פרק ט״ז
מדוע מרשה אלוהים לסבל להתקיים?
1. מהי סיבה נפוצה לכך שרבים מטילים ספק בקיומו של בורא?
סיבה נפוצה לכך שרבים מטילים ספק בקיומו של בורא, הוא הסבל השורר בעולם. במרוצת הדורות ידעה האנושות הרבה אכזריות, שפיכות־דמים ורשע, שגרמו סבל בל־ישוער למיליונים חפים־מפשע. לפיכך, רבים מקשים: ’אם קיים אלוהים, מדוע הוא מרשה כל זאת?’ כאמור, הואיל והתיאור המקראי תואם יותר מכל את העובדות בנוגע לבריאה, שמא יוכל לסייע לנו להבין מדוע בורא כל־יכול מרשה סבל כה רב במשך תקופה כה ארוכה?
2. כיצד מתאר המקרא את הסביבה שבה שוּכּן הזוג האנושי הראשון?
2 הפרקים הראשונים של ספר בראשית מגוללים לפנינו את הרקע המאפשר להשיב על שאלה זו. הם מתארים את בריאתו של עולם ללא סבל. משכנם של האיש והאשה הראשונים היה גן כליל־יופי בשם ’עדן’, וניתנה להם עבודה מהנה ומליאת אתגר. נאמר להם ’לעבוד את האדמה ולשומרה’. כמו־כן, הופקדה בידיהם ההשגחה על ’דגת הים, עוף השמים וכל חיה הרומשת על הארץ’ (בראשית א׳:28; ב׳:15).
3. איזו תוחלת ניצבה בפני אדם וחוה?
3 יתרה מזו, מאחר שהאיש והאשה הראשונים נבראו מושלמים בגופם ובשכלם, לא היה בהם שום פגם. לפיכך, לא היתה סיבה שיסבלו אי־פעם מחולי, מזיקנה או ממוות. נהפוך הוא, היתה להם התוחלת לעתיד נצחי בגן־עדן עלי־אדמות (דברים ל״ב:4).
4. מה היתה מטרת אלוהים עבור האדם וכדור־הארץ?
4 כמו־כן, הזוג הראשון נצטווה: ”פרו ורבו ומִלאו את הארץ”. עם הביאם צאצאים לעולם, נועדה המשפחה האנושית לגדול ולהרחיב את גבולות גן־העדן, עד שבסופו של דבר יהיה חובק־עולם. המין האנושי היה אמור להוות משפחה מאוחדת, שבה הכל נהנים מבריאות מושלמת על פני כדור־ארץ גן־עדני.
הצורך להכיר בשלטון אלוהים
5. מדוע נדרשו בני־האדם להכיר בשלטון אלוהים?
5 אולם, כדי שהרמוניה זו תימשך, היה על הזוג האנושי הראשון להכיר בזכותו של בוראם לשלוט בענייני האנושות. משמע הדבר, שהיה עליהם לקבל את ריבונותו. מדוע? ראשית, משום שכך יאה. אין ספק, שבורא הכל רשאי להפעיל מידה מסוימת של שליטה על מעשה־ידיו. עיקרון זה בא לידי ביטוי בחוקי בעלוּת זה דורי דורות. מלבד זאת, בני־אנוש נזקקו להדרכת בוראם בשל עובדה כבדת־משקל: הם לא נבראו עם היכולת לשלוט על ענייניהם בהצלחה בלעדי בוראם, כשם שלא היו מסוגלים לחיות מבלי לאכול, לשתות או לנשום. ההיסטוריה מוכיחה, כי הנאמר במקרא הוא אמת לאמיתה: ”לא לאדם דרכו, לא לאיש הולך והָכין את צעדו” (ירמיהו י׳:23). כל זמן שבני־האדם היו פועלים במסגרת ההנחיות שהיתווה להם בוראם, החיים היו נמשכים בהצלחה ובאושר.
6, 7. (א) איזו חירות העניק אלוהים לבני־האדם, ומדוע? (ב) מה היתה בחירתו המוטעית של הזוג האנושי הראשון?
6 יתר על כן, בני־האדם נבראו כבעלי בחירה חופשית. הם לא נוצרו להגיב כרובוטים, או כמי שאולצו לבצע דברים מסוימים מתוך אינסטינקט, כבעלי־החיים או כחרקים. אולם, חופש זה נועד להיות יחסי, לא מוחלט. היה עליהם לנצלו תוך אחריות, בגבולות חוקי אלוהים, חוקים שפעלו לטובת הכלל. תן דעתך לאופן שבו כתבי־הקודש מבהירים עיקרון זה: ”התנהגו כאנשים חופשיים, לא כאנשים המחזיקים בחופש ככסות לרשע, אלא כעבדי אלוהים” (פטרוס א׳. ב׳:16). בלא חוקים מנחים בנוגע ליחסי־אנוש, תשרור אנרכיה וחייהם של כל בני־האדם ייפגעו מכך.
7 אם כן, חירות יחסית היא רצויה, אך לא כן חירות שלוחת־רסן. אם אתה מעניק לילד חירות יתֵרה, הוא עלול לשחק בכביש סואן או להניח ידו על תנור לוהט. חירות מוחלטת לבצע את כל החלטותינו, בלא להתחשב בהנחיותיו של בוראנו, עלולה לגרום בעיות שונות. כך אירע לזוג האנושי הראשון. הם בחרו לנצל לרעה את מתת הבחירה החופשית. הם החליטו, שלא בצדק, לחתור לאי תלות בבוראם — להיות ”כאלוהים”. הם סברו כי ביכולתם לקבוע בעצמם מה טוב ומה רע (בראשית ג׳:5).
8. מה אירע כשאדם וחוה ניתקו עצמם משלטון אלוהים?
8 כשהזוג הראשון ניתק עצמו מהדרכת הבורא, מה שאירע לו דומה למה שקורה כשמנתקים תקע של מאוורר חשמלי. כל עוד המאוורר מחובר למקור כוח, הוא פועל. אך, כשמנתקים אותו, הוא מאט ולבסוף נעצר. דבר דומה אירע כשאדם וחוה התנתקו מבוראם, שהוא ”מקור חיים” (תהלים ל״ו:10). מאחר שבחרו במזיד בדרך עצמאית, ללא תלות בבוראם, הוא הניח להם לעמוד על מלוא משמעות בחירתם, בכך שעזבם לנפשם. זאת על־פי העיקרון המקראי: ”אם תעזבוהו [את אלוהים], יעזוב אתכם” (דברי־הימים ב׳. ט״ו:2). בהעדר כוחו המכלכל־חיים של בוראם, החלה באופן הדרגתי גוויעתם הפיסית והשכלית. ברבות הימים, הם הזדקנו ומתו (בראשית ג׳:19; ה׳:5).
9. כיצד הושפעה כל האנושות מבחירתו המוטעית של הזוג האנושי הראשון?
9 כשאדם וחוה בחרו באי־תלות בבוראם, נפגמה שלימותם. הדבר אירע בטרם הביאו צאצאים לעולם. עקב כך, כשהולידו ילדים, שיקפו אלה את מה שהפכו הוריהם להיות — לא־מושלמים. ניתן אפוא להמשיל את הזוג האנושי הראשון לתבנית פגומה. כל מה שנוצר מהם, נעשה פגום אף הוא. לפיכך, כולנו נולדנו לא־מושלמים וירשנו את ליקויי הזיקנה, החולי והמוות. אי־שלימות זו, בד בבד עם הניתוק מהבורא ומחוקיו, גרמו להתפרצות האיוולת האנושית. משום כך, תולדות האנושות רצופות סבל, צער, חולי ומוות (תהלים נ״א:7; רומים ה׳:12).
10. (א) איזה מרד פרץ בקרב היצורים הרוחניים? (ב) כיצד ייתכן הדבר?
10 האם משמע הדבר, כי הרשע נבע אך ורק מבני־האדם? לא, קיים גורם נוסף. מלבד בני־האדם נבראו יצורים בני־תבונה אחרים. אלוהים ברא קודם־לכן בשמים יצורים רוחניים לאין מספר (איוב ל״ח:4, 7). גם הם ניחנו בבחירה חופשית, ולכן ניתנה בידם הבחירה אם להיענות להדרכת בוראם. אחד היצורים הרוחניים האלה בחר לתת לתאווה לעצמאות להכות שורש בלבו. שאיפתו הגיעה למידה שהניעה אותו לקרוא תיגר על סמכותו של אלוהים. הוא פנה לחוה, אשת אדם, והבטיח לה שגם אם יפֵרו את חוק אלוהים, ’לא מות ימותון’ (בראשית ג׳:4; יעקב א׳:13–15). דבריו רמזו, כי אין הם זקוקים לבוראם כדי להאריך ימים ולהיות מאושרים. למעשה, הוא טען כי הפרת החוק תשפר את מצבם ותאפשר להם להיות כאלוהים. הוא פיקפק אפוא בתוקפם של חוקי אלוהים ועירער על דרך שלטונו עליהם. לאמיתו של דבר, הוא הטיל ספק בזכותו של בוראם לשלוט. מאחר שהציג את הדברים באורח מסולף, הוא נקרא שטן, שמשמעו ”מתנגד” ו”מקטרג”. במרוצת 000,6 השנים האחרונות, השפיעה גישה זו של השטן על האנושות, כשהיא מקדמת מדיניות של ’משול או החרֵב’ (לוקס ד׳:2–8; יוחנן א׳. ה׳:19; ההתגלות י״ב:9).
11. מדוע לא השמיד אלוהים מלכתחילה את המורדים?
11 אך, מדוע לא השמיד אלוהים מלכתחילה מפירי־חוק אלה — את בני־האדם ואת היצור הרוחני כאחד? התשובה לכך נעוצה בעובדה, שסוגיות כבדות־משקל הועלו בפני כל היצורים התבוּניים. אחת מהן טמנה בחובה שאלות כגון: האם אי־תלות בריבונות אלוהים תביא אי־פעם תועלת לטווח רחוק? האם הדרכת אלוהים תהיה טובה יותר עבור האדם, או שמא הדרכתו העצמית תיטיב עימו יותר? המסוגלים בני־האדם לשלוט בעולם זה בהצלחה, ללא תלות בבוראם? במלים פשוטות, האם בני־האדם אכן זקוקים להדרכת אלוהים? שאלות אלה יכלו לזכות לתשובה רק עם חלוף הזמן.
מדוע זמן כה רב?
12. אילו היה אלוהים מתערב בתחילה, במה ניתן היה להאשימו?
12 אולם, מדוע היקצה אלוהים זמן כה רב ליישוב העניינים — כ־000,6 שנה עד כה? האם לא ניתן היה ליישבם באורח משביע־רצון זה מכבר? ובכן, לוּ היה אלוהים מתערב לפני זמן רב, היה אפשר לטעון כנגדו שלא ניתנה לבני־האדם שהות מספקת לפתח את השלטון היעיל ואת הטכנולוגיה הנחוצה להשגת שלום ורווחה לכל. אלוהים ידע ברוב חוכמתו, שיידרש זמן לפתרון כל הסוגיות שעמדו על הפרק. משום כך הקציב פרק זמן זה.
13, 14. מה הן תוצאות אי־התלות באלוהים?
13 במרוצת הדורות ניסתה האנושות כל מיני צורות שלטון ושיטות חברתיות וכלכליות. נוסף על כך, לאדם היתה שהות מספקת להתקדם מבחינה טכנולוגית בתחומים רבים, כולל ניצול האטום וטיסה לירח. אך, מה היו התוצאות? האם הניב הדבר עולם המהווה ברכה אמיתית למשפחה האנושית כולה?
14 נהפוך הוא! שום ניסיון אנושי לא הניב שלום ואושר אמיתיים לכל. לאחר כל הזמן שחלף, המצב חסר־יציבות יותר מאי־פעם. פשע, מלחמות, הרס משפחות, עוני ורעב עושים שַמות במדינות רבות. עצם קיומה של האנושות נתון בסכנה. טילים גרעיניים בעלי כוח־הרס עצום עלולים להכחיד את מרבית המין האנושי, אם לא את כולו. וכך, למרות אלפי שנות מאמץ, דורות רבים של ניסיון מצטבר ופריצות דרך בתחום הטכנולוגיה, האנושות עדיין נאבקת ללא הצלחה בבעיותיה הבסיסיות ביותר.
15. מה אירע לכדור־הארץ עקב מרדו של האדם?
15 אפילו כדור־הארץ עצמו ניזוק. רדיפת־בצע והזנחה מצד בני־האדם הפכו אזורים מסוימים למדבר, עקב בירוּא יערות המגינים על כדור־הארץ. חומרים כימיים ומוצרי פסולת אחרים מזהמים את היבשה, את האוויר ואת הים. האופן שבו תיארו כתבי־הקודש את תנאי החיים עלי־אדמות לפני 000,2 שנה, מדויק אף יותר כיום: ”כל הבריאה נאנחת וסובלת כבצירי לידה עד היום הזה” (רומים ח׳:22).
מה הוכח?
16, 17. מה הוכח במשך הזמן הרב שחלף?
16 מה הוכיחו, מעל לכל ספק, המאורעות שהתחוללו במרוצת כל הזמן הזה? הם הראו, כי שלטון האדם בלי תלות בבורא אינו משביע־רצון. הוכח בבירור, כי ניהול ענייני כדור־הארץ בהצלחה בלתי אפשרי בלעדי בורא האדם. תולדות האנושות ממשיכות לאמת את הקביעה המקראית הכנה באשר לנסיונותיו של האדם לשלוט: ”עת אשר שלט האדם באדם לרע לו” (קהלת ח׳:9).
17 מאמצי האדם היו כה הרי־אסון בהשוואה לסדר ולדיוק השוררים ביקום, הנשלט על־ידי חוקי הבורא! בלי ספק, גם בני־אנוש זקוקים להכוונה מעין זו בניהול ענייניהם, שכן ההתעלמות מהשגחתו של אלוהים היתה הרת־אסון. הוכח בעליל, לתמיד, שאנו זקוקים להדרכת אלוהים בדיוק כשם שאנו זקוקים לאוויר, למים ולמזון (מתי ד׳:4).
18. כיצד הזמן שהוקצה ליישוב הסוגיות, סיפק תקדים תמידי?
18 כמו־כן, בהקצותו די זמן ליישוב הסוגיות בנוגע לשלטון אנוש, קבע אלוהים תקדים תמידי. ניתן לדַמות זאת למשפט עקרוני בבית־הדין העליון. המחלוקת יושבה אחת ולתמיד: שלטון האדם בלעדי אלוהים אינו מסוגל ליצור תנאים משביעי־רצון עלי־אדמות. לכן, אם יערער אי־פעם בעתיד יצור בעל בחירה חופשית על הדרך שבה אלוהים מטפל בעניינים, לא יהא צורך להקצות אלפי שנים נוספות כדי שיוכיח את טענתו. שכן כל הטעון הוכחה כבר הוכח במרוצת תקופה זו בת כ־000,6 שנה, שהיקצה אלוהים. לפיכך, לנצח נצחים לא יורשה שוב מורד כלשהו לחבל בשלומם ובאושרם של החיים עלי־אדמות, או לחתור תחת ריבונות אלוהים בשום מקום אחר ביקום. המקרא קובע חד־משמעית: ”לא תקום פעמיים צרה” (נחום א׳:9).
פתרונו של אלוהים
19. מהו פתרונו של אלוהים לבעיית הרשע?
19 המקרא מביא אפוא הסבר הגיוני לקיום הסבל בעולם שברא אלוהים. הוא אף מגלה בבירור, כי קרובה השעה שבה יפעיל אלוהים את כוחו הכל־יכול כדי לחסל את גורמי הסבל. במשלי ב׳:21, 22 נאמר: ”כי ישרים יִשכנו ארץ ותמימים ייוותרו בה. ורשעים מארץ ייכרתו ובוגדים יִסחו [יֵעקרו] ממנה”. אכן, אלוהים יפעל ”להשחית את משחיתי הארץ” (ההתגלות י״א:18). לבסוף, יכלול הדבר גם את השמדת השטן (רומים ט״ז:20). אלוהים לא ירשה עוד זמן רב לרשעים לחבל בכדור־הארץ — בריאתו כלילת־היופי. כל מי שלא ינהגו על־פי חוקיו, ייכרתו. רק מי שיעשו את רצון אלוהים ימשיכו לחיות (יוחנן א׳. ב׳:15–17). שהרי אין לשתול גן־פרחים בחלקת עשבים שוטים, ואף לא לשכן תרנגולות בלול אחד עם שועלים. בדומה לכך, כשיחזיר אלוהים את גן־העדן לאנשים שוחרי־הצדק, הוא לא ירשה למשחיתי הארץ להתהלך חופשי.
20. כיצד יימחו סבלות העבר?
20 הגם שהסבל הנמשך זה דורות הכאיב מאוד לקורבנותיו, הוא שירת מטרה טובה. ניתן להשוות זאת למצב שבו אתה מסכים שילדך יעבור ניתוח מכאיב, כדי לפתור בעיה בריאותית קשה. התועלת לטווח ארוך מאפילה על כל כאב זמני. נוסף על כך, העתיד שהועיד אלוהים לכדור־הארץ ולאנושות שעל־פניו, ימחק את נטל העבר מן הזיכרון: ”ולא תיזכרנה הראשונות, ולא תעלינה על לב” (ישעיהו ס״ה:17). לכן, כל מחשבה על סבל שהתנסו בו בני־האדם תימחה לבסוף מזכרונם של אלה שיחיו כששלטון אלוהים יפרוש כנפיו על תבל ומלואה. בעת ההיא תדחקנה ההנאות את כל זכרונות העבר המרים, שכן אלוהים ”’ימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו’. אמר היושב על הכיסא: ’הנני עושה הכל חדש’” (ההתגלות כ״א:4, 5).
21. איזו הזדמנות תינתן אפילו למֵתי האנושות?
21 ישוע המשיח דיבר על הסדר החדש הממשמש ובא כעל ’התחדשות הבריאה’ (מתי י״ט:28). קורבנות הסבל והמוות ייווכחו אז כי אלוהים אכן דואג להם, שכן בתקופה ההיא תתחולל בריאתם מחדש של המתים, שוכני הקבר. ישוע אמר: ”כל שוכני קבר... יֵצאו” לתקומה של חיים עלי־אדמות (יוחנן ה׳:28, 29). כך תינתן גם למתים הזדמנות להיכנע לשלטון־הצדק של אלוהים ולזכות לחיי־נצח ”בגן־עדן”, כפי שכינה זאת ישוע (לוקס כ״ג:43).
22. אילו תנאים יושבו לעולם החי?
22 גם בעולם החי ישרור שלום. המקרא מנבא: ”זאב וטלה יִרעו כאחד, ואריה כבקר יאכל תבן”, ואפילו ”נער קטון נוהג בם”. בעלי־החיים ”לא ירֵעו ולא ישחיתו” בסדר־הדברים החדש של אלוהים, לא זה לזה ולא לבני־האדם (ישעיהו י״א:6–9; ס״ה:25).
23. מאילו תנאים תיהנה בריאתו של אלוהים בכללותה?
23 לכן, מכל הבחינות, ”גם הבריאה עצמה תשוחרר משעבוד הכיליון אל החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים”, כנאמר ברומים ח׳:21. בבוא העת יהפוך כדור־הארץ לגן־עדן, שיאוכלס באנשים מושלמים — בלי חולי, צער ומוות. הסבל יהיה נחלת העבר לעדי־עד. בריאתו הארצית של אלוהים בכללותה תפעל בהרמוניה מושלמת עם מטרתו, לכשיסיר את הכתם המכוער שהעיב אלפי שנים על היקום שברא.
24. איזו שאלה ניתן לשאול בנוגע למקרא?
24 כך מסביר המקרא מדוע אלוהים מרשה את הסבל, ומה יעשה לפתרון הבעיה. עם זאת, יש שישאלו: ’מניין לי לדעת שאני יכול לסמוך לחלוטין על הכתוב במקרא?’
[קטע מוגדל בעמוד 188]
רבים מקשים: ’אם קיים אלוהים, מדוע הוא מרשה כל זאת?’
[קטע מוגדל בעמוד 190]
בני־האדם לא נבראו לשלוט על ענייניהם בהצלחה בלעדי בוראם
[קטע מוגדל בעמוד 190]
החופש נועד להיות יחסי, לא מוחלט
[קטע מוגדל בעמוד 192]
הרהורים בדבר שלילי עלולים לגרום לפרט לבצעו
[קטע מוגדל בעמוד 193]
דרוש זמן לפתרון יסודי של הסוגיות שהתעוררו
[קטע מוגדל בעמוד 194]
”כל הבריאה נאנחת וסובלת כבצירי לידה עד היום הזה”
[קטע מוגדל בעמוד 196]
הבורא לא ירשה עוד זמן רב לרשעים לחבל בכדור־הארץ כליל־היופי
[קטע מוגדל בעמוד 198]
מכל הבחינות, ”גם הבריאה עצמה תשוחרר משעבוד הכיליון”
[תמונה בעמוד 189]
לאיש ולאשה הראשונים היתה התוחלת לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות
[תמונות בעמוד 191]
כשם שמאוורר מאט ונעצר כשמנתקים אותו, כך אדם וחוה הזדקנו ומתו לאחר שהתנתקו ממקור חייהם
[תמונות בעמוד 194]
לאחר כל הדורות שחלפו, המצב בעולם מאיים יותר מאי־פעם
[תמונה בעמוד 195]
בהקצותו די זמן ליישוב הסוגיות, קבע אלוהים תקדים לעתיד, בדומה לפסיקה עקרונית של בית־הדין העליון
[תמונה בעמוד 197]
כל סבל שהתנסו בו בני־האדם יימחה על־ידי השמחות שבסדר החדש של אלוהים