הדרך היחידה למיגור השנאה
”שנאה היא תוצאה של פחד. ... אנו יראים מפני דבר לפני שאנו שונאים אותו” (סיריל קונולי, עורך ומבקר ספרותי).
סוציולוגים רבים סבורים שהשנאה מושרשת עמוקות בלא־מודע של האדם. ”ייתכן שהיא במידה רבה מובְנֵית בנו”, ומהווה חלק בלתי נפרד מטבע האדם, אומר מומחה למדעי החברה.
אין זה מפתיע שחוקרי טבע האדם מסיקים מסקנות אלו. מושא מחקרם הוא גברים ונשים שנולדו, על־פי כתבי־הקודש, ”בעוון” ו”בחטא” (תהלים נ״א:7). אפילו הבורא עצמו, שבחן את האדם הלא־מושלם לפני אלפי שנים, ראה ”כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום” (בראשית ו׳:5).
דעות קדומות, אפליה והשנאה שבאה בעקבותיהן הן פועל יוצא של אי־שלימותו ואנוכיותו התורשתיות של האדם (דברים ל״ב:5). למרבה הצער, מעולם לא קמה ממשלת אנוש, בלא קשר למדיניותה, אשר הצליחה לחוקק חוקים שיביאו לידי שינוי לב האדם בנושאים אלו. ג׳והנה מקגרי, כתבת חוץ, אמרה: ”שום שוטר עולמי, יהא חזק ככל שיהא, אינו יכול לחסל את השנאות שהובילו למרחצי הדמים בבוסניה, בסומליה, בליבריה, בחבל קשמיר ובקווקז”.
לפני שנחפש פתרונות צריך לרדת לשורש הבעיה ולראות מה עומד מאחורי גילויי השנאה.
השנאה ניזונה מפחד
לשנאה פנים רבות. היטיב לתאר זאת הסופר אנדרו סַלִיבֶן: ”קיימת שנאה החוששת וקיימת שנאה הבזה; קיימת שנאה המפגינה שרירים, וקיימת שנאה שמקורה באין אונים; קיימת נקמה, וקיימת שנאה הנובעת מקנאה... קיימת שנאת המדכא וקיימת שנאת המדוכא. קיימת שנאה המתבשלת על אש קטנה וקיימת שנאה הנמוגה לאִטה. קיימת שנאה המתפוצצת וקיימת שנאה שלעולם אינה ניצתת”.
אין ספק שעם הגורמים העיקריים לסכסוכים רווי השנאה המתרחשים בימינו נמנים הגורמים החברתיים והכלכליים. דעות קדומות והתפרצויות של גילויי שנאה שכיחות באזורים שבהם המגזר העשיר הוא במיעוט. השנאה מרימה ראש גם במקומות שבהם רמת החיים של חתך מסוים בחברה מאוים על־ידי זרם של מהגרים.
יש החוששים שאותם תושבים חדשים יתחרו על מקומות עבודה, יעבדו בשכר נמוך ויגרמו לירידת מחירים. אין זה ממין העניין אם חששות אלו מוצדקים אם לאו. אך החשש מנזק כלכלי והחשש שרמת החיים או סגנון החיים ייפגעו הם גורמים רבי עוצמה המולידים דעות קדומות ושנאה.
מהו הצעד הראשון למיגור השנאה? שינויים בגישות.
גישות שונות
”שינוי אמיתי יכול לבוא אך ורק מתוך כוח הרצון של העמים המעורבים”, אמרה מקגרי. וכיצד יוכלו העמים לשנות את רצונם? הניסיון מלמד שההשפעה החזקה ביותר, המדרבנת ביותר והמתמשכת ביותר למניעת התפתחותה של השנאה מקורה בדבר־אלוהים, המקרא. הסיבה לכך היא ש”דבר האלוהים חי ופועל, וחד הוא מחרב פיפיות וחודר עד להבדיל בין נפש לרוח ובין פרקים למוח העצמות, ובוחן מחשבות הלב וכוונותיו” (עברים ד׳:12).
יש להודות שעקירת הדעות הקדומות והשנאה אינה נעשית באופן אוטומטי או בִן לילה. אך היא אפשרית. ישוע המשיח, שידע לגעת ללב ולהשפיע על המצפון, הצליח להניע אנשים להשתנות. מיליונים מיישמים בהצלחה את עצתו הנבונה של ישוע המשיח: ”אהבו את אויביכם והתפללו בעד רודפיכם” (מתי ה׳: 44).
ישוע חי על־פי תורתו, ובין ידידיו הקרובים ביותר נמנה מתי, מוכס לשעבר אשר נחשב למנודה שנוא בחברה היהודית דאז (מתי ט׳:9; י״א:19). בנוסף לכך, ישוע ייסד דרך של עבודת אלוהים טהורה, אשר בסופו של דבר נועדה להיפתח בפני הגויים שנחשבו למוקצים ולשנואים (גלטים ג׳:28). אנשים מכל העולם שהיה מוכר דאז נעשו תלמידיו של ישוע המשיח (מעשי השליחים י׳:34, 35). הם נודעו באהבתם העילאית (יוחנן י״ג:35). כשנסקל סטפנוס, אחד מתלמידי ישוע, למוות בידי אנשים אכולי שנאה, אמר בנשימתו האחרונה: ”אדני [יהוה], אל תפקוד עליהם את החטא הזה!” הוא ביקש את טובת שונאיו (מעשי השליחים ו׳:8–14; ז׳:54–60).
משיחיים אמיתיים בני זמננו מיישמים אף הם את עצת ישוע לעשות את הטוב, לא רק לאחיהם לאמונה, אלא גם לשונאיהם (גלטים ו׳:10). הם משתדלים לשרש מקרבם כל שנאה זדונית. בהכירם בכוחות החזקים שעלולים להוליד בם שנאה, הם נוקטים צעדים חיובים ומחליפים את השנאה באהבה. אדם חכם מימי קדם אמר: ”שנאה תעורר מדנים, ועל כל פשעים תכסה אהבה” (משלי י׳:12).
השליח יוחנן ציין: ”כל השונא את אחיו רוצח הוא. ויודעים אתם שכל רוצח אין חיי עולם מתקיימים בו” (יוחנן א׳. ג׳:15). עדי־יהוה מאמינים במילים אלו. בשל כך, הם מתרועעים זה עם זה — אנשים מכל הרקעים האתניים, התרבותיים, הדתיים והפוליטיים — ונעשים קהילה מאוחדת ונטולת שנאה, אגודת אחים גלובאלית אמיתית. (ראה המסגרות הנלוות.)
השנאה תמוגר!
אולי תאמר, ’הכל טוב ויפה למי שבוחר לחיות כך. אבל זה לא מה שיביא קץ לשנאה בעולם כולו’. אמת, גם אם אין בלבך שנאה, אתה עלול להיות אחד מקורבנותיה. אם כן, עלינו לשאת עינינו אל אלוהים כדי שידאג לפתרון אמיתי לבעיה כלל־עולמית זו.
אלוהים מתכוון להביא לידי כך שבעולם לא יישאר שמץ של שנאה. כך יקרה תחת שלטונה של הממשלה השמימית, אשר לבואה לימד אותנו ישוע להתפלל: ”אבינו שבשמים, יתקדש שמך, תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ” (מתי ו׳:9, 10).
כשתפילה זו תיענה במלואה, ייעלמו התנאים המובילים לשנאה. הגורמים שניצלו את השנאה יחלפו לבלי שוב. תעמולה, בורות ודעות קדומות יפנו את מקומן להארה, אמת וצדקה. ואז אלוהים ’ימחה כל דמעה, המוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד’ (ההתגלות כ״א:1–4).
והנה חדשות טובות יותר! קיימות ראיות מוצקות לכך שאנו חיים ב”אחרית הימים”. לפיכך, יש לנו ביטחון מלא שעוד מעט נראה את השנאה המרושעת נמחית מעל פני האדמה (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5; מתי כ״ד:3–14). בעולם החדש שיכונן אלוהים תשרור רוח אמיתית של אחווה, מפני שבני האדם יחזרו להיות מושלמים (לוקס כ״ג:43; פטרוס ב׳. ג׳:13).
אך אינך חייב לחכות עד אז כדי ליהנות מאחווה אמיתית. לאמיתו של דבר, על־פי המסגרות הנלוות, יש לאהבה המשיחית כיום מקום בלבבם של מיליוני בני אדם, אשר אלמלא כן היו מלאי שנאה. גם אתה מוזמן להיות חלק מאגודת אחים אוהבת זו!
[תיבה בעמוד 5]
”מה היה עושה ישוע?”
ביוני 1998 תקפו שלושה גברים לבנים באיזור כפרי בטקסס שבארצות־הברית גבר שחור ששמו ג׳יימס בירד הבן. הם לקחו אותו למקום מרוחק ושומם, היכו אותו וכבלו את רגליו בשרשראות. לאחר מכן קשרו אותו לטנדר וגררו אותו למרחק של 5 קילומטרים עד אשר גופו נחבט בתעלת בטון. מעשה זה כונה פשע השנאה המחריד ביותר בעשור (שנות ה־90’).
שלוש אחיותיו של ג׳יימס בירד הן עדות־יהוה. מה הן חושבות על מבצעי הפשע הנורא הזה? בהצהרה משותפת אמרו: ”כשאדם אהוב נופל קורבן לעינויים ולמעשה לינץ’ התחושה היא תחושה של אובדן וכאב בל יתוארו. מה התגובה למעשה אכזרי שכזה? נקמה, מילים רוויות שנאה ותעמולה המונעת על־ידי שנאה מעולם לא עלו במחשבותינו. חשבנו לעצמנו: ’מה היה עושה ישוע? כיצד היה מגיב?’ התשובה ברורה כשמש. הוא היה מגיב במסר של שלום ותקווה”.
מבין הפסוקים שעזרו להן שלא לפתח שנאה בלבן הם הפסוקים שברומים י״ב:17–19. השליח פאולוס כתב: ”אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה. ... עד כמה שהדבר בידכם חיו בשלום עם כל אדם. יקיריי, אל תתנקמו אלא הניחו לזעם, כי כתוב, ’לי נקם ושילם אמר יהוה’”.
עוד אמרו האחיות: ”אנו זוכרות שבפרסומים שלנו נאמר שיש עוולות או פשעים כה איומים, שקשה לומר, ’אני סולח לך’ ולהמשיך הלאה. הסליחה במקרים כאלו יכולה להתבטא אך ורק בהסרת התרעומת כדי שאפשר יהיה להמשיך לחיות בלי לחלות מבחינה פיסית או נפשית מנטירת טינה”. זו עדות מרשימה לכך שהמקרא מסוגל למנוע משנאה עמוקה להכות שורשים בלב.
[תיבה בעמוד 6]
איבה שהפכה לידידות
בשנים האחרונות נוהרים אלפי מהגרים אל יוון בחיפוש אחר עבודה. אלא שבעקבות הידרדרות המצב הכלכלי, יש פחות מקומות עבודה, והמאבק על מקורות הפרנסה הולך ומחריף. כתוצאה מכך שוררת איבה עמוקה בין קבוצות אתניות שונות. אחת הדוגמאות הטיפוסיות היא היריבות בין מהגרים מאלבניה לבין מהגרים מבולגריה. באזורים רבים ביוון חלה תחרות עזה בין שתי קבוצות אלו.
בעיר קיאטו שבצפון מזרח פֶּלוֹפּוֹנֶסוֹס, החלו משפחה בולגרית ואיש אלבני אחד ללמוד את המקרא בסיועם של עדי־יהוה, ובתוך כך הכירו זה את זה. תודות ליישום עקרונות המקרא נמוגה ביניהם האיבה. נרקמה ביניהם גם ידידות אמיתית. איבן, אחד מבני המשפחה הבולגרית, אף עזר ללוליס האלבני למצוא מקום מגורים בקרבת ביתו. שתי המשפחות חולקות לעתים זו עם זו את מזונן ואת חפציהן המעטים. שני הגברים הם כיום עדי־יהוה טבולים המשתפים פעולה בהטפת הבשורה הטובה. למותר לציין שידידות משיחית זו אינה נעלמת מעיני השכנים.
[תמונה בעמוד 7]
תחת מלכות אלוהים לא ישאר בעולם שמץ של שנאה