חיים מוצלחים למרות ילדות קשה
מאז ילדותו היתה לניקולאס נטייה למרדנות.a הקונפליקטים הפנימיים שסערו בתוכו הובילו אותו עם הזמן לצריכת סמים ולשכרות. ניקולאס מספר: ”אבי היה אלכוהוליסט והוא מירר לאחותי ולי את החיים”.
הוריה של מלינדה הצטיירו כלפי חוץ כחברי כנסייה הגונים. אלא שהם היו חברים גם בכת כלשהי. ”חלק ממנהגי הכת פגעו בי ושברו את רוחי כילדה”, מקוננת מלינדה שהיום היא בשנות ה־30 לחייה. היא מוסיפה: ”הייאוש והדימוי העצמי הנמוך שהוטבעו בי מלווים אותי מאז שאני זוכרת את עצמי”.
מי יכול להתכחש לעובדה שרבים נפגעו בילדותם מאלימות, התעללות, הזנחה מצד ההורים וגורמים שליליים אחרים? ילדות עשוקה עלולה להותיר פצעים עמוקים. אך האם אין זה מן הנמנע שפצעים אלו יהרסו לתמיד את סיכוייו של הפרט לאמץ את האמת שבדבר־אלוהים ולמצוא מידה מסוימת של אושר? היוכלו ניקולאס ומלינדה להיות אנשי יושרה מצליחים למרות ילדותם הקשה? תן דעתך תחילה לדוגמתו של יאשיהו מלך יהודה.
דוגמה מקראית
יאשיהו מָלַך על יהודה במשך 31 שנים במאה השביעית לפה״ס (659–629 לפה״ס). בימים שבהם עלה על הכס המלוכה לאחר רצח אביו, היה המצב ביהודה בכי רע. יהודה וירושלים היו מלאות בעובדי הבעל ובנשבעים במולֶך, אל העמונים הראשי. שרי יהודה היו כ”אריות שואגים” ושופטיה ”זאבי ערב”, אמר צפניה הנביא שחי באותה תקופה. כתוצאה מכך, מָלאה הארץ חמס ומרמה. רבים אמרו בלבבם: ”לא ייטיב יהוה ולא יָרֵע” (צפניה א׳:3 עד ב׳:3; ג׳:1–5).
מה היה טיבו של יאשיהו כמלך? עזרא הסופר כתב: ”ויעשה הישר בעיני יהוה וילך בדרכי דויד אביו, ולא סר ימין ושמאול” (דברי הימים ב׳. ל״ד:1, 2). יאשיהו הצליח לעשות את הישר בעיני אלוהים. אך מה אפשר לומר על הרקע המשפחתי שלו?
ילדות טובה או קשה?
יאשיהו נולד ב־667 לפה״ס לאביו אמון שהיה אז בן 16 בלבד. באותה עת מלך סבו מנשה על יהודה. מנשה היה אחד המלכים המרושעים ביותר מבין מלכי יהודה. הוא הקים מזבחות לבעלים ו”הִרבָּה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו”. הוא העביר את בניו באש ועונן וניחש וכישף, קידם מנהגים ספיריטיסטיים ושפך דם נקי לרוב. הוא שם בבית יהוה את פסל הסמל אשר עשה, והתעה את יהודה וירושלים ”לעשות רע מן הגויים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל” (דברי הימים ב׳. ל״ג:1–9).
מנשה היה כל כך מושחת שיהוה הביא לכך שילכדוהו ויקחוהו בנחושתיים בבלה, אחת מערי הממלכה של מלך אשור. בעודו בשבי התחרט מנשה, נכנע והתחנן לפני יהוה שיסלח לו. אלוהים שמע את תחינתו והשיבו לירושלים למלכותו. בעקבות זאת, הנהיג מנשה רפורמות שהוכתרו בהצלחה מסוימת (דברי הימים ב׳. ל״ג:10–17).
כיצד השפיעו רשעתו וחרטתו של מנשה על בנו אמון? אמון יצא מושחת מכף רגל ועד ראש. החרטה ומאמצי הטיהור מצד מנשה לא נתנו בו את אותותיהם. בגיל 22 ירש את כס המלוכה ”ויעש הרע בעיני יהוה, כאשר עשה מנשה אביו”. במקום להיכנע מלפני יהוה, ”הִרְבָּה אשמה” (דברי הימים ב׳. ל״ג:21–23). יאשיהו היה בן שש שנים בלבד בתחילת מלכות אמון. ללא ספק, היתה לו ילדות איומה!
מלכות אמון המרושע נקטעה מקץ שנתיים. עבדיו קשרו עליו קשר והמיתוהו. עם הארץ היכו את הקושרים והמליכו את יאשיהו בנו תחתיו (דברי הימים ב׳. ל״ג:24, 25).
חרף הנסיבות השליליות שליוו את ילדותו, לא חדל יאשיהו לעשות את הטוב בעיני יהוה. מלכותו היתה כה מוצלחת עד כי המקרא מספר: ”וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל יהוה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו, ככל תורת משה; ואחריו לא קם כמוהו” (מלכים ב׳. כ״ג:19–25).
דוגמתו של יאשיהו היא מקור עידוד לכל מי שעבר ילדות קשה! מה ניתן ללמוד ממנו? מה עזר לו לבחור בדרך הנכונה ולא לסור ממנה?
בקש את יהוה
אחד האנשים שהשפיעו לטובה על יאשיהו בשנות חייו הראשונות היה מנשה סבו שחזר למוטב. המקרא אינו מדווח על עומק הקשר שהיה ביניהם ומה היה גילו של יאשיהו כשתיקן מנשה את דרכיו. הואיל ויחסי המשפחה בעם ישראל היו הדוקים, סביר להניח שמנשה השתדל להגן על נכדו מפני ההשפעות המשחיתות שאפפוהו ולשם כך השריש בלבו כבוד ליהוה אלוהים ולדברו. זרעי האמת שזרע מנשה בלב יאשיהו, יחד עם השפעות חיוביות נוספות, נשאו פרי. בשנה השמינית למלכותו, החל יאשיהו בן ה־15 ללמוד ולעשות את רצון יהוה (דברי הימים ב׳. ל״ד:1–3).
יש אנשים שהקשר הרוחני היחיד שהיה להם בילדות נוצר עם קרוב רחוק, מכר או שכן. אך אם משקים את הזרעים הנזרעים בדרך זו הם עשויים בשלב מאוחר יותר להניב פרי. למלינדה, שהוזכרה קודם לכן, היה שכן מבוגר וחביב שהביא לה באופן קבוע את כתבי העת המצפה ועורו! השכן הותיר בה זיכרונות נעימים. היא מספרת: ”התרשמתי במיוחד מכך שהוא לא חגג חגים, וזה היה חשוב לי משום שבליל כל הקדושים ובעוד כמה חגים קיימו חברי הכת של הוריי את טקסיהם”. בחלוף עשר שנים, הזמינה אותה ידידה לאסיפה באולם־המלכות של עדי־יהוה. מלינדה נזכרה אז בשכן ונענתה להזמנה. צעד זה עזר לה לחפש את האמת.
היכנע לפני אלוהים
מלכות יאשיהו ביהודה התאפיינה ברפורמות דתיות מרחיקות לכת. לאחר שניהל מערכה בת שש שנים לביעור עבודת האלילים ולטיהור ארץ יהודה, המשיך יאשיהו בשיפוץ בית יהוה. במהלך העבודות גילה הכהן הגדול חלקיהו תגלית יקרת ערך. הוא מצא את העותק המקורי של ”ספר תורת יהוה”. חלקיהו הפקיד את התגלית המרעישה בידי שפן הסופר, ושפן דיווח על כך למלך. האם רם לבבו של יאשיהו בן ה־25 בזכות הישגיו? (דברי הימים ב׳. ל״ד:3–18).
”ויהי כשמוע המלך את דברי התורה”, מספר עזרא, ”ויקרע את בגדיו”. זה היה אות לענווה וביטוי לצער עמוק, משום שהוא הבין שאבותיו לא שמרו את כל מצוות אלוהים. ללא דיחוי מינה המלך משלחת של חמישה איש כדי לדרוש את יהוה באמצעות חולדה הנביאה. המשלחת חזרה ודיווחה: ’רעה תבוא בשל הפרת תורת יהוה’. אל המלך נמסר: ’יען אשר נכנעת, ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראה את הרעה’ (דברי הימים ב׳. ל״ד:19–28). יהוה היה מרוצה מגישתו של יאשיהו.
גם אנו יכולים, למרות הרקע שלנו, להיכנע לפני יהוה אלוהים ולגלות כבוד לו ולדברו. כך עשה ניקולאס שהוזכר בפתיח. הוא מספר: ”חיי היו מלאי בעיות בגלל הסמים והשתייה, אבל התעניינתי במקרא וייחלתי למצוא תכלית בחיים. בסופו של דבר, יצרתי קשר עם עדי־יהוה, שיניתי את סגנון חיי וחבקתי את האמת”. ניתן לרחוש כבוד לאלוהים ולדברו בכל סביבה שהיא.
הפק תועלת ממה שמארגן יהוה
יאשיהו כיבד גם את נביאי יהוה. לא זו בלבד שפנה אל חולדה הנביאה, הוא אף הושפע עמוקות מן הנביאים שחיו בימיו. למשל, ירמיהו וצפניה הוקיעו בפומבי את עבודת האלילים שהתקיימה ביהודה. אין ספק שהמסר שבפיהם המריץ את יאשיהו במערכה שניהל נגד פולחן הכזב (ירמיהו א׳:1, 2; ג׳:6–10; צפניה א׳:1–6).
ה”אדון”, ישוע המשיח, מינה גוף של תלמידים משוחים — ”העבד הנאמן והנבון” — לספק מזון רוחני בעתו (מתי כ״ד:45–47, דל’). דרך פרסומים מקראיים ובמסגרת הקהילות מצביעה כיתת העבד על התועלת שבעצות המקרא ומעלה הצעות מעשיות לגבי יישומן בחיי היום יום. מן הראוי שניעזר בדברים שמספק לנו יהוה כדי להתגבר על גישות שליליות שהיכו בנו שורשים. מילדותו מאס ניקולאס בסמכות. גם לאחר שלמד את האמת, הפריעה לו החולשה הזו לשרת את יהוה במלוא מובן המילה. היה לו קשה לשנות את הגישה. אך עם הזמן הוא הצליח. כיצד? ”שני זקני־קהילה מבינים”, מספר ניקולאס, ”עזרו לי להכיר בבעיה וליישם את עצותיהם המקראיות”. הוא הוסיף: ”מדי פעם מתעוררת בי תחושת תרעומת קלה, אבל היום אני שולט במזג המרדני שלי”.
גם מלינדה מתייעצת עם זקני־קהילה לפני שהיא מקבלת החלטות חשובות. מה שעוזר לה במיוחד להתמודד עם תחושת הייאוש והדימוי העצמי הנמוך המלווים אותה מילדותה הם מאמרים שונים שיצאו בחוברות המצפה ועורו! היא אומרת: ”לפעמים יש במאמר סעיף או משפט — בדיל מידע — שנוגעים ללבי. לפני תשע שנים בערך התחלתי לשמור את המאמרים האלו בקלסר כדי שאוכל לפנות אליהם בקלות”. היום יש לה כבר שלושה קלסרים ובהם כ־400 מאמרים.
לא, לא מוכרחים להיות קורבן נצחי של חיי משפחה גרועים. אפשר להצליח מבחינה רוחנית בעזרת יהוה. כפי שחינוך טוב אינו ערובה לכך שהאדם יהיה נאמן ליהוה, כך גם ילדות קשה אינה מונעת מן האדם להיות ירא אלוהים.
לאחר מציאת ספר התורה במהלך שיפוץ בית המקדש, ’כרת [יאשיהו] את הברית לפני יהוה ללכת אחרי יהוה ולשמור את מצוותיו ועדותיו וחוקיו בכל לבבו ובכל נפשו’ (דברי הימים ב׳. ל״ד:31). הוא לא זז מהחלטה זו עד נשימתו האחרונה. גם מלינדה וניקולאס נחושים בדעתם להיות נאמנים ליהוה אלוהים ועל כן הם אנשי יושרה מצליחים. מי יתן וגם אתה לא תיסוג מהחלטתך להישאר קרוב אל אלוהים ולשרתו בנאמנות. ההצלחה מובטחת משום שיהוה מבטיח: ”אל תירא, כי עימך אני. אל תשתע, כי אני אלוהיך. אימצתיך אף עזרתיך, אף תמכתיך בימין צדקי” (ישעיהו מ״א:10, 13).
[הערת שוליים]
a חלק מן השמות בדויים.
[תמונות בעמוד 26]
למרות ילדות איומה, ביקש יאשיהו את יהוה וראה הצלחה בחייו
[תמונה בעמוד 28]
זקני־הקהילה יכולים לעזור לך להתגבר על תכונות מושרשות
[תמונה בעמוד 28]
חוברות ”המצפה” ו”עורו!” יעזרו לך לשמור על נאמנות