היכן תוכל למצוא עצות טובות?
”תעשיית העצות” מגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. אנשים זקוקים לעזרה. היינץ לימֵן, איש מקצוע בתחום בריאות הנפש, מציין: ”[בחברה של היום] קיימות מגרעות חינוכיות וחברתיות. הערכים הדתיים אינם כתמול שלשום. מוסד המשפחה נעשה באופן ניכר פחות יציב... ובני אדם מגששים באפילה”. הסופר אריק מיסל מציין: ”אנשים, שבעבר פנו לשאמאן [רופא אליל] השבטי, לכומר או לרופא המשפחה כדי שיעזרו להם למצוא פתרון לבעיות נפשיות, רוחניות ופיסיות, פונים כיום לספרי ’עזרה עצמית’”.
האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה ארגנה קבוצה שתפקידה לחקור תעשיה משגשגת זו. אחת ממסקנות הקבוצה היא ש”אומנם קיים פוטנציאל אדיר לעזור לאנשים להבין את עצמם ואת זולתם..., אך התארים הנלווים לתוכניות אלו לצורכי פרסום נעשים יותר ויותר מופרזים וסנסציוניים”. בעיתון טורונטו סטאר נאמר: ”היזהרו מפני זיופים דתיים־רוחניים. ... היזהרו במיוחד מכל הספרים, הקלטות והסמינרים לעזרה עצמית המציעים הישגים גבוהים מדי במינימום של זמן, מאמצים ומשמעת עצמית”. אין ספק שרבים חפצים במלוא הכנות לעזור לנזקקים. אך יש אנשים חסרי מצפון העושים כסף על חשבון בדידותם וסבלם של אחרים, ואינם מציעים להם עזרה ופתרונות של ממש.
אם כן, באיזה מקור עזרה עיקרי כדאי לבטוח? היכן נוכל למצוא עצות מעשיות שיהיו לתועלתנו התמידית?
מקור של הדרכה מהימנה
הנרי וורד בִּיצֶ’ר, מטיף אמריקאי מן המאה ה־19, אמר: ”המקרא הוא מפה שעל־פיה עליך לנווט את דרכך לבל תשקע במצולות ים. היא מראה לך היכן הנמל וכיצד להגיע אליו בלי להתנגש בסלעים ובשרטונים”. אדם אחר חיווה את דעתו על המקרא ואמר: ”איש אינו מסיים את קריאת המקרא. הספר מתרחב ומתעמק עם השנים”. מדוע עליך להתייחס אל המקרא בכובד ראש?
המקרא ממליץ על עצמו ואומר: ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק, למען יהיה איש האלוהים מושלם, ומוכשר לכל מעשה טוב” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). תוכנו של המקרא מקורו ביהוה אלוהים, מקור החיים (תהלים ל״ו:10). הוא מכיר אותנו היטב, כנאמר בתהלים ק״ג:14: ”כי הוא ידע יִצרנו, זָכור כי עפר אנחנו”. לפיכך, ניתן לשים ביטחון מלא בערכו של המקרא.
לאמיתו של דבר, המקרא מכיל שורה ארוכה של עקרונות וקווים מנחים אשר יישומם יהיה לתועלתך בכל מצב. באמצעותו אומר לנו אלוהים: ”זה הדרך. לכו בו” (ישעיהו ל׳:21). האם יכול המקרא לענות כיום על צורכי האדם? הבה נראה.
המקרא עונה על הצורך...
להתמודד עם מצוקות וקשיים. במקרא נאמר: ”אל תדאגו לשום דבר, כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה. ושלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע” (פיליפים ד׳:6, 7). האם התפילות עוזרות לאדם להתמודד עם מצוקות הנוצרות עקב קשיים כלכליים, התעללות מינית ומילולית ומותו של אדם אהוב? תן דעתך לסיפורה של ג׳קי.
אחרי שנודע לה שבתהּ נפלה קורבן להתעללות מינית אמרה: ”קשה לתאר במילים את רגשות האשם שאחזו בי על כך שלא היה בידי להגן על הבת שלי. חשתי מרירות וכעס. הרגשות האלו החלו להרוס את חיי. הייתי זקוקה נואשות ליהוה שיגן על לבי”. היא קראה שוב ושוב את הכתוב בפיליפים ד׳:6, 7, ועשתה מאמצים ליישם את העצות. ”אני מתפללת מדי יום ביומו שלא אתמוטט מרגשות שליליים, ויהוה עוזר לי לפתח לב רגוע ומאושר. יש לי שלווה פנימית אמיתית”.
אולי גם אתה נקלעת למצוקה רגשית מפאת מצב שאין בכוחך לשלוט בו או להיחלץ ממנו. אם תתפלל כעצת המקרא, תמצא את הדרך להתמודד עם המצב ביעילות. מחבר התהלים אומר: ”גול על יהוה דרכך ובטח עליו, והוא יעשה” (תהלים ל״ז:5).
למצוא עידוד. הנה דברי הוקרה שאמר מחבר התהלים: ”יהוה, אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך. רגלי עמדה במישור; במַקהלים אברך יהוה” (תהלים כ״ו:8, 12). המקרא מפציר בנו להתכנס יחדיו כדי לעבוד את יהוה. כיצד יכולה התרועעות מסוג זה לשמש לתועלתך? כיצד היא מסייעת לאחרים?
בקי מספרת: ”הוריי אינם משרתים את יהוה, והם מקשים עלי בכל פעם שאני מנסה לעשות משהו שקשור לעבודת אלוהים. לא קל לי לבוא לאסיפות”. בקי מאמינה שיהוה מרעיף עליה ברכות רבות, משום שהיא משתדלת לנכוח באסיפות הקהילה באופן קבוע. ”האסיפות מחזקות את אמונתי, ועוזרות לי לעמוד בלחצי היום יום כתלמידה, כבת וכעובדת יהוה. האנשים באולם־המלכות שונים מאוד מן התלמידים בבית־הספר. הם איכפתיים ואוהבים לעזור, והשיחות איתם תמיד מעודדות אותי. הם ידידי אמת”.
אם נישמע לצו המקראי להתכנס יחדיו באופן קבוע, ימלא יהוה את הצורך שלנו בעידוד. באסיפות ניתן להתנסות באמיתות דבריו של מחבר התהלים: ”אלוהים לנו מחסה ועוז, עזרה בצרות נמצא מאוד” (תהלים מ״ו:2).
לעסוק בפעילות משביעת רצון וכדאית. ”עימדו היטב והייו יציבים; הייו תמיד עתירי פועל בעבודתו של האדון, בידיעה שעמלכם איננו לריק באדון” (קורינתים א׳. ט״ו:58). היש סיפוק ב”עבודתו של האדון”? האם הטפת הבשורה כדאית?
אמילי מביעה את דעתה בנושא: ”עזרתי לבני זוג שעמדו על סף גירושין ללמוד את המקרא. עזרתי גם לאשה שבתהּ נרצחה באכזריות. היא התייסרה מחוסר הוודאות באשר למצב המתים. בשני המקרים יישמו התלמידים את עקרונות המקרא, וחייהם נעשו שלווים ומלאי תקווה. יש לי תחושה עמוקה של שמחה וסיפוק, מפני שעזרתי להם”. סקוט מספר: ”אם היתה לך חוויה טובה בשירות השדה או אם הצלחת לייסד שיעור־מקרא או לנהל שיחה מוצלחת באופן לא־רשמי, אתה תדבר על זה במשך שנים. ובכל פעם אתה תספר את זה ברגש ובהתלהבות! שירות השדה נותן שמחה רבה וממושכת מאין כמוה”.
אמילי וסקוט מיישמים את הצו המקראי להיות עתירי פועל בהטפת הבשורה ומספקים את הצורך בפעילות משביעת רצון וכדאית. גם אתה מוזמן ליטול חלק בפעילות זו להוראת דרכי יהוה ועקרונותיו, פעילות שתועיל לזולת וגם לך (ישעיהו מ״ח:17; מתי כ״ח:19, 20).
הפקת תועלת מדבר־אלוהים
אין ספק שהמקרא מהווה בעולם של ימינו מקור מהימן של הדרכה מעשית. כדי שהדרכה זו תצמיח לנו תועלת יש להשקיע מאמצים בלתי פוסקים. עלינו לקרוא במקרא, ללמוד אותו ולהרהר בתוכנו דרך קבע. פאולוס אמר: ”שים לבך אל הדברים האלה, התמד בהם, למען תיראה התקדמותך לכל” (טימותיאוס א׳. ד׳:15; דברים י״א:18–21). אלוהים מבטיח שאם תעשה את המאמץ ליישם את עצותיו המובאות במקרא, אז תצליח את דרכך. הוא אומר: ”בטח אל יהוה... בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך” (משלי ג׳:5, 6).
[תמונות בעמוד 31]
יישום עצות המקרא הוא המפתח לחיים תכליתיים ומלאי סיפוק