בקרוב לא עוד ירשה אלוהים את הסבל
הסבל ניכר בכל עבר. יש המביאים אותו על עצמם. הם נדבקים במחלות מין או סובלים מהשלכות השימוש הפסול בסמים ובאלכוהול או מנזקי העישון. אחרים נפגעים מבחינה בריאותית בשל הרגלי אכילה גרועים. אולם, סבל רב נוצר מגורמים או ממאורעות שאינם בשליטתו של האדם הממוצע: מלחמות, אלימות על רקע אתני, פשעים, עוני, רעב ומחלות. ודבר נוסף שהאדם אינו שולט בו הוא הסבל שמקורו בזִקנה ובמוות.
המקרא אומר ש”האלוהים הוא אהבה” (יוחנן א׳. ד׳:8). אם כן, מדוע אל אוהב הרשה שהסבל יימשך אלפי שנים? מתי הוא יתקן את המצב? כדי להשיב על השאלות עלינו לבחון את מטרת אלוהים לגבי בני האדם. הדבר יעזור לנו להבין מדוע מרשה אלוהים את הסבל ומה בכוונתו לעשות בנידון.
מתת הבחירה החופשית
כשברא אלוהים את הזוג הראשון, הוא לא רק נתן להם גוף ומוח. הוא גם לא ברא את אדם וחוה כרובוטים חסרי בינה. יהוה נטע בהם את יכולת הבחירה החופשית. זו היתה מתנה נהדרת, שכן אלוהים ראה ”את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד” (בראשית א׳:31). ואכן, ”תמים [מושלם] פועלו” (דברים ל״ב:4). כולנו מוקירים את מתת הבחירה החופשית מפני שאיננו רוצים שכל מחשבותינו ומעשינו יוכתבו לנו ללא כל זכות בחירה.
אך האם נועדנו להשתמש במתנה טובה זו ללא גבולות? בהדרכות שניתנו למשיחיים הקדומים, מציין דבר־אלוהים: ”התנהגו כאנשים חופשיים, לא כאנשים המחזיקים בחופש ככסות לרשע, אלא כעבדי אלוהים” (פטרוס א׳. ב׳:16). לטובת הכלל יש צורך בגבולות. לפיכך, הבחירה החופשית נועדה להתממש במסגרת חוקים מסוימים. אלמלא כן, היתה נוצרת אנרכיה.
מי המחוקק?
מי המחוקק שעל סמך חוקיו נועדו להיקבע גבולות החירות הנאותים? התשובה לשאלה זו קשורה לסיבה העיקרית לכך שאלוהים מרשה את הסבל. הואיל ואלוהים ברא את המין האנושי, הוא יודע יותר מכל אילו חוקים עליהם לשמור לטובתם ולטובת הזולת. המקרא מנסח זאת במילים אלו: ”אני, יהוה אלוהיך, מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך” (ישעיהו מ״ח:17).
אם כן, אחת הנקודות החיוניות היא: בני אדם לא נבראו להיות בלתי תלויים באלוהים. הוא ברא אותם כך שהצלחתם ואושרם תלויים בציותם לחוקיו הצודקים. ירמיהו, נביא אלוהים, אמר: ”ידעתי, יהוה, כי לא לאדם דרכו. לא לאיש הולך והָכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23).
האדם כפוף מטבע ברייתו לחוקי הטבע, ובהם חוק הכבידה. באותו אופן, אלוהים ברא את האדם שיהיה כפוף לחוקי המוסר שלו, אשר תכליתם היא ליצור חברה מאוחדת. לא לשווא מאיץ בנו דבר־אלוהים: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען” (משלי ג׳:5).
ניכר בעליל שהמשפחה האנושית לעולם לא תוכל להצליח את דרכה ללא שלטון אלוהים. בניסיון להתנער מכל תלות באלוהים, המציאו בני האדם מערכות חברתיות, כלכליות, פוליטיות ודתיות שהתנגשו זו בזו, ו’עת אשר שלט האדם באדם לרע לו’ (קהלת ח׳:9).
מה השתבש?
אלוהים נתן להורינו הראשונים, אדם וחוה, התחלה מושלמת. גופם ומוחם היו מושלמים והיה להם בית גן־עדני. אילו נכנעו לשלטון אלוהים, לא היו מאבדים את שלימותם ואת אושרם. ברבות הימים היו הופכים להוריה של משפחה אנושית מושלמת ומאושרת החיה בגן־עדן עלי־אדמות. זו היתה מטרת אלוהים לגבי המין האנושי (בראשית א׳:27–29; ב׳:15).
אלא שהורינו הראשונים ניצלו לרעה את מתת הבחירה החופשית. שלא בצדק סברו שיוכלו להצליח בלי תלות באלוהים. מתוך רצונם החופשי חרגו מגבולות חוקיו (בראשית פרק ג׳). מאחר שדחו את שלטונו, לא ראה אלוהים חובה לעצמו להותיר אותם במצבם המושלם. ”שיחֵת לו [הם אשר שיחתו את דרכם], לא בניו, מומם [המום הוא שלהם]” (דברים ל״ב:5).
מאז הפרו את חוק אלוהים, החלו אדם וחוה להידרדר מבחינה גופנית ושכלית. יהוה הוא מקור החיים (תהלים ל״ו:10). לכן, הואיל והתנתקו מאלוהים, נעשו אדם וחוה בלתי מושלמים ובסופו של דבר מתו (בראשית ג׳:19). בהתאם לחוקי התורשה הגנטיים, ירשו צאצאיהם רק את מה שהוריהם יכלו להוריש להם. ומה הורישו לילדיהם? אי־שלימות ומוות. השליח פאולוס כתב: ”כשם שעל־ידי אדם אחד [אדם הראשון] בא החטא לעולם, ועקב החטא בא המוות, כך עבר המוות לכל בני אדם משום שכולם חטאו” (רומים ה׳:12).
המחלוקת העיקרית — הריבונות
כאשר מרדו אדם וחוה באלוהים הם בעצם קראו תיגר על ריבונותו, כלומר, על זכותו לשלוט. יהוה יכול היה להשמידם ולפתוח בהתחלה חדשה עם זוג אחר, אך לא היה בזה כדי ליישב את המחלוקת שנתעוררה סביב השאלות מי ראוי לשלוט ושלטונו של מי הוא הטוב ביותר לאנושות. בני האדם קיבלו די זמן לפתח את החברה האנושית על־פי רעיונותיהם ובדרך זו לברר מעל לכל ספק אם שלטון ללא תלות באלוהים יכול להצליח.
מה מספרות לנו אלפי שנות ההיסטוריה? אנשים ניסו כל מיני מערכות חברתיות, כלכליות, פוליטיות ודתיות, אבל הרשע והסבל לא נעלמו. לאמיתו של דבר, ’אנשים רעים מגבירים רעתם’, ובייחוד בימינו אנו (טימותיאוס ב׳. ג׳:13).
המאה ה־20 היתה עדה לשיאים חדשים בתחום המדע והתעשייה, אך היא גם היתה עדה לסבל הגרוע ביותר בכל תולדות המין האנושי. וחרף הקִדמה הרפואית, חוק אלוהים אינו מאבד מתוקפו: בני אדם המנותקים מאלוהים — מקור החיים — נעשים חולים, מזדקנים ומתים. הוכח בצורה ברורה כשמש שהאדם אינו מסוגל ’להכין את צעדיו’.
ריבונות אלוהים מוכיחה את צדקתה
ניסיון טרגי זה של שלטון אנוש המתנער מתלותו באלוהים הוכיח אחת ולתמיד ששלטון זה נידון לכישלון. רק שלטון אלוהים יכול להביא בכנפיו אושר, אחדות, בריאות וחיים. יתרה מזו, כתבי־הקודש, שהם דברו המהימן של יהוה אלוהים, מראים שאנו חיים ב’אחרית ימיו’ של שלטונו העצמאי של האדם (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). בקרוב לא עוד ירשה יהוה את קיומו של שלטון זה ואת קיום הרשע והסבל.
עוד מעט יתערב אלוהים בענייני האדם. כתבי־הקודש אומרים: ”בימי המלכים האלה [השליטים בני זמננו] יקים אלוהי השמים מלכות [שמימית] שלא תיחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר [לא עוד ישלטו בני האדם על כדור־הארץ]. היא תפורר את כל המלכויות האלה [שלטונות בני זמננו] ותשים להן קץ והיא תקום לעולם” (דניאל ב׳:44).
הצדקת ריבונותו של יהוה אלוהים באמצעות מלכות שמים היא הנושא המרכזי של המקרא. זה היה עיקר תורתו של ישוע. הוא אמר: ”ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14).
מי יינצלו ומי לא יינצלו כשיחליף שלטון אלוהים את שלטון האדם? במשלי ב׳:21, 22 מובטח לנו: ”ישרים [התומכים בשלטון אלוהים] ישכנו ארץ, ותמימים יוותרו בה. ורשעים [שאינם תומכים בשלטון אלוהים], מארץ ייכרתו”. מחבר התהלים שר בהשראת אלוהים: ”ועוד מעט ואין רשע ... וענווים יִירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. צדיקים יִירשו ארץ, וישכנו לעד עליה” (תהלים ל״ז:10, 11, 29).
עולם חדש נפלא
תחת שלטון מלכות אלוהים, ייכנסו ניצולי קץ הסדר העולמי הנוכחי לארץ נקייה מרשע וסבל. אלוהים יספק הדרכה לבני האדם, ועם הזמן ’תימלא הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים’ (ישעיהו י״א:9). הדרכה בונה וחיובית זו תביא לידי חברה אנושית שלווה ומאוחדת. לא יהיו עוד מלחמות, מעשי רצח, אלימות, אונס, גניבה או כל פשע אחר.
עושי רצון אלוהים שיחיו בעולם החדש יציר כפיו, ייהנו מברכות עד בלי די. כל ההשלכות השליליות של המרד בשלטון אלוהים תבוטלנה. אי־שלימות, חולי, זִקנה ומוות יהיו נחלת העבר. המקרא מבטיח: ”ובל יאמר שכן: ’חליתי’”. עוד מבטיח המקרא: ”אז תיפקחנה עיני עיוורים, ואוזני חרשים תיפתחנה. אז ידלג כאייל פיסח ותרון לשון אילם” (ישעיהו ל״ג:24; ל״ה:5, 6). מה מרגש יהיה ליהנות מבריאות מושלמת יום יום — לנצח נצחים!
באמצעות הדרכתו האוהבת של אלוהים, ינצלו תושבי העולם החדש את כוחם וכישוריהם לבניית גן־עדן חובק עולם. העוני, הרעב ותופעת חסרי הבית יחלפו לבלי שוב, שכן בנבואת ישעיהו נאמר: ”ובנו בתים וישבו, ונטעו כרמים ואכלו פריים. לא יבנו ואחר יֵשב, לא יטעו ואחר יאכל” (ישעיהו ס״ה:21, 22). ”ויָשבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד” (מיכה ד׳:4).
הדאגה מצד יהוה ומצד עושי רצונו תתבטא גם בתנובת האדמה. המקרא מבטיח: ”ישושום מדבר וצייה, ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ... נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה” (ישעיהו ל״ה:1, 6). ”יהי פיסת [שפע של] בר בארץ, בראש הרים ירעש” (תהלים ע״ב:16).
מה באשר למיליארדי האנשים שכבר מתו? כל מי שנמצא בזיכרונו של אלוהים יחיה שוב, כי ”תהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים” (מעשי השליחים כ״ד:15). המתים ישובו לחיות. הם ילמדו את האמיתות הנפלאות לגבי שלטון אלוהים ותינתן להם ההזדמנות לחיות לנצח בגן־עדן (יוחנן ה׳:28, 29).
בדרכים אלו יבטל אלוהים לחלוטין את הסבל, החולי והמוות שאחזו באנושות זה עידן ועידנים. לא עוד חולי! לא עוד נכויות! לא עוד מוות! אלוהים ”ימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו” (ההתגלות כ״א:3, 4).
כך ישים אלוהים קץ לסבל. הוא ישמיד את העולם המושחת ויקים סדר עולמי חדש לגמרי אשר ’צדק ישכון בו’ (פטרוס ב׳. ג׳:13). איזו בשורה טובה! אנו זקוקים בדחיפות לעולם החדש. עוד מעט ניראה אותו. מתוך התגשמות נבואות המקרא אנו מבינים שהעולם החדש עומד בפתח, ושבקרוב לא עוד ירשה אלוהים את הסבל (מתי כ״ד:3–14).
[תיבה בעמוד 8]
שלטון האדם נכשל
באשר לשלטון האדם אמר קנצלר גרמניה לשעבר, הֶלְמוֹט שְמִידְט: ”אנחנו, בני האדם, מאז ומתמיד שלטנו באופן חלקי בלבד על העולם, ורוב הזמן בצורה כושלת ביותר. ... מעולם לא הבאנו שלום מוחלט”. דו״ח התפתחות האדם 1999 ציין: ”כל הארצות מדווחות על כרסום במרקם החברה, בליווי אי־שקט חברתי, עלייה בשיעור הפשיעה ובשיעור מקרי האלימות במשפחה. ... המדינות אינן מסוגלות לתת מענה לסכנות הגלובליות שהולכות ומתרבות, והתגובות הבינלאומיות אינן עומדות בקצב”.
[תמונות בעמוד 8]
”והתענגו על רוב שלום” (תהלים ל״ז:11).
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 5]
השלישי מלמעלה, אם וילד: Imevbore .FAO photo/B; למטה, התפוצצות: National Archives photo .S.U