מציאת ביטחון בעולם רווי סכנות
הליכה בשדה מוקשים עלולה להיות קטלנית. האם לא היה זה שונה לגמרי אילו היתה בידך מפה המראה היכן טמונים המוקשים? בנוסף לכך, נניח שהיו מלמדים אותך לאתר מוקשים שונים. אין ספק שידע זה היה מקטין במידה ניכרת את סיכוייך להיפצע או להיהרג.
את המקרא ניתן להמשיל למפה כזו המלוּוה בהדרכה לזיהוי מוקשים. יש בו חוכמה שאין בלתה בכל הנוגע להתרחקות מסכנות ולפתרון בעיות בחיים.
שים לב למילים המרגיעות במשלי ב׳:10, 11: ”כי תבוא חוכמה בלבך ודעת לנפשך יִנעם. מזימה [יכולת חשיבה] תשמור עליך, תבונה תנצרכה”. החוכמה והתבונה המוזכרות בפסוק, אין מקורן בבני אדם, אלא באלוהים. ”ושומע לי [לחוכמת אלוהים] ישכון בטח, ושאנן מפחד רעה” (משלי א׳:33). הבה נראה כיצד יכול המקרא לחזק את ביטחוננו ולעזור לנו להימנע מבעיות רבות.
הימנע מתאונות קטלניות
על־פי נתונים שפירסם לאחרונה ארגון הבריאות העולמי (WHO), מספר ההרוגים בתאונות דרכים בעולם כולו הוא כ־000,171,1 בשנה. קרוב ל־40 מיליון איש נוספים נפצעים, וקצת יותר מ־8 מיליון נעשים נכים.
הגם שבלתי אפשרי ליהנות מבטיחות מוחלטת בשעת נסיעה, יגדל ביטחוננו האישי במידה בלתי מבוטלת אם נציית לחוקי התנועה. באשר לרשויות השלטון המחוקקות והאוכפות את חוקי התנועה, אומר המקרא: ”כל אדם ייכנע לרשויות השלטון” (רומים י״ג:1). נהגים המיישמים עצה זו מפחיתים את הסיכון להיקלע לתאונות שהשלכותיהן ברובן חמורות.
תמריץ נוסף להיות נהג זהיר הוא רחישת כבוד לחיים. המקרא אומר על יהוה אלוהים: ”כי עימך מקור חיים” (תהלים ל״ו:10). אם כן, החיים הם מתנה מאלוהים. יוצא מכך שאין לנו זכות לגזול מתנה זו מאיש או לזלזל בחיים, כולל, כמובן, חיינו אנו (בראשית ט׳:5, 6).
איש הרוחש כבוד לחיי אדם יוודא שמכוניתו וביתו בטוחים ככל האפשר. לנושא הבטיחות בעם ישראל הקדום נודעה חשיבות רבה. למשל, כשבנו בית, דרשה תורת אלוהים שמסביב לגג — מקום שבו הרבו בני המשפחה לבלות — יהיה מעקה. ”ועשית מעקה לגגֶך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו” (דברים כ״ב:8). אם מישהו נפל בשל אי קיום חוק ביטחותי זה, היה בעל הבית אחראי לכך בעיני אלוהים. אין ספק שיישום העיקרון האוהב הגלום בחוק זה יצמצם את מספר התאונות במקומות עבודה או בשעת בילוי.
המאבק בהתמכרויות קטלניות
לדברי ארגון הבריאות העולמי, יש כיום יותר ממיליארד מעשנים בעולם, וכארבעה מיליון איש מתים מדי שנה מעישון טבק. נתון זה צפוי להאמיר לכ־10 מיליון איש ב־20 או 30 השנים הקרובות. מיליוני מעשנים אחרים, וכן גם צורכי סמים לשם ”הנאה”, הורסים את בריאותם ואת איכות חייהם בשל התמכרותם.
אף שדבר־אלוהים אינו מדבר מפורשות על צריכת טבק ושימוש פסול בסמים, עקרונותיו יכולים להגן עלינו מפני הרגלים אלו. לדוגמה, בקורינתים ב׳. ז׳:1 נאמר: ”נטהר את עצמנו מכל טומאת גוף ורוח”. ברור כי טבק וסמים מזהמים או מטמאים את הגוף בחומרים כימיים מזיקים. יתרה מזו, אלוהים רוצה שגופנו יהיה ”קדוש”, כלומר, טהור ונקי (רומים י״ב:1). האינך מסכים שיישום עקרונות אלו יצמצם את הסכנות הנשקפות לחיי אדם?
התגברות על הרגלים מסוכנים
רבים אוכלים ושותים ללא איזון. אכילת יתר עלולה להוביל לסוכרת, לסרטן ולמחלות לב. צריכה מופרזת של משקאות חריפים מובילה לבעיות נוספות, כמו אלכוהוליזם, שחמת הכבד, משפחות הרוסות ותאונות דרכים. מצד שני, דיאטה מוגזמת עלולה אף היא להזיק ולפתוח פתח להפרעות אכילה מסוכנות ובהן אנורקסיה נֶרווֹזה.
זה נכון שהמקרא אינו ספר ללימוד רפואה, אבל יש בו עצות חד משמעיות לגבי הצורך לאכול ולשתות במתינות. ”שמע, אתה בני, וחכם, ואשר בדרך לבך. אל תהי בסובאי יין, בזוללי בשר למו. כי סובא וזולל ייוורש” (משלי כ״ג:19–21). יחד עם זאת, המקרא אומר כי ראוי לאדם ליהנות מאכילה ושתייה. ”כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו. מתת אלוהים היא” (קהלת ג׳:13).
המקרא גם מטיף לגישה מאוזנת כלפי פעילות גופנית, ומציין כי ”ההתאמנות הגופנית מועילה במידה מעטה”. בהמשך נאמר: ”החסידות [”המסירות לאלוהים”, ע״ח] מועילה בכל ובה הבטחה לחיים שבהווה ולחיים שלעתיד לבוא” (טימותיאוס א׳. ד׳:8). אולי תשאל, ’במה מועילה המסירות לאלוהים בהווה?’ בדרכים רבות. מלבד הוספת מימד רוחני חיוני לחיים, מניבה המסירות לאלוהים תכונות איכות ובהן אהבה, שמחה, שלום וריסון עצמי — תכונות התורמות להשקפת חיים חיובית ולבריאות טובה (גלטים ה׳:22, 23).
אי־מוסריות והשלכותיה המרות
מיליונים כיום אינם יודעים גבולות בענייני מוסר. אחת התוצאות היא מגיפת האיידס. לדברי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ־16 מיליון איש מתו מאז פרצה המגיפה, ונכון לעכשיו כ־34 מיליון נגועים בנגיף הכשל החיסוני. חולי איידס רבים נדבקו במחלה בעקבות יחסי־מין לא־מוסריים, או עקב שימוש במזרקים נגועים של נרקומים או מעירויי דם נגועים.
השלכות נוספות של ההפקרות המינית הן הרפס, זיבה, דלקת הכבד מסוג B ו־C ועגבת. על אף העובדה שמונחים רפואיים אלו לא היו בשימוש בימי המקרא, הכירו אנשי קדם את האיברים שנפגעים ממחלות המין הנפוצות בימינו. לדוגמה, במשלי ז׳:23 מתאר הכתוב את תוצאותיה המחרידות של הזנות כ’חץ המפלח את הכבד’. מחלת העגבת, כמו גם מחלת הפאטיטיס תוקפות את הכבד. הצו המקראי ’להימנע מדם ומזנות’ הוא צו אוהב שכוחו יפה גם בימינו (מעשי השליחים ט״ו:28, 29).
מלכודת אהבת הכסף
מתוך כוונה להתעשר במהירות, נוטלים אנשים סיכונים גדולים בעניינים כספיים. לא אחת קורה שהכסף יורד לטמיון ובעליו נותר ללא כל פרוטה בכיסו. המקרא פונה אל משרת אלוהים ואומר: ”יעמול ובידיו יעשה את הטוב כדי שיוכל לתת למי ששרוי במחסור” (אפסים ד׳:28). אמת, לא כל מי שעובד קשה מתעשר, אך יש לו שלוות נפש, כבוד עצמי ואולי גם קצת כסף שאת חלקו הוא יכול לתרום למטרות מועילות.
המקרא מזהיר: ”השואפים להתעשר נלכדים בניסיון ובמלכודת וברוב תאוות אוויליות ומזיקות, המורידות את האדם אלי הרס ואבדון. הלא שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף, ויש להוטים אחריו [אשר]... גרמו לעצמם מכאובים רבים” (טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10). אין להכחיש שרבים מן ”השואפים להתעשר” אכן מתעשרים. אך באיזה מחיר? האין זה נכון שבריאותם, משפחתם, רוחניותם ואפילו איכות שינתם נפגעות? (קהלת ה׳:11).
אדם חכם מבין כי ”חיי האדם אינם תלויים בשפע נכסיו” (לוקס י״ב:15). אמת, ברוב הארצות יש צורך בכסף ובמספר נכסים. לאמיתו של דבר, המקרא אומר כי ”בצל הכסף”, כלומר, הכסף מגן על בעליו, אך בהמשך הפסוק נאמר: ”ויתרון דעת החוכמה תחַיֶה בעליה” (קהלת ז׳:12). שלא כמו כסף, הדעת והחוכמה הנכונות עשויות לעזור לנו בכל הנסיבות, ובייחוד בעניינים המשפיעים על חיינו (משלי ד׳:5–9).
כשרק החוכמה תגן עלינו
חוכמת אמת ”תחַיֶה בעליה” עד מהרה באופן חסר תקדים — היא תגן עליו ב’צרה הגדולה’ הקרבה בצעדי ענק, אשר בסופה ישמיד אלוהים את הרשעים (מתי כ״ד:21). בעת ההיא, על־פי המקרא, ישליכו אנשים את כספם בחוצות והוא יהיה בעיניהם ל”נידה”, דהיינו, לדבר מתועב. מדוע? משום שהם ילמדו בדרך הקשה שזהב וכסף לא יקנו להם חיים ב”יום עברת יהוה” (יחזקאל ז׳:19). לעומת זאת, ”המון רב”, שברוב תבונתם שמו את ענייני המלכות במקום הראשון בחייהם ומתוך כך ’אצרו להם אוצרות בשמים’, יפיקו תועלת מן ההשקעה הבטוחה שהשקיעו ויזכו לחיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות (ההתגלות ז׳:9, 14; כ״א:3, 4; מתי ו׳:19, 20).
כיצד נוכל ליהנות מעתיד ודאי זה? ישוע משיב: ”אלה הם חיי עולם: שיכירו אותך, אלוהי האמת לבדו, ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח” (יוחנן י״ז:3). רבים מצאו ידע זה בדבר־אלוהים, המקרא. לא רק שיש להם תקווה נפלאה, הם גם נהנים כבר היום ממידה מסוימת של שלום וביטחון. בדיוק כפי שאמר מחבר מזמור ד׳: ”בשלום יחדיו אשכבה ואישן, כי אתה, יהוה, לבדד לבטח תושיבני” (תהלים ד׳:9).
התוכל למצוא מקור מידע אחר שיכול לעזור לנו להפחית את הסכנות הנשקפות לבריאותנו ולחיינו באותה מידה כמו המקרא? אין ספר אחר המשתווה לו בסמכותו, ואין עוד ספר היכול לעזור לך למצוא ביטחון בעולם זה הרווי סכנות. מדוע שלא תבחן אותו לעומק?
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
בריאות וביטחון טובים יותר — הכל תודות למקרא
כדרך לברוח מן המציאות נהגה צעירה בשם יאןa לצרוך מריחואנה, טבק, קוקאין, סמי מרץ, אל.אס.די וסמים אחרים. היא גם היתה שתיינית כבדה. לדבריה, מצבו של בעלה לא היה שונה. העתיד נראה קודר בעיניהם. יום אחד פגשה יאן את עדי־יהוה והחלה לנכוח באסיפות הקהילה ולקרוא את חוברות המצפה ועורו! אותן חָלקה עם בעלה. שניהם החלו ללמוד את המקרא בסיועם של העדים. לאחר שגדלה הערכתם כלפי אמות המידה של יהוה, הפסיקו לצרוך סמים ולשתות לשוכרה. מה היתה התוצאה? ”חיינו החדשים מסבים לנו אושר רב מאין כמוהו”, כתבה יאן לפני מספר שנים. ”אני כל כך מודה ליהוה על כוחו המטהר של דברו ועל והחיים החופשיים והבריאים שיש לנו היום”.
המקרה של קורט, המתפרנס מתחזוקת מערכות מחשבים, מראה שכדאי להיות עובד ישר. המפעל הזדקק לציוד חדש, והמעסיק הטיל על קורט לרכוש את הציוד במחיר טוב. קורט מצא ספק מתאים, והם סיכמו ביניהם על המחיר. אלא שהפקיד של הספק טעה ורשם סכום הנמוך בכ־000,40 דולר מן המחיר שסוכם. קורט גילה את הטעות, ודיווח על כך לחברה. המנהל אמר שב־25 שנות עבודתו, מעולם לא ראה יושר כזה. קורט הסביר שמצפונו מודרך על־פי המקרא. כתוצאה מכך ביקש המנהל 300 עותקים של חוברת עורו! בנושא יושר בעסקים כדי לחלק אותן לעמיתיו לעבודה. ומה באשר לקורט? יושרו זיכה אותו בקידום בעבודה.
[הערת שוליים]
a השמות בדויים.
[תמונה בעמוד 7]
”אני, יהוה אלוהיך, מלמדך להועיל” (ישעיהו מ״ח:17)