גלה נכונות לחכות!
”אוחילה [אחכה ואקווה] לאלוהי ישעי. ישמעני אלוהי” (מיכה ז׳:7).
1, 2. (א) כיצד הזיקה לבני ישראל במדבר גישתם השלילית? (ב) מה עלול לקרות למשיחי שאינו מפתח גישה נכונה?
דברים רבים בחיים נראים חיוביים או שליליים, תלוי בגישה. כשנדדו בני ישראל במדבר סיפק להם אלוהים בדרך נס את המן. היה עליהם להביט סביב בנוף הצחיח ולהיות אסירי תודה ליהוה על כך שהוא דואג למחייתם. הכרת טובה זו מצדם היתה מעידה על גישה חיובית. תחת זאת, הם נזכרו במגוון המאכלים במצרים והתלוננו ואמרו שהמן אינו ערב לחיך. איזו גישה שלילית! (במדבר י״א:4–6).
2 גם היום עשויה גישתו של המשיחי לקבוע אם דברים מסוימים ייראו בעיניו משמחים או עגומים. משיחי שאין לו גישה נכונה, עלול בנקל לאבד את שמחתו, וזהו דבר חמור שהרי נחמיה אמר: ’חדוות יהוה היא מעוזנו’ (נחמיה ח׳:10). גישה חיובית ומלאת שמחה מסייעת לנו לשמור על חוסננו ותורמת לשלום ולאחדות בקהילה (רומים ט״ו:13; פיליפים א׳:25).
3. כיצד עזרה לירמיהו גישתו החיובית בזמנים קשים?
3 ירמיהו גילה גישה חיובית חרף העובדה שחי בזמנים קשים. למרות הזוועות שנגלו לעיניו בעת חורבן ירושלים ב־607 לפה״ס, עדיין ראה דברים באור חיובי. יהוה לא ישכח את עם ישראל, והעם יינצל. בספר איכה כתב ירמיהו: ”חסדי יהוה כי לא תמנו [תמו], כי לא כלו רחמיו. חדשים לבקרים. רבה אמונתך [נאמנותך]” (איכה ג׳:22, 23). במרוצת ההיסטוריה השתדלו משרתי אלוהים לשמור על גישה חיובית ועל שמחתם גם במצבים הקשים ביותר (קורינתים ב׳. ז׳:4; תסלוניקים א׳. א׳:6; יעקב א׳:2).
4. איזו גישה גילה ישוע, וכיצד עזרה לו גישתו?
4 שש מאות שנה אחרי ירמיהו, היתה לישוע גישה חיובית שעזרה לו להחזיק מעמד. המקרא מוסר: ”בעד השמחה הערוכה לפניו סבל [ישוע] את [”עמוד ההוקעה”, ע״ח] ובז לחרפה, וישב לימין כיסא האלוהים” (עברים י״ב:2). חרף ההתנגדות או הרדיפות שספג ישוע, ולמרות הייסורים שסבל על עמוד ההוקעה, התמקד ישוע ב”שמחה הערוכה לפניו”. שמחה זו היתה הזכות להצדיק את ריבונות יהוה ולקדש את שמו, והאפשרות להרעיף בעתיד ברכות נאדרות על עושי רצון אלוהים.
אמץ את הנכונות לחכות
5. ציין מצב טיפוסי שבו הנכונות לחכות תעזור לנו לשמור על נקודת מבט נכונה.
5 אם נפתח את הלך הרוח שהיה לישוע, לא נאבד את חדוות יהוה גם אם דברים לא יתרחשו תמיד באופן או במועד שציפינו. מיכה הנביא אמר: ”ואני ביהוה אצפה. אוחילה לאלוהי ישעי” (מיכה ז׳:7; איכה ג׳:21). גם אנחנו יכולים לגלות נכונות לחכות. כיצד? בדרכים רבות. ראשית, נניח שאנו חושבים שאח בעל סמכות טעה ושחייבים לפעול מייד לתיקון הטעות. אם יש לנו הנכונות לחכות, נשאל את עצמנו, ’האם הוא באמת טעה, או שמא אני טועה? אם הוא אכן טעה, הייתכן שיהוה מרשה לדברים להתרחש משום שהוא סבור כי אותו פרט ישתפר ושלא יהיה צורך בצעדי תיקון דרסטיים?’
6. כיצד עוזרת הנכונות לחכות לאדם הנאבק בבעיה אישית?
6 הנכונות לחכות נחוצה לנו גם במקרה שאנו מוטרדים מבעיה אישית או נאבקים בחולשה. נניח שאנו מבקשים עזרה מיהוה, אך הבעיה נותרת בעינה. מה נעשה? עלינו לעשות כל שביכולתנו לפתור את הבעיה ולסמוך על דברי ישוע: ”בקשו ויינתן לכם, חפשו ותמצאו, דיפקו ויפתח לכם” (לוקס י״א:9). התמד להתפלל, וקווה אל יהוה. יהוה ייענה לתפילותיך במועד המתאים ובדרכו שלו (תסלוניקים א׳. ה׳:17).
7. כיצד הנכונות לחכות עוזרת לנו לראות בצורה נכונה הבנות מקראיות המתבהרות בהדרגה?
7 ככל שמתגשמות נבואות המקרא, הולך המקרא ומתבהר לנו. אלא שלעתים נראה לנו שהבהרה זו או אחרת צריכה כבר להגיע מזמן. אם אין היא מגיעה בזמן הרצוי בעינינו, האם אנו מוכנים לחכות? זכור, יהוה ראה לנכון לגלות את ”סוד המשיח” טיפין טיפין ולאורך פרק זמן של כ־000,4 שנה (אפסים ג׳:3–6). אם כן, היש לנו סיבה להיות חסרי סבלנות? האם אנו מפקפקים בכך ש”העבד הנאמן והנבון” התמנה לתת למשרתי יהוה ”את אוכלם בעתו”? (מתי כ״ד:45, דל׳) האם אנו שוללים מעצמנו את חדוות אלוהים, משום שאיננו מבינים כל דבר במלואו? זכור, יהוה מחליט מתי וכיצד לגלות את ’סודותיו’ (עמוס ג׳:7).
8. איזו תועלת צומחת לרבים בזכות אורך רוחו של יהוה?
8 יש המתייאשים מפני שהם סבורים שאחרי כל כך הרבה שנים של שירות נאמן, הם לא יזכו לראות את ”יום יהוה הגדול והנורא” (יואל ג׳:3, 4). כדי להתעודד כדאי שיראו את הצד החיובי של העניין. פטרוס יעץ: ”את אורך רוח אדוננו חישבו לתשועה” (פטרוס ב׳. ג׳:15). תודות לאורך רוחו של יהוה למדו מיליוני אנשים ישרי לב את האמת. האין זה נפלא? יתרה מזו, ככל שיתאזר יהוה בסבלנות, כך יהיה לנו יותר זמן ’לפעול למימוש תשועתנו [אנו] ביראה וברתת’ (פיליפים ב׳:12; פטרוס ב׳. ג׳:11, 12).
9. כיצד הנכונות לחכות תעזור לנו להחזיק מעמד במקרה שאין אנו מסוגלים לעשות רבות בשירות יהוה?
9 הנכונות לחכות מסייעת לנו שלא תיפול רוחנו במקרה של חולי, התנגדות, גיל מתקדם או בעיות אחרות המקשות עלינו לשרת את יהוה. יהוה מצפה שנעבוד אותו בלב ובנפש (רומים י״ב:1). בן אלוהים, ’החס על דל ואביון’, אינו דורש מאיתנו יותר ממה שאנו מסוגלים לעשות בגבולות הסביר, והוא הדין לגבי יהוה (תהלים ע״ב:13). עלינו לעשות כפי יכולתנו ולחכות בסבלנות עד אשר ישתנו הנסיבות — אם בסדר הנוכחי ואם בסדר הבא. זכור: ”אלוהים לא יעוות צדק ולא ישכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו בכך ששירתם את הקדושים ועודכם משרתים אותם” (עברים ו׳:10).
10. מאיזו תכונה שלילית עוזרת לנו הנכונות לחכות להימנע? הסבר.
10 הנכונות לחכות גם עוזרת לנו להימנע מעזות מצח. היו שנעשו כופרים כי לא היו מוכנים לחכות. אולי חשבו שיש צורך בשינויים בהבנת המקרא או בעניינים ארגוניים. אך הם לא הכירו בכך שרוח יהוה מניעה את העבד הנאמן והנבון לחולל שינויים במועד הרצוי בעיני אלוהים, ולא כשאנו סבורים שהדבר נחוץ. כמו כן, כל שינוי חייב לעלות בקנה אחד עם רצון אלוהים, ולא עם דעותינו האישיות. עזות המצח מצד הכופרים עיוותה את שכלם והיוותה עבורם אבן נגף. אילו אימצו את הלך הרוח שהיה למשיח, לא היו מאבדים את שמחתם והיו נשארים במחיצת עובדי יהוה (פיליפים ב׳:5–8, ע״ח).
11. כיצד נוכל לנצל ביעילות את זמן ההמתנה, ומי הציבו לנו דוגמה בנושא?
11 הנכונות לחכות אין משמעה, כמובן, עצלות או חוסר פעילות. יש לנו מה לעשות. למשל, עלינו להיות עסוקים בלימוד אישי של המקרא ולגלות התעניינות אמיתית בעניינים רוחניים בדומה לנביאי קדם הנאמנים ולמלאכים. בהתייחסו להתעניינות מצדם אמר פטרוס: ”את הישועה הזאת חקרו ודרשו הנביאים... דברים אשר מלאכים נכספים להשקיף אל תוכם” (פטרוס א׳. א׳:10–12). מלבד לימוד אישי, חובה גם לנכוח בקביעות באסיפות ולהתפלל (יעקב ד׳:8). כל מי שניזון ממזון רוחני ומתרועע עם אחיו לאמונה כעדות למודעותו לצורכו הרוחני, מוכיח כי אימץ את הלך הרוח שהיה למשיח (מתי ה׳:3, ע״ח).
הייה מציאותי
12. (א) איזו עצמאות רצו אדם וחוה? (ב) מה אירע עקב כך שבני האדם הלכו בעקבות אדם וחוה?
12 בבריאת הזוג הראשון שמר לעצמו אלוהים את הזכות לקבוע מה טוב ומה רע (בראשית ב׳:16, 17). אדם וחוה רצו להתנער מהדרכת אלוהים, וכתוצאה משאיפתם זו לעצמאות העולם נראה כפי שהוא נראה כיום. השליח פאולוס אמר: ”כשם שעל־ידי אדם אחד בא החטא לעולם, ועקב החטא בא המוות, כך עבר המוות לכל בני אדם משום שכולם חטאו” (רומים ה׳:12). ששת אלפי שנות היסטוריה מאז ימי אדם הראשון הוכיחו שצדק ירמיהו באומרו: ”ידעתי, יהוה, כי לא לאדם דרכו. לא לאיש הולך והָכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23). אין זה תבוסתני להכיר באמיתות דבריו של ירמיהו. זה מציאותי. הדבר מסביר מדוע במרוצת כל אותן מאות ארוכות של שנים, ”עת אשר שלט האדם באדם לרע לו”, משום שהאדם שלט באופן עצמאי בלי תלות באלוהים (קהלת ח׳:9).
13. איזו השקפה מציאותית יש לעדי־יהוה באשר ליכולת של בני האדם?
13 לנוכח מצב האנושות, עדי־יהוה מבינים שיש גבול למה שניתן לעשות בסדר הנוכחי. גישה חיובית יכולה לעזור לנו לשמור על השמחה, אך אין היא פתרון לכל בעיה. בתחילת שנות ה־50 של המאה ה־20 פירסם איש כמורה ספר רב מכר שנקרא כוחה של החשיבה החיובית (The Power of Positive Thinking). בספר נאמר שעל רוב המכשולים ניתן להתגבר אם מתמודדים איתם בגישה חיובית. חשיבה חיובית היא בהחלט דבר ראוי להערצה. אך הניסיון מלמד כי ידע, מיומנות, אמצעים חומריים ומגוון רחב של גורמים מגבילים את יכולתנו לפעול. הבעיות בקנה מידה כלל־עולמי גדולות מכדי שבני אדם יוכלו לפתור אותן בהצלחה — ואין זה משנה עד כמה חיובית גישתם!
14. האם יש לעדי־יהוה גישה שלילית? הסבר.
14 בשל השקפתם המציאותית בעניינים אלו, מואשמים עדי־יהוה לעתים בנקיטת גישה שלילית. נהפוך הוא! הם משתוקקים לומר לאחרים על האחד והיחיד שיכול לשפר את מצב האנושות לנצח. גם בזה הם מאמצים את הלך הרוח של המשיח (רומים ט״ו:2). הם מקדישים מזמנם כדי לעזור לאנשים לרקום קשר טוב עם אלוהים. הם יודעים שקשר זה בטווח הארוך יביא לתוצאות הטובות ביותר (מתי כ״ח:19, 20; טימותיאוס א׳. ד׳:16).
15. כיצד משפרת פעילותם של עדי־יהוה את חייהם של בני אדם?
15 עדי־יהוה אינם מתעלמים מן הבעיות החברתיות — ובייחוד ממעשי השחיתות הלא־מקראיים — שמסביבם. לפני שאדם מעוניין נעשה אחד מעדי־יהוה, הוא מחולל שינויים ולפעמים עליו להיפטר מהרגלים ממכרים המכעיסים את אלוהים (קורינתים א׳. ו׳:9–11). עדי־יהוה עזרו אפוא לאנשים שנענו לבשורה להתגבר על שכרות, צריכת סמים, אי־מוסריות והתמכרות להימורים. אנשים אלו, שחזרו למוטב, למדו לפרנס את משפחותיהם באופן אחראי והוגן (טימותיאוס א׳. ה׳:8). עזרה כזו ליחידים ולמשפחות מביאה להפחתת הבעיות בחברה — פחות צורכי סמים, פחות מקרי אלימות במשפחה וכן הלאה. עדי־יהוה, בהיותם אזרחים שומרי חוק ובעזרה שהם מושיטים לאחרים כדי שחייהם ישתפרו, מקלים את המעמסה מעל הגורמים שתפקידם להתמודד עם הבעיות החברתיות.
16. מדוע אין עדי־יהוה מתערבים בתנועות חילוניות לתיקון החברה?
16 אם כן, האם שינו עדי־יהוה את הרמה המוסרית של העולם? בעשור האחרון גדל מספר העדים מפחות מ־000,800,3 לקרוב ל־000,000,6. זו עלייה של כ־000,200,2 איש, ורבים מהם חדלו לעשות מעשים לא־מוסריים כשנעשו משיחיים. חייהם של רבים השתפרו! אלא שזהו מספר קטן מאוד לעומת העלייה שחלה באוכלוסיית העולם באותו פרק זמן — 000,000,875! עדי־יהוה שמחים לעזור למעוניינים, אך הם מכירים בעובדה שמעטים ילכו בדרך המובילה לחיים (מתי ז׳:13, 14). בשעה שהעדים מחכים לשינויים חיובים כלל־עולמיים שרק אלוהים מסוגל לחולל, אין הם מתערבים בתנועות חילוניות לתיקון החברה, אשר בדרך כלל קמות מתוך כוונות טובות ולבסוף נוחלות אכזבה או אף מידרדרות לאלימות (פטרוס ב׳. ג׳:13).
17. מה עשה ישוע לעזרת הזולת, ומה לא עשה?
17 בקו פעולה זה מגלים עדי־יהוה את אותו הביטחון ביהוה שגילה ישוע בהיותו עלי־אדמות. במאה הראשונה לספירה חולל ישוע נסי ריפוי (לוקס ו׳:17–19). הוא אף הקים מתים (לוקס ז׳:11–15; ח׳:49–56). אך הוא לא פתר את בעיית החולי ולא הכניע את המוות. הוא ידע שטרם הגיע המועד שקבע אלוהים לכך. קרוב לוודאי שביכולותיו הנעלות כאדם מושלם, יכול היה ישוע לתרום רבות לפתרון בעיות פוליטיות וחברתיות קשות. כמה מבני דורו רצו שיקח את העניינים לידיים ויפעל, אך ישוע מיאן לעשות כן. המקרא מוסר: ”ראו האנשים את האות שעשה ואמרו: ’זהו באמת הנביא שבא אל העולם’. כשהבחין ישוע שהם עומדים לבוא ולתפוס אותו כדי להמליכו, יצא שוב אל ההר הוא לבדו” (יוחנן ו׳:14, 15).
18. (א) כיצד גילה ישוע נכונות לחכות? (ב) איזה שינוי חל בפעילותו של ישוע ב־1914?
18 ישוע לא היה מוכן לשלוח ידו בפוליטיקה או לעסוק אך ורק בעבודה סוציאלית, משום שידע שטרם באה העת שבה יפעל כמלך וירפא כל אדם בכל מקום. גם לאחר שעלה השמיימה כיצור רוחני בן אלמוות, גילה נכונות לחכות עד אשר יורה לו יהוה לפעול (תהלים ק״י:1; מעשי השליחים ב׳:34, 35). אך מאז הכתרתו למלך במלכות אלוהים ב־1914, ’הוא יוצא מנצח ולמען ינצח’ (ההתגלות ו׳:2; י״ב:10). אנשים המתיימרים להיות משיחיים מתעלמים בכוונה תחילה מן הכתוב במקרא בנושא המלכות, ואנו, לעומת זאת, שמחים להיכנע למרותו של המשיח.
המתנה — מקור תסכול או מקור שמחה?
19. מתי ההמתנה היא ”מחלה־לב”, ומתי היא מקור שמחה?
19 שלמה המלך ידע שההמתנה עלולה לתסכל. הוא כתב: ”תוחלת ממושכה מחלה־לב” (משלי י״ג:12). אם לאדם יש ציפיות חסרות בסיס, עלולה האכזבה להחלות את לבו. אך כשמחכים לאירועים משמחים — אולי לחתונה, ללידת תינוק או לפגישה עם אנשים אהובים — מתמלא לבנו בחדוות הציפייה זמן רב לפני האירוע עצמו. השמחה גוברת אם אנו מנצלים את זמן ההמתנה בתבונה ונערכים לאירוע הקרב ובא.
20. (א) אילו אירועים נפלאים אנו מצפים לראות בביטחון מלא? (ב) כיצד נוכל למצוא אושר בשעה שאנו מחכים להתממשות מטרותיו של יהוה?
20 כשיש לנו ביטחון מלא שהציפיות יתממשו — גם אם אין אנו יודעים מתי הן יתממשו — תקופת ההמתנה אינה צריכה לגרום ללב לחלות. עובדי אלוהים הנאמנים יודעים ששלטון המשיח בן אלף השנים עומד בפתח. הם משוכנעים שהם יחזו בקץ למוות ולחולי. הם מחכים בכיליון עיניים ובשמחה רבה ליום שבו יקבלו את פניהם של מיליונים מן המתים, כולל יקיריהם שמתו (ההתגלות כ׳:1–3, 6; כ״א:3, 4). בתקופה זו של משברים אקולוגיים, הם אוחזים בתקווה לראות גן־עדן עלי־אדמות (ישעיהו ל״ה:1, 2, 7). הבה ננצל בתבונה את זמן ההמתנה, ונהיה ”תמיד עתירי פועל בעבודתו של האדון”! (קורינתים א׳. ט״ו:58) המשך לאכול מזון רוחני. רקום קשר הדוק יותר עם יהוה. חפש אנשים החפצים לשרת את יהוה. חזק את ידי אחיך לאמונה. נצל בצורה הטובה ביותר את הזמן שמותיר לנו יהוה. אם נוחיל ליהוה, לא ’יחלה לבנו’, אלא יתמלא בשמחה!
התוכל להשיב?
• כיצד גילה ישוע נכונות לחכות?
• באילו מצבים זקוקים המשיחיים לנכונות לחכות?
• מדוע שמחים עדי־יהוה להוחיל ליהוה?
• כיצד ניתן להוחיל ליהוה ולמצוא בכך שמחה?
[תמונות בעמוד 12]
ישוע סבל בעד השמחה הערוכה לפניו
[תמונה בעמוד 13]
ניתן לשמור על השמחה גם אחרי שנות שירות רבות
[תמונות בעמוד 15]
איכות חייהם של מיליונים השתפרה לאחר שנעשו עדי־יהוה