12;‏ יחזקאל י״ח:‏4;‏ לוקס א׳:‏​35,‏ 38‏)‏.‏

גילוי תבונה בבחירת סוגי מוסיקה

מרוב האפשרויות במוסיקה קשה לברור ביניהם.‏ עטיפות התקליטורים עוצבו כדי לשכנע את הלקוחות לרכוש מכל הבא ליד.‏ אך אדם העובד את אלוהים וחפץ לעשות את רצונו ינהג בזהירות ובתבונה ויתרחק ממוסיקה קולית וכלית הנסובה סביב עיקרי־דת כוזבים או אי־מוסריות ודמוניזם.‏

אלברט,‏ ששירת בעבר כשליח משיחי באפריקה,‏ מספר שלא היו לו הזדמנויות רבות לנגן שם בפסנתר.‏ אבל הוא נהג להאזין שוב ושוב לתקליטים שהביא עימו.‏ אלברט עובר היום בארצו מקהילה לקהילה כמשגיח נודד.‏ אין לו הרבה פנאי להאזין למוסיקה.‏ ”‏המלחין האהוב עלי הוא בֶּטהובן”‏,‏ מספר אלברט.‏ ”‏במשך השנים אספתי תקליטים של הסימפוניות,‏ הקונצ׳רטות,‏ הסונטות והקוורטֶטים של בטהובן”‏.‏ האזנה לתקליטים מסבה לו הנאה מרובה.‏ כמובן,‏ כל איש וטעמו במוסיקה,‏ אך כמשיחיים אין אנו שוכחים את עצת פאולוס:‏ ”‏אם תאכלו או תשתו,‏ או כל מה שתעשו — עשו את הכל למען כבוד אלוהים”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏31‏)‏.‏

מוסיקה והקדשה

לסוזי לא היתה אהבה גדולה יותר מאהבתה למוסיקה.‏ ”‏בגיל 6 התחלתי לנגן בפסנתר,‏ בגיל 10 בכינור ולבסוף בגיל 12 בנבל”‏,‏ היא מספרת.‏ מאוחר יותר,‏ למדה לנגן בנבל במכללה המלכותית למוסיקה שבלונדון,‏ אנגליה.‏ ארבע שנים למדה שם אצל נַבְלַאי ספרדי מפורסם,‏ ובהמשך למדה עוד שנה בקונסרבטוריון של פאריס.‏ היא הוציאה תואר ראשון במוסיקה וכן גם דיפלומות כנבלאית מקצועית וכמורה לפסנתר.‏

בלונדון החלה סוזי להתרועע עם קהילה של עדי־יהוה.‏ היא מצאה בקרב העדים התעניינות כנה ואהבה אמיתית.‏ אהבתה לאלוהים הלכה וגברה בהדרגה והתלהבותה בשירות דחפה אותה למצוא דרכים נוספות כדי לשרתו.‏ בסופו של דבר הגיעה לשלב של הקדשה וטבילה.‏ ”‏קריירה של מוסיקאי היא דרך חיים שדורשת מסירות רבה,‏ ולכן חיי הקדשה לא היו זרים לי”‏,‏ אומרת סוזי.‏ היא החלה להקדיש פחות זמן להופעות בקונצרטים ועסקה יותר בהטפת הבשורה הטובה של מלכות אלוהים,‏ כפי שהורה ישוע (‏מתי כ״ד:‏24;‏ מרקוס י״ג:‏10‏)‏.‏

ומה היא מרגישה היום כשאין לה כל כך הרבה זמן להתעסק במוסיקה כבעבר?‏ ”‏לפעמים אני קצת מתוסכלת שאין לי זמן רב יותר לאימונים”‏,‏ היא מודה,‏ ”‏אבל אני עדיין מנגנת ונהנית מן המוסיקה.‏ מוסיקה היא מתנה מיהוה.‏ היום אני מאושרת יותר,‏ משום שאני מציבה את שירות יהוה במקום הראשון בחיי”‏ (‏מתי ו׳:‏33‏)‏.‏

מוסיקה המסבה כבוד ליהוה

אלברט וסוזי ועוד קרוב לשישה מיליון עדי־יהוה נוספים מהללים את יהוה אלוהים בשירה ובנגינה.‏ באולמי־המלכות הפזורים ב־234 ארצות נפתחות וננעלות אסיפות הקהילה שלהם,‏ אם אפשר,‏ בשירי הלל ליהוה.‏ בסולם מז׳ור ובסולם מינור מתלוות למילות השירים,‏ המבוססות על קטעים מקראיים,‏ מנגינות יפהפיות לתהילת יהוה אלוהים.‏

כל הנוכחים נושאים קולם ושרים מכל הלב שיהוה הוא אל הדואג לנו (‏שיר 44‏)‏.‏ הם מזמרים זֶמר ליהוה (‏שיר 190‏)‏.‏ השירים שהם שרים מצביעים על השמחה והאחריות הכרוכות באגודת האחים המשיחית,‏ בחיים המשיחיים ובהנבת התכונות המשיחיות.‏ ההנאה מן השירה מתעצמת בהתחשב במגוון הסגנונות המוסיקליים שעל־פיהם הולחנו השירים בידי עדי־יהוה מאסיה,‏ אוסטרליה,‏ אירופה ואמריקה.‏b

‏”‏שירו ליהוה שיר חדש.‏ שירו ליהוה,‏ כל הארץ.‏ שירו ליהוה,‏ ברכו שמו”‏.‏ אלו הן מילות הפתיחה של מזמור הלל מפואר פרי עטו של מחבר התהלים.‏ ”‏בשרו מיום ליום ישועתו.‏ ספרו בגויים כבודו,‏ בכל העמים נפלאותיו”‏ (‏תהלים צ״ז:‏1–3‏)‏.‏ זה מה שעושים עדי־יהוה באיזור מגוריך,‏ והם מזמינים אותך להצטרף אליהם בשיר תהילה זה.‏ הנך מוזמן לאולם־המלכות שלהם,‏ ושם תוכל ללמוד כיצד להלל את יהוה במוסיקה הערבה לאוזנו.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 28]‏

שרים שירי הלל ליהוה