תחייתו של ישוע עומדת למשפט
”אני יכול לומר לכם בכנות שישוע חי בוודאות ... אך לא אוכל לומר באותה הוודאות שאלוהים הקים אותו לתחייה”. כך ציין הגמון בכיר בכנסייה האנגליקנית, הארכיבישוף של קֶנטרבָּרי.
לשליח המשיחי פאולוס לא היתה הסתייגות כזו. בפרק ט״ו של איגרתו הראשונה אל אחיו המשיחיים בקורינתוס הקדומה, איגרת שנכתבה בהשראה, כתב פאולוס: ”מסרתי לכם בראש ובראשונה מה שגם קיבלתי, שהמשיח מת בעד חטאינו, לפי הכתובים; נקבר וקם לתחייה ביום השלישי, לפי הכתובים” (קורינתים א׳. ט״ו:3 ,4).
האמונה בתחייתו של ישוע היא שהניעה את תלמידיו להטיף את הבשורה בכל העולם היווני־רומי — ”לכל הבריאה מתחת לשמים” (קולוסים א׳:23). לאמיתו של דבר, תחייתו של ישוע היא היסוד שעליו מבוססת האמונה המשיחית.
אך תחייתו של ישוע היתה מלווה בספקות ואי־אמון עוד מתחילת הדרך. ליהודים ככלל נחשבה טענת תלמידי ישוע שאיש מוקע זה הוא המשיח בבחינת גידוף. ורוב המשכילים היווניים דחו על הסף את הרעיון של תחיית המתים בגלל אמונתם בהישארות הנפש (מעשי השליחים י״ז:32–34).
ספקנים בני זמננו
למדנים מסוימים המתיימרים להיות משיחיים הוציאו לאור בשנים האחרונות ספרים ומאמרים המתייחסים בביטול לתחייתו של ישוע. הם גם טענו שזו אגדה ועוררו מחלוקת לוהטת בנושא. בחיפושיהם אחר ”ישוע ההיסטורי” גורסים למדנים מסוימים, שתיאורי הקבר הריק בספרי הבשורה ותיאורי הופעתו של ישוע ברבים לאחר תחייתו אינם אלא המצאה גרידא שהומצאה זמן רב לאחר מותו כדי לתמוך בטענה שהוא קיבל סמכות בשמים.
תן דעתך, למשל, להשקפתו של החוקר הגרמני גרט לודמאן, פרופסור לברית החדשה ומחבר הספר מה באמת קרה לישוע — התחייה בראייה היסטורית (What Really Happened to Jesus — A Historical Approach to the Resurrection). הוא טוען שתחייתו של ישוע היא ”נוסחה ריקה מתוכן” וכל בעלי ”השקפה מדעית על העולם” חייבים לדחות אותה על הסף.
פרופסור לודמאן מחזיק בדעה שהופעתו של ישוע המוקם לפני השליח פטרוס היתה הזיה של פטרוס שנבעה מצערו העמוק ורגשי האשמה על התכחשותו לישוע, ושהופעתו לפני יותר מ־500 מאמינים אינה אלא ”אקסטזה המונית” (קורינתים א׳. ט״ו:5, 6). בסיכומו של דבר, חוקרים רבים מפחיתים מהמאורע המקראי על תחייתו של ישוע וטוענים שמדובר בסדרת חוויות סובייקטיביות אשר שיקמו את ביטחונם העצמי של תלמידיו ועוררו בהם קנאות מיסיונרית.
רוב האנשים אינם מתעניינים בפולמוסים אקדמיים. אך הדיון על תחייתו של ישוע צריך לעניין כל אחד מאיתנו. מדוע? מכיוון שאם הוא לא קם לתחייה, הרי שהדת המשיחית האמיתית מבוססת על שקר. מצד שני, אם תחייתו של ישוע היא אכן עובדה היסטורית, אזי הדת המשיחית מבוססת על אמת. וכך, לא רק שטענותיו של המשיח מוצדקות, אלא גם הבטחותיו. יתרה מזו, אם יש תחיית מתים, הרי שהמוות אינו המנצח הגדול, אלא אויב שניתן להביסו (קורינתים א׳. ט״ו:55).
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
מתוך containing the King James and the Revised versions ,Pronouncing Edition of the Holy Bible־Self