פצעי המלחמות
”אין מנצחים במלחמה”, אמר חייל לשעבר שלחם במלחמת העולם השנייה. ”יש רק מפסידים”. רבים יהנהנו בראשם לאות הסכמה. מחיר המלחמות הוא זוועתי; המנצחים והמפסידים כאחד משלמים מחיר איום ונורא. גם אחרי תום הקרבות המזוינים מיליונים עדיין סובלים מפצעי המלחמה המחרידים.
אילו פצעים? המלחמה עלולה להכחיד חלק ניכר מן האוכלוסייה, ולהותיר יתומים ואלמנות רבים מספור. ניצולים רבים נושאים על גופם פצעים פיסיים קשים וצלקות נפשיות. מיליונים הופכים חסרי כל ונעשים פליטים בעל כורחם. הנוכל לתאר לעצמנו את עומק הכאב והשנאה המקננים בלבם של הניצולים?
פצעים פתוחים
זמן רב לאחר שמשיגים הפסקת אש, ולאחר שקולות הירי דוממים והחיילים שבים לבתיהם, פצעי המלחמה שנפערו בלב האנשים עודם פתוחים ואינם מעלים ארוכה. מרירות עמוקת שורשים בשני צדי המתרס עוברת לדורות הבאים. בדרך זו פצעי מלחמה אחת נעשים הגורם השורשי למלחמה הבאה.
לדוגמה, בחוזה ורסאי שנחתם ב־1919 לציון סיומה הרשמי של מלחמת העולם הראשונה, נכפו על גרמניה תנאים שנחשבו בעיני אזרחיה לנקמניים ולקשים מנשוא. על־פי האנציקלופדיה בריטניקה, תנאי החוזה ”עוררו תרעומת בקרב הגרמנים ותרמו לליבוי תאוות הנקם”. כעבור מספר שנים, ”שימשה התרעומת סביב חוזה השלום נקודת מוצא בידי היטלר”, והיתה מבין הגורמים שהובילו למלחמת העולם השנייה.
מלחמת העולם השנייה פרצה במערב אירופה וסחפה לתוכה את ארצות הבלקן. הקבוצות האתניות באיזור פצעו אלו את אלו, והפצעים שנגרמו בשנות ה־40 של המאה שעברה סללו את הדרך למלחמה בבלקן בשנות ה־90 של אותה מאה. ”מעגל קסמים אכזרי של שנאה ונקמה הפך לספיראלה שהגיעה עד ימינו אנו”, ציין העיתון הגרמני דִי צַייט.
כדי שהאנושות תוכל לחיות בשלום יש צורך לרפא את פצעי המלחמות. כיצד ניתן לעשות כן? כיצד ניתן למגר את השנאה והכאב? מי יכול לרפא את פצעי המלחמות?
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 2]
שער: Fatmir Boshnjaku
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
Isaac .UN PHOTO 158297/J ;Coast Guard photo .S.U